STS-80

STS-80

יושבים (מימין לשמאל): רומינגר, קוקרל. עומדים (משמאל לימין): ג'רניגן, מוסגרייב, ג'ונס
נתוני משימה
מטרה מרכזית	ביצוע ניסויים בתחומים שונים
מעבורת	קולומביה
כן שיגור	מרכז החלל קנדי כן שיגור B-39
שיגור	19 בנובמבר 1996, 19:55:47 UTC מרכז קנדי, מסלול 15
נחיתה	7 בדצמבר 1996, 11:49:05 UTC מרכז קנדי, מסלול 33
משך המשימה	17 ימים, 15 שעות ו-53 דקות
נתוני חללית
מסת החללית	13,006 ק"ג
נתוני מסלול
מספר הקפות	279
אפהליון	375 ק"מ (כדור הארץ)
פריהליון	318 ק"מ (כדור הארץ)
זמן הקפה	91.5 דק'
גובה מסלול	318-375 קילומטר
נטיית מסלול	28.45 מעלות
אורך מסע	11.3 מיליון קילומטר
צוות
אנשי צוות	קנת קוקרל, תומאס ג'ונס, סטורי מוסגרייב, קנת רומינג'ר, תמרה ג'רניגן
משימות קשורות
משימה קודמת STS-79 משימה הבאה STS-81
מזהים
מספר קטלוג לוויינים	24660
מאגר המידע הלאומי	1996-065A

STS-80 היא משימת מעבורת החלל קולומביה, ששוגרה ב-19 בנובמבר 1996, ונחתה ב-7 בדצמבר. משימה זו הייתה משימת המעבורת הארוכה ביותר שהוטסה אי פעם. המשימה ארכה 17 ימים, 15 שעות ו-53 דקות. היו מתוכננות שתי יציאות של אסטרונאוטים לחלל, הן בוטלו עקב בעיות עם פתח האוויר, מה שמנע מהאסטרונאוטים תומאס ג'ונס ותמרה ג'רניגן לצאת מהמעבורת.

במשימה הזאת סטורי מאסגרייב נהפך להיות האיש היחיד בהיסטוריה שטס בחמש מעבורות - צ'לנג'ר, אטלנטיס, דיסקברי, אנדוור וקולומביה.

תפקיד	אסטרונאוט
מפקד	ארצות הברית קנת קוקרל
טייס	ארצות הברית קנת רומינג'ר
מומחית משימה	ארצות הברית תמרה ג'רניגן (Tamara E. Jernigan)
מומחה משימה	ארצות הברית תומאס ג'ונס (Thomas D. Jones)
מומחה משימה	ארצות הברית סטורי מאסגרייב

• בזמן הנחיתה, נשאר מוסגרייב על סיפון הטיסה כדי לצלם את החזרה של החללית דרך החלונות שמעליהם.

המשלחת פרסה שני לוויינים והחזירה אותם לאחר שביצעו את משימתם. הלוויין Orbiting and Retrievable Far and Extreme Ultraviolet Spectrometer. נפרס ביום הטיסה הראשון לחלל ונתפס ביום הטיסה השישה עשר על ידי המעבורת. לרכיב העיקרי של הלווין, הטלסקופ ORFEUS, היו שני ספקטרוגרפים לקליטת קרינת אולטרה סגול מרחוק. עוד ספקטרוגרף היה גם הוא על הלוויין. היה סביב הלוויין מטען שלא קשור לאסטרונומיה. הלוויין טס ללא תקלות, וצילם 422 תמונות של כמעט 150 גופים אסטרונומיים, בין הירח לכוכבים חוץ גלקטיים וקוואזר. בגלל שזו הייתה טיסתו השנייה של הלוויין, הוא יכל לשאת עימו יותר ציוד רגיש ולספק פי שניים יותר מידע.

עוד לוויין על הקולומביה היה Wake-Shield Facility) WSF) לווין שיצר אולטרה-וואקום מאחוריו, מה שאפשר יצירת סרטים דקים של מוליכים למחצה שמשמשים לטכנולוגיה מתקדמת. הלוויין יצר שבעה סרטים לפני שהוחזר על ידי הזרוע הרובוטית של קולומביה לאחר שלושה ימי טיסה. קוטרו של הלוויין היה 3.7 מטרים, וזו הייתה משימתו השלישית, כשבעיות בחומרה מנעו ממנו לפרוש את הזרוע הרובוטית שלו. הלוויין תוכנן ונבנה על ידי (SVEC (Space Vacuum Epitaxy Center באוניברסיטת יוסטון, יחד עם השותף התעשייתי שלהם, תעשיות חלל בע"מ.

עוד פרויקט שנכלל היה Space Experiment Module) SEM) שכלל פרויקטים מחקריים של תלמידים שנבחרו לטוס לחלל. זו הייתה הטיסה הראשונה בה נכלל הפרויקט. בין הניסויים היה ניתוח של התרבות חיידקים על אוכל בזמן הקפת כדור הארץ, התפתחות קריסטלים בחלל, וההשפעה של מיקרו-גרביטציה על מטוטלת.

NIH.R4 היה ניסוי שהתבצע בשביל אוניברסיטת המוסד הלאומי לבריאות ובריאות אורגון. מטרת הניסוי הייתה לבחון את השפעת הטיסה בחלל על מחזור הדם והתכווצות כלי הדם. Biological Research In Canister) BRIC) חקר את השפעות כוח הכבידה על זרעי טבק ועגבניות.

Visualization in an Experimental Water Capillary Pumped Loop) VIEW-CPL) בוצעה כדי לבחון אפשרויות ויסות הטמפרטורה ברכבי חלל. הניסוי MDA ITA המסחרי כלל מספר ניסויים שתוכננו על ידי תלמידי תיכון וחטיבות ביניים ומומן על ידי חברות טכנולוגיה.

האסטרונאוטים נבחרו למשימה שהתקיימה ב-17 בינואר 1996.

ב-18 בספטמבר תאריך השיגור נדחה לתקופה מ-31 באוקטובר עד 8 בנובמבר. מטען הדלתות נסגרו ב-25 בנובמבר. למחרת, טנק הדלק החיצוני התחבר ל-SRBs בתוך בניין האספקה של הרכב. התקדמות נוספת התעכבה בעוד שני חלונות על המסלול הוחלפו; נאס"א חששה כי הם עלולים להיות רגישים לשבירה לאחר שבע ושמונה טיסות.

ב-11 באוקטובר, קולומביה הועברה לכן שיגור 39B. לאחר בדיקה של טיסת טיסה ב-28 באוקטובר, נדרשה בדיקה נוספת של ה-FRR כדי להמשיך ולנתח את מנוע הרקטות המוצק מחדש (RSRM), בשל שחיקת הזרבוב שהתרחשה ב-STS-79, וב-29 באוקטובר, משאבת דלק נכשלה, ועכבה את תהליך התדלוק של קולומביה, בעיית השחיקה הובילה לעיכוב של שבוע שהונהג ב-4 בנובמבר.

התחזית של מזג אוויר גרוע דחתה את השיגור עוד יותר, עד ל-19 בנובמבר. ב-19 בנובמבר השיגור עבר ללא בעיות.

קולומביה הביאה עימה שני לוויינים צפים חופשיים, שניהם היו בביקורים חוזרים בחלל. כמו כן, מגוון של ציוד שהיה חלק מהמטען היה אמור להיבדק על הליכות חלל שהיו מתוכננות. אלה היו משמשים להיערכות לבניית תחנת החלל הבינלאומית. במטען של המעבורת היו גם:

• לוויין Orbiting and Retrievable Far and Extreme Ultraviolet Spectrometer) ORFEUS-SPAS II)
• ספקטרוגרף אולטרה סגול.
• ספקטרוגרף אקסטרים אולטרה סגול.
• פרופיל קליטה בין כוכבי - (IMAPS)
• משטח אפקטים - (SESAM)
• ציוד לפרויקט טרום פיתוח פרויקט טרקטורונים - (ARP)
• ציוד לניסוי סטודנטים על SEAS) ASTRO-SPAS)
• מתקן מגן - (WSF-3)
• ציוד לתוכנית ניסוי חלל
• EVA Development Flight Tests) EDTF-5) : מנוף, יחידת החלפת סוללות, כבל נושא כלים, פלטפורמת עבודה ניידת - תחנת עבודה רגלית ניידת, ציוד סיוע זמני, תחנת ארטיקולציה (תכנון תוך כדי ירידה לפרטים) רגלית ניידת, קשירת גוף, שימוש רב לקשירה.
• Visualization in an Experimental Water Capillary Pumped Loop) VIEW-CPL)
• ציוד למחקר ביולוגי
• ציודים לניסויים נוספים

מדיה וקבצים בנושא STS-80 בוויקישיתוף

• סיכום המשימה באתר נאס"א
• תיאור המשימה
• דיווח לעיתונות
• סרטון על המשימה

משימות מעבורת החלל קולומביה
משימות	STS-1 • STS-2 • STS-3 •STS-4 • STS-5 • STS-9 • STS-61-C • STS-28 • STS-32 • STS-35 • STS-40 • STS-50 • STS-52 • STS-55 • STS-58 • STS-62 • STS-65 • STS-73 • STS-75 • STS-78 • STS-80 • STS-83 • STS-94 • STS-87 • STS-90 • STS-93 • STS-109 • STS-107
ראו גם	אסון מעבורת החלל קולומביה