לדלג לתוכן

קולד מאונטן (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קולד מאונטן
Cold Mountain
מבוסס על קולד מאונטן מאת צ'ארלס פרייזר
בימוי אנתוני מינגלה עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי סידני פולאק
תסריט אנתוני מינגלה
עריכה וולטר מרץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים ג'וד לאו
ניקול קידמן
רנה זלווגר
מוזיקה גבריאל יארד עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום ג'ון סיל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית
בריטניה
רומניה
איטליה
חברת הפקה אולפני מיראז' עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה מירמקס
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 25 בדצמבר 2003
משך הקרנה 150 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט מלחמה, סרט דרמה, סרט רומנטי, סרט מבוסס יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות קרוליינה הצפונית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 79 מיליון דולר
הכנסות $173,013,509[1]
הכנסות באתר מוג'ו coldmountain
פרסים
אתר רשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קולד מאונטןאנגלית: Cold Mountain) הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 2003 המבוסס על רומן באותו שם של הסופר האמריקאי צ'ארלס פרייזר. הסרט בוים בידי אנתוני מינגלה. בתפקידים הראשיים בסרט מופיעים ג'וד לאו, ניקול קידמן ורנה זלווגר, ובתפקידי המשנה ברנדן גליסון, דונלד סאת'רלנד, נטלי פורטמן, ג'ובאני ריביסי ופיליפ סימור הופמן.

הסרט מגולל את סיפורו של חייל פצוע, עריק מצבא הקונפדרציה, בתקופה של סיום מלחמת האזרחים האמריקנית בדרכו לשוב אל אהובתו.

'קולד מאונטן' זכה לביקורות חיוביות ולמספר פרסים חשובים. הסרט היה מועמד לשבעה פרסי אוסקר, רנה זלווגר זכתה בפרס אוסקר על תפקיד משנה. ג'וד לאו היה מועמד בקטגוריית השחקן הטוב ביותר, כמו כן הסרט היה מועמד על הצילום, העריכה, והפסקול. אלביס קוסטלו וסטינג היו מועמדים לפרס על שיריהם בסרט.

תקציר עלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרט מגלם ג'וד לאו דמות של איש צעיר בשם וו. פ. אינמן החי בעיירה 'קולד מאונטן' שבקרולינה הצפונית. הוא פוגש את אדה (ניקול קידמן) ונרקם ביניהם רומן כאשר הוא נקרא לצאת למלחמה כחייל בצבא הקונפדרציה.

בבוקר ה-30 ביוני 1864, אינמן וחיילים נוספים מחופרים מחוץ לפיטרסברג בעת המצור על העיר. הנער אוקלי (לוקאס בלאק) מחלק מכתבים. אינמן קורא מכתבים שקיבל מאדה. החיילים עייפים ומשועממים. רובם ותיקים ומנוסים, הם נלחמים כבר יותר משלוש שנים. בינתיים חיילים של האיחוד מניחים חביות של חומר נפץ מתחת לשוחות בהן נמצאים אנשי הקונפדרציה, ומאות חיילים של האיחוד מחכים להתקפה. לפתע מקפץ ארנב בתוך התעלה ובדיוק כשאחד החיילים עומד ללכוד אותו, מתרוממת הקרקע מתחתיו בפיצוץ אדיר. חיילי האיחוד הדליקו את חומר והנפץ ורוב התעלה התפוצצה. כשאינמן ואוקלי קמים, המומים עדיין מהפיצוץ, הם רואים את חיילי האיחוד מסתערים עליהם. הם רצים לעבר המכתש שבו היו השוחות, ונלכדים בקו האש. הלחימה הופכת להיות פנים אל פנים, חייל האיחוד מצליח להפיל את אוקלי, לפני שאינמן מצליח להגיע אליו נפגע אוקלי מכידון אך הוא לא נהרג. אינמן יורה בחייל האיחוד ומחלץ את אוקלי מתוך התוהו ובוהו. הקרב מסתיים בניצחון של הקונפדרציה. אוקלי נלקח בעגלה לבית חולים. מאוחר יותר באותו יום אוקלי נפטר כשלצידו נמצאים אינמן ות'יוז סטוברוד (ברנדן גליסון).

בלילה הבא אינמן, סווימר (ג'יי טבארי) והמחלקה שלהם נשלחים לעבר קווי האויב כדי להרוג את חיילי האיחוד ששרדו. במהלך הפשיטה חיילים אחרים של הקונפדרציה פותחים באש והורגים מספר חיילים ואינמן עצמו נפצע. בהיותו בבית חולים, קוראים באוזניו מכתב מעדה בו היא מפצירה בו שיפסיק להילחם יפסיק לצעוד ויחזור אליה. אינמן מחליט לערוק ולשוב לביתו ב'קולד מאונטן'.

במסעו פוגש אינמן את המטיף ויזי (פיליפ סימור הופמן) שעומד להטביע את המאהבת ההרה שלו. אינמן עוצר בעדו ומשאיר אותו קשור לעץ לשיפוטם של אנשי העיר. מאוחר יותר ויזי שגורש מהעיר מצטרף לאינמן במסעו. השניים עוזרים לג'וניור (ג'ובאני ריביסי) לשחוט את הפרה שלו ומצטרפים אליו ואל משפחתו לארוחה. אחרי הארוחה ג'וניור יוצא מהבית, הנשים במשפחה מנסות לפתות את ויזי ואת אינמן. ג'וניור חוזר עם אנשי משמר העורף שאוסרים את אינמן ואת ויזי.

ויזי נהרג כשאנשי משמר העורף מתחבאים מחיילי האיחוד, אינמן נפצע אבל מצליח להימלט. אישה זקנה וכמושה (איילין אטקינס) מוצאת אותו וסועדת אותו עד להחלמתו.

בהמשך מסעו פוגש אינמן את שרה (נטלי פורטמן), אישה צעירה אבלה המגדלת לבדה את תינוקה. הוא נשאר ללון בבקתה שלה. למחרת בבוקר מגיעים שלושה חיילים מצבא האיחוד ודורשים לקבל מזון. שרה דואגת להרחיק משם את אינמן (להגנתו ולהימנע מאישום בהסתרת עריקים), והוא מסתתר לא רחוק מהבית. שניים מהחיילים מתנכלים לשרה ומניחים את התינוק בחוץ בקור, אם כי אחד מהם (קיליאן מרפי) מנסה לדאוג לחמם את התינוק. החייל מנסה לאנוס את שרה, אבל אינמאן הורג אותו ואת החייל השני. שרה בזעמה יורה בחייל השלישי שגילה טוב לב.

במקביל להרפתקאותיו של אינמאן הסרט עוקב אחרי ההתרחשויות בחייה של אדה. אדה היא עירונית שעברה לא מכבר עם אביה לאזור הכפרי והתיישבו בחווה בשם "בלאק קוב". ביומה הראשון בקולד מאונטן פגשה אדה את אינמאן, ובלילה שלפני צאתו למלחמה היה ביניהם רומן קצר. אחרי לכתו של אינמאן נפטר אביה הכומר (דונלד סאת'רלנד) והיא נשארת לבד בלי סיכוי לקבל עזרה בחווה כיוון שכל הגברים הצעירים גויסו.

אדה אינה מוכשרת כלל לעבודת כפיים מאחר שגדלה כליידי. היא שורדת הודות לנדיבות לבם של שכניה, ואחד מהם שולח אליה את רובי ת'יוז (רנה זלווגר) כדי שתעזור לה בחווה. רובי, אישה צעירה שחייה היו קשים ונאלצה מילדותה לשרוד בכוחות עצמה, מיומנת מאוד בעבודות הדרושות לניהול חווה. רובי מתגוררת עם אדה ויחד הן מצליחות להפעיל את החווה. בינתיים אדה כותבת מכתבים לאינמאן בתקווה שהם יפגשו שוב ויחדשו את אהבתם.

החברות בין שתי הנשים מתהדקת והאחת הופכת להיות אשת סודה של האחרת. חברים נוספים שלהם הם בני הזוג סוואנגר (קתי בייקר וג'יימס גאמון), הגרים בקרבת מקום לבלאק קוב. בבאר של משפחת סוואנגר ראתה אדה חיזיון לפיו אינמאן חוזר אליה כשהוא צועד בשלג ומסביבו עורבים.

במהלך המלחמה, אדה ורובי ושאר אנשי הקהילה נתקלים במשמר העורף. מנהיג משמר העורף הוא טיג, שבעבר חלק גדול מהשטח בקולד מאונטן היה בבעלות סבו. טיג ואנשיו לוכדים עריקים, כשחלק מהמטרה שלו היא להשתלט על אדמותיהם. טיג גם חושק באדה.

על אף שמטרת משמר העורף הייתה להגן על אזרחי הדרום מפני ההתקפות מצבא הצפון, הם הפכו אלימים הלוכדים עריקים ולעיתים הורגים אותם. כמו כן הם משליטים טרור על האוכלוסייה, הנחשדת במתן מחסה לעריקים. כך הם לוכדים את הבנים של משפחת סוואנגר, כשהם מענים את האם והבנים בשומעם את צעקותיהם יוצאים ממחבואם ואז הם נורים. אסקו סוואנגר, אבי המשפחה, אף הוא נהרג בהגינו על בניו.

סטובורד, אביה של רובי (ברנדן גליסון) שהתנכר לה, הוא גם עריק מהצבא. הוא משוטט ומתקיים ככנר. סטובורד מגיע לחווה להתפייס עם ביתו, ומבקש ממנה לתפור מעיל עבור בן לווייתו, נגן הבאנג'ו, פאנגל (איתן סופלי). רובי נמשכת לבחור אחר שמלווה את אביה, נגן המנדולינה המכונה ג'ורג'יה (ג'ק וייט).

טיג ואנשי משמר העורף מוצאים את המחנה בו שוהים סטובורד, פאנגל וג'ורג'יה. פאנגל חושף שלא במתכוון את זהותם כעריקים מבוקשים. ג'ורג'יה שמתחבא במרחק לא רב עד להריגתם של סטוברד ופאנגל. הוא רץ לבלאק קוב להודיע על כך לרובי ואדה. השתיים ממהרות למקום ומגלות שפאנגל כבר מת וסטובורד פצוע קשה. הן מוציאות את הכדור מגבו של סטובורד, ומסתתרות בבקתה ביער כדי לחמוק מטיג ואנשיו.

בשלב זה מתלכדים סיפוריהם של אינמאן ואדה. אינמאן מגיע לקולד מאונטן, אך אדה שאינה מזהה אותו כמעט הורגת אותו. בלילה הם מתאחדים ומממשים את אהבתם.

זמן קצר אחר כך מגלים אותם אנשי משמר העורף והם נחושים להרוג את אינמאן. במאבק ביניהם אינמאן יורה בבוסי (צ'ארלי האנם) והורג אותו, אך גם הוא עצמו נפגע אנושות. אדה מתקרבת אליו ורואה שוב מה שראתה בחיזיון בבאר, אינמאן חוזר אליה בשלג מוקף עורבים. הוא מת בזרועתיה.

הסצנה האחרונה בסרט מתרחשת כמה שנים לאחר מכן. אדה ורובי ובני משפחתם חוגגים את חג הפסחא. רובי התחתנה עם ג'ורג'יה ולהם בת ותינוק. כמו כן מתגלה שגם לאדה נולדה בת מאינמאן ושמה גרייס.

צוות השחקנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט היה מועמד ליותר משבעים פרסים, בהם שבעה פרסי אוסקר. רנה זלווגר זכתה בפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר על תפקידה בסרט.

הסרט היה מועמד לפרסים הבאים:

מקום ההתרחשות של הסרט הוא ביער הלאומי פסגה שבמחוז הייווד בקרוליינה הצפונית. רוב הסרט צולם ברומניה וחלק מהסצינות צולמו בווירג'יניה, קרוליינה הדרומית וקרוליינה הצפונית. הסרט הוא אחד ממספר גדל והולך של הפקות הוליוודיות שנעשו במזרח אירופה בגלל העלות הנמוכה של ההפקה באזור זה. במיוחד עבור סרט זה טרנסילבניה התאימה יותר לצילומים, כי החיים המודרניים טבעו את חותמם פחות מאשר באזור האפלצ'ים שבארצות הברית (פחות קווי חשמל, עמודי חשמל, כבישים וכן הלאה).

אתרי צילומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מהווה נקודת מפנה טכנולוגית בעריכה קולנועית. וולטר מרץ' השתמש לעריכה בתוכנה זולה יחסית Final Cut Pro של חברת אפל ומחשב מסוג G4s. עד אז נהגו להשתמש בסרטים עתירי תקציב במערכות עריכה יקרות של חברת "אביד". ב-2005 תועדה עבודת העריכה בספר "Behind the Seen: How Walter Murch Edited Cold Mountain Using Apple's Final Cut Pro and What This Means for Cinema".[2]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]