אריך נסאו
 | |
| לידה |
25 ביולי 1888 דז'רז'וניוב, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
24 בפברואר 1974 (בגיל 85) חיפה, ישראל |
| תאריך עלייה | 3 בדצמבר 1938 |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי שדה יהושע (כפר סמיר) |
| לימודי רפואה | אוניברסיטאות ברלין, פרייבורג והיידלברג |
| התמחות | רפואת ילדים |
| תואר | פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים |
| תפקידים | מנהל מחלקת הילדים בבית חולים העמק; קודם לכן בתפקידים בכירים במוסדות רפואיים בגרמניה |
| בת זוג | טוני שטרן |
| מספר צאצאים | 2 |
  | |
אריך נסאו (בגרמנית: Erich Nassau; 25 ביולי 1888, רייכנבך (כיום דז'רז'וניוב שבפולין), שלזיה, הקיסרות הגרמנית — 24 בפברואר 1974, חיפה) היה רופא ילדים גרמני-ישראלי, היה ממייסדי מחלקת הילדים בבית החולים בעפולה וניהל אותה.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נסאו נולד ב-1888 ברייכנבך שבשלזיה, בגרמניה. למד רפואה באוניברסיטאות ברלין, פרייבורג והיידלברג, שממנה קיבל בשנת 1914 תואר דוקטור לרפואה. מ-1914 עד 1915 עבד בקליניקה לילדים של האקדמיה המדיצינית של אוניברסיטת דיסלדורף (אנ'), ובמקביל החל התמחות אצל רופא הילדים הידוע פרופ' ארתור שלוסמן. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התגייס לצבא ושירת כרופא צבאי. בשנים 1918–1926 היה עוזר ורופא בכיר (Oberarzt) בַּמקלט לילדים ובית היתומים העירוני של ברלין ברובע רוּמֶלסבורג תחת פרופ' היינריך פינקלשטיין ופרופ' לודוויג פרדיננד מאייר. בשנת 1926 היה למנהל מרכז המרפא העירוני לילדים (Kindererholungsstätte) בכפר בורגסדורף (Borgsdorf) שליד ברלין, ובמקביל למנהל הסנטוריום של העיר ברלין לילדים חולי רככת ברובע פרידריכסהיין. היה מומחה לרככת, מטבוליזם ותזונה.
בשנת 1930 יסד יחד עם ד"ר שטפן אֶנגֶל (גר') את כתב העת Kinderärzliche Praxis ("פרקטיקה של רפואת ילדים'),[1] וערך אותו עד 1934.
ב-1933, עם עליית הנאצים לשלטון וחקיקת חוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, נאלץ לעזוב את שני תפקידיו בשירות הציבורי. עבד בפרקטיקה פרטית וניהל את הפוליקליניקה הפדיאטרית של הקהילה היהודית בברלין.
לאחר ליל הבדולח נכלא במחנה הריכוז זקסנהאוזן, וזמן קצר לאחר שחרורו, ב-3 בדצמבר 1938 עלה לארץ ישראל עם סרטיפיקט מיוחד. ב-1939 קיבל על עצמו את ניהול מחלקת הילדים בבית החולים המרכזי של קופת חולים בעמק (עפולה) שנוסדה על ידי ד"ר גיטל דורפמן,[2] הזמין לעבודה במוסד את חנקה ויינברג-חרותי, פיתח את המחלקה והפך אותה למרכז אזורי חשוב לרפואת ילדים.[3]
בשנת 1956 התמנה לפרופסור לרפואת ילדים באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1961 פרש לגמלאות מראשות המחלקה בעפולה,[4] וב-1963 היה לראש המכון לטיפול בילדים מפגרים בגיל הרך שנפתח בחיפה[5] (שלימים נקרא על שמו).
בשנת תשי"ד זכה בפרס כבוד במסגרת פרס יוסף מאיר לעבודות מחקר ועיון בנושאי רפואה מטעם מרכז קופת חולים, על הישגיו בשדה מחלות הילדים.[6] בשנת תש"ך זכה בפרס כבוד במסגרת פרס סולד לרפואה מטעם עיריית תל אביב על פעולתו בשטח הרפואה הקלינית והציבורית למען בריאות הילד.[7]
לצד עבודתו כרופא, נודע כצייר מוכשר.
היה נשוי לטוני שטרן ואב לבן ובת.
נסאו נפטר ב-24 בפברואר 1974 בחיפה, ונקבר בבית העלמין בחיפה.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המטפלת: מורה-דרך לעובדות בתי-הילדים ולאמהות; תרגם: דוד כנעני, מרחביה: ספרית פועלים, תש"ד.
- מחלות הילדות; תרגם מכתב היד: י’ דויטש, מרחביה: ספרית פועלים ('לכל'), 1946.[8]
- ד"ר א[ריך] נסאו, ד"ר י[עקב] רותם, גידול בנים: מדריך כללי לאם ולמטפלת: (בתוספת ציורים מדגימים, הוראות ותפריטים), מרחביה: ספרית פועלים ('לכל'), 1951. (מהדורה ג, מורחבת ומתוקנת: 1957)
- א[ריך] נסאו, י[עקב] רותם, בהשתתפות א[ליס] דגוני, דרך לחיים: מדריך חינוכי-רפואי לאם, לאחות, למטפלת, לרופא, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשכ"ג 1963.
פרסומים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יעקב רותם|י[עקב] רותם (עורך), ספר האם: מדריך לתקופת ההריון ולטפול בילד הרך, חלק ג: משנה עד שש, תל אביב: מ. ניומן; מטעם מוסד סאלד למען הילד והנוער, תשי"ד 1954. ("מורכב מכמה פרקים של הקובץ [באותו שם באנגלית]...וכן מפרקים שנכתבו ע"י א. נסאו ... [ואחרים].")
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- A. Chattas, 'On Erich Nassau's Life,' Annales paediatrici: International review of pediatrics 201 (1963), 1-3.
- 'Nassau, Erich,' in: Who's who in Israel and in the Work for Israel Abroad, 1969-1970, Tel-Aviv: Bronfman & Cohen, 1970, p. 206.
- 'Nassau, Erich,' in: Eduard Seidler, Jüdische Kinderärzte: 1933-1945. entrechtet - geflohen - ermordet, Erw. Neuaufl., Basel [u.a.]: Karger, 2007, pp. 180-182. (בגרמנית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אריך נסאו באתר WorldCat Identities
- אריך נסאו בקטלוג הספרייה הלאומית של גרמניה
- אריך נסאו(הקישור אינו פעיל), מדיעון (עיתון הפקולטה לרפואה של הטכניון) 33 (אוגוסט 2012) 52
- דוד תדהר (עורך), "אריך נסאו", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך טו (1966), עמ' 4783, דוד תדהר (עורך), "אריך נסאו", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך טו (1966), עמ' 4784
- מן הנעשה בקופת חולים: 10 שנים לעבודת הד"ר א. נסאו, על המשמר, טור 2, 17 בפברואר 1949 (נדפס שוב ב"דבר": מן הנעשה בקופת חולים: 10 שנים לעבודת הד"ר א. נסאו בביה"ח המרכזי בעמק, דבר, 20 בפברואר 1949)
חג לבית חולים העמק, 1952, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים- הרווח – 15 ל"י, מעריב, 27 במרץ 1961 (אנקדוטה)
- א. מש, דואר נע: עפולה: הפרופיסור לפנסיה, דבר, 30 במרץ 1961
- ד. סגל., פרישתו של פרופ' נסאו, דבר, 24 באפריל 1961
- מאיר הראובני, פותחה שיטה פדגוגית לשיקום ילדים מפגרים, למרחב, 10 באפריל 1963
אריך נסאו, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Kinderärzliche Praxis
- ^ ניסים לוי, פרקים בתולדות הרפואה בארץ ישראל, 1948–1799, הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 357, 360
- ^
תרומת העלייה ממרכז אירופה להתפתחות המשק החברה והתרבות: תרומתם של עולי מרכז אירופה להתפתחות הרפואה ושירותי הרפואה, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח; מחלקת הילדים בביה"ח בעפולה היא המשוכללת ביותר בארץ, דבר, 11 ביולי 1952.
- ^ פרופ' א. נסאו פרש לפנסיה, דבר, 26 במרץ 1961.
- ^ יעקב העליון, בחיפה נפתח מכון לטיפול בילדים מפגרים בגיל רך, מעריב, 21 בפברואר 1963.
- ^ חולקו פרסים ע"ש ד"ר מאיר, על המשמר, 14 ביוני 1954.
- ^ "פרס סולד" יוענק השנה למכון רוגוף ולפרופ' נסאו, דבר, 20 במרץ 1960.
- ^ סקירה קצרה: ספרים חדשים: מחלות הילדות, משמר, טור 1, 30 בדצמבר 1946.
- רופאי ילדים ישראלים
- רופאי ילדים ביישוב
- עפולה: אישים
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: רפואה
- אנשי העלייה החמישית
- זוכי פרס סולד
- תזונאים ישראלים
- מחברי ספרי עיון ישראלים
- סגל מרכז רפואי העמק
- רופאים יהודים גרמנים
- רופאי ילדים גרמנים
- ישראלים ילידי גרמניה
- אישים הקבורים בבית הקברות שדה יהושע
- ישראלים שנולדו ב-1888
- ישראלים שנפטרו ב-1974
- אסירים במחנה הריכוז זקסנהאוזן