תג (גופן)
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פרטים רבים שגויים, ההסבר למקור התגים לא נכון, הדוגמה אינה מוצגת במחשבים שאינם חלונות וגם אינה נכונה (דוד פונט חצי סריפי).
| ||
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פרטים רבים שגויים, ההסבר למקור התגים לא נכון, הדוגמה אינה מוצגת במחשבים שאינם חלונות וגם אינה נכונה (דוד פונט חצי סריפי). | |
בתחום הקליגרפיה, תג או סֶרִיף הוא פרט משיכת קו האות בגופן. התגים נראים כתוספת צורנית בלתי חיונית לקריאת האות בתחילתו או סופו של קו המרכיב את האות. סגנון כתב ללא סריף, המקובל בעיקר בדפוס המודרני, נקרא סנס-סריף (sans serif – בצרפתית "ללא סריף").
מקורו של התג הוא בטכניקות כתיבה קליגרפיות בעט או משיכת ��כחול, אשר בעזרת תגים משיגות דיוק רב יותר ומראה אסתטי יותר של האות. בשימוש בעט נובע קליגרפי לדוגמה, אם העט נמשך לאורך קו, נעצר ואז מורם, עלול להישאר כתם דיו קטן בסוף הקו. משיכת הקו הקלה בסוף הקו, היוצרת את התג, מונעת את הכתם ויוצרת סיומת יפה לאות. השימוש בתגים בקליגרפיה אופייני במיוחד בשימוש בראש עט קווי.
תגיות בשפות שונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תגיות קיימות בגופנים של כתבי רוב השפות לרבות עברית.
סריף עברי בגופן פרנק-ריהל
|
-
גופן סריף לטיני מסוג בודוני
-
גופן סריף לטיני מסוג גארמאונד
-
גופן סריף לטיני מסוג Times New Roman
-
גופן סריף לטיני מסוג רוקוול
-
כתב סיני עם סריף וכתב סן-סריף
תגים בכתב סת"ם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – תגים בכתב סת"ם
התגין הם סימני ההיכר הבולטים ביותר של כתב סת"ם שבו נכתבים ספרי התורה ספרי הנביאים והמגילות. לפי ההלכה היהודית יש שני סוגי אותיות מתוייגות, יש אותיות שמתוייגות בשלושה תגין ויש אותיות המתוייגות בתג אחד בלבד. בהלכה מובא הכלל הבא: האותיות שעטנ"ז ג"ץ מתוייגות בשלושה תגין, בעוד שהאותיות חי"ה בד"ק מתוייגות בתג אחד בלבד.
אחד מהדברים המורכבים שנדרש מסופר הסת"ם לדייק בהם היא כתיבת התגין באופן שלא יגעו אחד בשני. ביטוי מפורסם המבוסס על מטלה זו הוא הביטוי: "מדקדק על קוצו של יוד" שפירושו שסופר הסת"ם נדרש לדקדק עד לפרט הקטן ביותר שזה התג היחיד של האות יו"ד (אחת מאותיות חי"ה בד"ק).
גופנים ללא תגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גופנים ללא תגים, המכונים גופני סנס-סריף (sans serif) התפתחו למעשה רק בעידן הדפוס המודרני. גופנים ללא תגים, המכונים גם "גותיים" מתחלקים למספר קבוצות: גרוטסקיים, נאו-גרוטסקיים, הומניסטים וגאומטרים.
-
כתב גרוטסקי מסוג הלווטיקה
-
כתב הומניסטי מסוג פרוטיגר
-
כתב גאומטרי מסוג פוטורה
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בין השנים 1994 ל-2021