אגודת הזמר הווינאית

אגודת הזמר הווינאית (בגרמנית: Wiener Singverein) היא מקהלה המונה כ-230 זמרות וזמרים המופיעה על פי רוב באולם ה"מוזיקפראיין" שבווינה, אוסטריה.

היסטוריה

בשנת 1812 יזם אנטוניו סליירי את ביצוען של יצירות מקהלתיות רבות משתתפים בווינה, כגון האורטוריות של גאורג פרידריך הנדל. יוזמה זו הובילה לייסודה של "אגודת ידידי המוזיקה" הווינאית ("Gesellschaft der Musikfreunde").

בשנת 1858 הוקמה אגודת הזמר הווינאית על ידי יוהאן פון הרבק ועמיתים נוספים. אגודה זו, הקיימת ופעילה גם כיום, הופיעה עם מספר רב של תזמורות מפורסמות, כגון הפילהרמונית של וינה והתזמורת הסימפונית של וינה, ושרה תחת שרביטם של חשובי המנצחים. בין מנצחי המקהלה במאה התשע-עשרה היה יוהנס ברהמס.

בין השנים 1947 ועד-1989 עבדה המקהלה באופן הדוק עם המנצח הרברט פון קאראיין, עמו הופיעה גם במסגרת מסעות קונצרטים ברחבי העולם. החל מ-1991 מנהלה האומנותי של אגודת הזמר הווינאית הוא יוהנס פרינץ.

המקהלה הופיעה עם שורה של מנצחים מישראל, כגון יוזף קריפס, אישטוון קרטס, יורי אהרונוביץ', אליהו ענבל ודניאל בארנבוים, והופיעה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית תחת שרביטו של זובין מהטה במרץ 1993 בווינה.

ביוני 1993 התארחה המקהלה בירושלים, שם השתתפה בקונצרט של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון עם הסימפוניה השנייה ("התחייה") מאת גוסטב מאהלר בניצוחו של גילברט קפלן.

רפרטואר

המקהלה השתתפה בביצוע יצירות מפרי עטם של מלחינים כפרנץ שוברט, אנטון ברוקנר, יוהנס ברהמס וגוסטב מאהלר, יצירות שהן מעמודי התווך של ה��פרטואר המקהלתי. עם זאת, המקהלה נטלה חלק גם בביצוען של היצירות "הספר בעל שבע החותמות" (1938) ו"תחייה גרמנית" (1940) מאת פרנץ שמידט, מלחין השנוי במחלוקת בשל קשריו עם המשטר הנאצי.

רפרטואר המקהלה כולל מספר נכבד של יצירות מאת מלחינים יהודים, בין היתר ג'אקומו מאיירבר, פליקס מנדלסון-ברתולדי, ארנולד שנברג ("שירי גורה" ו"ניצול מגטו ורשה"), אריק צייסל (רקוויאם עברי) וליאונרד ברנשטיין (מזמורי צ'יצ'יסטר).