לדלג לתוכן

שערי המקדש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מתוך דגם בית המקדש השני במוזיאון ישראל

על פי תיאורי המקרא והמשנה, שערי המקדש הם השערים שנבנו בכניסה למתחם בית המקדש. בבית ראשון שערים אלו כוללים את שלושה עשר שערי העזרה ואת שער הכניסה לעזרת הנשים.

המשנה במסכת מידות, ב', ג' מלמדת שגובה השערים היה 20 אמה (כ-10 מטרים) ורוחבם עשר אמות (כ-5 מטרים), כולם עשויים נחושת ומצופים זהב חוץ משער ניקנור שלא צופה. מראה השערים היה מרהיב, זאת ניתן ללמוד ממאמר ר' יוסי שכשהיו מקיפים את העזרה היו משתחווים בעזרה כנגד שלושה עשר שעריה כדי להודות על נוי הבניין.

המספר שלוש עשרה הוא בעל סגולה ביהדות לכן, כנראה, מספר השערים הוא לא שרירותי, ועוד ריבוי השערים מוסיף כבוד ויופי לבנין בית המקדש המפואר.

לרוב השערים ניתן שם כנגד משהו המאפיין אותם: תפקיד, כמו שער הדלק ושער המים; מיקום, כמו שער העליון ושער עזרת נשים; מיוחד הוא שער ניקנור שנקרא על שם תורמו.

יוסף בן מתתיהו מספר שהורדוס חרת את שמו של מרקוס ויפסניוס אגריפה מעל "השער אשר בנה להיכל"[1], אולם הוא אינו מספק פרטים המאפשרים זיהוי של השער המדובר.

השערים בבית שני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שערי העזרה נתון במחלוקת. דעת חכמים[2] היא שהיו שבעה שערים: שער הדלק, שער הבכורות, שער המים, שער ניקנור, שער הניצוץ, שער הקרבן ושער בית המוקד. בעוד שלדעת ר' יוסי[3] ישנם שלושה עשר שערים שיפורטו להלן. דעה נוספת גורסת כי היו חמישה שערים בלבד ולא מפרטת באלו שערים מדובר[4].

פירוט השערים (לפי בעל תפארת ישראל):

שערי העזרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרום (ממערב למזרח):

  • שער העליון – נקרא כך משום שמוקם בצד המערבי שנמצא בגובהו של הר הבית.
  • שער הדלק – דרכו היו מכניסים עצים למערכה.
  • שער הבכורות – דרכו היו מכניסים את הבכורות לעזרה, ששחיטתם כשירה גם בדרום.
  • שער המים – דרכו מכניסים את צלוחית ניסוך המים בחג הסוכות ר' אליעזר בן יעקב מוסיף שנקרא כך משום שדרכו עתידים לצאת המים שניבא יחזקאל: "... והנה מים מפכים מן הכתף הימנית..." (יחזקאל, מ"ז, א'-ב').

צפון (ממערב למזרח):

  • שער יכניה או שער הניצוץ – דרכו יצא יכניה לגלות. מעליו היה בית הניצוץ.
  • שער הקרבן – דרכו היו מכניסים את הבהמות לשחיטה בצפון העזרה.
  • שער הנשים – דרכו היו הנשים נכנסות לסמוך על קורבנן.
  • שער השיר או שער המוקד – דרכו היו הלווים מכניסים את כלי השיר.

מזרח:

  • שער ניקנור – מוקם במרכז החומה שבין עזרת הנשים לעזרה, כנגד שער עזרת הנשים ופתח האולם. שער זה הוא הכניסה הראשית לעזרה. לא צופה זהב כשאר השערים אבל הנחושת שממנו נבנה בהקה כזהב. במסע הבאת דלתות השער ממצרים התרחש להן נס.
  • שני פשפשים – בכל אחד מצידי שער ניקנור היה שער קטן יותר שנקרא פשפש.

מערב:

  • במערב היו ממוקמים שני שערים שלא היה להם שם מיוחד משום שהשתמשו בהם לעיתים נדירות ביציאה לרחבה שמאחורי המקדש, על פי השערת התפארת ישראל, שרוב התרשימים המודרניים הולכים בעקבותיה, שערים אלו היו אף קטנים יותר.

בנוסף, היה גם שער עזרת נשים – מוקם במזרח עזרת הנשים ומחבר בינה לבין החיל. שער זה הוא הכניסה הראשית לעזרת הנשים, ואינו משערי העזרה.

השערים בספר יחזקאל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקדש המתואר בספר יחזקאל יש שלושה שערים לעזרה הפנימית, (מזרח, צפון ודרום) ושלושה לעזרה החיצונית. גודלם 25/50 אמה.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלקי בית המקדש השני
     
     
מקרא

1. לשכת הפרווה   2. בית החליפות   3. לשכת פרהדרין   4. בין האולם ולמזבח   5. תאים   6. מסיבה   7. אחורי בית הכפורת

שערי המקדש

א. שער עזרת נשים   ב. שער העליון   ג. שער הדלק   ד. שער הבכורות   ה. שער המים
ו. שער יכניה / הניצוץ   ז. שער הקרבן   ח. שער הנשים   ט. שער השיר / המוקד   י. שער בלי שם