פורטל:היסטוריה/מאמר נבחר/99
.jpg){kind=small}
המשלחת הבריטית לאנטארקטיקה 1907–1909, המוכרת בשם משלחת נמרוד (באנגלית: Nimrod Expedition, על שם אחת הספינות שלקחו חלק במשלחת), הייתה הראשונה בשלוש משלחות לאנטארקטיקה בראשות ארנסט שקלטון. מטרתה העיקרית, בתוך מגוון של יעדים גאוגרפיים ומדעיים, הייתה להיות הראשונה שתגיע אל הקוטב הדרומי. המשלחת לא קיבלה סיוע ממשלתי או ממסדי, ונסמכה על הלוואות פרטיות ועל תרומות אישיות. הישגיה עוררו עניין בבריטניה והציבו את שקלטון בעמדת גיבור בעיני הציבור. הצוות המדעי, שכלל את המנהיג לעתיד של המשלחת האוסטרלו-אסייתית לאנטארקטיקה, דאגלס מוסון, ביצע עבודת שטח מקיפה בתחומי הגאולוגיה, הזואולוגיה והמטאורולוגיה. סידורי התעבורה של שקלטון, שהתבססו על פונים מנצ'וריים, גרירה ממונעת וכלבי מזחלות, היו חידושים שעל אף הצלחתם המוגבלת הועתקו לאחר זמן על ידי סקוט במשלחת טרה נובה.בשובו מן המשלחת, גבר שקלטון על ספקנותה הראשונית של החברה הגאוגרפית המלכותית לגבי הישגיו וקיבל שפע כיבודים ציבוריים, לרבות תואר אבירות מהמלך אדוארד השביעי. מבחינה כספית, לא יצא שקלטון נשכר מן המשלחת ובסופו של דבר נזקק למענק ממשלתי כדי לעמוד בהתחייבויותיו. תוך שלוש שנים קמו מתחרים לשיא הדרומי שלו, כשאמונדסן, תחילה, ואחריו סקוט, הגיעו אל הקוטב הדרומי. עם זאת, ברגע הניצחון שלו עצמו, קבע אמונדסן: "שמו של ארנסט שקלטון יהא כתוב לעד בדברי ימי חקר האנטארקטיקה באותיות של אש".
