אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור
 | |
| בימוי | סטיבן ספילברג |
|---|---|
| הופק בידי | רוברט ווטס (אנ') |
| תסריט |
וילארד הייק (אנ') גלוריה כץ (אנ') ג'ורג' לוקאס |
| עריכה | מייקל קאן (אנ') |
| שחקנים ראשיים |
האריסון פורד קייט קאפשו קי הוי קואן אמריש פורי |
| מוזיקה | ג'ון ויליאמס |
| צילום | דאגלס סלוקומב (אנ') |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| חברת הפקה | לוקאס פילם |
| חברה מפיצה | סרטי פרמאונט |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה (היום) Over the Top (היום) מכירת DVD אונליין (היום) הפצה לאולמות הקולנוע (במקור) |
| הקרנת בכורה |
23 במאי 1984 29 ביוני 1984[1] |
| משך הקרנה | 118 דקות[2] |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה | סרט פעולה, סרט הרפתקאות, סרט חיפוש מטמון |
| מקום התרחשות |
הודו, שאנגחאי  |
| תקופת התרחשות |
1935 |
| תקציב | 28 מיליון דולר |
| הכנסות | 333,107,271 מיליון דולר |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 indianajonesandthetempleofdoom |
| פרסים | פרס אוסקר לאפקטים הטובים ביותר |
| סרט קודם | שודדי התיבה האבודה |
| סרט הבא | אינדיאנה ג'ונס ומסע הצלב האחרון |
| אתר רשמי | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
בעיצובו של ריצ'ארד אמסל (אנ') (1984)
אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור (באנגלית: Indiana Jones and the Temple of Doom) הוא סרט הרפתקאות משנת 1984 בבימויו של סטיבן ספילברג, והוא השני בסדרת אינדיאנה ג'ונס[3]. הסרט מהווה הקדמה לסרט הראשון בסדרה, "שודדי התיבה האבודה" והוא אפל יותר מקודמו. הסרט עוסק בנושאים כעבדות ילדים וטקסים של כתות.
הסרט זכה בפרס אוסקר על אפקטים מיוחדים בקולנוע, ובמועמדות על המוזיקה של ג'ון ויליאמס. האפקטים החזותיים נוצרו על ידי "אינדסטריאל לייט אנד מג'יק", והאפקטים והעיצוב הקולי (אנ') על ידי "סקייווקר סאונד" (אנ'), שתיהן חברות־בת של לוקאס פילם.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העלילה מתרחשת בשנת 1935, שנה לפני מאורעות "שודדי התיבה האבודה", והסרט מתחיל בסצנה בה אינדיאנה ג'ונס נמצא בשאנגחאי במועדון בשם אובי וואן[4] ומנסה לסחור בשרידי הקיסר "נורהאצ'י" תמורת יהלום, עם גנגסטר בשם לאו צ'ה. כאשר העסקה מתפוצצת, ג'ונס וזמרת במועדון בשם וילהלמינה "וילי" סקוט בורחים מהמועדון בעזרתו של הילד הסיני שורט ראונד. לאחר מרדף ברחובות שאנגחאי, הם עולים על מטוס תובלה ללא ידיעה כי המטוס שייך ללאו צ'ה עצמו. כאשר הטייסים נוטשים את המטוס על מנת שיתרסק ביחד עם אינדיאנה ג'ונס וחבורתו, הם נאלצים להימלט מהמטוס בעזרת סירה מתנפחת.
לאחר מסע מפרך בהרי ההימלאיה ובנהר שוצף, השלושה מגיעים לכפר נידח בהודו. הכפריים מספרים להם על אבן הסנקרה הקדושה שנלקחה מהם על ידי כת אפלה, וכעת הם גוועים ברעב בלעדיה, ומבקשים את עזרתם בהשבת האבן, בנוסף למציאת ילדיהם החטופים מארמון פאנקוט הסמוך.
כשג'ונס וחבורתו מגיעים לארמון, הם מתקבלים בסבר פנים אדיב למדי, עד אשר ג'ונס מותקף בלילה בידי מתנקש. הוא מגלה דלת סודית שמובילה אותו ואת חבריו למקדש תת-קרקעי עצום בגודלו, שבו כת רעה של שבט הט'אנגי (אנ') זובחת לאלה קאלי בקורבנות אדם. הט'אנגי מספרים לג'ונס על חמש אבני הסנקרה הקדושות, שהתפזרו באדמה עם השנים, ושהם מצאו שלוש מהן. הם מעבידים את ילדי הכפר הסמוך בחפירות ובחיפוש אחר שתי אבני הסנקרה הנותרות שאבדו במכרות הארמון. השליט הרשע "מולה ראם" מבקש להשתמש בכוחם של חמשת אבני הסנקרה כדי לשלוט בעולם.
ג'ונס וחבורתו נלכדים לאחר שהם צופים במהלכו של טקס. ג'ונס נאלץ לשתות שיקוי דמוי דם, שמערפל את חושיו. וילי נלקחת לשמש קורבן, ושורטי נלקח למכרות כעבד עם שאר ילדי הכפר. אולם שורטי מצליח להימלט מהמכרות, ובשעה שווילי מורדת ללבה הרותחת, הוא מוציא את ג'ונס מהטראנס שהוא שרוי בו. ג'ונס מציל את וילי ומשחרר את ילדי הכפר המשועבדים, והשלושה בורחים מהמקדש בעזרת קרון מכרות, כאשר הט'אנגי דולקים בעקבותיהם. מולה ראם שובר את הקורות התומכות במקווה מים, דבר שמציף את המנהרות התת-קרקעיות בניסיון להטביע את ג'ונס וחבורתו. השלושה מוצאים עצמם מחוץ למקדש ובמרומו של קניון. כאשר הם מנסים לחצות גשר חבלים, הם מוקפים בידי שבט הט'אנגי משני צדדיו. ג'ונס משתמש בחרב כדי לחתוך את הגשר בצדו האחד, ובכך גורם לאנשי הט'אנגי ליפול לנהר שורץ תנינים. מולה ראם אף הוא מנסה לשים ידיו על האבנים שברשותו של ג'ונס ולהוציא את ליבו (כפי שעשה לקרבנות האדם), אך ג'ונס משתמש בכוחם של האבנים ובכך מפיל את מולה ראם אל מותו, בנוסף לשתי האבנים שהיו איתו. הם חוזרים לבסוף לכפר, עם האבן שנותרה וילדי הכפר.
שחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האריסון פורד – אינדיאנה ג'ונס
- קייט קאפשו – וילהלמינה "וילי" סקוט
- קי הוי קואן – שורט ראונד
- אמריש פורי – מולה ראם
- רוי צ'יאו – לאו צ'ה
- דן אקרויד – ארט ובר
- רושאן סת – צ'אטאר לאל
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיתוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספילברג סיפר ששכאשר ג'ורג' לוקאס פנה אליו לראשונה עם תסריט לסרט שודדי התיבה האבודה, ��וא ביקש ממנו להתחייב לטרילוגיית סרטים, אך בדיעבד התברר שלא היו לו רעיונות לסרטי המשך.[5] לוקאס רצה שהסרט השני יהיה אפל יותר משודדי התיבה האבודה, בהשראת האימפריה מכה שנית. הוא וספילברג שייכו זאת למצבי הרוח האישיים שלהם בעקבות פרידות זוגיות.[6] ספילברג הסביר שהוא לא רוצה 'לשכפל' את הסרט הראשון, אך מסתכן באכזבה מצד הקהל שרוצה לראות מאפיינים דומים של הסרט הראשון.[7]
לוקאס החליט שהסרט יהיה פריקוול כדי להימנע משימוש חוזר בנאצים כנבלים.[6] ספילברג רצה במקור להחזיר את מריון רייבנווד, עם אבנר רייבנווד כדמות אפשרית.[5] בין הרעיונות הראשונים לסיפור היו מרדף אופנוע על החומה הסינית ועמק נסתר המאוכלס בדינוזאורים,[8] וכן עלילה שהתמקדה במלך הקופים (אנ').[6] עם זאת, הרשויות בסין סירבו לאפשר צילום במדינה, מה שהצריך שינוי בעלילה.[6] לוקאס שינה את מיקום העלילה לטירה רדופה בסקוטלנד, אך ספילברג חש שזה דומה מדי לפולטרגייסט, ולכן הרקע שונה למקדש דמוני בהודו.
לוקאס הגה רעיונות שכללו כת דתית המוקדשת לעבדות ילדים, מאגיה שחורה והקרבת אדם פולחנית. במקור, הוצע ללורנס קסדן, שותפו לכתיבת שודדי התיבה האבודה, לכתוב את התסריט, אך הוא סירב לכתוב בטענה שהעלילה "מרושעת מדי".[8]שכר את וילארד האיק וגלוריה כץ, שעבדו איתו בעבר על אמריקן גרפיטי (1973) והכירו את התרבות ההודית.
במקור, הטיוטה הראשונה כללה שני חלקים של כיסוי הראש של המטה של Ra: האחד במוזיאון של גנרל הוק בשנחאי, שאותו ג'ונס היה אמור לגנוב תוך שימוש בגונג כמגן, והשני בנפאל אצל מריון. ג'ונס היה אמור לברוח ממטוס נטוש בעזרת רפסודה מתנפחת על מדרון ההימלאיה, אך קסדן פסל זאת מחשש לעלות גבוהה ולחוסר אמינות – ביקורת שגם הסצנה הסופית בסרט קיבלה.
ספילברג סיפר ש"הרעיון של ג'ורג' היה להתחיל את הסרט עם מקטע מוזיקלי. הוא רצה לעשות מספר ריקודים של באזבי ברקלי. בכל פגישות הסיפור שלנו הוא היה אומר, 'היי, סטיבן, תמיד אמרת שאתה רוצה לצלם מחזות זמר'. חשבתי, 'כן, זה יכול להיות כיף'".
הויק וכץ שכתבו את התסריט במהירות כדי לשמור על מעורבות ודיונים עם ספילברג.[9] הם שילבו סצנות שנחתכו מ-שודדי התיבה האבודה, כמו הבריחה במטוס והמרדף על עגלות המכרה.[10] סצנת קרב כלבים נמחקה, וכך גם סצנות שבהן אלו ששתו את דם הקאלי הפכו לזומבים בעלי יכולות על-אנושיות פיזיות.
סצנת ארוחת הערב בארמון נוצרה מתוך רצון להסביר את כת ה-Thuggee בדרך שתשמור על עניין הקהל. בתחילה הויק וכץ הציעו ציד נמרים אבל ספילברג אמר, "אין סיכוי שאשאר בהודו מספיק זמן כדי לצלם ציד נמרים". בסופו של דבר הם החליטו על סצנת ארוחת ערב הכוללת אכילת חרקים (שהיו עשויים מגומי ומלאים ברפרפת), מוחות של קופים (רפרפת בטעם פטל) וכדומה. "סטיב וג'ורג' שניהם עדיין מגיבים כמו ילדים, אז הרעיון שלהם היה לעשות את זה כמה שיותר גס", אומר כץ.[9]
לוקאס שלח להויק וכץ תמליל של 500 עמודים של השיחות המוקלטות שלהם כדי לעזור להם עם כתיבת התסריט.[9] הטיוטה הראשונה נכתבה תוך שישה שבועות, בתחילת אוגוסט 1982. "סטיבן יצא מסרט מצליח מאוד (אי טי) וג'ורג' לא רצה לאבד אותו", אמר כץ, "הוא מאוד רצה שהוא יביים (את המקדש האבוד). היינו בלחץ גדול לעשות את זה ממש ממש מהר כדי שנוכל להחזיק בסטיבן".[10]
כתיבת טיוטה שנייה הסתיימה עד ספטמבר. ממרץ עד אפריל 1983, הויק וכץ ביצעו בו זמנית שכתובים לתסריט הצילומים האחרון. סצנה אחת שנכנסה לתסריט, אך נפלה במהלך הצילומים, הייתה על נחש המתפתל סביב ווילי. כשקאפשו התגלתה כסובלת מפחד מנחשים, ספילברג הבחין כמה קשה לה, והחליט לדלג על הסצנה.[11]
הכותרת שונתה מ"מקדש המוות" ל"המקדש האבוד", ולקפטן בלומברט, לצ'אטאר לאל ולילד המהרג'ה היו תפקידים גדולים יותר בטיוטות מוקדמות. במהלך ההפקה, האריסון פורד לקח חלק משורות הדיאלוג שיועדו ל"שורט ראונד".[10]
ליהוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]הריסון פורד שב לגלם את תפקידו של אינדיאנה ג'ונס מ"שודדי התיבה האבודה". לתפקיד ווילי סקוט נבחנו יותר מ-100 שחקניות. בין השחקניות הלא מוכרות לחלוטין שנבחנו לתפקיד הייתה שרון סטון. לבסוף, ספילברג בחר בקייט קפשו לאחר שצפה באודישן המצולם שלה והראה אותו להריסון פורד.
לתפקיד שורט-ראונד, מנהל הליהוק, מייק פנטון, ארגן הזמנות פתוחות לנערים ממזרח אסיה להיכנס לאודישן במספר ערים גדולות, כולל ניו יורק, סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס, הוואי, טורונטו, שיקגו, מונטריאול, הונג קונג ולונדון. במקור, אחיו הצעיר של Ke Huy Quan הלך לאודישן לתפקיד בזמן שקוואן הצטרף. המפיקים שמו לב שקוואן נותן לאחיו הנחיות מאחורי המצלמה במהלך האודישן, אז מנהל הליהוק ביקש מקוואן לנסות לשחק את התפקיד, ולאחר כמה ימים הוא לוהק לתפקיד.[13]
לתפקידי תושבי הכפר בסרט נשכרו שחקנים מסרי לנקה, בעוד ששחקנים הודים גילמו את דמויות ארמון פנקוט. צוות הליהוק חיפש באנגליה וארצות הברית שחקן מתאים לתפקיד הארכי-נבל "מולה רם", אך לאחר שלא מצאו מועמד הודי מתאים בארצות הברית, פנו לאמריש פורי, שהיה עסוק ב-18 סרטים בהודו. פורי נפגש עם ספילברג, סירב תחילה, אך השתכנע בעקבות שיחה עם ריצ'רד אטנבורו, שעבד איתו על גנדי. רושן סת', שגילם את ראש הממשלה צ'טר לאל, השתתף גם הוא ב-גנדי.
צילומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הממשלה ההודית סירבה לאפשר את צילומי הסרט בצפון הודו ובעאמר פורט, עקב מציאת התסריט כפוגעני ודרשה שינויים בתסריט, ולכן ההפקה עברה לקנדי, סרי לנקה.[14] ציורי מט ודגמים מוקטנים שימשו ליצירת הכפר, המקדש וארמון פאנקוט. הצילומים החלו באפריל 1983 ועברו לאולפני אלסטרי באנגליה במאי.
כוריאוגרפיית הסצנה הפותחת בוצעה על ידי דני דניאלס ולמעשה הייתה הסצנה האחרונה שצולמה. השחקנית קייט קאפשו נאלצה ללמוד לשיר במנדרינית ולקחת שיעורי סטפס. שמלתה, שנוצרה מחרוזים מקוריים משנות ה-20, ניזוקה כשפיל לעס אותה, ונדרש תיקון דחוף. מעצב התלבושות, אנתוני פאוול, היה זה שנאלץ למלא את טפסי הביטוח. באשר לסעיף "סיבה לנזק", לא הייתה לו ברירה אלא לרשום "שמלה שאכלה פיל".[5]
מעצב ההפקה נורמן ריינולדס לא השתתף, והוחלף על ידי אליוט סקוט. גשר החבלים נבנה על ידי מהנדסים בריטים מסכר ויקטוריה. הריסון פורד נפצע קשה בגבו, מה שהשבית את ההפקה זמנית, וכפיל הפעלולים שלו, ויק ארמסטרונג, מילא את מקומו במשך חמישה שבועות.[5]
מקומות נוספים לצילומים כללו את מקאו (ששימשה כשנחאי), אתרים בקליפורניה, איידהו ופלורידה. סצנת מרדף המכרות שולבה בין רכבת הרים, דגמי מיניאטורה ואנימציית סטופ-מושן. חברת Industrial Light & Magic סיפקה את האפקטים החזותיים, ובן ברט הקליט קולות מרכבות הרים בדיסנילנד עבור סצנת עגלות המכרות.[15]
עריכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]"אחרי שהראיתי את הסרט לג'ורג' [לוקאס], בשעה ו-55 דקות, הסתכלנו אחד על השני", נזכר ספילברג, "הדבר הראשון שאמרנו היה 'מהר מדי'. היינו צריכים להאט את סצנות האקשן. עשיתי עוד כמה צילומי מט כדי להאט אותה. עשינו את זה קצת יותר איטי, על ידי החזרת מרווח נשימה כדי שתהיה אספקת חמצן של שעתיים לקהל".[16]
מוזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה](ראו גם: ערך מורחב בויקיפדיה האנגלית)
הפסקול הולחן ונוצח על ידי ג'ון ויליאמס ובוצע על ידי תזמורת Hollywood Studio Symphony, עם תזמורים מאת הרברט ו. ספנסר ואלכסנדר קארג'. הוא יצא לראשונה על גבי CD, תקליט וקלטת ב-1984, ולאחר מכן יצא מחדש על CD בשנת 2008.
בשל מגבלות האורך של תקליט LP (כ-40 דקות), מספר קטעים מהסרט לא נכללו במהדורה המקורית. לאחר הרחבת הפסקול של שודדי התיבה האבודה ב-1995, עלתה תקווה להוצאה מורחבת גם לפס הקול של "המקדש הארור". תקווה זו התממשה בנובמבר 2008, כאשר Concord Music Group הוציאה מארז בן חמישה דיסקים, שכלל את פסקולי כל ארבעת הסרטים בסדרה עד אז.
שחרור והפצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שחרור והכנסות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט "אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור" יצא לאקרנים בארצות הברית ב-23 במאי 1984 ושבר שיא עם הכנסות של 45.7 מיליון דולר בשבוע הראשון. הסרט גרף 333.1 מיליון דולר ברחבי העולם, מתוכם 180 מיליון דולר בצפון אמריקה ו-153.1 מיליון דולר בשאר השווקים.[17] הוא רשם את פתיחת סוף השבוע הגבוהה ביותר לשנת 1984 והיה לסרט המצליח ביותר באותה שנה (שלישי בצפון אמריקה אחרי השוטר מבוורלי הילס ו-מכסחי השדים).[17] בזמן יציאתו, דורג כסרט העשירי המכניס ביותר בכל הזמנים,[18] עם מכירה מוערכת של 53.5 מיליון כרטיסים בארצות הברית.[19]
קידום
[עריכת קוד מקור | עריכה]חברת Marvel Comics פרסמה עיבוד קומיקס לסרט, שנכתב על ידי דייוויד מישליני ואויר על ידי ג'קסון גייס, איאן אייקין, בריאן גארווי ובוב קמפ.[20] הוא יצא כחלק מ-Marvel Super Special No. 30 וגם כסדרת קומיקס בת ��לושה חלקים.[21]
חברות LucasArts ו-Atari Games קידמו את הסרט עם משחק ארקייד, וחברת הסברו השיקה קו צעצועים המבוסס עליו בספטמבר 2008.[22]
מדיה ביתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרסת הווידאו של הסרט יצאה בחג המולד 1986 במחיר של 29.95 דולר ונמכרה ב-1.4 מיליון עותקים – שיא בזמנו. גרסת ה-DVD יצאה ב-2003 לצד שני הסרטים הנוספים בטרילוגיה המקורית של אינדיאנה ג'ונס.[23] גרסת בלו-ריי הופצה ב-2012 כחלק ממארז שכלל ארבעה סרטים,[24] וב-2021 יצאה גרסה מחודשת באיכות 4K Ultra HD, אשר הופקה מסריקות של הנגטיבים המקוריים.[25]
שידורי טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביפן, הסרט שודר בערוץ Nippon TV (NTV) ב-16 באוקטובר 1987 ושבר את שיא הצפייה של הערוץ עם 26.9% רייטינג, תוך שהוא עוקף את השיא הקודם של משחק הדמים (25.3% בשנת 1985). השיא נשבר בשנת 1994 על ידי Tsuribaka Nisshi 4, אך "המקדש הארור" נותר הסרט הזר הנצפה ביותר בערוץ עד לשידור הארי פוטר ואבן החכמים ב-2004.[26]
בבריטניה, שידור הסרט בשנת 2005 ב-BBC1 משך 5 מיליון צופים, ודורג כסרט התשיעי הנצפה ביותר של הערוץ במחצית הראשונה של אותה שנה.[27]
תגובה ביקורתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם יציאתו לאקרנים, "אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור" זכה לביקורות מעורבות, אך עם השנים קיבל הכרה מחודשת מצד המבקרים. באתר Rotten Tomatoes, הסרט מחזיק בדירוג של 77% על סמך 137 ביקורות, עם ציון ממוצע של 7.4/10. הקונצנזוס הביקורתי מציין כי הסרט אולי אפל מדי עבור חלק מהצופים, אך הוא עדיין מציג הרפתקה סוחפת ומרשימה.[28] באתר Metacritic, הסרט קיבל ציון ממוצע של 57 מתוך 100, המעיד על ביקורות "מעורבות או ממוצעות".[29]
כמה מבקרים שיבחו את הסרט על סגנונו הייחודי והאנרגיה הרבה שבו. רוג'ר איברט העניק לו ארבעה כוכבים מתוך ארבעה ותיאר אותו כ"אחד מסרטי ההרפתקה המרגשים ביותר שנעשו".[30] פאולין קייל (אנ') אהבה את הדינמיות והקצב המסחרר של הסרט, והשוותה אותו לנסיעה מסחררת ברכבת הרים.[31] קולין קוברט הגדיר אותו כ"יותר מטופש, אפל ואלים, אך עדיין מהנה". גם הבמאי קוונטין טרנטינו הצהיר שזהו הסרט האהוב עליו בסדרה, וציין שהוא רואה בו את הסרט השני הטוב ביותר של ספילברג אחרי מלתעות.[32]
לעומת זאת, היו גם ביקורות שליליות. דייב קר טען כי הסרט מרגיש כמו ילד שמנסה לזעזע את אחותו הקטנה. ראלף נובאק מ-People ביקר בחריפות את האלימות שבו, ואף כינה אותו "צורה של התעללות קולנועית בילדים".[33] גם הגרדיאן טען כי הסרט הוא "רצף של מרדפים לא מחוברים", בעוד לאונרד מלטין נתן לו רק שני כוכבים מתוך ארבעה, וציין שהוא "גורם לכאב ראש" וכולל בדיחות גועל מיותרות.[34]
השחקנים והיוצרים עצמם הביעו דעות מעורבות לגבי הסרט. קייט קאפשו, שגילמה את ווילי סקוט, הודתה כי דמותה נתפסה כ"בלונדינית צווחנית חסרת עומק", והופתעה מהביקורת הקשה מצד מבקרות קולנוע נשים.[35] סטיבן ספילברג עצמו הצהיר כי לא היה מרוצה מהתוצאה הסופית, והרגיש שהסרט "אפל מדי" וללא "רגש אישי". עם זאת, הוא הודה שההיבט החיובי ביותר של הפקת הסרט היה שפגש את קייט קאפשו, שאיתה נישא בהמשך. ג'ורג' לוקאס הסביר שהטון הקודר של הסרט הושפע מבעיות אישיות שחווה באותה תקופה, אך הדגיש כי הוא עדיין אוהב את הסרט, גם אם הוא פחות כיפי מהראשון.[35]
למרות הביקורות השונות, אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור נותר סרט אהוב על רבים,[36] ובשנת 2014 דורג במקום ה-71 ברשימת סרטי האקשן הגדולים של Time Out.[37] האריסון פורד עצמו ציין כי הסרט מכיל כמה מהסצנות האקשן הכי מטורפות והכי מלאות אנרגיה שצילם, והביע את שביעות רצונו מהתוצאה הסופית.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בטקס פרסי האוסקר ה-57, הסרט זכה בפרס האפקטים הוויזואליים הטובים ביותר (דניס מורן וצוותו), בעוד שג'ון וויליאמס היה מועמד בקטגוריית הפסקול המקורי הטוב ביותר אך לא זכה.[38]
בטקס פרסי האקדמיה הבריטית (BAFTA) ה-38, הסרט זכה בפרס האפקטים הוויזואליים המיוחדים הטובים ביותר, והיה מועמד בפרסים נוספים, כולל הצילום הטוב ביותר (דאגלס סלוקומב), העריכה הטובה ביותר (מייקל קאן) והסאונד הטוב ביותר (בן בורט וצוותו), אך לא זכה בהם.[39]
בטקס פרסי שבתאי, בטקס פרסי שבתאי, הסרט היה מועמד בקטגוריות רבות, כולל סרט הפנטזיה הטוב ביותר (הפסיד ל-"מכסחי השדים"), הבמאי הטוב ביותר (סטיבן ספילברג), השחקן הטוב ביותר (הריסון פורד), ההופעה הטובה ביותר של שחקן צעיר (ג'ונתן קה קואן), התסריט הטוב ביותר (ווילארד הויק וגלוריה כץ), עיצוב התלבושות הטוב ביותר (אנתוני פאוול) והאיפור הטוב ביותר (טום סמית'). למרות ריבוי המועמדויות, הסרט לא זכה באף אחת מהן.[40]
מחלוקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיאור של הודו
[עריכת קוד מקור | עריכה]התיאור של הודו בסרט עורר מחלוקת רבה.[41][42] הסרט נאסר זמנית להקרנה במדינה ויצא שם רק מאוחר יותר בווידאו ביתי. גם בארצות הברית נרשמו מחאות, כאשר קבוצת מפגינים בסיאטל טענה שהסרט מציג הודים כחסרי אונים או כרשעים.[43]
אחת הביקורות החריפות נגעה לתיאור המטבח ההודי, שכלל מאכלים מופרכים כמו נחשים, תינוקות, מרק גלגלי עיניים ומוחות קופים – מאכלים שאינם חלק מהמטבח ההודי. פרופסורים ציינו שהתיאור הזה התקבל בטעות כמציאותי בקרב מורים ותלמידים.[44][42] בנוסף, הסרט ספג ביקורת על נרטיב "המושיע הלבן", שבו אינדיאנה מוצג כגיבור יחיד שמציל כפר הודי נידח שתושביו אינם מסוגלים לעזור לעצמם.[45]
רושאן סת, שגילם את צ'אטאר לאל, טען שסצנת המשתה הייתה בדיחה שנכשלה, כיוון שהכוונה הייתה להציג כיצד ההודים מנצלים את הדעות הקדומות של המערביים. השחקן אמריש פורי דחה את המחלוקות וטען שהסרט הוא פנטזיה בלבד ושביקורת כזו מופיעה רק כאשר במאים זרים עוסקים בתרבויות אחרות.[46]
דירוג PG
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט עורר תגובות נלהמות לנוכח האלימות הגרפית המצויה בו, והמסרים והתכנים האפלים שהציג.[47] ביציאתו ב-DVD באירופה, הסרט צונזר וקוצצה ממנו סצנת הטקס שבה ליבו של אדם הוסר. בניסיון למצוא נוסחת פשרה, דחף סטיבן ספילברג ליצירת דרגת סיווג צפייה (אנ') חדשה מתחת ל-R (קיצור של Restricted – מוגבל למבוגרים בלבד). לשם כך, נוצרה דרגה חדשה – PG-13 ("הורים מוזהרים מאוד", מומלץ מעל גיל 13); למרות זאת קיבל הסרט דירוג סיווג צפייה PG על ידי "איגוד הסרטים של אמריקה".[48][2] בשנת 2012, דורג הסרט מחדש על ידי המועצה הבריטית לסיווג סרטים בדירוג A12 (מתאים לגיל 12 ומעלה).[49]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור (באנגלית)
"אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור", באתר נטפליקס
"אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור", באתר AllMovie (באנגלית)
"אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור", באתר Metacritic (באנגלית)- "אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור", באתר אידיבי
- "אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור", באתר דיסני+ סרטים (באנגלית)
"אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- אבנר שביט, דיסק און קינג: על מהדורת הבלו-ריי של "אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור", באתר וואלה, 9 באוקטובר 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הגיבור חוזר – פרסומת לסרט, "חדשות", 29 יוני 1984, עמ' 63, באתר הספרייה הלאומית
- ^ 1 2 "אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ^ רחל נאמן, ביקורת קולנוע - הדרך למקדש הארור - 'אינדיאנה ג'ונם והמקדש הארור', כותרת ראשית, 4 ביולי 1984
- ^ אזכור לדמות "אובי וואן קנובי" מסדרת מלחמת הכוכבים, שגם אותה הפיק ג'ורג' לוקאס
- ^ 1 2 3 4 אינדיאנה ג'ונס: Making the Trilogy, 2003, סרטי פרמאונט
- ^ 1 2 3 4 Empire: Features, web.archive.org, 2008-08-08
- ^ TheRaider.net - Indiana Jones and the Temple of Doom, www.theraider.net
- ^ 1 2 John Baxter, Mythmaker, Spike, 1999, ISBN 978-0-380-97833-5
- ^ 1 2 3 Gloria Katz and Willard Huyck's Best Defense Against Critics Is Their Screenwriting Track Record : People.com, www.people.com
- ^ 1 2 3 quint, FORTUNE AND GLORY: Writers of Doom! Quint interviews Willard Huyck and Gloria Katz!, Aint It Cool News (באנגלית)
- ^ Jeremy Smith, The Scrapped Indiana Jones Scene That Had Kate Capshaw In A Full Blown Panic Attack, SlashFilm, 2023-08-27 (באנגלית אמריקאית)
- ^ DNA Web Team, Steven Spielberg once called this Bollywood legend 'world's best villain' even after he refused to audition for him, DNA India (באנגלית)
- ^ Anthony Lund, Ke Huy Quan Recalls Landing Short Round Role in Indiana Jones and the Temple of Doom, MovieWeb, 2022-04-01 (באנגלית)
- ^ John Baxter, Mythmaker, Spike, 1999, ISBN 978-0-380-97833-5
- ^ The Making Of Indiana Jones And The Temple Of Doom, Empire, 2012-10-09 (באנגלית)
- ^ Rinzler, Bouzereau, Chapter 8: "Forward on All Fronts (August 1983 – June 1984)", p. 168—183
- ^ 1 2 Indiana Jones and the Temple of Doom, Box Office Mojo
- ^ Domestic Box Office For 1984, Box Office Mojo
- ^ Indiana Jones and the Temple of Doom, Box Office Mojo
- ^ GCD :: Issue :: Marvel Super Special #30, www.comics.org
- ^ GCD :: Series :: Indiana Jones and the Temple of Doom, www.comics.org
- ^ Hasbro Previews G.I. Joe, Hulk, Iron Man, Indy & Clone Wars - Superhero Hype!, www.superherohype.com
- ^ "Indiana Jones 'raids DVD record'" (באנגלית בריטית). 2003-10-31. נבדק ב-2025-02-12.
- ^ "Indiana Jones: How to enjoy the film as an adult". BBC News (באנגלית בריטית). 2012-09-24. נבדק ב-2025-02-12.
- ^ Chris Reed, Indiana Jones Box Set 4K UHD Blu-Ray Preorders Down to $79.99, IGN, 2021-04-08 (באנגלית)
- ^ The Japanese Market for UK Films - BFI, web.archive.org, 2022-09-23
- ^ Yumpu.com, Research and Statistics Bulletin - September 2005 - BFI, yumpu.com (באנגלית)
- ^ Indiana Jones and the Temple of Doom | Rotten Tomatoes, www.rottentomatoes.com (באנגלית)
- ^ Indiana Jones and the Temple of Doom Reviews, www.metacritic.com (באנגלית)
- ^ Indiana Jones and the Temple of Doom movie review (1984) | Roger Ebert, www.rogerebert.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ admin, Indiana Jones and the Temple of Doom | Review by Pauline Kael, Scraps from the loft, 2018-07-09 (באנגלית בריטית)
- ^ Quentin Tarantino names his favourite 'Indiana Jones' movie, faroutmagazine.co.uk, 2022-08-19 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Dave Kehr, Indiana Jones and the Temple of Doom, Chicago Reader, 2012-05-25 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Maltin Leonard, Leonard Maltin's 2010 Movie Guide, PENGUIN group, 2010-09-24, ISBN 978-1-101-10876-5. (באנגלית)
- ^ 1 2 The Making Of Indiana Jones And The Temple Of Doom, Empire, 2012-10-09 (באנגלית)
- ^ "The 101 best action movies ever made". Time Out New York (באנגלית). נבדק ב-2025-02-12.
- ^ The 100 best action movies: 80-71, Time Out New York (באנגלית)
- ^ 1985 | Oscars, web.archive.org, 2014-11-10
- ^ Awards Database - The BAFTA site, www.bafta.org (באנגלית)
- ^ Past Saturn Awards, web.archive.org, 2009-02-11
- ^ Banned Films Around the World | BusinessWeek, web.archive.org, 2007-04-01
- ^ 1 2 Teaching South Asia, web.archive.org, 2005-01-08
- ^ The Spokesman-Review, The Spokesman-Review. (באנגלית)
- ^ Nandini Ramnath, ‘Temple of Doom’ is the Indiana Jones movie that Indians won’t forget in a hurry, Scroll.in, 2016-03-31 (באנגלית)
- ^ We need to talk about Indiana Jones and the Temple of Doom..., Little White Lies (באנגלית)
- ^ Puri, Amrish (June 18, 2013). The Life Story of Amrish Puri: An Autobiography (First Edition). Stellar Publishers. p. 260.
- ^ TheRaider.net - Indiana Jones and the Temple of Doom, www.theraider.net
- ^ Antunes, Filipa (Spring 2017). "Rethinking PG-13: Ratings and the Boundaries of Childhood and Horror" (PDF). Journal of Film and Video. 69 (1): 11. doi:10.5406/jfilmvideo.69.1.0027. S2CID 152216521. ארכיון (PDF) מ-7 במרץ 2020.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Indiana Jones And The Temple Of Doom ,באתר המועצה הבריטית לסיווג סרטים