פלאפל

ערך זה עוסק בקציצות חמצה. אם התכוונתם לשחקן שש בש, ראו מיכאל נתנזון.

פלאפל

מאכלים
מוצא	מצרים
מרכיבים עיקריים	פול, זרעי כוסברה, זרעי כמון, גרגרי חומוס, מחלב

פלאפל (בערבית: فلافل ‏האזנה^ⓘ‏^Ⓘ‏) הוא מאכל מזרח תיכוני מסורתי מטוגן בשמן עמוק בצורת כדור או קציצה העשוי מגרגרי חומוס, פול, או שילוב של שניהם. כדורי הפלאפל מוגשים בפיתה או בלאפה, ומלווים לרוב בסלטים, ירקות כבושים, סחוג, עמבה, חומוס וטחינה.

מנות פלאפל נפוצות מאוד כמאכל רחוב ברחבי המזרח התיכון.

שורשיו של הפלאפל אינם ידועים בוודאות. ההשערה המקובלת היא שמקורו בפרובינקיה מצרים (איגיפטוס, לפני הכיבוש הערבי), בסביבות המחצית הראשונה של האלף הראשון לספירה, שם הוכן מפול מצרי. ככל הנראה פותח הפלאפל על ידי הקופטים כמנה חליפית למנת בשר בחגים שבהם נאסרה אכילת בשר.^[1] מאוחר יותר התפשט המאכל צפונה למדינות הלבנט שם הוכן בעיקר מגרגירי חומוס.^[2] כיום הפלאפל נפוץ בכל רחבי המזרח התיכון, כולל ישראל, ערב הסעודית עיראק ותימן. בעקבות הגירה של ערבים וישראלים לארצות הברית ומערב אירופה, ניתן למצוא אותו החל מאמצע המאה ה-20 גם בערים הגדולות שם. באופן מסורתי מטגנים את הפלאפל בשמן עמוק ומגישים עם טחינה וסלט, בתור כריך בפיתה, או כמתאבן. בתחילת המאה ה-21, יש האופים את הפלאפל, מטעמי בריאות ושמירה על משקל גוף תקין.

עקב תפוצתו הנרחבת של הפלאפל במהלך זמן כה רב נוצרו גרסאות רבות למאכל. עם זאת, ניתן להבחין בשני סוגים עיקריים: כדורים קטנים של גרגרי חומוס גרוסים גס, או קציצות בגודל בינוני מגרגרי פול, הנפוצות בעיקר במצרים ובסודאן ומכונות שם טעמיה. במצרים משתמשים גם בשעועית להכנת המאכל.

בארץ ישראל היה המאכל נפוץ בקרב התושבים הערבים ובשנות ה-30 של המאה ה-20 החל להיות פופולרי גם בקרב בני היישוב העברי.^[3][4] בעשורים הראשונים לקיומה של המדינה, שבהם היה הפלאפל מזון מהיר עיקרי, נתפס הפלאפל כמאכל לאומי, אף על פי שמקורו במצרים. ב"שיר הפלאפל" של להקת איילון משנות ה-50 ניתן לראות ביטוי לכך. גם בסקר דעת קהל שנערך בשנת 2022, בחרו רוב הנשאלים בפלאפל כמאכל הלאומי.^[5] התייחסויות נוספות בתרבות הישראלית למאכל הן במשחק הרשת הפופולרי "מלך הפלאפל" (2002), בסרט "פלאפל אטומי" (2015) ובכינוי בעגה הצה"לית לדרגות קצונה של רב-סרן ומעלה.

הישראלים אימצו את הגרסה הלבנונית של הפלאפל העשויה מגרגירי חומוס. עם הגיען של העליות מארצות ערב, הלכה וגברה הפופולריות של הפלאפל והוא הפך לעממי וליחסית זול. יש הטוענים, כי הסיבה האמיתית להפסקת המנהג של הכנת פלאפל מפול הייתה העובדה שחלק מעולי עיראק רגישים לפול, ולכן נעשה המעבר המלא לגרגירי חומוס.^[6] רבים מדוכני הפלאפל בישראל מגישים מנה בפיתה עם חומוס, צ'יפס, סלט וטחינה, אולם בדוכנים הוותיקים נפקד מקומם של החומוס והצ'יפס. עם השנים, ובעיקר בעשור השני של המאה ה-21, מחיר הפלאפל האמיר הרבה מעבר לצפוי על פי האינפלציה.^[7][8] ישנן מספר חנויות פלאפל פופולריות ברחבי הארץ, ביניהן – פלאפל בריבוע, פלאפל התאומים, פלאפל הזקנים, פלאפל אוריון, ועוד.

פלאפל עשוי שעועית או גרגירי פול מטוגנים.

פלאפל העשוי מפולי שעועית עם גרגירי חומוס טחונים ומטוגן בצורת בייגלה עם חור באמצע ומצופה בסומסום.

פירוש המילה "מחשי" בערבית (בערבית: محشي) הוא "ממולא" . "פלאפל מחשי" הן קציצות מטוגנות של עיסת פלאפל, ממולאות במילוי של בצל מטוגן עם תבלינים ולעיתים גם עם בשר. הקציצות גדולות בהרבה מכדורי פלאפל רגילים (קוטרן כעשרה סנטימטרים). המאכל נפוץ במיוחד בתקופת חודש הרמדאן, אז הוא מהווה חלק מהאפטאר (ארוחת שבירת הצום בערב בחודש הרמדאן). בישראל אפשר למצוא אותו בעיקר ביישובים ערביים ישראלים ובמזרח ירושלים.

מנה של פלאפל בפיתה היא מנה צמחית חמה, המבוססת על קטניות.

הפלאפל מעובד מחִמצה (חומוס), נטול כולסטרול, ובו כ-30 גרם חלבון צמחי ל-100 גרם. הערכים התזונתיים בו קרובים לערכי ממרח החומוס, אלא שבניגוד לממרח החומוס, הפלאפל מטוגן בשמן. ככל שהשמן חומם מספר רב יותר של פעמים, כך הוא רווי יותר ברדיקלים חופשיים. הדבר נכון גם לתוספת הצ'יפס המטוגן, המצורפת לעיתים למנה. הפיתה עשויה לרוב מקמח לבן. עם זאת, במנה זו נמצאים הן חומוס והן ירקות, העשויים לשפר את ערכה התזונתי. ^[9][10]

12 ביוני נקבע להיות יום הפלאפל הבינלאומי^[11]. היום נקבע במטרה לקדם את המנה המסורתית ולחגוג את התרבות הישראלית ברחבי העולם.

• מבצע דוגו

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: פלאפל
ציטוטים בוויקיציטוט: פלאפל
ספר לימוד בוויקיספר: ספר מתכונים/פלאפל
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פלאפל

עיינו גם בפורטלים:
	המזון
	פורטל המזרח התיכון

• פלאפל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• י.טל, על תלה של תל אביב - אחרי ארונו של "פאלאפל, הצופה, 23 ביולי 1941
• עלייתו וירידתו של הפלאפל, דבר, 10 בינואר 1969
• מתכון לפלאפל של אמירה, באתר 'מטעמים'
• תמי לויאב, קטנות בצלחת: פלאפל, באתר ynet, 19 ביולי 2009
• none, ‏שיא חדש: כדור הפלאפל הגדול בעולם, באתר ‏מאקו‏, 23 במאי 2010
• יעל גרטי, הפלאפל הכי טוב - מצפון ועד דרום, באתר ynet, 19 בפברואר 2006
• שירים ישראליים על אוכל ומאכלים מתוך פרויקט "לאישה ולבית" באתר הספרייה הלאומית
• כאן סקרנים | איך הפך הפלאפל למאכל הלאומי?, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:34)
• אתם בחרתם: 10 הפלאפליות הכי טובות בישראל, באתר ynet, 19 ביולי 2018
• הפלאפליות האהובות בועידת ה-70 של ynet ו"ידיעות אחרונות", באתר ynet, 26 במרץ 2018
• לין לוי, ולנו יש פלאפל: הפלאפליות הכי שוות בארץ, באתר ynet, 12 ביוני 2020