לדלג לתוכן

אבות ישורון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבות ישורון
אבות ישורון
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 19 בספטמבר 1904
נסכיז', ווהלין, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בפברואר 1992 (בגיל 87)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה יידיש, עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים הלית ישורון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אבות ישורון בבית קפה בתל אביב בסוף שנות החמישים. צילום: מקסים סלומון

אָבוֹת יְשֻׁרוּן (נולד בשם: יְחִיאֵל פֶּרְלְמוּטֶר; 19 בספטמבר 1904[1][2], יום הכיפורים ה'תרס"ה – 22 בפברואר 1992, ה'תשנ"ב) היה משורר עברי ישראלי, חתן פרס ישראל לשנת תשנ"ב (1992).

יחיאל פרלמוטר נולד בשנת 1904 בעיירה נסכיז' שבמחוז קובל בגוברניית ווהלין בתחום המושב של האימפריה הרוסית (בתחומי אוקראינה של ימינו). אמו ריקל הייתה בת למשפחת האדמו"רים שפירא שחצרם הייתה בעיירה. הוא גדל בעיירה פשדמיישצ'ה, מקום מושבו של הסב פנחס פרלמוטר, איש עסקים, ובגיל צעיר עבר עם משפחתו לעיר הסמוכה קרסניסטב (כיום בפולין), שבה הפעיל אביו ברוך טחנת קמח גדולה בבעלות העסק המשפחתי. בעת מלחמת העולם הראשונה יצא עם הוריו כפליט ושב לקרסניסטב בתום המלחמה. בשנת 1925, בתקופת העלייה הרביעית, עלה לארץ ישראל המנדטורית, ועבד כפועל חקלאי, פועל בניין ושומר בכרמים[3]. ב-1955 התנדב לשמירות ליליות בקיבוץ נחל עוז[4]. על עברות שמו לאבות ישורון אמר בריאיון לדבר ב-1970[5]:

"כיצד נעשה אדם אבות ישורון? התשובה היא מן השבירות. שברתי את אמי ואת אבי, שברתי להם את הבית. שברתי להם את לילות המנוחה. שברתי להם את חגיהם, את שבתותיהם. שברתי להם את ערכם בעיני עצמם. שברתי להם את הפתחון פה. שברתי להם את לשונ��. מאסתי את היידיש, ואת שפת קודשם לקחתי ליום-יום. מאסתי עליהם את החיים. יצאתי מן השותפות. וכאשר ירדה עליהם שעת האין-מוצא-עזבתי אותם בתוך האין מוצא. אז אני כאן. בארץ. התחלתי לשמוע קול שיצא מקרבי, בהיותי לבדי בצריף, על מיטת ברזל, קול קורא לי בשמי מן הבית, והקול- קול מעצמי אל עצמי. קול שלי יוצא מן המוח ומתפשט בכל הגוף...אז התחלתי לחפש דרך לברוח ולהחליף את השם ושם המשפחה, ברבות הזמן הצלחתי לשעבר את השמות. היה לזה ערך הגנתי. כי בהיות הקול נתעוררתי."

פתיחה לראיון עם אבות ישורון שערך עלי מוהר, "כזכוכית בבשר החי", "דבר השבוע", 28.8.1970.;
אלון אלטרס, מת האיש שנעשה אבות ישורון, מעריב, 24 בפברואר 1992

בני משפחתו נרצחו בשואה. אף על פי שהיה פטור משירות מחמת גיל, הוא התנדב להילחם במלחמת העצמאות ושירת בחטיבת כרמלי בצפון הארץ. המראות שראה במלחמה הביאו אותו לכתוב את "פסח על כוכים", שיר שהביע הזדהות עם גורל הפליטים הפלסטיניים, מה שהביא לביקורת רבה עליו (ראו בהמשך), אך הטבח במעלות ב-1974 שינה את גישתו לסכסוך הישראלי הפלסטיני ולאמונו בדו קיום ושלום בין שני העמים.[דרוש מקור]

ישורון החל לפרסם שירים בכתב העת "טורים" בשנת 1934, ומאז פרסם כל השנים במוספים הספרותיים ובכתבי עת. ספרו הראשון, "על חַכמות דרכים", נדפס בשנת תש"ב (1942). על ספרו זה חתם עדיין בשמו הראשון. לאחר מכן החליט לעברת את שמו, תחילה קרא לעצמו "אָבוֹת הַפְּנִינִי" ("הַפְּנִינִי" - מעין תרגום חלקי של השם פרלמוטר, שפירושו אֵם הַפְּנִינָה. לדברי ישורון, שם זה הוצע בידי אברהם שלונסקי)[6], אך לאחר מכן החליט על "אבות ישורון" והחליף את שמו לשם זה רשמית ב-1950. ספריו הבאים: "רעם" (1961), "שלושים עמ' של אבות ישורון" (1964) ו"זה שם הספר" (1970), כבר נדפסו בשמו החדש.

בתקופה האחרונה לחייו החל לבקר בשבתות בבית מדרשו של האדמו"ר ממודז'יץ ברחוב דיזנגוף 36 בתל אביב.

מעט לפני מותו, התבשר ישורון כי זכה בפרס ישראל, אך לא זכה לקבלו.

אבות ישורון נפטר בתל אביב ב-1992, בן 87, שישה שבועות לאחר פטירתה של אשתו, פֶּסְיָה (לבית יוסטמן). נקבר בבית העלמין קריית שאול.

בתו היא העורכת והמתרגמת הלית ישורון.

יצירתו וקבלתה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביתו של אבות ישורון ברחוב ברדיצ'בסקי 8 בתל אביב

עד לשנות השבעים היה אבות ישורון משורר בעל השפעה מעטה יחסית. שינויים תרבותיים בחברה הישראלית ובספרות הישראלית הביאו לכך שברבות השנים הלכה וגברה השפעתו. מנחם פרי ומשוררים צעירים מחבורת סימן קריאה ראו באבות ישורון משורר גדול ועשו רבות לפרסומו ברבים.[7]

הביטוי השירי החם והקרוב, לשונו המרוסקת, חיבתו הבסיסית לערביי הארץ, הזדהותו עם גורל הפליטים הפלסטינים ושיבוצי היידיש המרובים בשיריו משכו את לבו של דור משוררים צעיר. שירתו המאוחרת שונה לחלוטין משירתו המוקדמת והביאה לו פרסום רב, פרסים ספרותיים וראיונות רבים בתקשורת.

הפולמוס על שירו "פסח על כוכים"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין המבקרים וחוקרי הספרות יש התולים את מיקומו השולי יחסית של ישורון בבמה השירית בתקופת ראשית המדינה בכעס שעורר שיר שפרסם בעניין גורל הפליטים הערבים־פלסטינים במלחמת העצמאות. בשנת 1952 פרסם ישורון במוסף הספרות של עיתון "הארץ" שיר ארוך בשם "פסח על כוכים",[8] ובו השוואה בוטה, אשר הרגיזה רבים, בין הפליטים היהודים לפליטים הערבים. אחד מבתי השיר כורך גם את גורל פליטי המלחמה וגורל יהודי פולין והוריו: "וְאַבָּא-אִמָּא, מִן מִלְקוֹחַ אֵשׁ-אֵל-רַבְרַבָּא מִלְקָח - צִוּוּנוּ יַהְנְדֶס לֹא לִשְׁכֹּחַ, וְעַל פּוֹילִין לֹא לִשְׁכַּח." השיר מסתיים בשורות הבאות: "מְלֵאָה לָהּ אֶרֶץ אֲדָמָה וְלֹא נוֹעֶדֶת."

קטע מדף הגהות של מחזור השירים "צות וצות" (מחברות לספרות, אוקטובר 1949), בו רואים את שינוי השם מ"אבות הפניני" ל"אבות ישורון". המקור נמצא במכון גנזים.

השיר עורר פולמוס ארוך, והביא אצל רבים למעין נידוי של ישורון. ההדים שעורר השיר מכונים גם "הפולמוס על 'פסח על כוכים'". בין חוקרי הספרות והמבקרים, שהתייחסו לפולמוס הזה ופרסמו בעניינו מאמרים ומסות, בדרך כלל ברוח ביקורתית המצדיקה את עמדתו של ישורון, ניתן למצוא את אהרן אמיר, שחרף ההבדלים הפוליטיים ביניהם תמך בעמדתו; את דן מירון במאמר החריף "במבחן מבטם של האבות: על פרקים בשירתו של אבות ישורון";[9] את יוחאי אופנהיימר בספרו על כל שירי ישורון; את חיה שחם במאמרה, "בצומת המשולש – הפולמוס סביב 'פסח על כוכים' לאבות ישורון, שנדפס ב"דפים למחקר בספרות";[10] את מיכאל גלוזמן, שפרסם מאמר על הפרשה בחיבורו, "מומנטים ביקורתיים בתולדות מדינת ישראל", בהוצאת מכון ון ליר בירושלים; את חגי רוגני, שהתייחס לפולמוס בספרו, "מול הכפר שחרב – עמדות פוליטיות כלפי הסכסוך היהודי-ערבי בשירה העברית, 1929–1967", בהוצאת פרדס; את יצחק לאור במאמרו, "ועל פוילין לא לשכוח", במוסף הספרותי של העיתון "הארץ";[11] ואת המשוררת והחוקרת לילך לחמן בכָתבה על שירתו. דן מירון חזר לדון בשיר במלאת 70 שנה לפרסומו.[12][13]

ארכיונו מופקד במכון גנזים - ארכיון הסופרות והסופרים העבריים בישראל, אשר בבית אריאלה בתל אביב[14][15].

ערבי מחווה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבות ישורון בקולנוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במוזיקה הישראלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחדים משיריו של ישורון הולחנו והוקלטו. עם שירים אלה נמנים: "1 ינואר לילה" שהלחין ושר חנן יובל במסגרת ערב שירי משוררים מס' 3. אלון אולארצ'יק הלחין ושר את אותו שיר תחת השם "בבית קפה מצד הרחוב"; "שתים עשרה בלירה" בלחנו של אילן וירצברג וביצועה של גלי עטרי, "אלוהיך" בלחנו של וירצברג וביצועה של נורית גלרון, "האיש מול מת" בלחנו של שלמה גרוניך וביצועו של אלי גורנשטיין ו"כמה זה שקל" בלחנה וביצועה של קורין אלאל. המוזיקאי ישראל ברייט הלחין קטע מראיון שערך ישורון עם הפזמונאי והעיתונאי עלי מוהר. קטע זה קיבל את הכינוי "פתיחה לראיון" והוא סוגר את אלבום השירה המולחנת של ישראל ברייט "אוצר סמוי".

ב-2014 יצא האלבום "טוב שהעולם גדול – משירי אבות ישורון" בהפקת כרמי זיסאפל, ערן ויץ ושי צברי (על ידי נענע דיסק) ובביצועם של אמנים שונים, בהם: ברי סחרוף, רונה קינן, אלי מגן ותמר קפלנסקי.

פרסים שהוענקו לו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • על חכמות דרכים: שירים, יחיאל פרלמוטר (אבות ישורון), תל אביב: הוצאת דביר, תש"ב-1942.
  • רְעֵם: שירים, תל אביב: אגודת הסופרים העברים ליד דביר, תשכ"א-1961.
  • שלושים עמ’ של אבות ישורון, ירושלים – תל אביב: הוצאת שוקן, 1964.
  • זה שם הספר, תל אביב וירושלים: הוצאת שוקן, תש"ל-1970.
  • השבר הסורי אפריקני, תל אביב: ספרי סימן קריאה / מפעלים אוניברסיטאיים, 1974. מהדורה היסטורית: ספרי סימן קריאה / הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2022.
  • קַפֶּלָה קוֹלוֹת: שירים, תל אביב: ספרי סימן קריאה / מפעלים אוניברסיטאיים, תשל"ז-1977.
  • שער כניסה שער יציאה: שירים, תל אביב: ספרי סימן קריאה / הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"א-1981.
  • הומוגרף: שירים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשמ"ה-1985.
  • אדון מנוחה: שירים, תל אביב: ספרי סימן קריאה / הקיבוץ המאוחד, 1990.
  • אין לי עכשו: תל אביב: שירים, ספרי סימן קריאה / הקיבוץ המאוחד, 1992.
  • אבות ישורון כל שיריו (הערות: בנימין הרשב, הלית ישורון), בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2001-1995.
  • מִלְּבַדְאַתָּה: מבחר, (עורכות: הלית ישורון, לילך לחמן), בני ברק: הספריה החדשה לשירה, ספרי סימן קריאה / הקיבוץ המאוחד, 2009.
  • פָּנֶיךָ אֶל פָּנַי (מבחר בסדרת "זוטא", עורכת: הלית ישורון), הוצאת הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים, 2018. לקריאת הספר המלא בפסיק הספרייה הדיגיטלית.
  • חרסים, הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2021[22][23][24].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים על יצירתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו:

ניתוח יצירותיו:

  1. ^ לקראת הערב הזה, חשף מכון גנזים בבלוג שלו את שירו בכתב ידו "הבית בזמן בנייתו הולך ונהרס"

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ GRAVEZ, gravez.me
  2. ^ אבות ישורון, הלית ישורון ולילך לחמן (ע), מלבדאתה, הקיבוץ המאוחד, 2009, עמ' 393
  3. ^ תקציר ביוגרפי עבור המכון לתרגום ספרות עברית, מכון גנזים, אוסף 409 - סימול 7260
  4. ^ אתר למנויים בלבד מרדכי נאור, על פניו נפל בצאת השמש, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2024
  5. ^ יוסי שיין, המאה הישראלית והישראליזציה של היהדות, ידיעות אחרונות. ספרי חמד, 2019
  6. ^ אבות ישורון בריאיון לעלי מוהר, דבר, יום שישי, אוגוסט 28, 1970; עמוד 29
  7. ^ עומר ולדמן, "'הלשון צריכה להיות כמו גרניט': יובל לצאת 'השבר הסורי אפריקני' של אבות ישורון", הו! 27, 2024, עמ' 254-231
  8. ^ אבות ישורון, פסח על כוכים, הארץ, 23 במאי 1952
  9. ^ דן מירון, במבחן מבטם של האבות, זמנים, 24 בספטמבר 1954, המשך
  10. ^ חיה שחם, בצומת המשולש – הפולמוס סביב 'פסח על כוכים' לאבות ישורון, דפים למחקר בספרות, 10, 1995-96, באתר JSTOR
  11. ^ יצחק לאור, "ועל פוילין לא לשכוח", באתר הארץ, 30 במאי 2002
  12. ^ אתר למנויים בלבד דן מירון, פני אבינו היו פה. אז היינו עוד בנים, באתר הארץ, 29 במרץ 2022
  13. ^ אתר למנויים בלבד יוסי בן ארצי, לא מחקנו את ירדה, באתר הארץ, 10 בינואר 2022
  14. ^ עומר ולדמן, זמן משוחח עם זמן: שיחה עם הלית ישורון על הארכיון של אביה אבות ישורון, באתר אקדמיה - מוזה 6, 2023
  15. ^ ישורון, אבות, מס. בעל ארכיון 409, באתר מכון גנזים ע"ש אשר ברש
  16. ^ הבית בזמן בנייתו הולך ונהרס, באתר הבלוג של מכון גנזים ע"ש אשר ברש, 21 בפברואר 2023
  17. ^ טוב שהעולם גדול: ערב מחווה לאבות ישורון, באתר EventBuzz, 15.11.2018
  18. ^ ערב מחווה למשורר אבות ישורון, באתר משיב הרוח, 18 ספטמבר, 2016
  19. ^ מחווה לאבות ישורון בפתיחת פסטיבל השירה במטולה, באתר הארץ, 16 במאי 2002
  20. ^ מחווה לאבות ישורון, באתר ynet, 11 באוקטובר 2001
  21. ^ אתר למנויים בלבד שני ליטמן, דוקאביב 2018: אהבות ישורון בשישה פרקים אלגנטיים, באתר הארץ, 22 במאי 2018
  22. ^ אתר למנויים בלבד לילך לחמן, חרס הנשאר, נשאר לבדו מהסרויז, באתר הארץ, 17 בפברואר 2021
  23. ^ אבות ישורון, פרקים מהספר חרסים, באתר הספרייה החדשה
  24. ^ אתר למנויים בלבד רן יגיל, קובץ מעיזבונו של אבות ישורון מציג את המשורר האוונגרדי במיטבו, באתר הארץ, 11 במאי 2021
  25. ^ דרור בורשטיין, דן מירון ויתר על קול המשורר שלו כדי לגעת בכל הספרות ובכל המשוררים, באתר ynet, 12 בספטמבר 2024


הקודם:
אבא קובנר
פרס ביאליק לספרות יפה
במשותף עם אהרן אפלפלד

1979
הבא:
דב סדן