בלה
Jump to navigation
Jump to search
Hebrew
[edit]Etymology 1
[edit]Root |
---|
ב־ל־ה (b-l-h) |
Compare Arabic بَلِيَ (baliya).
Verb
[edit]בָּלָה • (balá) (pa'al construction, infinitive לִבְלוֹת, passive participle בָּלוּי)
- to wear out
Conjugation
[edit]Conjugation of בָּלָה (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms | |||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | בָּלִיתִי | בָּלִינוּ | ||
second | בָּלִיתָ | בָּלִית | בְּלִיתֶם1 | בְּלִיתֶן1 | |
third | בָּלָה | בָּלְתָה | בָּלוּ | ||
present | בָּלֶה | בָּלָה | בָּלִים | בָּלוֹת | |
future | first | אֶבְלֶה | נִבְלֶה | ||
second | תִּבְלֶה | תִּבְלִי | תִּבְלוּ | תִּבְלֶינָה2 | |
third | יִבְלֶה | תִּבְלֶה | יִבְלוּ | תִּבְלֶינָה2 | |
imperative | בְּלֵה | בְּלִי | בְּלוּ | בְּלֶינָה2 | |
notes |
Verb
[edit]בִּלָּה • (bilá) (pi'el construction, infinitive לְבַלּוֹת)
References
[edit]Etymology 2
[edit]Proper noun
[edit]בֶּלָה • (béla) f
- a female given name, equivalent to English Bella