אלכסנדר הליוס
 | |
| לידה |
25 בדצמבר 40 לפנה״ס אלכסנדריה, מצרים  |
|---|---|
| פטירה | רומא |
| מדינה |
מצרים העתיקה |
  | |
אלכסנדר הליוס (ביוונית: Αλέξανδρος Ήλιος; נולד בסוף שנת 40 לפנה"ס, מת כנראה בין השנים 29–26 לפנה"ס) היה נסיך מבית תלמי, בנם הבכור המשותף של קלאופטרה השביעית מלכת מצרים והמצביא הרומי מרקוס אנטוניוס, ואחיה התאום של קלאופטרה סלנה השנייה. משמעות שמו השני, "הליוס", היא שמש והוא מקביל לשמה השני של אחותו, "סלנה", שמשמעותו היא ירח. השם אלכסנדר ניתן לו לכבוד מורשתו ההלניסטית וכן לכבוד סבה של קלאופטרה, תלמי אלכסנדר. מוצאו היה הלניסטי וגם רומי. הוא נולד באלכסנדריה וחי שם עד לכיבושה של אלכסנדריה בשנת 30 לפנה"ס.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אימו הייתה קלאופטרה השביעית, השליטה האחרונה של מצרים התלמיית. לאחר מותה הפכה מצרים לפרובינקיה רומית. אביו היה מרקוס אנטוניוס, מצביא ומדינאי רומאי, מתומכיו החשובים של יוליוס קיסר וחבר בטריומווירט השני.
- קיסריון – אחיו למחצה (אביו היה יוליוס קיסר), נולד ב-47 לפנה"ס. בגיל 4 הוכתר למלך תלמי החמישה עשר לצידה של אימו.
- קלאופטרה סלנה – אחותו התאומה.
- תלמי פילדלפוס – אחיו הצעיר, נולד בשנת 36 לפנה"ס.
בנוסף, היו לאביו ילדים נוספים מנשותיו הקודמות.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלכסנדר נולד מרומן האהבים של הוריו. אביו אנטוניוס ביקר במצרים בחורף של שנת 41–40 לפנה"ס וזאת לאחר המפגש של הוריו בטרסוס. הוא עזב באביב 40 לפנה"ס את אלכסנדריה וחזר לרומא. בספטמבר 40 לפנה"ס הגיע אנטוניוס בברונדיסיום להסכם שלום עם אוקטביאנוס, שהיה יריבו. במסגרת הסכם זה הוגדר תחום השליטה של אנטוניוס במזרח. לחיזוק הברית ביניהם, נשא אנטוניוס לאישה את אוקטביה, אחותו של אוקטביאנוס. בשנת 37 לפנה"ס חזרו הוריו וחידשו את הקשר ביניהם. בעקבות זאת העביר אנטוניוס לקלאופטרה השביעית נחלות שונות. על פי פלוטרכוס[1] ודיו קסיוס, הוא הכיר רשמית בקלאופטרה סלנה ואלכסנדר הליוס. לקראת סוף החורף הייתה קלאופטרה בהיריון עם תלמי פילדלפוס.[2] אנטוניוס יצא לקרב באימפריה הפרתית ובמסעו השני נגדם הצליח לכבוש את ארמניה. את מצעד הניצחון קיים בשנת 34 לפנה"ס באלכסנדריה, ובמסגרתו, בהיותו בן 6, הובטח לאלכסנדר השלטון על ארמניה, מדי ושאר הארצות שמעבר לנהר הפרת. במועד זה חלק גדול מהשטחים שעליהם הומלך לא היו בשליטה רומאית או מצרית. אחותו קלאופטרה סלנה הוכתרה לשליטת קירנאיקה וכרתים.[3] בשנת 33 לפנה"ס הוא התארס לקרובת משפחה רחוקה, יוֹטפּה (אנ'), נסיכה של הממלכה האיראנית אטרופטנה ששכנה על גדות הים הכספי. היא הייתה בתו של ארטאבאזיס הראשון (אנ'). אבל בשנת 30 עזבה את מצרים וחזרה לאביה ומאוחר יותר נישאה לקרוב משפחתה מיתרידטס השלישי (אנ') מלך קומגנה.
בשנת 31 לפנה"ס נוצחו אנטוניוס וקלאופטרה השביעית בקרב אקטיום, הפסד שהיה תחילת הסוף. בסופו של דבר, בשנת 30 לפנה"ס, כבש אוקטביאנוס את אלכסנדריה ובאוגוסט של שנת 30 לפנה"ס התאבדו הוריו של אלכסנדר הליוס. אחיו קיסריון נרצח על ידי אוקטביאנוס. אלכסנדר, אחיו ואחותו נלקחו לרומא, שם השתתפו במצעד הניצחון שהתקיים בשנת 29 לפנה"ס. הם צעדו אזוקים בשרשראות זהב שהקשו עליהם את ההליכה. אוקטביאנוס נתן את שלושת האחים לאוקטביה, גרושתו של אביהם, והם גדלו במשק ביתה.
לא ידוע מה עלה בגורלו של אלכסנדר הליוס לאחר מכן. המקור היחיד הנוסף המזכיר אותו הוא דיו קסיוס, המציין אותו ואת אחיו תלמי פילדלפוס כשהוא מספר על נישואיה של קלאופטרה סלנה, ובאותה עת הם היו כבר בין המתים. ייתכן שחלה ומת, ייתכן גם שאוקטביאנוס, שחס על חייו בעת הכיבוש של אלכסנדריה, דאג להורגו מאוחר יותר כדי שלא יהווה איום בעת התבגרותו.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמו של אלכסנדר הליוס הונצח באחד משני ירחיו של האסטרואיד קלאופטרה שהתגלו בשנת 2008. ה"וועדה לנומנקלטורה של גופים קטנים" באיגוד האסטרונומי הבין-לאומי נתנה לירח הפנימי יותר את השם "קלאוסלנה" (Cleoselene), ואילו הירח החיצוני נקרא "אלכסהליוס" (Alexhelios). השמות "קלאוסלנה" ו"אלכסהליוס" ניתנו על שמם של קלאופטרה סלנה השנייה ואלכסנדר הליוס. בהחלטתה מציינת הוועדה גם את שמותיהם של אלת הירח ושל השמש במיתולוגיה היוונית, סלנה והליוס.[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פלוטרכוס, חיי אישים: אנשי רומי, אנטוניוס, פרק לו.
- ^ Adrian Goldsworthy, Antony and Cleopatra, Yale University Press, 2010, p. 597-598
- ^ דוד גולן, תולדות העולם ההלניסטי, עמ' 781
- ^ Emily Lakdawalla, A dog-bone-shaped asteroid's two moons: Kleopatra, Cleoselene, and Alexhelios, The Planetary Society, February 23 2011