רבי חלפתא
| לידה |
המאה ה־2 ציפורי, ישראל  |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה־2 |
| תקופת הפעילות | שלישי לתנאים |
| בני דורו | רבי יוחנן בן נורי, רבי עקיבא, רבי חנינא בן תרדיון, רבי אלעזר בן עזריה |
| צאצאים |
רבי יוסי |
  | |
רבי חֶלְפְּתָה[1] היה תנא מהדור השלישי לתנאים שחי בין המאות ה-1 וה-2 לספירה והתגורר בציפורי, שם הנהיג את העדה. ונקרא גם בשם אבא חלפתא, היה אביו של התנא רבי יוסי וסבו של התנא רבי ישמעאל ברבי יוסי. כמו כן התנא רבי שמעון בן חלפתא היה בנו או נינו.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]כנראה גר בירושלים בסוף תקופת בית שני, כיוון שבתלמוד מובא שהוא סיפר שראה את רבן גמליאל הזקן בהר הבית[2].
עוד מסופר שהלך עם חבריו רבי אלעזר בן מתיא ורבי חנניה בן חכינאי לראות את האבנים שהעמיד יהושע בן נון בירדן[3].
כ-1000 שנים אחר פטירתו, בין השנים 1153–1187 יעקב בן נתנאל הכהן תיאר את מקום קבורתו של רבי חלפתא עם רבי יוסי בנו הנמצא כיום בכפר חנניה.
ייחוסו ככהן
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתלמוד ירושלמי מובא שמשפחתו התייחס לצאצאי יונדב בן רכב[4]. עוד עולה מן המקורות כי נמנה ככהן[5], דעה התואמת את הסברה שיונדב בן רכב היה כהן, ויש אומרים כי היה אביו של רבי לוי הכהן בר חלפתא[6].
חבריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]חבריו של רבי חלפתא היו רבי יוחנן בן נורי, רבי עקיבא, רבי חנינא בן תרדיון ורבי אלעזר בן עזריה.
מחלוקת לגבי זהותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקורות מופיעים שני חכמים בשם חלפתא: אבא חלפתא אביו של רבי יוסי ורבי חלפתא איש כפר חנניה.
יש הסבורים שמדובר באותו חכם[7], אך מנגד יש הסבורים כי מדובר בשני חכמים שחיו בזמנים שונים: הראשון חי בזמן הבית - והשני לאחריו; הראשון חי בציפורי (תענית טז, ב) - והשני בכפר חנניה; הראשון היה חברו של רבי חנינא בן תרדיון - והשני תלמידו של רבי מאיר, חתנו של רבי חנינא בן תרדיון[8].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "רבי חלפתא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- "רבי חלפתא", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- נורית ליסובסקי, 'והוא במישור ואילן גדול על קברו': קבר ר' חלפתא בכפר חנניה, קתדרה 115, ניסן תשס"ה 2005
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על פי כתב יד קאופמן למשנה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קט"ו, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ד, עמוד א'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ב'. ראו ספר מלכים ב', פרק י', פסוק ט"ו; ספר ירמיהו, פרק ל"ה, פסוק ו'.
- ^ תלמוד ירושלמי מסכת שביעית דף טז עמוד ב. מדרש תנחומא פרשת שופטים סימן ח אודות נכדו רבי ישמעאל ברבי יוסי
- ^ הוזכר מדרש תנחומא פרשת וירא
- ^ למשל: מרכבת המשנה למהר"י אלאשקר (ג, ו).
- ^ רבי אברהם זכות ב"ספר יוחסין" (מאמר ראשון, אלף בית, אות החי"ת).
