אליהו פורת

אליהו פורת

לידה	10 באפריל 1906 ז'וסלה, ליטא
פטירה	23 באוקטובר 1966 (בגיל 60)
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1930
שפות היצירה	עברית
סוגה	פובליציסטיקה
צאצאים	אלישע פורת, חנינא פורת

אליהו פורת (10 באפריל 1906 – 23 באוקטובר 1966) היה פובליציסט ומתרגם עברי, איש התנועה הקיבוצית, ממקימי קיבוץ עין החורש.

פורת נולד בשם אליהו דוד יוסלביץ' חייטוביץ' בעיירה ז'וסלה שבליטא. אביו, ר' יוסף יוסלביץ', היה רב שכיהן ברבנות בערים שונות. המשפחה נדדה מעיר לעיר עד לפטירת האב בשנת 1935. כתוצאה מכך לא זכה פורת לחינוך פורמלי, אלא למד מפי האב וממורים פרטיים. אלו הקנו לו השכלה חילונית ותורנית.

פורת הצטרף לתנועת "השומר הצעיר", ובשנת 1926 יצא להכשרה, והחל בפעילות ציבורית במסגרת התנועה. בשנים אלו היה חבר המועצה הראשית של התנועה בפולין, חבר המזכירות של התנועה, וסייע בעריכת ביטאון התנועה, וכל זאת בעודו ממתין לאישור העלייה, כשהוא חבר "קיבוץ עלייה א'". בשנת 1930, בתקופת העלייה החמישית, עלה לארץ ישראל, והצטרף לקיבוצו במושבה חדרה. הוא החל לעבוד בבניין ובחקלאות, ובשנת 1932 הצטרף לקיבוץ עין החורש, שם חי, עם אשתו לולה לבית גוטסדינר, ושני בניהם, עד לפטירתו. לאחר קום המדינה עִברת את שמו ל"פורת", לפי הפסוק "בן פורת יוסף" (מברכת יעקב לבנו), על שם אביו.

במקביל לעבודתו במשק במטעי הקיבוץ^[1], עסק פורת בעבודה ספרותית ועיתונאית. רשימותיו התפרסמו בעיתון הקיבוץ, בעיתונות התנועה, ובעיתוני מפלגות הפועלים "דבר" ו"על המשמר". בסוף שנות ה-50 חלה, ואז החל בעבודת תרגום נרחבת. במסגרת זו הכיר לקורא העברי סופרים כסול בלו ואלכסנדר סולז'ניצין, כאשר תרגם לעברית באופן חלוצי את ספרו "יום אחד בחיי איוואן דניסוביץ'".

פורת תרגם את ספרו של איליה ארנבורג "אנשים, שנים, החיים", עבור ספריית פועלים, שיצא לאור בשני כרכים ב-1961–1962. בפברואר 2006 נמצאו שני פרקים גנוזים מהחלק השלישי של "אנשים, שנים, החיים" בעברית, שטרם יצאו לאור. שני הפרקים תורגמו אף הם, כמו שני הכרכים, בידי אליהו פורת, והיו אמורים לצאת לאור בכרך השלישי של זיכרונותיו של איליה ארנבורג, אך הכרך לא נדפס מעולם, והפרקים נשכחו למשך ארבעים שנה ומעלה בארכיונו של יעקב מאיוס. הפרקים נמצאו ביד יערי, הארכיון המרכזי של "השומר הצעיר" בגבעת חביבה.

פורת תרגם כארבעים ספרים, רובם במסגרת "ספריית פועלים", מגרמנית, אנגלית, צרפתית, רוסית^[2], פולנית ויידיש.

בשנת 1966 נפטר במפתיע. כשנתיים לאחר מותו יצא ספר לזכרו בשם "אדם ונוף בקיבוץ" בהוצאת ספריית פועלים וקיבוץ עין החורש. בספר מאמרים, רשימות ופליטונים, כולל רשימה ביבליוגרפית של תרגומיו וספרים בעריכתו, שכינס וערך יעקב הורביץ.

בניו הם המשורר והסופר אלישע פורת, והגאוגרף חנינא פורת.

• כתבי אליהו פורת בפרויקט בן-יהודה
• אליהו פורת, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• אליהו פורת למנוחות, דבר, 25 באוקטובר 1966
• אליהו פורת, דף שער בספרייה הלאומית
• אליהו פורת, בלקסיקון הספרות העברית החדשה