צינובר

צינובר

תכונות המינרל
הרכב כימי	HgS
מערך קריסטלוגרפי	טריגונלי
צורת הגביש	הקסגונלי
צבע	ארגמן בוהק, אדום מגוון הקינמון ועד גוון של לבנים אדומות.
ברק	זוהר עד מתכתי בגבישים הכהים.
שקיפות	שקוף עד שקוף למחצה.
פצילות	מושלמת בשלושת הכיוונים תוך כדי יצירת מנסרות.
שבירה	בלתי אחידה תוך כדי יצירת שבבים.
קשיות	2–2.5 בסולם מוס
משקל סגולי	8–8.2
שרטוט	אדום
מינרלים נלווים	פיריט, דולומיט, קוורץ וכספית.

צינובר (Cinnabar) הוא צורת המינרל של סולפיד הכספית. צבעו אדמדם, ונוסחתו HgS והוא המקור העיקרי לכספית.

צינובר נמצא בדרך כלל בטבע בצורת גושים חזקים מחוספסים, וצבעו משתנה מאדום בהיר לאדום-חום. הוא מופיע בסלעים וולקניים, בעיקר ליד מרקזיט, פיריט ואנטימון גופרתי (Sb₂O₃). מדי פעם צינובר מופיע כגביש בעל ברק מתכתי. בין גבישי צינובר וקוורץ דמיון יוצא דופן בסימטריה ובמאפיינים אופטיים (מערך קריסטלוגרפי טריגונלי וצורת הגביש הקסגונלית). קשיחותו של צינובר נעה בין 2–2.5 בסולם מוס, ומסיסותו היא 10^-6 גרם ל-100 מ"ל מים.

בחימום ל־250 מעלות צלזיוס הצינובר נהיה חום, ובטמפרטורות גבוהות יותר הוא נהיה שחור. עם ירידת הטמפרטורה הוא חוזר לצבעו המקורי (אדום בהיר עד כהה). צינובר אינו מושפע מחומצות כמו חומצה חנקתית (HNO₃) או חומצה הידרוכלורית (HCl) בטמפרטורות נמוכות.

צינובר נכרה על ידי האימפריה הרומית כמקור לכספית, וכמה מן המכרות שכרו הרומאים משמשים גם כיום כמקור לצינובר. המרבץ החשוב ביותר של צינובר הוא באלמדן בספרד, שם הוא נכרה כבר למעלה מ־2,000 שנים. מרבצים נוספים נמצאים בקליפורניה, סלובניה, איטליה, סרביה, פרו, טקסס וסין.

פרט לשימוש כמקור כספית חשוב, לצינובר שימושים אחרים:

• צביעת פלסטיק.
• ייצור שעוות חותם.
• ייצור ניירות צבעוניים באיכות גבוהה.
• ייצור הפיגמנט האדום ורמיליון (משמש למשל כפיגמנט בחלק מתרכובות הדיו לקעקועים).

מדיה וקבצים בנושא צינובר בוויקישיתוף

• צינובר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)