צפרו
 | |
| מדינה |
 מרוקו |
|---|---|
| מחוז | פס - בולמן |
| שטח | 10.5 קמ"ר |
| גובה | 850 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 86,903 (2024) |
| קואורדינטות | 33°49′45″N 04°50′22″W / 33.82917°N 4.83944°W |
| אזור זמן | UTC |
|
(למפת מרוקו רגילה)  | |
צפרו (בערבית: صفرو, בברברית: ⵚⴻⴼⵕⵓ) היא עיר במרכז מרוקו, עשרים ושמונה קילומטרים דרומית-מזרחית לעיר הגדולה פאס, השוכנת למרגלות הרי האטלס התיכונים בקצה עמק הסייס על שתי גדותיו של נחל אגאי[1].
לפי מפקד האוכלוסין משנת 2014 מתגוררים בעיר 79,887 תושבים[2].
בעבר שכנה בעיר קהילה יהודית חשובה, שבשיאה היוותה קרוב למחצית מתושבי העיר, ובין מנהיגיה נמנו רבנים חשובים. הודות לכך העיר נקראה גם "ירושלים של מרוקו"[3].
העיר מכונה בערבית حديقة المغرب 'הגן של מרוקו', הודות לצמחייה המגוונת ולשפע המים בעיר ובסביבותיה[4].
מאז 1919 מתקיים מדי שנה בעיר פסטיבל הדובדבנים. הפסטיבל מתקיים בחודש יוני, במקביל לסיומה של עונת אסיף הדובדבנים ונמשך שלושה ימים[3].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר צפרו נוסדה בסביבות המאה השביעית לספירה והיא עתיקה יותר מהעיר פאס[4].
השיטפונות בעיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]נחל אגאי, החוצה את העיר במרכזה, מצפונה לדרומה עלה על גדותיו מספר פעמים וגרם לשיטפונות ולאבדות רבות בנפש וברכוש.
ב-17 במאי 1890 (כ"ז באייר תר"ן), בליל שבת, בעוד תושבי העיר היהודים מסבים לסעודת השבת עלה הנחל על גדותיו והרג עשרות רבות מתושבי העיר, בהם 49 מבני ובנות הקהילה היהודית בעיר, ביניהם ילדים ונשים ובני משפחה שנספו יחד באסון[5].
בשנת 1950, בעיצומו של חג הסוכות שוב פקד את העיר שיטפון ואף הוא גרם לאבידות קשות: הקהילה היהודית שכלה 21 נפש, מהם 14 ילדים, 6 נשים וגבר אחד.
השיטפון אף גרם לנזק גדול מאוד לרכוש, 286 משפחות ו-1450 איש מצאו את עצמם ללא קורת גג[6].
הקהילה היהודית בצפרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעבר שכנה בעיר קהילה יהודית חשובה, שבשיאה היוותה קרוב למחצית מתושבי העיר. בין מנהיגי הקהילה לאורך תולדותיה נמנו מלומדים רבניים גדולים, בהם החכם הראשון שכיהן ברבנות בצפרו הידוע לנו הוא רבי דוד אראגיל, שנפטר לפני כ־390 שנה, הגאון רבי משה בן חמו, רבי עמור אביטבול והפוסק, המשורר ואיש האשכולות ר' רפאל משה אלבז הדיין הרב אלישע אפריאט ועוד. בין יוצאיה ניתן למנות את זקן רבני יהדות מרוקו הרב יהושע מאמאן (מחבר "עמק יהושע", שו"ת על השו"ע), הרב דוד עובדיה (שחיבר מונוגרפיה בת חמישה כרכים על תולדות קהילת יהודי צפרו), ההיסטוריון דוד אסולין (חבר הסנאט, שהפיק סרט אודות קהילת צפרו לערוץ Arté), פרופ' גבריאל בן-שמחון שחיבר מחזות אודות הקהילה, הרב אבא אלבז והרב יעקב סודרי.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד עובדיה, דברי ימי היהודים בק"ק צפרו במערב הפנימי (מארוקו), 5 כרכים, ירושלים, מכון לחקר תולדות קהילות יהודי מארוקו, תשל"ה-תשנ"ב
- דניאלה ויצחק מלר, מיתרי ספרו, יצחק מלר - סיפורים, דניאלה מלר - ציורים, עמדה, 2019
- שלום פוני כלפון, שערי ספרו: סיפורים, הוצאת כרמל, 1988.
- Norman A. Stillman. The Language and Culture of the Jews of Sefrou, Morocco: An Ethnolinguistic Study, Manchester: Manchester University Press, 1988.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תיעוד מורשת, מנהגים והנצחת יהודי העיר ממרוקו באתר קהילת צפרו
- קישור אל דף ההנצחה של רבני צפרו באתר הקהילה
- קישור אל דף ההנצחה של בני הקהילה באתר צפרו
- קישור אל דף ההנצחה של בנות הקהילה באתר צפרו
- קישור אל דף ההנצחה של בני הקהילה שנפלו במערכות ישראל
צפרו (מרוקו), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מידע על העיר צפרו באתר 'מידע לדרך'
- ^ Maaroufi, Youssef. "Recensement général de la population et de l'habitat 2004". Site institutionnel du Haut-Commissariat au Plan du Royaume du Maroc. נבדק ב-21 באוקטובר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "المغرب: مهرجان صفرو يحتفي بجمال الطبيعة والبشر". 2008-06-16. נבדק ב-2023-05-14.
- ^ 1 2 "حديقة المغرب".. صفرو عاصمة الماء والخضرة والكرز, www.aljazeera.net (בערבית)
- ^ מתוך תיאורו של הרב ישמ"ח עובדיה המובא בספר 'תולדות רבני עיר צפרו' לרבי דוד עובדיה, באתר קהילת יהודי צפרו
- ^ מתולדות העיר צפרו-פרק שישה עשר רבי דוד עובדיה - השנים תרע"ט - השיטפון-ערב סוכות תשי"א – 25/09/50, באתר מורשת יהדות מרוקו, 2020-01-08
