שפות באפריקה
על פי הערכות, קיימות באפריקה כ-1250–2100 שפות[1], ויש חוקרים המעריכים, כי קיימות בה כ-3000 שפות[2].
השפות מחולקות לשש משפחות חשובות:
- שפות אפרו-אסיאתיות: דְבוּרוֹת בצפון אפריקה, בקרן אפריקה ובחלקים מסוימים של הסאהל.
- שפות אוסטרונזיות: מדוברות במדגסקר.
- שפות הודו-אירופיות: מדוברות בדרום היבשת (לדוגמה: אפריקאנס), ובמובלעות של סאוטה ומלייה בצפון היבשת (ספרדית). שפת קאהו מרוכזת במדבריות נמיביה ובוטסואנה.
- שפות ניז'ריות-קונגולזיות: שפת בנטו דְבוּרָה במערב אפריקה, במרכז אפריקה, בדרום-מזרח ובדרום אפריקה.
- שפת נילו: מדוברת בסהרה, בסודאן ובצ'אד (שנוי במחלוקת).
קיימות מספר שפות נוספות, השייכות למשפחות קטנות אחרות, שלא צוינו לעיל, כמו גם שפות שטרם סווגו. בנוסף, קיים באפריקה מגוון רחב של שפות סימנים, שברובן הן שפות מבודדות (אנ'), אשר אינן משתייכות למשפחת שפות כלשהי, ואשר התפתחו באופן עצמאי.
כמאה שפות נמצאות בשימוש נרחב לשם תקשורת בין-אתנית, ביניהן: ערבית, סומלית, ברברית, אמהרית, אורומו, סוואהילי, האוסה, שפת הפולה ויורובה. שפות אלו דְבוּרוֹת בפיהם של עשרות מיליוני בני אדם. אם אשכולות של עד מאה שפות דומות נספרים יחדיו, 12 שפות יחשבו כמדוברות על ידי 75%, ו-15 שפות על ידי 85% מאוכלוסיית אפריקה, בין אם כשפה ראשונה ובין אם כשפה שנייה[3].
המגוון הלשוני העשיר של מדינות אפריקניות רבות יצר מדיניות שימור לשונית בעידן הפוסט-קולוניאלי. בניגריה לבדה קיימות למעלה מ-500 שפות, עובדה ההופכת אותה אחד הריכוזים הגדולים ביותר של גיוון לשוני בעולם[4].
בשנים האחרונות, הפכו מדינות אפריקה מודעות יותר ויותר לערך ההון הלשוני שלהן. ילדים בעלי רקע אתני מעורב נחשפים בקביעות ליותר משפה אחת כבר מרגע לידתם. אנשים בעלי רקע אתני מעורב נישאים לעיתים קרובות גם מחוץ לשבט בו נולדו וגדלו, עובדה שהובילה לכך, שמשקי בית דו לשוניים ורב לשוניים הפכו נפוצים ביותר [5]. המדיניות הננקטת כיום עוסקת בשימור העושר הלשוני הקיים ביבשת, בפרט שימור שפות, הנתונות בסכנת הכחדה. כל שפות אפריקה נחשבות שפות רשמיות של האיחוד האפריקאי. שנת 2006 הוכרזה על ידי האיחוד האפריקאי כ"שנת השפות האפריקניות"[6]. למרות שנעשה שימוש נרחב בשפות לינגואה פרנקה באמצעי התקשורת השונים, כמו גם במערכות החינוך, וחלק גדול מהן נחשבות שפות לאומיות, רק מעטות מהן נחשבות שפות רשמיות.
חלוקה לקבוצות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרבית השפות הדְבוּרוֹת באפריקה משתייכות לאחת מתוך שלוש משפחות: שפות אפרו-אסיאתיות, שפות נילו-סהריות ושפות ניז'ריות-קונגולזיות. מאות שפות נוספות שייכות למשפחות קטנות, ביניהן אובנג'יאן (שלעיתים נכללת בניז'ריות-קונגולזיות) וקהוסיאן, הכוללת משפחות שונות של שפות. בנוסף, קיימות שפות המשתייכות למשפחות: שפות הודו-אירופיות ושפות אוסטרונזיות, אשר רוב השפות בהן דְבוּרוֹת מחוץ לאפריקה. ביבשת קיימות מספר שפות נוספות שאינן משויכות לאף משפחה. כמו כן קיימות שפות סימנים של שפות רבות, עבור חרשים.
שפות אפרו-אסייתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]השפות האפרו-אסייתיות דְבוּרוֹת ברחבי צפון אפריקה, בקרן אפריקה, בדרום-מערב אסיה ובחלקים של סאהל. קיימות כ-375 שפות אפרו-אסייתיות, אשר 200–300 מיליוני אנשים דוברים אותן. תתי המשפחות הגדולות ביותר הן: שפות בֶּרְבֶּרִיוֹת, שפות שמיות, שפות צ'אדיות ושפות כושיות. האזור בו התפ��חו השפות האפרו-אסייתיות אינו ודאי, אולם קרוב לוודאי כי השפות השמיות, המהווה תת-משפחה שלהן - התפתחו בחצי האי ערב. שפות אלו כוללות, בין היתר, את השפות: עברית, ערבית ואמהרית. ערבית היא השפות השמית היחידה, מתוך משפחת השפות האפרו-אסיאתיות, אשר מדוברת גם מחוץ לאפריקה - במדינות ערב.
מבין השפות האפרו–אסיאתיות, המדוברות ביותר הן:
- ערבית (שפה שמית).
- סומלית (שפה כושית).
- ברברית (שפה ברברית).
- האוסה (שפה צ'אדית).
- אמהרית (שפה שמית).
- אורומו (שפה כושית).
השפות האפרו-אסיאתיות הן בעלות ההיסטוריה הכתובה העתיקה ביותר ביחס לשאר השפות הקיימות כיום; זאת, בהתייחס לכתבי מצרים העתיקה והשפה האכדית, שמקורה מסופוטמיה.
שפות נילו-סהריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחת השפות הנילו-סהריות היא ככל הנראה המשפחה המגוונת ביותר, הכוללת מגוון של כמאה שפות. אזור תפוצת השפות של משפחה זו הוא צפון-מזרח עד מערב אפריקה, מנהר הנילוס לצפון טנזניה, עד ניגריה ונהר קונגו. מספר הדוברים שפות אלו נאמד בכשלושים מיליון. אלו הן שפות טונאליות. על המוכרות שבהן נמנות: מסאית (לשונם של בני שבט המסאי), סונגהאי, נובין ועוד.
שפות ניז'ריות-קונגולזיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחת השפות הניז'ריות-קונגולזיות היא בין המשפחות הגדולות בעולם והגדולה ביותר באפריקה. היא דְבוּרָה במרבית אזורי הסהרה. מספר דוברי השפה מוערך בכ-600 מיליוני בני אדם (כ-85% מאוכלוסיית אפריקה), הדוברים 1,514 שפות שונות.
חלק גדול מהשפות במשפחה הן שפות טונאליות, ביניהן: יורובה, יגבו, אשנטי ואווה. החל משנת 1963, בעקבות הצעתו של גרינברג ג'וזף, יש הנוטים לכלול במשפחה זו גם את משפחת שפות הקורדופאניאן (אשר התפתחו ככל הנראה בכרדפאן שבסודאן). באופן כללי, מקובלות השפות הנכללות במשפחה הגדולה הזו על הבלשנים השונים - מלבד הקושי לקבוע האם להכליל את שפות האובנג'יאן כחלק מהמשפחה.
משפחות של שפות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שפות אוסטרונזיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמה מהשפות המדוברות ביבשת שייכות למשפחות שמקורן מחוץ ליבשת אפריקה. דוגמה לכך היא מלגשית, הדְבוּרָה במדגסקר. שפה זו שייכת למשפחת השפות האוסטרונזיות, המדוברות בעיקר באזורי אוקיאניה ודרום-מזרח אסיה.
שפות הודו-אירופאיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אפריקאנס היא השפה ההודו-אירופאית היחידה שידועה שמקורה באפריקה. היא התפתחה מההולנדית של המאה ה-17, ואליה השתרבבו מילים אנגליות, צרפתיות, אפריקניות ואף אסיאתיות. היא מדוברת בדרום היבשת, בעיקר בדרום אפריקה. בנמיביה היא משמשת לינגואה פרנקה, וניתן למצוא מעט דוברים בבוטסואנה ובזימבבואה. על פי הערכות שונות, קיימים בעולם 20-15 מיליוני בני אדם הדוברים אותה.
האנגלית, הצרפתית, האיטלקית, הפורטוגזית והספרדית נכנסו לשימוש באפריקה בתקופת הקולניאליזם. הן מוגדרות שפות רשמיות במדינות רבות, כמו גם לינגואה פרנקה. גרמנית דוברה באפריקה עד מלחמת העולם הראשונה, שבסופה כבשו בריטניה וצרפת את הקולוניות שהיו נתונות בכיבוש גרמני. עם זאת, עד היום שפה זו נמצאת בשימוש, בעיקר בנמיביה - בפי האוכלוסייה הלבנה. זאת, על אף העובדה שזוהי אינה שפה רשמית במדינה עוד משנות התשעים. קיימות עדויות לשפות הודו-אירופיות נוספות הדְבוּרוֹת ביבשת, דוגמת: פרסית עתיקה, יוונית במצרים ולטינית בצפון אפריקה.
משפחות קטנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שלוש המשפחות הקטנות של שפות הקוהיזאן בדרום אפריקה - נחשבות שפות מבודדות.
- מנדה (אנ'). משפחה הכוללת כשבעים שפות, הדְבוּרוֹת במאלי ובגינאה.
- אובנג'יאן (אנ'). משפחה הכוללת כשבעים שפות, ביניהן שפת הרפובליקה המרכז-אפריקאית.
- קואה (אנ'). משפחה הכוללת כעשר שפות.
- סאנדוואה (אנ'). משפחת שפות הקשורות, ככל הנראה, למשפחת שפות קואה.
- בנג'ים (אנ'). משפחת שפות הקשורה, ככל הנראה, למלאית.
שפות קריאוליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות הקולוניאליזם אשר שרר ביבשת בימים עברו, מרבית השפות הקריאוליות בעולם נוצרו באפריקה. שפה קְרֵיאוֹלִית מוגדרת כשפה טבעית, שהתפתחה מתמהיל של מספר שפות, אך התנתקה מהן במידה מספקת - על מנת להיחשב שפה עצמאית. חלק משפות אלו מבוססות על השפות ההודו-אירופיות, חלקן על ערבית וחלקן על שפות מקומיות שונות. בקמרון, לדוגמה, שפה קריאולית המבוססת על צרפתית, אנגלית ושפות אפריקאיות מקומיות, המכונה קמפרנגליש - נחשבת פופולרית.
שפות מבודדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שפות רבות באפריקה לא משויכות למשפחות (מבודדות), רובן בשל מחסור בידע מחקרי. בקרב השפות הנחקרות, קיימים חוקרים הנוטים להגדיר באופן לא וודאי, את אונטוגה וגומבה - שפות אפרו-אסייתיות. שפת שאבו נוטה להיות משויכת למשפחת השפות הנילו-סהריות; גאלאה, מברה ובאיות - לשפות הניז'ריות-קונגולזיות.
שפת הסימנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במדינות רבות באפריקה קיימת שפת סימנים לאומית, דוגמת שפת הסימנים באלג'יריה, בתוניסיה ובאתיופיה. שפות סימנים אחרות שייכות לאזור קטן, לשבטים מסוימים או לכפרים מבודדים - והן ידועות אך ורק לבני שבטים או כפרים אלה. על שפות הסימנים המוכרות ביבשת נמנות: שפת הסימנים של פאג'ט גורמן (המבוססת על השפה האנגלית), ואשר נפוצה בנמיביה ובאנגולה; שפת הסימנים של השפה הסודנית - בסודאן ובדרום סודאן; שפת הסימנים של השפה הצרפתית - באזורים שהיו בעבר קולוניות צרפתיות.
שפות באפריקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השפות הרב לשוניות באפריקה חוו תמורות רבות לאורך ההיסטוריה. חלקן התפשטו או נכחדו, וחלקן השתנו מבחינה לשונית. דוגמה לכך היא התפשטות שפות הבנטו – דוברי הבנטו נפוצו על רוב שטח אפריקה שמדרום לקו המשווה, והחליפו את דוברי שפות קויסאן מדרום אפריקה ודוברי שפות נוספים ממרכז אפריקה. דוגמה נוספת היא התפשטות השפה הערבית, במאה השביעית לספירה, בקרב מדינות צפון אפריקה וקרן אפריקה.
שפות סחר הן תופעה עתיקת יומין באפריקה. חידושים תרבותיים ולשוניים התפשטו לאורך נתיבי סחר, ושפות העמים הדומיננטיים בסחר התפתחו כשפות התקשורת העיקריות (לינגואה פרנקה). על שפות סחר אלו נמנות: ברברית (צפון ומערב אפריקה), ג'ולה (מערב אפריקה), פולפולד (מערב אפריקה), האוסה (מערב אפריקה), סוואהילית (מזרח אפריקה), סומליה (קרן אפריקה) וערבית (צפון אפריקה וקרן אפריקה).
רבות ממדינות אפריקה בחרו בשפה אחת לאחר קבלת עצמאותן. זאת, לשם השגת אחדות לאומית. בדרך כלל, הייתה זו השפה הקולוניאלית הקודמת שהונהגה במדינה, ואשר שימשה לצורכי ממשל וחינוך. עם זאת, בשנים האחרונות, תומכות מדינות אפריקה יותר ויותר בשמירה על גיוון לשוני ("מדיניות רב לשונית").
שפות רשמיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלבד השפות הקולוניאליות לשעבר: אנגלית, צרפתית, פורטוגזית וספרדית, השפות להלן רשמיות ברמה הלאומית באפריקה:
- שפות אפרו-אסיאתיות
- ערבית בסודאן, באלג'יריה, בלוב, במרוקו, בסומליה[7], בקומורו, בצ'אד, בג'יבוטי, במצרים, באריתריאה ובמאוריטניה[8].
- שפות ברבריות במרוקו ובאלג'יריה.
- אמהרית באתיופיה.
- סומלית בסומליה.
- תיגרינית באריתריאה.
- שפות אוסטרונזיות
- שפות הודו-אירופאיות
- אפריקאנס בדרום אפריקה.
- שפות ניז'ריות-קונגולזיות
- צ'ווה (אנ') במלאווי ובזימבבואה.
- קומורית בקומורו.
- קירואנדה ברואנדה.
- קירונדי בבורונדי.
- ססוטו בלסוטו, בדרום אפריקה ובזימבבואה.
- צוואנה בדרום אפריקה ובבופוטאצוואנה.
- שונה ונדבלה צפונית[9] בזימבבואה.
- ספדי בדרום אפריקה.
- סוואהילי בטנזניה, בקניה ובאוגנדה.
- סוואזי בדרום אפריקה ובסווזילנד.
- צונגה בדרום אפריקה.
- וונדה בדרום אפריקה.
- האוסה בדרום אפריקה.
- זולו בדרום אפריקה.
- שפות קריאוליות
שפות חוצות גבולות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגבולות הקולוניאליים שהקימו מעצמות אירופאיות בעקבות ועידת ברלין ב-1884–1885 מחלקים את אפריקה לקבוצות אתניות, לשבטים ולקהילות רבות, הדוברות מגוון רחב של לשונות. גבולות אלו יוצרים הבדלים לשוניים. תופעה זו נפוצה במיוחד באזורים הסמוכים לשני צדדיו של גבול, המפריד בין מדינות שונות. התופעה מקבלת משנה תוקף כאשר השפות הרשמיות במדינות ביניהן מפריד הגבול - שונות. ההבדלים הלשוניים ניכרים דה פקטו בסטנדרטים לכתיבת שפה שכזו, דוגמת התאמות שונות לאופן כתיבת האותיות של שפה זו. במילים אחרות, ייתכנו הבדלים באופן כתיבת הטקסט, במדינות הסמוכות זו לזו - של אותה השפה בדיוק.
על השפות המשותפות למדינות, החולקות גבול משותף, נמנות:
- ברברית (אשר משתרעת על פני חלקים של צפון אפריקה ומספר חלקים של מערב אפריקה).
- סומלית (דְבוּרָה ברוב מדינות קרן אפריקה).
- סוואהילי (דְבוּרָה באזור האגמים הגדולים של אפריקה).
- שפת הפולה (בסאהל ובמערב אפריקה).
- לאו בקונגו, באתיופיה, בקניה, בטנזניה, באוגנדה, בסודאן ובדרום סודאן).
נשיא מאלי לשעבר[דרושה הבהרה] ויושב הראש לשעבר של ועדת אפריקה, עומק קונרה, התייחסו לשפות חוצות הגבולות כגורם העשוי לקדם את אחדות אפריקה [10].
שינוי ופיתוח השפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לשונות אפריקה, בדומה לשאר שפות העולם - משתנות באופן תדיר. בנוסף להשפעה של הגבולות, קיים מדרג של ניבים שונים (דוגמת לגבו, קוינס, נ'קו ורונייקיטארה[דרושה הבהרה]). בנוסף, נוצרים ניבים חדשים, דוגמת שנג[דרושה הבהרה]. במדינות מסוימות נעשים מאמצים ממשלתיים לפתח גרסאות מתוקננות של השפות, כך שתכתבנה באופן אחיד בכל רחבי מדינה מסוימת. במילים אחרות, נעשים במדינות מסוימות מאמצים לבצע פורמליזציה של השפה. כמו כן, קיים מספר לא מבוטל של לשונות, הנמצאות בסכנת הכחדה - בשל מיעוט דובריהן.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתוך מיליארד תושבי אפריקה (ב-2009), כ-17 אחוזים דוברים את דיאלקט הערבית, כעשרה אחוזים דוברים סוואהילי, שהיא השפה הנפוצה בדרום מזרח אפריקה; כחמישה אחוזים דוברים ניב כלשהו של משפחת השפות הברבריות וכחמישה אחוזים דוברים את שפת ההאוסה, אשר נפוצה בחלקים נרחבים של הסאהל. שפות נפוצות נוספות ביבשת הן: אמהרית, אורומו וסומלית. אנגלית (כ-130 מיליוני דוברים), צרפתית (כ-115 מיליוני דוברים) ופורטוגזית (כ-30 מיליוני דוברים) הן שפות חשובות נוספות, אשר דְבוּרוֹת כשפת אם או כשפה שנייה. פורטוגזית הפכה שפתה הלאומית של אנגולה[11].
שפות חשובות נוספות:
תכונות לשוניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנן מספר תכונות לשוניות המשותפות לכמה שפות אפריקניות. הסיבה לכך נעוצה, ככל הנראה, בזכות קשרים לשוניים המשותפים לשפות אלו, אשר עשויים לנבוע מרקע או אירועים היסטוריים, תרבותיים, אתניים, דתיים וכתוצאה מקשרי סחר בין העמים הדוברים אותן.
פונטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תכונות פונטיות נפוצות כוללות:
- סוגים מסוימים של עיצורים הנחתכים בשפתיים ("בא"), הנחתכים בחיך האחורי ("קא") או הנחתכים בסדק הקול[דרושה הבהרה].
- רצפי עיצורים בתחילתן של מילים:
- צלילים דוגמת "קפא" ו"גבא" נפוצים בלשונות הדְבוּרוֹת מדרום לסהרה.
- צלילים דוגמת "מפא" ו"נגא" נפוצים באפריקה, אך כמעט שאינם קיימים בשפות מחוץ לה.
- צלילים אפיים דוגמת "בא" ו"מא" נפוצים בעיקר במערב אפריקה.
- מערכות טון פשוטות אשר משמשות למטרות דקדוקיות. שפות טוניות מצויות בכל העולם, ובפרט באפריקה. שפות אלו מדוברות באזור אפריקה הטרופית והקויסאן. בנוסף, הרוב המוחלט של שפות בנטו מבוסס על אינטונציה. מערכת הטונים הנפוצה ביותר כוללת שתי רמות טונים: גבוהה ונמוכה. ייתכנו רצפים של שני טונים או יותר, המצויים בהברה אחת. לאינטונציה יש תפקיד חשוב בהבנת משמעותן של מילים שונות במשפט.
- צלילים לא נפוצים באופן יחסי בשפות אפריקאיות כוללים דיפתונג, תנועות קדמיות ועיצורים המערבים את חלקה האחורי של הלשון.
תחביר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבנים תחביריים נפוצים כוללים שימוש בפעלים, שמות תואר וביטויי השוואה. שפות בנטו כוללות מספר גדול של מינים דקדוקיים. זמנים וקטגוריות אחרות של השפה עשויים להיקבע באמצעות אינטונציה ואופן ההגייה בלבד.
סמנטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר דוברים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטבלה שלהלן מציגה את מספר הדוברים של לשונות אפריקה השונות:
| שפה | משפחת שפות | מספר דוברים | מדינה |
|---|---|---|---|
| ערבית | שפות אפרו-אסיאתיות | 150,000,000[13] |  אלג'יריה,  צ'אד,  קומורו,  ג'יבוטי,  מצרים,  אריתריאה,  לוב,  מאוריטניה,  מרוקו,  סומליה,  סודאן,  תוניסיה
|
| האוסה | שפות אפרו-אסיאתיות | 34,000,000[14] | |
| אורומו | שפות אפרו-אסיאתיות | 26,000,000[15] |  אתיופיה
|
| אמהרית | שפות אפרו-אסיאתיות | 22,000,000[16] | אתיופיה
|
| סומלית | שפות אפרו-אסיאתיות | 16,600,000[17] | סומליה
|
| שילה | שפות אפרו-אסיאתיות | 14,000,000 (ה��רכה)[18] | |
| תיגרינית | שפות אפרו-אסיאתיות | 7,000,000[19] | אריתריאה
|
| שפות ברבריות | שפות אפרו-אסיאתיות | אלג'יריה, מרוקו
| |
| אנגלית | שפות הודו-אירופיות | 130,000,000 |  דרום אפריקה
|
| צרפתית | שפות הודו-אירופיות | 120,000,000[20] | |
| פורטוגזית | שפות הודו-אירופיות | 13,700,000 (הערכה) |  אנגולה,  כף ורדה,  גינאה ביסאו,  גינאה המשוונית,  מוזמביק,  סאו טומה ופרינסיפה
|
| אפריקאנס | שפות הודו-אירופיות | 7,200,000[22] | דרום אפריקה
|
| יורובה | שפות ניז'ריות-קונגולזיות | 28,000,000[15] | |
| שפת הפולה | שפות ניז'ריות-קונגולזיות | 25,000,000[15] | |
| איגבו | שפות ניז'ריות-קונגולזיות | 18,000,000[23] | |
| סוואהילי | שפות ניז'ריות-קונגולזיות | 15,000,000[24] |  טנזניה,  קניה
|
| שונה, ניב מאניקה (אנ') וניב נדאו (אנ') | שפות ניז'ריות-קונגולזיות | 14,200,000 (2000–2006)[25] |  זימבבואה, מוזמביק,  בוטסואנה
|
| צ'ווה | שפות ניז'ריות-קונגולזיות | 11,500,000[15] |  מלאווי, זימבבואה
|
| אקאן | שפות ניז'ריות-קונגולזיות | 11,000,000[15] |  גאנה
|
| זולו | שפות ניז'ריות-קונגולזיות | 10,400,000[15] | דרום אפריקה
|
| קיריארוונדה | שפות ניז'ריות-קונגולזיות | 9,800,000[15] |  רואנדה
|
| קירונדי | שפות ניז'ריות-קונגולזיות | 8,800,000[15] |  בורונדי
|
| מוסי | שפות ניז'ריות-קונגולזיות | 7,600,000[15] |
|
| קוסה | שפות ניז'ריות-קונגולזיות | 7,600,000[15] | דרום אפריקה, זימבבואה
|
| קיקויו (אנ') | שפות ניז'ריות-קונגולזיות | 6,600,000[26] | |
| לובה-קסאי | שפות ניז'ריות-קונגולזיות | 6,300,000 (1991)[27] |
|
| אומבונדו (אנ') | שפות ניז'ריות-קונגולזיות | 6,000,000[28] |
|
| קונגולזית | שפות ניז'ריות-קונגולזיות | 5,600,000[29] |
|
| ססוטו (אנ') | שפות ניז'ריות-קונגולזיות | 5,600,000[30] |  לסוטו, דרום אפריקה, זימבבואה
|
| לינגלה | שפות ניז'ריות-קונגולזיות | 5,500,000[15] |
|
| צוואנה (אנ') | שפות ניז'ריות-קונגולזיות | 5,200,000[31] | דרום אפריקה, בוטסואנה
|
| סות'ו צפונית | שפות ניז'ריות-קונגולזיות | 4,600,000[32] | דרום אפריקה
|
| נדבלית | שפות ניז'ריות-קונגולזיות | 1,090,000[33] |
|
| לאו | עמים נילוטים | 15,000,000 - 20,000,000 | אתיופיה,  הרפובליקה של קונגו, קניה, טנזניה,  אוגנדה,  דרום סודאן, סודאן
|
| מלגשית | שפות אוסטרונזיות | 18,000,000[34] |  מדגסקר
|
| קריאולית | שפות קריאוליות | 1,500,000[15] |  מאוריציוס
|
לקריאה נוספת (ספרות באנגלית)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Childs, G. Tucker (2003). An Introduction to African Languages.
- Chimhundu, Herbert (2002). Language Policies in Africa. (Final report of the Intergovernmental Conference on Language Policies in Africa.) UNESCO.
- Robert Needham Cust (1883). Modern Languages of Africa.
- Ellis, Stephen (ed.) (1996). Africa Now: People - Policies - Institutions. The Hague: Ministry of Foreign Affairs (DGIS).
- Elugbe, Ben (1998) "Cross-border and major languages of Africa." In K. Legère (editor), Cross-border Languages: Reports and Studies, Regional Workshop on Cross-Border Languages, National Institute for Educational Development (NIED), Okahandja. Windhoek: Gamsberg Macmillan.
- Africa: A listing of African languages and language families.
- Greenberg, Joseph H. (1983). 'Some areal characteristics of African languages.' In Ivan R. Dihoff (editor), Current Approaches to African Linguistics, Vol. 1 (Publications in African Languages and Linguistics, Vol. 1), Dordrecht: Foris, 3-21.
- Greenberg, Joseph H. (1966). The Languages of Africa (2nd edition). Bloomington: Indiana University.
- Heine, Bernd and Derek Nurse (editors) (2000). African Languages: An Introduction. Cambridge University Press.
- Webb, Vic and Kembo-Sure (editors) (1998). African Voices: An Introduction to the Languages and Linguistics of Africa. Cape Town: Oxford University Press Southern Africa.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאגרי מידע העוסקים בלשונות אפריקה (עבור ילדים).
- מאגרי מידע העוסקים בלשונות אפריקה.
- מפות המציגות את לשונות אפריקה.
- מילונים מקוונים, ספרים אלקטרוניים ("e-books") ומגוון קטעי טקסט - אודות לשונות אפריקה (או הכתובים בלשונות אלה):
אפריקה, שפות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ .African Languages: an Introduction, Cambridge University Press
- ^ עושרה הלשוני של אפריקה - מעל 3000 שפות מקומיות, על פי אומדנים מסוימים,
מוציא לאור: Africa World Press. - ^ דו"ח הפיתוח האנושי 2004, תוכנית הפיתוח של האומות המאוחדות (אנ').
- ^ דו"ח אתנולוגי אודות ניגריה. מוציא לאור: מגזין "אתנולוג" (אנ').
- ^ Moore, Leslie. "Language socialization research and French language education in Africa: A Cameroonian case study." (1999): 329-350.
Canadian Modern Language Review. - ^ פסגת האיחוד האפריקאי ב-2006, ח'רטום, סודאן.
- ^ "על לשונותיה הרשמיות של סומליה להיות סומלית וערבית; על לשונותיה הנוספות של המדינה, על פי ממשלת המעבר הפדרלית - להיות אנגלית ואיטלקית",
אמנת ממשלת המעבר הפדרלית של סומליה (אנ'). - ^ ספר העובדות אודות העולם של ה-CIA.
- ^ שפות דרום אפריקה.
- ^ שפות אפריקאיות למען קידום אפריקה, אקדמיית השפות האפריקאית (אנ').
- ^ אתר שגרירות אנגולה.
- ^ שבועון "האקונומיסט" - "שפות הנתונות בסכנת הכחדה", 22 בינואר 2011, עמוד 58.
- ^ ערבית, הכוללת מספר רב של ניבים.
- ^ דו"ח מגזין "אתנולוג" משנת 2009 מצטט, כי מספר דוברי השפה אשר זוהי שפת אמם (מסומנת בסימון: "L1", קיצור של "Language1") עומדת על כ-18.5 מיליוני בני אדם, ועוד כ-15 מיליוני בני אדם בניגריה, הדוברים אותה כשפה שנייה (מסומנת בסימון: "L2", קיצור של "Language2") (אנ'), נכון לשנת 1991. כמו כן, מציין הדו"ח כי בניז'ר, נכון לשנת 2006, כ-5.5 מיליוני בני אדם דוברים שפה זו כשפת אם, ועוד כמחצית ממספר זה דוברים אותה כשפה שנייה. בנוסף, שפה זו דְבוּרָה בפיהם של 800,000 בני אדם בבנין (נכון לשנת 2006), ולמעלה ממיליון בני אדם נוספים - במדינות אחרות.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 מאה הלשונות בעלות מספר הדוברים הגדול ביותר בעולם.
- ^ אמהרית.
- ^ סומלית, מוציא לאור: SIL International.
- ^ מפקד אוכלוסין כללי וסקירה של סביבות מגורים, 2004.
- ^ תיגרינית.
- ^ השפות הפרנקופוניות בעולם בשנים 2007-2006, בהוצאת לה פרנקופוני, פריז, 2007.
- ^ עתיד השפה הפורטוגזית.
- ^ אפריקאנס, מוציא לאור: השירות הסטטיסטי הלאומי של דרום אפריקה (אנ').
- ^ מידע אודות שפת איגבו (אנ').
- ^ African folklore: an encyclopedia. 2004. p. 699.
- ^ דו"ח עבור שפת שונה, מגזין "אתנולוג".
- ^ קיקויו.
- ^ לובה-קסאי.
- ^ אומבונדו.
- ^ קונגולזית.
- ^ ססוטו.
- ^ צוואנה.
- ^ סות'ו צפונית.
- ^ נדבלית.
- ^ מלגשית.
