אריק רודיך

אריק רודיך

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	22 בינואר 1954 חולון, ישראל
פטירה	5 בפברואר 2019 (בגיל 65) יפו, ישראל
מוקד פעילות	ישראל
תקופת הפעילות	1970–2019 (כ־49 שנים)
כלי נגינה	פסנתר, קלידים, סינתיסייזר
בן או בת זוג	לאה לופטין (1980–2002)
פרופיל ב-IMDb

אריק רוּדיך (22 בינואר 1954 – 5 בפברואר 2019, ל' בשבט תשע"ט) היה מוזיקאי ישראלי. החל את דרכו המקצועית בתחילת שנות ה-70, ובמהלך הקריירה שלו הוציא מספר אלבומים, בהם יצירות אישיות בעיקר בתחום המוזיקה האלקטרונית. בנוסף, יצר כמלחין, כמעבד מוזיקלי, כמפיק וכנגן פסנתר, קלידים וסינתיסייזר.

רודיך זכה פעמיים בפרס האוסקר הישראלי.

רודיך נולד וגדל בחולון, בן להורים ניצולי שואה, טובה ואבא רודיך.^[1] אביו, נגן כינור, היה מורה לגיטרה ולכינור.^[2] בגיל שש החל לנגן על פסנתר, ובהמשך שר גם במקהלת צדיקוב. בשנות ה-70 עשה את שירותו הצבאי בלהקת הנח"ל כפסנתרן, ואף השתתף לצד יהודה עדר, מיקי קם, איתן גדרון ואסתר שמיר בתוכנית "סיפורה של להקה" (תוכנית 24).^[3] לאחר שחרורו למד הרמוניה וקומפוזיציה, בין השאר ב"ניו יורק ארט סקול אוף סוסייטי" בארצות הברית. שם גם נחשף למוזיקה שחורה ולסגנון הפאנק של אמנים כדוגמת סטילי דן ואדמה רוח ואש, שהשפיעו עליו בעבודותיו בתחילת הדרך.^[4][5]

ב-1977 החל רודיך להקליט כזמר סולן, ולהשתתף כנגן בהקלטות, כמו באלבום "יחס חם" של דני ליטני. ב-1978 יצא שירו הראשון "ישבתי על הפנדר".^[6] רוני בראון, שעבד באותה תקופה בחברת התקליטים סי.בי.אס, זיהה ברודיך את הפוטנציאל כזמר, וגם כתב לו את השיר. עוד באותה שנה נכלל בין מיטב אמני הפופ הישראלי בכתבה בעיתון "דבר", כאחד המשתתפים בפסטיבל נואייבה.^[7][8]

בשנת 1979 היה רודיך אחראי על פסקול הסרט "דיזנגוף 99", ואף הלחין את שיר הנושא, "דיזנגוף אצלי בלב", שביצע יגאל בשן. פסקול הסרט יצא בשתי גרסאות שונות: תקליט אחד, "דיזנגוף 99", כולל את השירים העבריים שליוו את הסרט, והשני, "דיסקו דיזנגוף 99", שיצא בשפה האנגלית, היה מיועד להפצה בשוק התקליטים העולמי.^[9][10] באותה שנה הוא גם ניגן באלבומו של בשן - "איתך הלילה".

בשנת 1980 השתתף בפסטיבל הזמר והפזמון עם עדנה לב בשיר "הלילות היפים שלנו", אותו הלחין למילים של יגאל בשן ועיבוד של אילן מוכיח, שהגיע למקום השני בתחרות.^[11] במצעד הפזמונים השבועי העברי ברשת ג', הגיע השיר למקום החמישי. עוד באותה שנה ניגן באלבומו השני של בני אלבז, "אהבה ראשונה".

בשנת 1981 הוציא את אלבומו "סטאללה", שכלל מוזיקה אלקטרונית פורצת דרך. באלבום נכללה גם הנעימה "אחרית" שזכתה להצלחה וליוותה את תחזית מזג האוויר במהדורת "מבט לחדשות" של הערוץ הראשון. בהקלטות האלבום השתתפו, נוסף לרודיך שניגן בכל כלי המקלדת, גם מאיר ישראל בתופים וכלי הקשה, ודריו מלכי בתיכנות סינתיסייזר.

ב-1982 הוציאה ירדנה ארזי את אלבום הבכורה שלה "ירדנה ארזי", אותו הפיק מוזיקלית רודיך, ובו בלטו עיבודיו ל"זמנך עבר", "בלי דמעות" ו"אני לא גרטה גרבו".

ב-1983, רודיך עיבד ללאה לופטין את "שיר מולדת" (מילים ולחן: נמרוד טנא, עיבוד: אריק רודיך) שהגיע למקום הרביעי בפסטיבל שירי הילדים. תחת העיבוד וההפקה של אריק רודיך החלה לופטין להקליט שירים דוגמת "דם הגפן" (שהיה להיט גדול בקצב הדבקה), "על הירדן" (שתיאר את ילדותה של לופטין), "קו הטירוף" ו"אור מחושך".

בשנים שלאחר מכן שיתף פעולה עם להקת הנח"ל, בין השאר עם עיבודים או לחנים לשירים כמו "אמן אמן" ו"התחדשות אחרת".

ב-1984 הפיק מוזיקלית והיה אחראי לעיבודים של הערב "חופים" - שציין את חזרתו לארץ של המלחין נחום היימן משהות ארוכה מחוץ לישראל. בערב, שכלל אוסף משיריו הוותיקים לצד חדשים של היימן, לקחה חלק "להקת חופים", שהורכבה מארבעה זמרים צעירים: חני ליבנה, משה דץ, ליזה לנג ומאיר בנאי.^[12] שיתוף פעולה זה הוביל באותה שנה להפקת אלבום הבכורה של בנאי, בו גם עיבד את כל השירים, הלחין את השיר "זה חלום", והלחין במשותף עם בנאי את השיר "בתוך הכלוב". באותה שנה הלחין את פסקול הסרט "גרין" של גדעון קולירין.

ב-1985 יצא אלבומה של עפרה חזה "אדמה", לו הפיק רודיך ארבעה שירים, ובו בלטו עיבודיו לשיר הנושא ול"מישהו הולך תמיד איתי". שנה לאחר מכן עיבד חלק מלהיטיה הגדולים של חזה כחלק מאלבום הלהיטים "אלבום הזהב".

ב-1985 הוציא רודיך אלבום משותף עם יורם טהרלב - "גיל האהבה", בו הלחין משיריו של הפזמונאי.^[13]

כמו כן באותה השנה, רודיך הלחין ועיבד ללאה לופטין שהשתתפה בקדם אירוויזיון את "שיר עמלים" ("שיר קמים בבוקר לעמל יומם...") למילים של אורי אסף, והשיר הגיע למקום החמישי בתחרות.

ב-1986 הלחין 2 שירים, עיבד והפיק מוזיקלית את כל שירי אלבומו של ששי קשת "אל תמהר". עוד באותה שנה הלחין ועיבד את המוזיקה לפסקול הסרט הקרב על הוועד בהשתתפות חברי הגשש החיוור, ואת פסקול הסרט "אומץ בקו העימות" של הבמאי ויקטור שונפלד.^[14]

בתחילת 1987 יצא אלבומו השני, "מנטרה", שכלל קטעים של רודיך מפסקולי סרטים, תוכניות טלוויזיה ומחזות^[15][16]

בשנת 1988 הלחין ועיבד מוזיקלית את אלבומה של לאה לופטין "קו הטירוף", כשם שיר הנושא שאת מילותיו כתב שמוליק קלוסקי.

ב-1989 עיבד 2 שירים לאלבום האוסף של ירדנה ארזי - "תחנה בזמן: "כאבים רחוקים", ו"האיש מן החלום".

ב-1990 עיבד והפיק מוזיקלית את אלבומה של אילנה אביטל "ילד המחר", ממנו הצליחו במצעד הפזמונים של רשת ג' שיר הנושא, ובמיוחד "טוב שבאתם" (מקום 5 במצעד הפזמונים תש"ן, 1990), שהוקדש לעולים מברית המועצות.^[17]

ב-1991 כתב והלחין את השיר "ילד" ששרה אשתו לאה לופטין לאלבומה השני, השיר עצמו הצליח.

בשנת 1993 הוציא רודיך את האלבום "טייפון".^[18]

ב-1995 הלחין את הפסקול לסרט "לילה לבן".

בשנת 1997 הוציא את האלבום "שמע ישראל - פרויקט החזנות", שכלל קטעי חזנות יהודית ישנה בשילוב עם מוזיקת עולם ואמביינט אלקטרוני. כל הלחנים, ההפקה והעיבודים באלבום היו של רודיך עצמו, שלמעשה לקח את קטעי החזנות הקלאסיים והוריד מהם את הליווי מההקלטות המקוריות שלהם. מתוך האלבום יצא בתקליט שדרים הקטע "אבינו מלכנו" שהושמע בתחנות הרדיו.^[19][20]

בשנים 1996–1997 כתב, הלחין ועיבד מוזיקה לקלטות הילדים "אבא עושה בושות", "גומות החן של זוהר", "מועדון גן הרקדנים", "איה פלוטו", ו"המפוזר מכפר אז"ר".

בשנת 2000 חידשה הטלוויזיה הישראלית את פסטיבל הזמר והפזמון. בפסטיבל זה נטל חלק השיר "תפילת הדרך" בביצוע עופר כלף, שהלחין אריק רודיך למילים של שמוליק קלוסקי.

ב-2001 הלחין את הפסקול לסרט "אינג'יל" ושילב בו את נעימתו המפורסמת "אחרית"

רודיך כתב מוזיקה לעשרות הצגות ילדים כגון "סיפורי איתמר", "המכשפה של ליאור",^[21] "אלאדין", "במבי"^[22] ועוד רבים.

בשנת 2010 השתתף רודיך במופע "שיעור מולדת", שנערך במסגרת פסטיבל ימי זמר בחולון, בו הופיעו על במה אחת מוזיקאים וזמרים-יוצרים שיצאו מהעיר חולון.^[23] רודיך פתח את הערב בקטע "אחרית", מתוך אלבומו הראשון "סטאללה".^[24]

בשנת 1992, לרגל יום הולדתו התשעים של האדמו"ר מליובאוויטש, הלחין רודיך מחדש מנגינה למילים של "מעט אור דוחה הרבה חושך". הזמר יעקב זינגבוים, שהוא צאצא של הבעל שם טוב, הקליט את השיר שיצא כסינגל בשנת 2018. ^[25]

שנה לאחר פטירתו של רודיך הוציאה בתו, מעיין, את השיר "כאבים של אחרים" שנכתב, הולחן והופק מוזיקלית על ידו, לפני פטירתו.

זכה פעמיים בפרס האוסקר הישראלי:

• בשנת 1983 על הפסקול שהלחין לסרט "נגוע" אותו ביים עמוס גוטמן
• בשנת 1988 על הפסקול שהלחין לסרט "בצילו של הלם קרב" של יואל שרון (בשנה זו שם הפרס היה "מנורת הכסף").^[26]

רודיך היה נשוי פעמיים ונולדו לו חמישה ילדים. היה נשוי לזמרת לאה לופטין,^[27] במשך 22 שנים. לשניים נולדו בת ובן. לאחר הפרידה חי בזוגיות עם דלית כהנא ונולד להם בת אחת. מאשתו השנייה, נעמי, נולדו לו שני ילדים. בנו הבכור, יובל, נפטר ב-2012, בגיל 24, ממחלת הסרטן.^[28]

רודיך נפטר ב-5 בפברואר 2019 מדום לב, בביתו שביפו בגיל 65, ונטמן בבית העלמין בקיבוץ אפיקים (לאה לופטין היא ילידת הקיבוץ), ליד בנו.^[29]

• סטאללה (הד ארצי, 1981)
• גיל האהבה (ישראדיסק, 1985)
• מנטרה (1987)
• טייפון (הד ארצי, 1993)
• שמע ישראל (1997)

• אריק רודיך, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• אריק רודיך, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• אריק רודיך, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• אריק רודיך, באתר שירונט
• אריק רודיך, באתר ספוטיפיי
• אריק רודיך, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• אריק רודיך, באתר Discogs (באנגלית)
• אריק רודיך, דף שער בספרייה הלאומית
• אריק רודיך, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
• מילים לשירים של אריק רודיך, באתר "שירונט"
• תומר קריב, חלוץ מרכזי, מגזין תדר
• בן שלו, יש מעט מאוד מוזיקאים חלוציים בתחומם. אריק רודיך היה אחד מהם, באתר הארץ, 6 בפברואר 2019
• כותרות האתמול: 26 באפריל 1978, באתר להיטון. קום, 06 בפברואר 2019
• אורי הייטנר, פינתי השבועית ברדיו: ישבתי על הפנדר, בבלוג של אורי הייטנר, 11 בפברואר 2019
• בן שלו, פרידה מאריק רודיך: האיש שהכניס את הסינתסייזר למוזיקה הישראלית, באתר הארץ, 13 בפברואר 2019