ניסיונות פגיעה במסגדי הר הבית
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: חוסר איזון, ציון תכנים שאינם קשורים לנושא בפרט בפרקים המקדימים, כמפורט בדף השיחה.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: חוסר איזון, ציון תכנים שאינם קשורים לנושא בפרט בפרקים המקדימים, כמפורט בדף השיחה. | |
ניסיונות הפגיעה במסגדי הר הבית הם מקרים שבהם נעשו, על ידי גורמים לא־מוסלמיים, פעולות שמטרתן פגיעה במסגד אל-אקצא וביתר האתרים המקודשים לאסלאם במתחם הר הבית. הניסיונות החלו לאחר הקמת מדינת ישראל, ורובם המוחלט סוכל על ידי מערכת הביטחון הישראלית כבר בשלב התכנון.
התכנון לפוצץ את המסגדים במהלך מלחמת העצמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 1948 תכנן יהושע "מאיר" זטלר, מפקד הלח"י בירושלים, לפוצץ את המסגדים על הר הבית, בהשפעת סעיף י"ח של עיקרי התחייה שנכתבו על ידי אברהם שטרן. בסעיף זה נכתב כי אחת ממטרות התנועה היא בניין הבית השלישי "כסמל לתור הגאולה השלמה". כמו כן הושפע משירתו המשיחית של אורי צבי גרינברג. זטלר ארגן חוליה של שלושה חברי לח"י, צייד אותם בעשרים תרמילים עמוסים בחומר נפץ ותידרך אותם כיצד לפוצץ את המסגדים לאחר שהעיר העתיקה תשוחרר. הוא לא תיאם פעילות זו עם מנהיגי הלח"י או עם ארגונים אחרים שפעלו במלחמת השחרור. בדיעבד נודע שגם קבוצה של אנשי אצ"ל הכינה מטענים דומים לאותה מטרה[1].
ב-16 ביולי 1948 ניסה כוח משולב של "ההגנה" והאצ"ל, בפיקודו של דוד שאלתיאל, לפרוץ את חומת העיר העתיקה באמצעות מטען נפץ בן 150 ק"ג, אך הניסיון נכשל, והעיר העתיקה נותרה בשליטת הלגיון הערבי. עקב כישלון זה נגוזה גם תוכניתו של זטלר[2].
האפשרות לפוצץ את מסגד אל-אקצא במהלך מלחמת ששת הימים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר כיבוש העיר העתיקה במלחמת ששת הימים, הרב שלמה גורן היה בין הראשונים שהגיעו להר הבית ולכותל המערבי, שם תקע בשופר, אמר את ברכת שהחיינו, אל מלא רחמים והלל בברכה. לאחר מכן הוא שוחח עם מספר גורמים על האפשרות להרוס את מסגדי הר הבית. כאשר הציע הרב גורן לאלוף עוזי נרקיס, שפיקד על מבצע הכיבוש, לפוצץ את מסגד אל-אקצא, נרקיס סירב[3], ואיים על גורן כי יורה לעצור אותו אם לא יחדל לדבר על כך[4]. לאחר מכן סיפר גורן מספר פעמים כי הציע לפוצץ את המסגדים[5]. רמי גורן, בנו של הרב גורן, טען כי הסיפור אינו נכון: "אבי אמר לו: חס וחלילה. הוא אמר שלא יוכל לשאת את הביזיון שמדינת ישראל תגייס כסף כדי לבנות מחדש את המבנה הזה. אבא שלי היה אדם מציאותי והמציאות אמרה לו שאי אפשר להחריב את כיפת הסלע כיום."[6]
פיגועים ועימותים אלימים במסגדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצתת מסגד אל-אקצא (1969)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הצתת מסגד אל-אקצא
ב-21 באוגוסט 1969, מייקל רוהאן, תייר נוצרי מאוסטרליה, הצית את מסגד אל-אקצא. כבאים נאבקו בשרפה במשך ארבע שעות בזמן שהמון מוסלמי זועם צעק "לחסל את ישראל". נשיא הווקף האשים את מכבי האש בתגובה איטית מכוונת, אף שבפועל מכבי האש הגיעו תוך זמן קצר להר וההמון הערבי בהר מנע מהם לכבות את השרפה. מדינות ערב האשימו את ישראל בתקרית, אף על פי שרוהאן הזדהה כנוצרי וכחבר ב"כנסיית האל". השרפה הרסה את המינבר ההיסטורי העתיק שהובא למסגד על ידי צלאח א-דין. במשפטו אמר רוהאן כי הוא מאמין שהוא "שליח האל" בהתאם לנבואה של זכריה הנביא. בית המשפט הרשיע את רוהאן, אך לאחר מכן הכריז עליו כלא-שפוי, והוא אושפז בבית חולים לחולי נפש בישראל.
הפיגוע של אלן הארי גודמן (1982)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-11 באפריל 1982 ביצע אלן הארי גודמן פיגוע בהר הבית. גודמן, יהודי מארצות הברית שהתנצר וחזר בתשובה, מעורער בנפשו שלקה בסינדרום ירושלים, היה חייל סדיר בצה"ל באותה עת ותומך של תנועת "כך". הוא פרץ למסגד אל-אקצא עם רובה M-16, הרג את השומר ואדם נוסף ופצע 44 מתפללים מוסלמים. תקרית זו גרמה למהומות ושביתות בירושלים, בגדה המערבית וברצועת עזה. במשפטו אמר גודמן לבית המשפט כי ציפה להפוך ל"מלך היהודים על ידי שחרור המקום הקדוש הזה". הוא הורשע ונדון למאסר עולם ועוד שתי תקופות מאסר של עשרים שנה. לאחר שריצה 15.5 שנות מאסר הוא שוחרר וגורש לארצות הברית.
התארגנויות שנעצרו בשלב התכנון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניסיונות הפיגוע של יואל לרנר (1982)
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקטובר 1982 נעצר יואל לרנר, חבר תנועת "כך" של מאיר כהנא, והואשם בתכנון פיגוע באחד המסגדים בהר הבית. לרנר נאסר שלוש פעמים בקשר לתוכניות לפגוע במסגדי הר הבית, במסגרת פעולות "מחתרת גל" ("גאולה לישראל"). מחתרת זו האמינה שפיצוץ מסגדי הר הבית יזעזע את מדינת ישראל והעולם כולו, ויביא להקמת מדינת הלכה. במחתרת היו 45 חברים פעילים, והם תכננו סדרה של 13 פעולות טרור ששיאן פיצוץ המבנים המוסלמיים על הר הבית.
לרנר הורשע בתכנון פיגוע שיפוצץ את כיפת הסלע, ונידון לשנתיים וחצי מאסר[7]. הוא שוחרר כעבור שנה, ולאחר שחרורו היה שותף בתוכנית נוספת לפיצוץ המסגדים[8].
המחתרת היהודית (1984)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – המחתרת היהודית
אחת התוכניות המעשיות ביותר לפגוע במסגדי הר הבית הייתה זו של "המחתרת היהודית", ארגון טרור יהודי שנחשף בידי שירותי הביטחון ב-1984. ההתארגנות של יהודה עציון שמה לה למטרה לפגוע בכיפת הסלע כדי "לטהר" את הר הבית, ובכך להביא לגאולה שלמה ולהקמת מלכות ישראל המובטחת. עציון, מפעילי גוש אמונים וממייסדי עפרה, צירף אליו את הרב ישועה בן-שושן, דן בארי (נוצרי־קתולי שהתגייר והתיישב בחברון) ומנחם לבני, מהנדס מכונות מקריית ארבע. בהמשך הצטרפו אליהם מספר אנשים נוספים. אנשי הארגון הכינו חומרי נפץ וערכו תצפיות על הר הבית. כמויות גדולות של חומר נפץ נאגרו במושב נוב ברמת הגולן ובדירה בשכונת בית וגן בירושלים. לאחר זמן מה פרשו מהארגון לבני וחברים נוספים, אך עציון, בן-שושן ובארי המשיכו לדבוק במשימה. בן-שושן קיבל, ככל הנראה, הסכמה של שני מקובלים חשובים לפעולה זו[9].
חברי המחתרת נעצרו במאי 1984. מבין 27 העצורים, 16 הורשעו ב"קשירת קשר לפוצץ את מבנה כיפת הסלע" וקיבלו עונשי מאסר. יהודה עציון ישב 7 שנים במאסר וסירב להביע חרטה על מעשיו.
השופט צבי כהן ציין בגזר דינו כי "הקשר להחריב את מסגד כיפת הסלע, שיסודו במניע דתי, פירושו הוא פתיחת חשבון חדש עם יותר משלוש מאות מיליונים מוסלמים ברחבי תבל, נוסף לחשבון הקיים, העקוב מדם, בין הלאום היהודי ובין הלאום הערבי. בטווח שאינו רחוק בהרבה - גם חשש התלקחות עולמית. המזימה הזאת מטילה על עם ישראל לשלם את מחיר כיסופיהם של המבקשים להגשים את חזון מלכות ישראל."[10]
ניסיון הפיגוע של כנופיית ליפתא (1984)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1984 תכננו ארבעה חברי כנופיית ליפתא לפוצץ את המסגדים על הר הבית. ב-26 בינואר טיפסו הארבעה להר הבית בעזרת סולם, כשעל גבם חומרי נפץ, ותכננו לפוצץ את המסגדים בהר. שומר וקף הבחין באנשי הכנופיה ליד כיפת הסלע והפעיל את משרוקיתו. הם ברחו, אך הותירו במקום כמות עצומה של מטעני חבלה ואמצעי לחימה. לאחר חקירת משטרה נתגלו ארבעה חשודים: שמעון ברדה, חוזר בתשובה, היה מנהיג הכנופיה, וחברו אליו אליהו סרור, עוזי מחסיה העליון ויהודה לימאי, ממייסדי "כת בני יהודה". סרור נמלט אל מחוץ לישראל ולא נעצר[11]. ברדה הועמד לדין, נשפט והורשע ביולי 1985 ונידון ל-8 שנות מאסר, והאחרים נמצאו על ידי בית המשפט כחולי נפש בלתי אחראים למעשיהם[12][13].
בשנת 1990 הוביל ברדה את חוקרי המשטרה למצבור נשק שהוסתר ונועד לפגוע במסגדים שעל הר הבית. המצבור כלל שתי רקטות לאו וכלי נשק נוספים.
חשד לניסיון פיגוע של חברי הכת "נוצרים מודאגים" (1999)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1999 חששה משטרת ישראל מהאפשרות שתיירים נוצרים משיחיים חברי כת בשם "נוצרים מודאגים" (Concerned Christians) יתאבדו בהר הבית. 60 עד 80 מחברי הכת עזבו את בתיהם בקולורדו באוקטובר 1998 והגיעו לישראל.
לפי משטרת ישראל, חברי הכת מאמינים כי הרס המסגדים בהר הבית יביא לתחיית ישו. על פי מידע שהגיע אליהם, חברי הכת הגיעו לישראל בהוראת מנהיגם, מונטה קים מילר. מילר אמר שהוא ימות בירושלים בדצמבר 1999 ויקום לתחייה שלושה ימים לאחר מכן, והיה חשש שחברי הכת ילכו בעקבותיו וינסו להתאבד בהר הבית. הם נעצרו בינואר 1999 וגורשו ליוון או בחזרה לארצות הברית.[14][15]
מחתרת בת עין, או "המחתרת היהודית החדשה" (2002)
[עריכת קוד מקור | עריכה]באפריל 2002 נעצרו חברי מחתרת בת עין לאחר שניסו לבצע פיגוע טרור באמצעות הנחת מטען חבלה ליד בית ספר לבנות בא-טור שבמזרח ירושלים. הארגון כונה גם "המחתרת היהודית החדשה". בחקירתו של שחר דביר-זליגר, חבר המחתרת, הוא אמר כי תוכננו פעולות טרור נוספות, בהן גם פגיעה במסגדים שעל הר הבית[16]. לדבריו, חוליה של אנשי "נוער הגבעות" תכננה פיגוע בהר הבית.[17].
תכנונים לפגוע בהר הבית (2005)
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאי 2005 נעצרו בירושלים חברי חוליית טרור של חסידי ברסלב, שתכננו לבצע פיגוע בהר הבית באמצעות ירי רקטות לאו. הם ניסו לרכוש רקטות לאו ורימוני יד, וסיירו בהר הבית ובסביבתו כדי למצוא את המקום המתאים ביותר לשיגור הרקטות. אחד מחברי החוליה אמר כי מטרתם הייתה לשבש את תוכנית ההתנתקות, ולדבריו ”ליצור אינתיפאדה שלישית ומלחמה עם מדינות ערב, דבר שיביא להפסקת ההתנתקות בכלל ולטרנספר של הערבים בפרט”.[18]
תכנון פיגוע של נוצרי-אמריקאי, בעזרתו של חייל צה"ל (2014)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדצמבר 2014 נעצר אדם ליוויקס, נוצרי מאילינוי, ארצות הברית, שתכנן לפגוע באתרים המקודשים לאסלאם. ליוויקס יצר קשר עם מספר חיילי צה"ל ורכש מהם לבנות חבלה, שחלקן נגנבו מבסיסי צה"ל. החיילים נתפסו על ידי סוכן משטרתי של מצ"ח ונחקרו במסגרת הצבאית[19][20][21].
ליוויקס אובחן כלא-שפוי ונמצא לא כשיר לעמוד לדין. הוא הוחזק במוסד לחולי נפש, וביולי 2015 נשלח לארצות הברית, שם הוא נכלא בגין עבירות שונות בעברו, בהן גניבת ציוד חקלאי, עבירות סמים והפרת מאסר על תנאי[22].
פגיעה ארכאולוגית בעתיקות הר הבית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – פגיעה ארכאולוגית בעתיקות הר הבית
פגיעות ארכאולוגיות בעתיקות הר הבית הן חפירות בהר הבית שבוצעו על ידי הווקף המוסלמי במהלך שנים, באופן שהביא להרס ואובדן של ממצאים ארכאולוגים רבים[23][24] הרס שמשמעותו פגיעה בתרבות העולמית בכלל ובמורשת היהודית בפרט. מאחר שהווקף והתנועה האסלאמית מבצעים את הרס העתיקות ומשנים את אופיו ההיסטורי של המתחם העתיק תוך הפרה בוטה של חוק העתיקות תשל"ח-1978 וחוק התכנון והבנייה תשכ"ה-1965.
אלימות מוסלמים בהר הבית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – המהומות בהר הבית
הר הבית שימש לאורך השנים, עוד לפני תקופת המנדט הבריטי, כמקום כינוס לאלפי מוסלמים, וככזה משמש גם כמרכז דתי-פוליטי וכמקום כינוס לאירועי מחאה והפגנות, הן מפאת אירועים הנתפסים בעיניהם כפגיעה בסטטוס קוו, והן מסיבות דתיות או פוליטיות. לעיתים אנשי הדת במסגדים נושאים דרשות בעלות אופי של אסלאם קיצוני המהווה הסתה לאלימות. בשנת 2016 הורשע איש דת מוסלמי שאמר במסגד כי "הגיע הזמן לשחוט יהודים"[25]. במהלך השנים פרצו מהומות רבות שהפכו לאלימות וגררו עימותים ופיגועים כנגד יהודים. להלן האירועים האלימים המרכזיים שהתרחשו בהר הבית.
מהומות הר הבית (1988)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 1988 נודעה לראשונה כוונת הממשלה לפתוח יציאה ממנהרות הכותל ליד אחד השערים הצפוניים של הר הבית. ראשי הווקף הגיבו בקריאה להמונים לבוא ולהגן על אל-חרם אל-שריף, דבר שהוביל למהומות של מוסלמים בירושלים וכתוצאה מכך נאלצה הממשלה להקפיא את תוכניותיה[26].
מהומות הר הבית (1990)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מהומות הר הבית (1990)
באוקטובר 1990 פרצו מהומות בהר הבית בעקבות ניסיון של נאמני הר הבית להניח אבן פינה לבית המקדש השלישי, צעד שנתפס בעיני הפלסטינים כפרובוקציה. רימון יד התגלגל בטעות מידו של אחד השוטרים שהוצבו בהר הבית, והתפוצצותו גררה את פריצת המהומות. מפגינים מוסלמים החלו ליידות מטר אבנים לעבר רחבת הכותל המערבי, ובתגובה ירו השוטרים אש חיה כנגד המיידים.
מהומות הר הבית (2000)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מהומות הר הבית (2000)
בספטמבר 2000 פרצו מהומות בהר הבית בעקבות ביקור יושב ראש האופוזיציה אריאל שרון ומספר חברי הכנסת מהליכוד, בליווי מאות שוטרים וכוחות ביטחון, בהר הבית. מהומות אלה לובו על ידי ראש הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, והפכו לאחד הקטליזטורים לפרוץ האינתיפאדה השנייה ברחבי יהודה ושומרון.
מהומות הר הבית (2009)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספטמבר 2009 פרצו מהומות הר הבית (2009) לאחר שורת אירועים שנתפסו בעיני הפלסטינים כפרובוקציות, בהן טקס של נאמני הר הבית בקרבת מקום, וכנס בנושא בית המקדש השלישי בו השתתפו רבנים וחברי כנסת.
מהומות הר הבית (2015)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מהומות הר הבית (2015)
ב-13 בספטמבר 2015 פרצו כוחות משטרה למסגד אל-אקצא ותפסו פלסטינים חמושים ששהו בלילה במסגד ואגרו בו אבנים, מוטות עץ וברזל. בתגובה החלו מהומות של פלסטינים בהר הבית, שהתפשטו גם למקומות אחרים במזרח ירושלים ולמספר ערים פלסטיניות. המהומות הביאו לפרוץ גל הטרור הפלסטיני (2015–2016).
מהומות הר הבית (2017)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מהומות הר הבית (2017)
ב-14 ביולי 2017 התרחש הפיגוע בהר הבית, בו שלושה ערבים ישראלים תושבי אום אל-פחם רצחו ביריות שני שוטרים ישראלים בשער הסליחה של הר הבית, ולאחר מכן נורו למוות. לאחר הפיגוע, באופן תקדימי, המשטרה סגרה את מתחם הר הבית לתפילת מוסלמים ביום שישי, ולאחר מכן פתחה את המתחם כאשר בכל כניסותיו מוצבים גלאי מתכות. החלטה זו עוררה מחאה ברחוב הפלסטיני, ובתגובה פרצו מהומות אלימות. בעימותים עם המשטרה נהרגו ארבעה פלסטינים. לפי הסהר האדום, 377 פלסטינים נפצעו בעימותים[27][28].
מהומות הר הבית (2021)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2021 התרחשו מהומות בהר הבית כחלק מהמהומות בירושלים. ב-7 במאי, כתגובה למהומות, השתמשו כוחות הביטחון הישראלים ברימוני הלם ובאמצעים נוספים לפיזור הפגנות. תועד באופן חריג רימון הלם בתוך המבנה של מסגד אל-אקצא. ב-9 וב-10 במאי נכנסו הכוחות הישראלים למסגד אל-אקצא לאחר יידוי אבנים. מאות פלסטינים ושוטרים ישראלים נפצעו.
ביום ירושלים יהודים חגגו את סיום ריקוד הדגלים השנתי ברחבת הכותל המערבי. במקביל, התלקח עץ במתחם הר הבית לאחר שפלסטיני ירה לעברו זיקוקים.
מהומות הר הבית (2022)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מהומות הר הבית (2022)
מהומות הר הבית ב-2022 היו סדרת עימותים בין שוטרים ישראלים לפלסטינים שהתרחשו בהר הבית ובתוך מסגד אל-אקצא. העימותים החלו ב-15 באפריל 2022, בלילה שלפני ליל הסדר ה'תשפ"ב, כאשר פרצו שוטרים למסגד אל-אקצא בהר הבית, כדי לעצור פלסטינים אשר אגרו אבנים וקרשים במסגד ויידו אבנים לעבר השוטרים ולעבר הכותל. גם בימים שלאחר מכן המשיכו המהומות כאשר בחלק מהמקרים הציתו פלסטינים אש, ניתצו חלונות וזרעו הרס בתוך המסגדים[29].
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לא מעט יצירות בקולנוע ובטלוויזיה עסקו ברגישות הר הבית ובניסיונות לפגוע במסגדיו[30].
בין הסרטים באנגלית נמנים "מזימות אפלות" (Cover Up", 1991"), "סודות המסדר", וסדרת הטלוויזיה "דיג".
במרכז הסרט הישראלי "ההסדר" נמצאת התארגנות של פלג קיצוני מחתרתי המתכנן פיגוע בהר הבית, ומנהיגיו נעצרים ברגע האחרון על ידי השב"כ.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הלל כהן, הציונות והר הבית, התנועה הפלסטינית ואל-אקצא: מבט משווה, בכתב העת המזרח החדש, 2018.
- ^ נדב שרגאי, הר המריבה - המאבק על הר הבית: יהודים ומוסלמים, דת ופוליטיקה מאז 1967, עמ' 16, באתר גוגל ספרים, 1995.
- ^ שלמה גורן, באתר מעלה - המרכז לציונות דתית.
- ^ הר המריבה, עמ' 71.
- ^ הר המריבה, עמ' 29.
- ^
ארנון סגל, כשהרב גורן הרים ידיים, בעיתון מקור ראשון, 18 בנובמבר 2019.
- ^ היום סיכומי התביעה וההגנה במשפטו של איש "כך" י. לרנר, דבר, 5 באוקטובר 1982.
- ^ נדב שרגאי, הר המריבה, עמ' 85-91.
- ^ אמנון רמון, יחסם של מדינת ישראל והציבור היהודי לגווניו להר-הבית (1996-1967), באתר מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 1997 (עמ' 13)
- ^ 1986 – המחתרת היהודית, באתר משרד המשפטים.
- ^ פסק דין: ע"פ 800 85 שמעון ברדה נ' מדינת ישראל, באתר תקדין, 1986.
- ^ השיגעון האמיתי: סינדרום ירושלים, באתר ישראל היום, 8 בנובמבר 2013.
- ^ נדב שרגאי, הר המריבה, עמ' 177.
- ^ CNN - Apocalyptic Christians detained in Israel for alleged violence plot, CNN, 3 בינואר 1999 (באנגלית).
- ^ Cult members deported from Israel, BBC, 9 בינואר 1999 (באנגלית).
- ^ מירב לוי, השב"כ: המחתרת היהודית תיכננה לבצע פיגועים במסגדים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 23 בספטמבר 2003.
- ^ נדב שרגאי, שוב תוכנית נסיגה? שוב גובר החשש ממחתרת שתנסה לפוצץ את הר הבית, באתר הארץ, 3 באפריל 2004.
- ^ טל ימין-וולבוביץ' ואורי גליקמן, המשטרה: חשפנו חוליה יהודית שתכננה לירות טיל על הר הבית, באתר nrg, 16 במאי 2005
- ^ אלי סניור ואיתי בלומנטל, אישום: צעיר אמריקני קנה אמל"ח מחייל וביקש לפגוע באתרים קדושים למוסלמים, באתר ynet, 9 בדצמבר 2014.
- ^ גילי כהן, חייל גבעתי מואשם כי העביר נשק לאזרח אמריקאי הנאשם שתכנן לפגוע באתרים קדושים לאיסלאם בארץ, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2014.
- ^ חדשות הטרור והסכסוך הישראלי-פלסטיני (16-10 בדצמבר 2014), באתר המרכז למורשת המודיעין, 16 בדצמבר 2014.
- ^ Everett Adam Livvix, Figure in Israeli Mosque Plot, Is Released From Mental Facility and Returned to U.S. - LA Weekly, באתר "LA Weekly", 14 בפברואר 2022 (באנגלית).
- ^
סרטון קצר על הרס העתיקות באורוות שלמה 1996 וחפירת הבור הענק ב־1999, סרטון באתר יוטיוב
- ^ החפירות של הווקף בהר הבית, דו"ח שהוגש לועדה לענייני ביקורת המדינה, ב-12 באוקטובר 2007 באתר הכנסת
- ^ הסית בהר הבית - והורשע, באתר ישראל היום, 28 במרץ 2016.
- ^ יצחק רייטר, סטטוס קוו בתהליכי שינוי, עמ' 37.
- ^ משה שטיינמץ, שבתי בנדט ואמיר בוחבוט, מהומות בירושלים: עימותים בין שוטרים לפלסטינים, שלושה מפגינים נהרגו, באתר וואלה, 21 ביולי 2017.
- ^ Mosque Crisis and Jordan Attack Raise Fears of Escalating Violence in Israel, באתר הניו יורק טיימס, 23 ביולי 2017 (באנגלית).
- ^ מהומות בהר הבית ושיגורים מעזה, באתר ערוץ 7, 23/4/2022
- ^ דני לרנר, מלחמת דת עולמית: נפיצות הר הבית בקולנוע, באתר nrg, 16 ביולי 2017.