אדהם ח'נג'ר
 | |
| לידה |
1890 סוריה העות'מאנית  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
1923 (בגיל 33 בערך) |
  | |
אָדְהָם חָ'נְגָ'ר (בערבית: أدهم خنجر; 1890–1923) היה מהפכן שיעי לבנוני ולאומני סורי שהשתתף במלחמת הגרילה נגד כוחות הכיבוש הצרפתי של לבנון וסוריה, ובניסיון להתנקש בחיי הגנרל גורו, הנציב העליון הצרפתי.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ח'נג'ר היה בן למשפחת סאב (אנ'), משפחה ממוצא כורדי שהיו הפיאודלים של ג'בל עאמל בדרום לבנון. נולד וגדל בכפר אל-מרוואניה (ער'), שבנפת צידון. וכבן למשפחה מיוחסת, למד בצידון ודיבר גם אנגלית וצרפתית.[1][2] אין מידע רב על חייו, עד לפעילותו הלאומנית.
פעילות נגד הכיבוש הצרפתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ח'נג'ר לא הסכים שאת הכיבוש העות'מאני יחליף כיבוש אחר, צרפתי ולכן החליט להתקומם. הוא עזב את לימודיו ויחד עם חברו סאדק חמזה אל-פאעור (ער') (1894-1926) ועוד כמה חברים, החלו לפעול עם רובים שהיו ברשותם, נגד כוחות צרפתים שהיו מוצבים בג'בל עאמל, כמו בדיר א-זהראני, קלעת שקיף והצליחו להשתלט על כלי נשק ותחמושת, שבהם השתמשו לאחר מכן.[2]
ב-24 באפריל 1920 ח'נג'ר וחמזה היו בין משתתפי ועידת ואדי חוג'יר (ער') שנערכה בוואדי הנמצא דרומית לקעקעית א-ג'סר, ומימיו מזינים את נהר הליטאני. הועידה נערכה ביוזמת איש הדת השיעי, עבד אל-חוסיין שרף א-דין (ער') (1873-1957), בהשתתפות תושבי דרום לבנון שבלטו בהתנגדותם לכיבוש. שרף א-דין קרא להתקוממות נגד הכובש הצרפתי והקמת מדינה ערבית כפי שרצה המלך פייסל (לפני שהועבר לעיראק).[1][2] על ח'נג'ר וחמזה הוטלה המשימה ליידע את תושבי הכפרים על החובה הדתית להתנגד לכיבוש.[3]
e_up_of_Gen._Henri_Joseph_Eugene_Gourand,_French_General_LCCN2016892513.jpg)
ניסיון התנקשות בנציב הצרפתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ח'נג'ר הצטרף לקבוצת גרילה בראשות המהפכן הלאומני הסורי אחמד מריווד וב-23 ביוני 1921 הם ארבו לשיירת הגנרל אנרי גורו, הנציב העליון הצרפתי בסוריה ובלבנון, בדרכה מדמשק לקוניטרה. הגנרל נפצע קל בידו, אך אחד מקציניו נהרג, ומושל דמשק נפצע בהתקפה.[4]
ח'נג'ר ברח לירדן והצרפתים ביקשו מהבריטים להסגירו, אך הוא חמק ויצא לסוריה, כדי לחבור למנהיג הדרוזים סולטאן אל-אטרש .[2]
תפיסתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-7 ביולי 1922 הגיע ח'נג'ר לכפר אל-קוראיה (אנ') בהר הדרוזים, שבו ישב אל אטרש, אך הוא זוהה על ידי כוח צרפתי ונעצר.[2] ח'נג'ר הועבר לעיר בירת המחוז - א-סווידה ומכלאו הוא שלח הודעה לסולטן אל-אטרש וביקש את עזרתו. אל-אטרש ראה במעצרו של ח'נג'ר הפרה בוטה של המסורת הערבית של הגנה על מבקש מקלט בביתך מחה בפני השלטונות הצרפתיים, אך נענה בשלילה. אל אטרש וקבוצת לוחמים תקפו שיירה צרפתית שלהערכתם העבירה את ח'נג'ר לדמשק, אך הוא לא היה בה, כי הועבר בטיסה לדמשק ומשם לביירות. בתגובה על ההתקפה, תקפו הצרפתים כפרים והרסו בתים של כל החשודים בתקיפה.
הוצאה להורג
[עריכת קוד מקור | עריכה]ח'נג'ר נשפט בבירות, נמצא אשם ונגזר עליו גזר דין מוות. וזמן קצר לאחר מכן הוא הוצא להורג על ידי כיתת יורים, ב-13 במאי 1923.
מורשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]אדהם ח'נג'אר מוערך כלאומני, לוחם חופש גיבור, הן על ידי לאומנים סורים והן על ידי שיעים לבנונים המעריכים את נחישות פעילותו בכובש הזר של אדמתם.[5]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 مدونة جبل عاملة: صادق حمزة الوائلي - سيرة مقتضبة, مدونة جبل عاملة
- ^ 1 2 3 4 5 Joseph Ibrahim (2023-06-08), Adham Khanjar centenary with Jihad Bannout, on Ahla Sabah, נבדק ב-2024-11-16
- ^ Naziha Saleh, Women’s Role in the Islamic Resistance media in Lebanon, International Journal of Women’s Research Vol.2, No.1, Spring 2013, עמ' 3
- ^ gouraud, www.lyceefr.org
- ^ Provence, Michael (2009). The Great Syrian Revolt and the Rise of Arab Nationalism. University of Texas Press. ISBN 9780292774322.
| בקרת זהויות |
|
|---|