המטבע הרשמי של מצרים הוא הלירה מצרית וסימנו הבין-לאומי הוא EGP.

• מטבעות - העדות הן 25pt, 50pt ו- 1 פאונד. אתה לא צריך באמת לדעת את שם גרוש, כערך הקטן שבמחזור של 2014 הוא 25 אגורות, וזה כמעט תמיד נקרא "ברבעון ק"ג" ( rob` גן ربع جنيه), ואת 50 פיאסטר, " קילו וחצי"( Noss הגן نص جنيه).
• כסף נייר - ערך השטרות הוא 25 ו -50 פיאסטר; 1, 5, 10, 20, 50, 100 ו -200 פאונד.

במצרים, הליש"ט נקראת, גן esterlīni (جنيه استرلينى).

הלירה המצרית הולכת ופוחתת בהדרגה במהלך העשורים האחרונים. בשנות החמישים והשישים הוערך הלירה המצרית בערך זהה ללירה שטרלינג הבריטית. מאז 2011, שער החליפין הפך ליציב יחסית והאינפלציה זרזה. ב -3 בנובמבר 2016 החליט הבנק המרכזי לפחות את הלירה המצרית לשער הדומה לזה של השוק השחור.

מצרים היא גן עדן של קונים, במיוחד אם אתה מתעניין במזכרות וקיטש בנושאי מצרים. עם זאת, ישנם גם מספר מוצרים באיכות גבוהה למכירה, לרוב במחירים מציאה. כמה מהרכישות הפופולריות ביותר כוללות:

• Alabaster קערות, דמויות וכו 'נפוצות ברחבי מצרים.
• עתיקות (הערה: לא עתיקות, שהסחר בהן אינו חוקי במצרים)
• שטיחים ושטיחים
• מוצרי כותנה ובגדים ניתן לקנות בחאן אל חלילי בסביבות LE30-40. ניתן לרכוש בגדי כותנה מצרית איכותיים יותר בחנויות הרשת השונות לרבות מובאקו כותנה ובטון שיש להן סניפים רבים ברחבי הארץ. הבגדים יקרים למצרים (בערך LE180-200 לחולצה) אך זולים בסטנדרטים מערביים בהתחשב באיכות.
• מוצרים משובצים, כגון לוחות שש בש
• תכשיטי קרטוש יוצרים מזכרת נהדרת. אלה לוחות מתכת המעוצבים בצורת אליפסה מוארכת ויש להם תחריטים של שמך בהירוגליפים
• אבקת קוהל מייק אפ עיניים קוהל מצרי אמיתי (ליינר עיניים) ניתן לרכוש בחנויות רבות במחיר קטן. זוהי אבקה שחורה, בערך בערך כפית, הנמכרת בדרך כלל בחבילה קטנה או בכלי מגולף בעץ והיא מוחלת בדרך כלל בנדיבות עם משהו הדומה לקיסם שמן/אכילה דקה לעפעפיים הפנימיים ומתאר את העין. דרמטי מאוד, וקצת עובר דרך ארוכה מאוד לקלאופטרה היה מורח איפור עיניים על ידי הנחתה על הרצפה ושמישהו יוריד כף מיניאטורית של האבקה לכל עין. כשהעין דמעה, האיפור יתפזר יפה סביב העיניים ויתחלק בצדדים ויוצר את המראה הקלאסי. עם זאת, היזהר שרובם מכילים עופרת גופרית, המהווה חשש בריאותי. בקש קוהל ללא עופרת (min-gheir ruṣāṣ או khālī min ruṣāṣ ).

פנסים (fanūs; pl. Fawanīs) פנסים ממתכת חתוכים וחותמים, לעיתים קרובות עם חלונות זכוכית צבעוניים, יחזיקו נר סגנון בסגנון.

• מוצרי עור
• מוזיקה
• פפירוס (ברדי) עם זאת, רוב הפפירוסים שתראו עשויים קנה מסוג אחר, ולא "פפירוס", שהוא נדיר ביותר. דע מה אתה קונה, אם אכפת לך מההבדל, והתמקח על המחירים בהתאם. אם יש לך ספק, הנח שזהו פפירוס לא אותנטי שאתה מוצע למכירה.
• בושם - אפשר לקנות בושם כמעט בכל חנות מזכרות. הקפד לבקש ממוכר להוכיח לך שאין אלכוהול מעורבב עם הבושם. התעריפים הסטנדרטיים צריכים להיות בטווח LE1-2 לכל גרם.

צינורות מים (שישה)

• תבלינים (tawābel) - ניתן לרכוש בדוכנים צבעוניים ברוב השווקים המצרים. עשבי תיבול ותבלינים יבשים הם בדרך כלל באיכות גבוהה מזו הקיימת במרכולים מערביים והם חמישית עד רבע מהמחיר, אם כי המחיר הסופי יהיה תלוי במיקוח ובתנאים המקומיים.

כשאתם קונים בשווקים או מתמודדים עם מוכרי רחוב, זכרו להתמקח. זהו חלק ממשחק המכירות שאליו צפויים שני הצדדים לעסוק.

תוכלו למצוא מסביב גם מותגים מערביים רבים. ישנם קניונים רבים במצרים, הנפוץ ביותר הוא קניון סיטיסטארס, שהוא מרכז הבילויים הגדול ביותר במזרח התיכון ובאפריקה. תוכלו למצוא את כל מסעדות המזון המהיר שאתם רוצים כמו מקדונלד'ס, KFC, הארדיס ופיצה האט, ומותגי בגדים כמו מורגן, קלווין קליין, לוי'ס, פקקונבל, ג'יבנשי ואספריט.

במצרים המחירים לעיתים קרובות עולים לזרים, כך שאם אתה רואה מחיר על תג מחיר, אולי זה יהיה חכם ללמוד את הספרות המקומיות בערבית המזרחית :

הם כתובים משמאל לימין. לדוגמה, המספר (15) היה להיכתב בתור ( 15 ).

קניות במצרים מציעות מגוון מוצרים וסחורות המי��צגים מזכרות של דברים עתיקים ומודרניים במצרים. אלה כוללים פריטים כגון פירמידות קטנות, אובליסקים ופסלי מזכרות אותם ניתן לרכוש באזורי תיירות נוספים כגון חאן אל חלילי וקהיר האיסלאמית.

מרכזי הקניות המודרניים, סיטי סטארס, סיטי סנטר וניל סיטי, מוכרים מותגי מעצבים כמו Guess, Calvin Klein, Armani ו- Hugo Boss.

המצרים אינם נותנים טיפ במסעדות, וגם בעלי מסעדות לא מצפים להם, אם כי במסעדות יוקרה יותר ניתן להוסיף דמי שירות לחשבון שלך. מסעדות רבות באזורים מתויירים ינפחו מחירים לזרים ממילא, וכנראה שגם לא תדעו זאת אלא אם תשימו לב למחיר מודפס או שלקוח אחר יחויב במחיר אחר על אותו דבר.

טיפים הם בעיקר דבר תיירותי. 90% מהאנשים שעובדים בענף השירות/אירוח מנסים להרוויח את מקור ההכנסה העיקרי שלהם על קיום עצות. אינך צריך לשלם עצות ענקיות, שכן לעיתים קרובות הערכים הקטנים ביותר מוערכים. עם זאת, אינך צריך לתת טיפ אם אתה מרגיש שלא קיבלת שום שירות או עזרה כלל או אם אתה מרגיש שהשירות היה גרוע. אף אחד לא ייעלב או יכבד אם לא הטעת אותו.

רוב השירותים הציבוריים מאוישים, והמבקרים צפויים לתת טיפ למלווה. חלק מהמלווים בשירותים, במיוחד באתרי תיירות, ישלכו נייר טואלט על בסיס הטיפ שהם מקבלים. זרים עשויים להיות רגישים במיוחד לכך, ולמרות שחלק מהמקומיים שואלים או דורשים טיפים, לרוב אין להם אחריות לכך.

אם אתה שואל זר להנחות, טיפים אינם נחוצים ואף עלולים להיחשב פוגעניים. אסור לתת טיפ של פקידים במדים, כגון שוטרים. זכור כי שוחד אינו חוקי, אך סביר שלא יקרה לך דבר. שים לב כי כמו תייר זר, אתה נתפסת על ידי רב כמו כסף קל ואתה צריך לא לתת לעצמך להיות בלחץ לתוך מפנה עבור "שירותים" מיותרים או לא רצוי כמו מורים דרך מטעם עצמם להתלבש 'על לך.

כמה הנחיות כלליות:

• מסעדות : אין צורך בטיפ, אם כי במסעדות מפוארות ניתן להוסיף דמי שירות (10-12%) לחשבונות
• נהגי מוניות : אין צורך, תמיד הסכימו מראש על המחיר
• נהגי טיולים : LE10 ליום
• דיילות רחצה : LE1-3
• הפלגות : LE30 ליום, תלוי במחיר ההתחלתי (מחולק לכל הצוות על הסיפון)
• מלון בלמן : LE10 לכל התיקים
• שוער המלון : LE10 עבור שירותים הניתנים (כגון סימון מוניות)
• שומרי אתרים : LE5 אם הם עושים משהו מועיל, אחרת אין

שים לב שאולי ההיגיינה אינה בסטנדרטים הגבוהים ביותר, בהתאם למקום. מספר התיירים הסובלים מטפיל או זיהום חיידקי כלשהו הוא גבוה מאוד. למרות הבטחות להיפך, הפעל את השכל הישר והביא תרופות מתאימות להתמודדות עם בעיות. "אנטינאל" (Nifuroxazide), אנטיביוטיקה במעיים, זולה, יעילה וזמינה בכל בית מרקחת. "אימודיום" או מוצרים דומים הם תרופות מרשם בלבד.

למרות שאנטינל יעיל מאוד, לפעמים כשאין שום דבר אחר, קשישים צריכים לבדוק עם הרופא את שם המותג לפני שהם מסתמכים עליו מכיוון שהוא מכיל ריכוז גבוה של מרכיב פעיל שאינו מאושר על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי או הרשות הבריטית. גוף תרופות.

אנשים המצפים להישאר במצרים יותר משבועיים -שלושה צריכים להיות זהירים בשימוש באנטינאל, מכיוון שזה עלול לעכב את יכולתם לרכוש חסינות לחיידקים מקומיים ולהפוך את שלשול המטיילים לבעיה תכופה יותר.

מזונות מקומיים רבים תואמים לצמחונים או טבעונים, פונקציה של עלות הבשר הגבוהה במצרים והשפעת הנצרות הקופטית (שימי הצום התכופים שלהם דורשים אוכל טבעוני).

מנות מצריות קלאסיות: המנה fūl medammes היא אחת המנות המצריות הנפוצות ביותר; מורכב מפולי פאווה ( fūl ) שבושלו באיטיות בסיר נחושת (סוגים אחרים של עציצי מתכת אינם מייצרים את סוג הטעם הנכון ) שנמעכו באופן חלקי או מלא. fül medammes מוגש עם כמון, שמן צמחי, אופציונלי עם פטרוזיליה קצוצה, בצל, שום, מיץ לימון ופלפל חריף, ואוכלים בדרך כלל עם לחם מצרי ( בלדי ) או מדי פעם פיתה לבנטינית ( שאמי ) .

צריך לנסות את הפאלפל הקלאסי שהוא כדורי שעועית פאבה טחונה בשמן עמוק (אך ידוע יותר ברחבי העולם בזכות גרסת החומוס הטחון המצויה בדרך כלל במטבחים אחרים באזור המזרח התיכון), שהאמינו שהמציאו בדואים מצריים. מוגש בדרך כלל כמזון מהיר, או כחטיף, אך גם כארוחת בוקר מסורתית בסוף השבוע למשפחות רבות. שימו לב כי הפלאפל נקרא ța`meyya ברוב הארץ, כולל קהיר; "פלאפל", לעומת זאת, מובן אוניברסלית, כפי שהוא משמש בכמה ניבים מצריים מרכזיים (במיוחד של אלכסנדריה), מלבד היותו סטנדרטי בזנים אחרים של ערבית.

קושרי היא מנה מפורסמת, שהיא בדרך כלל תערובת של מקרוני, עדשים, אורז וחומוס, ומעליהם רוטב עגבניות ובצל מטוגן. מאוד פופולרי בקרב המקומיים וחובה לנסות לתיירים. הווריאציה המבורכת נקראת טאגן .

בנוסף, חומוס, מזון המבוסס על חומוס, נפוץ גם במזרח התיכון.

קופטה (כדורי בשר) וקבב פופולריים גם הם.

המטבח המצרי די דומה למטבח של מדינות המזרח התיכון. מנות כמו ירקות ממולאים ועלי גפן וכריכי שווארמה נפוצים במצרים ובאזור.

בקבוקי מים זמינים באופן נרחב. המותגים המקומיים (הנפוצים ביותר הם Baraka, Hayat, Siwa  ) הם באותו מחיר כמו אפשרויות מותג זרות הזמינות גם הן: Nestle Pure Life, Dasani (בבקבוק של קוקה קולה) ו- Aquafina (בבקבוקי פפסי). אוויאן זמינה פחות והיא יקרה. למרות שהם בטוחים לשתות חלקם עשויים למצוא את המותג המקומי, ברקה, בעל טעם לוואי קל מאוד של סודה לשתייה, בשל התוכן המינרלי הגבוה של מקור המים העמוקים שלו.

לא משנה מאיפה אתה קונה מים בבקבוקים (אפילו מלונות לא לגמרי אמינים), לפני שאתה מקבל את זה, בדוק שיש עליו איטום פלסטי שקוף וטבעת הצוואר עדיין מחוברת לכובע על ידי חוטי הפלסטיק השבירים. מקובל לאסוף בקבוקים ריקים אך חדשים ולמלא אותם מחדש במי ברז אשר שתיית בקבוק עשויה לגרום לך להיות חולה. לא לכל המותגים יש את כיסוי הפלסטיק השקוף אבל לכל הטובים יש.

חשוב לא לקנות מותגים מוזרים, כיוון שהם לא בטוחים לשתייה. בשנת 2012 הורה משרד הבריאות להוריד מהמדפים את מותגי המים בבקבוקים הבאים: אלפא, חדיר, סוויי, אקווה דלתא, טיבה, אקווה מינה ואקווה סוטיר .

מיצים ניתן למצוא נרחב במצרים - àSàb (קנה סוכר; قصب); שוש ( ` ERK Sus  عرق سوس); סויה (מיץ לבן; סבון); tàmr (תמרים מתוקים; تمر) וכמה מיצי פרות טריים (נמצאו כמעט באותו חנות אשר מציעה את כול אלה סוג של מיצים למעט שוש עשוי להיות בו אתה יכול למצוא מקומות אחרים).

היביסקוס, המכונה כאן karkadē (كركديه) או ' ענאב (عناب), הוא גם מיץ המפורסם במיוחד בלוקסור שהוא חם או קר שיכור אבל במצרים הוא העדיף לשתות אותו קר.

אין לצרוך היביסקוס וליקריץ יתר על המידה מכיוון שהם אינם בטוחים לסובלים מלחץ דם נמוך או מלחץ דם גבוה. היביסקוס עשוי להוריד את לחץ הדם, בעוד שוש עשוי להעלות את לחץ הדם.

מצרים היא אומה מוסלמית בעיקרה ומשקאות אלכוהוליים אסורים מבחינה דתית ( חראם ), אם כי לא חוקית, עבור מוסלמים שומרי מצוות. המצרים נוטים לאמץ השקפה נינוחה ופרגמטית כלפי אלכוהול לא-מוסלמים וזרים. זה נסבל על ידי הרוב המכריע של המצרים ונצרך על ידי מספר נכבד מהם. מקומות שמוכרים משקאות אלכוהוליים דורשים רישיון מיוחד ומשלמים מיסים נוספים כדי לפעול. משקאות אלכוהוליים ומשקאות בבקבוקים זמינים בכל רחבי הארץ (במיוחד בערים וערים גדולות יותר, כמו גם במרכזי תיירות). שיכרות ציבורית (במיוחד המגוון החזק והמגעיל) בהחלט לא מוערכת, ואתה עלול להתפכח בתא משטרה. נסה להיות שגריר טוב: אם אתה חייבלהיות "עצבני", להגביל אותו למלון או בקרבת מקום. זה די נדיר לראות תיירים שיכורים אפילו באזורי תיירות. זה אסור לשתות אלכוהול בציבור ורצוי לא לנסות לשתות ברחובות; אולם, בערב השנה החדשה, מצרים רבים בקהיר עשויים להיות שיכורים ומחזיקים משקאות אלכוהוליים ברחובות.

המשקה האלכוהולי הזול ביותר הוא בירה. המותגים הנפוצים הם: סטלה (לא ארטואה) וסקארה שהן בירות לאגר נפוצות במצרים (כ -4%), שתיהן מבושלות על ידי חברת הבת המצרית של היינקן, חברת אהראם משקאות. מותגים מקומיים אחרים זמינים, רובם עם גרסת אלכוהול גבוהה יותר שטענו לרמות של 8% ואפילו 10%. מותגים החוץ שנעשו תחת רישיון במצרים כוללים היינקן ו מייסטר אבל הם מעט יקרים יותר.

משקאות אלכוהוליים יקרים יותר מבירה הם קוקטיילי הוודקה המוגזים, עם 10% אלכוהול, במיוחד ID Double Edge הפופולרי בקרב אנשים ששותים אלכוהול. יש גם מבחר של משקאות חריפים (בדרך כלל רק בחנויות המשקאות, ובדרך כלל רק במחירים סבירים בחנויות המשקאות שפונות בעיקר למצרים). יין זמין; עם זאת, מחירי היין המיובאים נוטים להיות גבוהים, אם לא אסטרונומיים, ויינות מקומיים (למשל עומר ח'יאם) מתומחרים יתר על המידה בשל איכותם הנמוכה למדי.

אל תקנה שום דבר שאתה לא יודע או חושד בו, כיוון שיש סיכון שהוא עלול להיות מזויף ויכול להיות מזויף במתנול (מתיל אלכוהול). מתנול הוא אלכוהול רעיל אך זול המשמש בדרך כלל כממס ניקוי או כדלק, אך גורם לעיוורון ומוות בעת בליעה.

החוקים המצרים כלפי אלכוהול הם באופן רשמי די ליברליים בהשוואה לרוב מדינות האסלאם, למעט חודש הרמדאן שבו האלכוהול אסור בהחלט. בתקופת הרמדאן רק לבעלי דרכונים זרים מותר לקנות אלכוהול, על פי החוק המצרי. אולם אכיפת חוק זה אינה עקבית בשום אופן. באזורי תיירות כמו לוקסור אלכוהול נמכר גם במהלך הרמדאן, ומי שנראה כמו זרים לא יתבקש להציג דרכונים או תיעוד אחר.

במהלך הרמדאן אלכוהול נמכר לעיתים קרובות רק בבתי מלון ובפאבים/מסעדות בסגנון מערבי המספק קייטרינג במיוחד לזרים. כמה ימים בשנה, כיום הירח המלא בחודש שלפני הרמדאן, האלכוהול נאסר לחלוטין. כמו כן, כמה מלונות וברים המשרתים זרים יפסיקו להגיש אלכוהול במהלך חודש הרמדאן הקדוש המוסלמי: התקשרו מראש כדי לוודא כי האלכוהול עדיין מוגש על מנת להימנע מאכזבה.

נסיעות יבשתיות בין ערים במצרים הן בדרך כלל ארוכות, חמות, משובשות, מאובקות ולא לגמרי בטוחות. יש רשת אוויר ביתית טובה והתעריפים מראש אינם יקרים, כך שלרוב טיסה פנימית היא אופציה טובה. יוצאי דופן ברורים הם קהיר - אלכסנדריה ולוקסור - אסואן, שניהם במרחק של רק 220 ק"מ זה מזה כך שההובלה היבשתית תהיה מהירה יותר, ואתה רק טס ביניהם כדי להתחבר לטיסה פנימית או בין-לאומית אחרת.

לקהיר יש טיסות ישירות לכל עיר גדולה אחרת, כולל לוקסור, אסואן, אבו סימבל, הורגאדה, שארם א-שייח ', אלכסנדריה, מארסה מטרוח, מרסה עלם ונווה מדבר חארגה. אלה פועלים לפחות מדי יום, ולערים המרכזיות יש מספר טיסות ביום. ישנן גם טיסות יומיות ישירות בין אלכסנדריה, אסואן, לוקסור, הורגדה ושארם א-שייח '.

רוב הטיסות מופעלות על ידי חברת התעופה הלאומית, EgyptAir . זה המקום הראשון ללכת לחפש. חלק מאתרי ההזמנות באינטרנט (למשל אקספדיה) אינם מציעים את הטיסות שלהם - זה ייראה כאילו אתה צריך לטוס דרך איסטנבול או שטויות דומות. אם אין לך גישה לאינטרנט, Egyptair לא מבצעת מכירות טלפוניות, אך יש להם הרבה משרדי הזמנות במרכז העיר - המלון שלך יכול להצביע על אלה.

ישנן חברות תעופה יריבות כגון נייל אייר ואת אל Masria . לניל אייר יש טיסות מקהיר ואלכסנדריה. אל מסריה טס לקהיר מהורגאדה, ושארם א שייח '. חברות תעופה זרות (למשל TUI) טסות לפעמים בנתיב פנימי, אבל זה כדי להזיז את הלקוחות שלהן בחגים מרובי מרכזים, ואין אפשרות להזמין אותן כטיסות פנים-לנקודה.

הרכבת המרכזית של מצרים עוקבת אחר הנילוס: מאסואן צפונה דרך לוקסור ועד קהיר ואלכסנדריה. קווי סניפים צופים על פני הדלתא של הנילוס, עד מזרח סואץ ופורט סעיד, ומערבה לאורך החוף דרך אל עלמיין עד מרסה מטרוח. רכבת היא דרך מצוינת לנסוע בין קהיר לאלכסנדריה, ובין לוקסור לאסואן, כאשר שירותי היום תכופים אורכים 2–3 שעות. רכבות נוסעות גם בין קהיר ללוקסור ואסואן, בשעות היום והלילה. אין רכבות לאתרי הנופש בים סוף או לנווה מדבר סיווה.

כמעט כל הרכבות מנוהלות על ידי החברה הממשלתית המצרית הלאומית המצרית (ENR) (היוצא מן הכלל הוא השינה בקהיר-לוקסור-אסואן המנוהלת על ידי ווטניה, המתואר להלן). ברכבות המהירות יש כיתות ממוזגות הנקראות AC1 ו- AC2 (מחלקה ראשונה ושנייה). הם נקיים ונוחים. עבור רכבות רגילותהשיעורים AC1 ו- AC2 זמינים גם כן, כאשר מיזוג אוויר לפעמים ב- AC1, אך לעולם לא ב- AC2. התעריפים זולים מאוד בסטנדרטים מערביים, אפילו הכרטיס היחיד היוקרתי ביותר בקהיר-אלכסנדריה הוא בערך LE51 בלבד (אוקטובר 2018). זה חצי מזה של רכבות איטיות יותר, וחצי שוב עבור AC2, בהתאמה. אפשר לתאר את הדייקנות כ"לא רעה למצרים ": בדרך כלל הרכבות יוצאות מתחנתן הראשונה בזמן אך מגבירות עיכובים בדרך. עיכובים של עד שעה אינם נדירים, במיוחד בין קהיר ללוקסור. לכן, אם הרכבת שלך מגיעה ממקום אחר, אל תצפה שהיא תגיע בזמן.

בנוסף, רכבות מקומיות מסוג 3מהווים דרך מצוינת לחקור אטרקציות באזור שמסביב. הם יכולים לשמש גם למרחקים ארוכים יותר אם אתה רוצה ליצור קשר עם המקומיים ותקציב מצומצם. מחלקה 3 נשמעת גרועה יותר מכפי שהיא למעשה - הכיסאות עשויים עץ אך הפנים נצבע לפעמים היטב. הם זולים לכלוך, LE1.50-4 למשך 50 ק"מ, אך ודא שיש לך שטרות קטנים או מטבעות זמינים-אפילו שטר LE5 יכול להוות בעיה. לוח הזמנים של הרכבות המקומי אינו זמין באינטרנט, כך שעליך לבצע בירורים בתחנה. תתעקש, הם אולי יגידו לך את לוח הרכבות הרגיל שאתה כבר מכיר מאתר ENR, מצפה שלא תרצה להשתמש בשום דבר מעבר ל- AC2 או אפילו מעבר ל- AC1. כמו כן, לפעמים יכול להיות שקשה מאוד לאשר מידע; באיזו שעה, איזו פלטפורמה, אשר עוצרת. עדיף לשאול כמה אנשים/קצינים ולברר מה הם אומרים. או שתסתכל על לוח העזיבה של התחנה יום בערך לפני הנסיעה המיועדת שלך, רוב הסיכויים שהרכבות נוסעות באותה שעה בכל יום. כמה רכבות מקומיות יכולות להתמלא למדי, אך בעיקר רק את אלה הנוסעות רחוק.

נסיעות של זרים יכולות להיות כפופות למגבלות אבטחה, אך (בתחילת 2018) לא היו מגבלות אמיתיות. אם יגידו לך שרכבת לא נוסעת, ייתכן שזה פשוט בגלל הציפייה, למשל לפי תחנה אישית, או שלא ניתן להזמין אותה באינטרנט, למשל על ידי פקיד נסיעות.

רכישת כרטיסים לרכבת
הדרך הטובה ביותר לרכוש כרטיסים לרכבות מהירות היא באינטרנט, מראש, מ- ENR. הדבר אינו כרוך בתשלום נוסף, מבטיח את מושבך ויחסוך טרחה רבה בתחנות או במשרדי הזמנות. תוכן האתר באנגלית ובערבית. ראשית הירשם לאתר, ולאחר מכן הרכישה מסורבלת אך פשוטה. הכרטיסים יוצאים למכירה שבועיים לפני היציאה - בדרך כלל הם עדיין זמינים ביום העזיבה, אך ניתן להזמין רכבות בזמנים עמוסים. האתר יזמין אקספרס בלבד, כלומר כיתה א 'ושנייה, ורק לערים המרכזיות. יהיה עליך להגיש פרטי דרכון לכל המטיילים בקבוצה שלך. אתר ENR מקבל תשלום מרוב כרטיסי האשראי והחיוב. אם אינך יכול להדפיס את הכרטיס שלך מיד, הקפד לרשום את מספר האישור כך שתוכל לאחזר אותו מאוחר יותר - ENR אינו שולח לך אישור בדוא"ל. (הדפסה לרוחב היא הטובה ביותר, שכן דיוקן עשוי לחתוך את מספר האישור.) נסה לצלם את כרטיס הכרטיס שלך בהקדם האפשרי - האתר ידוע כמנסה לרענן את עצמו כל הזמן, ויאבד את הכרטיס שלך אם יעשה זאת. הפרטים העיקריים של האישור הם באנגלית, על רקע ריתוך של אותיות ערביות קטנות. אתרים אחרים ומשרדי סוכני נסיעות פשוט ימכרו לך את מה שיש ב- ENR או בוואטניה ויגבו תשלום נוסף על כך.

אחרת, תוכל לעמוד בתור בתחנה - וודא שאתה מכוון לחלון הנכון, ומיין תחילה את כספך כדי להימנע מחשיפת ארנק ודרכון. או שתוכל לעלות ללא כרטיס ולשלם לקונדיטור ברכבת. יש תשלום נוסף של LE6 עבור זה, ולא נראה שאכפת לך מהאבטחה של הפלטפורמה אם אין לך כרטיס, אפילו לאקספרסים שהם כביכול הזמנה בלבד.

מכונות הכרטיסים בשירות עצמי בתחנות המרכזיות מציעות שירות בערבית ובאנגלית. אם המכונה אומרת לך ש"המסע אינו זמין ", נסה בחלון הכרטיסים - עדיין תוכל להשיג שם כרטיסים (אוקטובר 2018).

קנה כרטיסים מראש, מכיוון שבזמני הנסיעה השיא, הרכבות עשויות להיות מוזמנות במלואן, במיוחד אלה היקרות. למעט בתקופות החגים העמוסות, בדרך כלל לא קשה לרכוש כרטיסים ביום הנסיעה או ביום שלפני. כדי להימנע מסיבוכים, הזמינו כמה שיותר קדימה.

רדום השירות קהיר-לוקסור-אסואן מנוהל על ידי Watania, חברה פרטית. קנה מהם כרטיסים באינטרנט, מכיוון ש- ENR אינם מציגים את השירותים הללו בלוח הזמנים שלהם ואינם מוכרים כרטיסים.

למצרים יש רשת אוטובוסים למרחקים ארוכים, המופעלת בעיקר על ידי חברות בבעלות ממשלתית. בין החברות הגדולות ניתן למנות את אוטובוס בדואי, פולמן, ווסט דלתא, גולדן ארו, סופר ג'ט, מזרח דלתא, אל גונה, גו באוס ו מצרים אוטובוס קו. קווים פופולריים מופעלים על ידי יותר מחברה אחת. חלק מחברות האוטובוסים מאפשרות לך להזמין מקומות מראש; כמה מקומות למכור על בסיס מקום פנוי. כרטיסים מקוונים זמינים גם בחלק מהחברות.

היזהר בקניית כרטיסים מאוטובוסים ברחוב או מחוץ למלון שלך. החברות הקטנות יותר הן לפעמים ללא רישיון ויכולות לחתוך פינות עם בטיחות. מאז ינואר 2006 אירעו שמונה תאונות אוטובוס קשות בהן מעורבים אזרחים זרים, בהן נהרגו למעלה ממאה בני אדם. אם אתה נוסע ברכב הנוסע במהירות לא בטוחה עליך להורות בתוקף לנהג להאט.

תאונות דרכים נפוצות מאוד במצרים, בעיקר בשל כבישים גרועים, נהיגה מסוכנת ואי אכיפה של חוקי התעבורה. המשטרה מעריכה שתאונות דרכים הורגות יותר מ -6,000 בני אדם במצרים מדי שנה. זה פי שניים מהנתון בבריטניה. הערכות אחרות מעלות את הנתון גבוה בהרבה.

בערים גדולות יותר, בייחוד בקהיר, הרחובות הראשיים לעיתים קרובות עמוסים בשעות השיא וזה עשוי להכפיל את הזמן הדרוש כדי להגיע לאן שאתה רוצה להגיע.

בערים, מוניות הן דרך זולה ונוחה להתנייד. למרות שבדרך כלל בטוחים, המוניות נוסעות בצורה לא יציבה כמו כל הנהגים האחרים, במיוחד בקהיר, ולפעמים נוסעים מוניות מזויפות. ודא שיש להם סימונים רשמיים בלוח המחוונים או במקומות אחרים; המוניות תמיד צבועות בצבעים מיוחדים כדי לזהות אותן, כסימן המונית על גבי המכונית. בקהיר המוניות כולן לבנות (לעיתים רחוקות עם פרסומת בצדדים), אלה עדיפות מכיוון שיש להן מונה דיגיטלי שיגיד לך כמה לשלם ואתה לא צריך לשלם יותר ממה שהמד אומר לך, אתה יכול להגיד הנהג מראש שתשלם רק את מה שהמד מציג. מוניות מבוגרות אחרות הן שחור ולבן, יש גם מוניות נדירות בקהיר, כולן בצהוב, גם עם המונה. בלוקסור הם כחול לבן, ובאלכסנדריה צהוב ושחור. בקהיר ולוקסור הרבה יותר מעניין להשתמש במוניות ובספר הדרכה טוב במקום לטייל באוטובוס טיולים.

לכאורה, קהיר נמצאת לבדה במצרים עם אוכלוסייה לא מבוטלת של מוניות מודרניות. מאז ינואר 2009, בשארם א שייח ', כל מוניות שדות התעופה מצוידות במונים ויש להשתמש בהן. בדרך כלל הדרך הטובה ביותר היא לבקש במלון שלך או מישהו שאתה מכיר ממצרים לגבי המחירים מנקודה לנקודה. תוכל גם לבקש מהולך רגל או שוטרים את המחיר הנכון. הדרך הטובה ביותר לשכור מונית היא לעמוד בצד הכביש ולהושיט יד. לא תתקשו למשוך מונית, במיוחד אם אתם ללא ספק מערביים. בדרך כלל רצוי לקחת מוניות לבנות שמשתמשות במונה מכיוון שהמוניות בשחור לבן בדרך כלל כרוכות בהתמקחות בסוף הנסיעה, כמה נהגי מוניות לבנים לא מפעילים את המונה אלא אם אתה מבקש מהם, אם הם אומרים שהמד הוא שבר אותו 'עדיף לבקש מהנהג להוריד אותך לפני שתגיע רחוק. זה חשוב לעשה קצת שינוי איתך (כמה חמש ועשר) כי חלק מהנהגים אומרים שאין להם שינוי כדי לנסוע עם שאר הכסף שלך.

אם נוסעים במונית בשחור -לבן משא ומתן על מחיר ויעד לפני הכניסה לרכב. בסוף המסע, צא מהמכונית וודא שיש לך הכל לפני שתתן לנהג את התשלום. אם הנהג צועק, כנראה שזה בסדר, אבל אם הוא ייצא מהמכונית כמעט בטוח שילמת מעט מדי. המחירים יכולים להיות משתנים מאוד אך דוגמאות לכך הן LE20 ממרכז קהיר לגיזה, LE10 לטיול בתוך מרכז קהיר ו- LE5 לקפיצה קצרה בתוך העיר. המקומיים משלמים פחות מהמחירים האלה עבור מוניות שאין להן את המונים; המחיר המקומי במונית מגיזה או ממרכז קהיר לשדה התעופה הוא LE25-30. אל תתפתה לתת להם יותר בגלל המצב הכלכלי; אחרת, סילוק הזרים יהפוך לשכיח יותר ובדרך כלל זה נוטה להוסיף לאינפלציה. המחירים המפורטים כאן כבר מנופחים מעט לרמה המצופה מתיירים, לא מה שהמצרים היו משלמים בדרך כלל. אתה יכול גם לשכור מוניות לימים שלמים, תמורת LE100-200 אם אתה יוצא לטיולים ארוכים יותר כגון סאקארה ודשור מקהיר. בתוך העיר הם גם יותר משמחים לחכות לך (לעיתים קרובות תמורת תשלום נוסף קטן, אבל שאל את הנהג), גם אם תסתובב במשך כמה שעות.

נהגי מוניות מדברים לעיתים קרובות מספיק אנגלית כדי לנהל משא ומתן על מחיר ויעד, אך רק לעיתים רחוקות יותר. חלקם מדברים פחות או יותר בצורה שוטפת והם יכפילו כמדריכים ויכריזו על מקומות חשובים כאשר תנהגו על ידם, אך יהיה קשה למצוא אותם. הנהגים מצפים לעיתים לקבל תשלום נוסף על כך; עם זאת, אל תרגיש צורך לשלם עבור שירותים שלא ביקשת. אם אתה מוצא נהג טוב דובר אנגלית, ייתכן שתרצה לבקש ממנו כרטיס או מספר טלפון, מכיוון שלעיתים הם יכולים להיות זמינים בכל עת ותהיה לך חווית נסיעה אמינה יותר.

שורה חדשה של מוניות בבעלות חברות פרטיות הוצגה בקהיר. כולם נקיים וממוזגים. הנהגים לבושים רשמית ויכולים לשוחח בשפה זרה אחת לפחות, בדרך כלל א��גלית. המוניות הללו בולטות בשל צבען הצהוב הבוהק. ניתן לברך אותם ברחוב אם הם פנויים או נשכרים מאחת התחנות שלהם (כולל אחת בכיכר תחריר במרכז העיר). מוניות חדשות אלה משתמשות במונים שוטפים הסופרים בקילומטר, שמתחיל מ -2.50 LE. באופן כללי, הם מעט יותר יקרים מהמוניות הרגילות; אתה יכול להתקשר 16516, שעתיים מראש, בקהיר כדי לשכור מונית.

אם אינך רוצה להטריד אותך משיירות משטרה, ספר למשטרה בנקודות הבידוק שאתה עובד במצרים. הם ידרשו את הדרכון שלך אבל למעשה רובם לא יכולים לקרוא אותיות רומיות ולזהות שום דבר. שיירות משטרה הן יותר מרגיעה פסיכולוגית לתיירים במקום הגנה של ממש - היא מושכת יותר תשומת לב מאשר כאשר אתה משתמש במונית מקומית.

Ride-המבשר שירותים - Careem ו Uber - זמינים בקהיר, באלכסנדריה הורגדה, וההרחבה במקום אחר. אלה מספקים למטיילים חלופה קלה למוניות מכיוון שהאפליקציה מתרגמת יעדים מאנגלית לערבית, והמחירים קבועים. הם נמצאים בשימוש נרחב על ידי המצרים.

הדלק לא יקר במצרים, המחירים מסובסדים בכבדות: LE6.75 לליטר בדצמבר 2019. אם תחליט לשכור רכב, לא תוסיף משמעותית לעלות באמצעות הדלק. אתרי השכרת רכב מחייבים אותך בגיל 21 לפחות. נהיגה במצרים אינה מיועדת לבעלי לב חלש ועלולה להיות ממש מסוכנת; אלא אם כן אתה באמת צריך את האפשרות הזו פשוט באותה מידה וכנראה זול יותר לנסוע במוניות וברחבי הארץ באוויר, ברכבת או באוטובוס. כפי שתראו זמן קצר לאחר ההגעה, ציות לחוקי התעבורה הוא נמוך ויש מעט מאוד סימנים המעידים על כללי הכביש. מצפה לראות כלי רכב אחרים הנוהגים נגד הזרם בכבישים המהירים, ללא משמעת נתיב ותמרונים רבים המריסים מוות. זה כאילו רוב הנהגים שיכורים מאוד (הם לא). אתה עשוי גם להפוך למטרה של המשטרה המצרית המחפשת שוחד,מי יבחר איזו עבירה טריוויאלית שביצעת ואשר במציאות לא יכלת להימנע ממנה. למצרים ולקהיר בפרט יש מוניטין של הנהיגה הגרועה ביותר בעולם (היא לא הגרועה ביותר, אך עדיין גרועה מאוד). ברוב הכבישים המצרים יש גבשי מהירות לא מסומנים. הדבשות הללו אינן קטנות ובכמה כבישים מרכזיים יכולות להיות גדולות מדי מכדי שרכבים עם סיקול נמוך יתגברו ללא נזק.

קרא גם את ההערה בסוף פרק המונית האחרון בנושא העמדת פנים כי אני עובד במצרים כדי להימנע מנסיעות בשיירות.

שלושה קווי מטרו משרתים את קהיר רבתי, ראה קהיר#הסתובב .

המעבורת החוצה את הים האדום בין הורגהאדה לשארם א-שייח 'הושעתה בשנת 2010, ואין התחלה מחדש באופק.