אנטון סמיונוביץ' מקרנקו

	יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
	הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

אנטון סמיונוביץ' מקרנקו
Антон Семенович Макаренко

לידה	13 במרץ 1888 בילופיליה, אוקראינה
פטירה	1 באפריל 1939 (בגיל 51) Golitsyno, ברה"מ
מדינה	ברית המועצות, האימפריה הרוסית
מקום קבורה	בית הקברות נובודוויצ'יה
מקום לימודים	האוניברסיטה הפדגוגית של פולטבה
שפות היצירה	רוסית
יצירות בולטות	הפואמה הפדגוגית
תקופת הפעילות	מ-1914
פרסים והוקרה	עיטור הדגל האדום של העמל
www.makarenko.edu.ru
חתימה

אנטון סמיונוביץ' מקרנקו (באוקראינית: Антон Семенович Макаренко; ברוסית: Антон Семёнович Макаренко;‏ 13 במרץ 1888 – 1 באפריל 1939) היה סופר ומחנך אוקראיני וסובייטי, אחד המייסדים של הפדגוגיה הסובייטית, אשר פיתח את התאוריה והמתודולוגיה של חינוך בשלטון עצמי קולקטיבי של הילדים, ושל שילוב עבודה של הילדים במסגרת מערכת החינוך.

נולד בבילופיליה. הוא סיים קורס שנתי למורים ובין השנים 1905–1914 עבד כמורה עממי^[1] בבית ספר של ילדי עובדי הרכבת בקריוקוב (Krjukov שבמחוז צ'רניהיב) ובדולינסקיה (Dolinskaja). נסע לפולטבה, שם סיים בהצטיינות יתרה בשנת 1917 את הסמינר למורים המקומי, חזר ללמד תקופה קצרה בקריוקוב והתמנה למנהל בית ספר עירוני בפולטבה.

את המושבה הראשונה שנועדה לחנך ילדי רחוב, כולל עבריינים צעירים, אשר התייתמו במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה הקים בספטמבר 1920 בשולי העיר פולטבה. ב-1926 העביר את "המושבה על שם גורקי" מפולטבה לחרקוב שהייתה עיר הבירה של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית וכעבור שנה הקים לידה את המושבה העמלנית על שם פליקס דזרז'ינסקי שנתמכה על ידי הצ'קה וניהל את שתיהן. למרות התנגדות השלטונות הסובייטיים ל"ניסויים" של מקרנקו בתחילת דרכו, החל הממסד בהדרגה לראות במושבות שלו הצלחה גדולה של החינוך והשיקום הקומוניסטיים. בין רעיונות המפתח שלו היו גישת "עזור לבן האדם ככל האפשר, וכבדהו ככל האפשר", השימוש בלחץ חברתי חיובי על הפרט, וגישת הניהול העצמי של הקולקטיב. הוא גם התנגד לעונשים גופניים.

בתחילת שנות ה-30 הוא עבר לקייב בו הוא היה אחראי על ארגון פנימיות לילדים. בתחילת הטיהורים הגדולים מספר עובדים שלו נעצרו. בהוראה ישירה של ראש שרותי נ.ק.ו.ד באוקראינה סובייטית שמו של מקרנקו נמחק מהודאות של נאשמים על כך שגם הוא היה מעורב בפעילות נגד השלטון. לאחר מספר שנים מקרנקו עבר למוסקבה והחל להתרכז בפעילות ספרותית בלבד.

מקרנקו כתב כמה ספרים, ביניהם את "הפואמה הפדגוגית" (Педагогическая поэма) שמבוסס על הניסיון שלו בפעילות חינוכית. הספר היה פופולרי במיוחד בברית המועצות ויצא לאור בעברית בשנת 1941 בתרגומו של אברהם שלונסקי.

נפטר במוסקבה ונטמן בבית העלמין נובודוויצ'יה.

• הפואמה הפדגוגית, מרחביה: הקבוץ הארצי השומר הצעיר 1941
• דגלים על המגדלים, י. שמעוני 1953
• החינוך בבית ההורים, כפיר 1954
• ספר להורים: כתבים ספרותיים-פדגוגיים, מרחביה: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר 1955
• על חינוך הנוער, הקיבוץ המאוחד 1961

• אנטון סמיונוביץ' מקרנקו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אנטון ס. מקרנקו (1888-1939), דף שער בספרייה הלאומית
• אנטון סמיונוביץ' מקרנקו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

• אתר האינטרנט הרשמי של אנטון סמיונוביץ' מקרנקו

מדיה וקבצים בנושא אנטון סמיונוביץ' מקרנקו בוויקישיתוף