קווין מרפי

קווין מרפי
Kevin Murphy

לידה	1958 (בן 66 בערך) אינגלווד, ארצות הברית
ענף מדעי	כלכלה
מקום לימודים	אוניברסיטת שיקגו אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס בית הספר לעסקים בות'
מנחה לדוקטורט	שרווין רוזן
מוסדות	אוניברסיטת שיקגו
תלמידי דוקטורט	Luis Garicano, רוברט פומיו טמורה, Chinhui Juhn, Kamilya Tazhibayeva
פרסים והוקרה	Clarivate Citation Laureates (2010) פרס ג'ון פון נוימן (2008) עמיתי מקארתור (ספטמבר 2005) מדליית ג'ון בייטס קלארק (1997) עמית החברה האקונומטרית (1993) פרס קרן סלואן (1989)

קווין מילס מרפי (באנגלית: Kevin Miles Murphy; נולד ב-1958) הוא כלכלן אמריקאי, פרופסור בכיר במחלקה לכלכלה ובבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת שיקגו, מופקד הקתדרה על שם ג'ורג' שטיגלר.

מרפי נולד באינגלווד שבמחוז לוס אנג'לס, אחד משלושה ילדים לאב חשמלאי. ב-1981 סיים את התואר הראשון בכלכלה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, המשיך ללימודי דוקטורט באוניברסיטת שיקגו, אותם סיים ב-1986, נושא התזה שלו היה "מומחיות והון אנושי", בה בדק את כוחות השוק הגורמים לבחירת מקצוע והתמחות.

ב-1997 זכה במדליית ג'ון בייטס קלארק, המוענקת לכלכלן מתחת לגיל 40 שתרם את התרומה המשמעותית ביותר בתחום. ב-1998 נבחר לעמית באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.

ב-1988 מונה לפרופסור חבר באוניברסיטת שיקגו וב-1989 לפרופסור מן המניין. ב-2005 זכה במענק עמיתי מקארתור וכן במעמד פרופסור בכיר (Distinguished professor) במחלקה לכלכלה ובבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת שיקגו. הוא מכהן כעמית בכיר במכון הובר, מכון מחקר ליברטני באוניברסיטת סטנפורד.

מלבד עבודתו באקדמיה, משמש מרפי כמנהל בחברת הייעוץ שיקגו פרטרנס, המתמחה ביישומים כלכלים לתחום המשפט וההגבלים העסקיים. הוא שימש יועץ כלכלי בכיר לתאגידים וארגונים שונים, בהם ארגון שחקני ה-NBA^[1], ומיקרוסופט.^[2] הוא שותף בקרן הגידור "אקסיום", עבורה מפתח מודלים פיננסים לחיזוי שערי מטבעות.^[3]

לאורך הקריירה שלו, נוהג מרפי לשתף פעולה עם חוקרים נוספים, כל עשרות המאמרים שפרסם היו עם לפחות עמית נוסף. בשיקגו החל לעבוד עם גארי בקר שהיה פ��רץ דרך בשילוב בין המחקר הכלכלי לסוציולוגיה. בתחילת שנות ה-90 פרסם מרפי סדרה של מאמרים עם בקר ועמיתים נוספים בנושא הביקוש למיומנויות ושכר העבודה. במאמרים אלו הצביעו על הגידול באי-שוויוניות שנוצרה כתוצאה מהירידה בדרישה לעובדי צווארון כחול, וכי ההשקעה בלימודים לתואר ראשון חזרה להניב דיבידנדים גבוהים בשל הדרישה למיומנויות, לאחר שבשנות ה-70 הייתה השקעה זו כדאית פחות.^[4] בסדרת מאמרים נוספת הראה כיצד הביקוש היורד לעובדים הפחות מיומנים הביא לפליטת רבים משוק העבודה, ללא אפשרות ריאלית לחזור אליו. במאמר שפרסם ב-1991 ב-Quarterly Journal of Economics, עם עמיתיו אנדריי שלייפר ורוברט וישני, הראה כיצד מושפעת הצמיחה הכלכלית מחלוקת כוח העבודה בין סוגי מקצועות שהם יצרנים של הון חדש (כגון מהנדסים) לאלו שעוסקים בחלוקת הון קיים (כגון עורכי דין), המאמר הראה שלמעבר אנשים מוכשרים לתחום הלא יצרני השפעה שלילית על שיעור הגידול בתוצר הלאומי.

במחקר נוסף בדק את התפתחות כניסת נשים לשוק העבודה ושכר העבודה לגברים, מרפי הראה כי אין לייחס את הירידה בשכר אצל גברים בעשורים האחרונים לגידול בשיעור הנשים העובדות, הראה כי עיקר הגידול בהשתתפות נשים בשוק העבודה היה דווקא אצל נשים הנשואות לגברים בעלי הכנסות בינוניות-גבוהות ששכרם אף עלה בתקופה הנסקרת.

במאמר שפרסם עם גארי בקר ב-1988 הציגו השניים תאוריה אותה כינו "התמכרות רציונלית" (Rational Addiction) בה ניתחו את התנהגות המכורים והראו שניתן לייחס להם התנהגות רציונלית במובן של מיקסום תועלתם על פני זמן. המחקר מסביר גם מדוע גמילה חדה ומוחלטת היא היעילה ביותר במקרים של התמכרות חזקה, ומנתח את השפעת מחירי המוצרים הממכרים על שיעור צריכתם.

בסדרת עבודות שעשה עם עמיתו מאוניברסיטת שיקגו, רוברט טופל, הראו השניים כיצד השקעה במחקר רפואי (כמוצר ציבורי) מביאה לתוצאות חיוביות מאוד הן מבחינה חברתית והן מבחינה כלכלית.

במחקר שעשה יחד עם עמיתיו טופל וסטיבן דייוויס, עבור הלשכה הלאומית למחקר כלכלי (NBER), בדקו השלושה את עלות המלחמה בעיראק לעומת עלות המשך מדיניות ההכלה. העלות נבדקה בגישת אקס-אנטה, מנקודת מבטם של מקבלי ההחלטות ב-2003. נבחנה עלות הלחימה עצמה וכן עלות פיצוי משפחות ההרוגים ושיקום הפצועים, לעומת היוון עלות המשך הסנקציות על עיראק והשלכותיה. כמו כן נבחנה העלות עבור העם העיראקי, הן מבחינה כלכלית והן מבחינת שיעור האבדות, כשהם חוזים במחקרם את ההפסד הכלכלי והאבדות הצפויות תחת המשך משטרו הרודני של סאדאם חוסיין. מסקנותיהם היו שהעלויות הכלכליות לארצות הברית לא היו צפויות להיות נמוכות בהרבה במצב של הימנעות ממלחמה, ושהעלויות לעיראק היו צפויות להיות גבוהות יותר הן בצד הכלכלי והן בחיי אדם.^[5]

• קווין מרפי, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
• קווין מרפי באתר אוניברסיטת שיקגו
• Murphy’s law כתבת פרופיל במגזין אוניברסיטת שיקגו, דצמבר 2006