עגור אמריקאי
עגור אמריקאי | |
---|---|
מצב שימור | |
סכנת הכחדה (EN)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | עופות |
סדרה: | עגוראים |
תת־סדרה: | תרופודה |
משפחה: | עגוריים |
סוג: | עגור |
מין: | עגור אמריקאי |
שם מדעי | |
Grus americana לינאוס, 1758 | |
תחום תפוצה | |
עגור אמריקאי או עגור קורא (שם מדעי: Grus americana) הוא עוף נדיר, בן למשפחת העגוריים. מקור שמו, "העגור הקורא", בא לו בשל קריאתו הרעשנית הנשמעת למרחק של 3 קילומטרים. זהו מין העגור היחיד, מלבד העגור הקנדי, החי בצפון אמריקה.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גובהו של עגור זה עד 140 ס"מ. מוטת כנפיו מגיעה עד שני מטרים. צבעו לבן, קצות כנפיו שחורים ופניו אדומים. הוא ניזון מדגים קטנים, צפרדעים ומיני יצורים קטנים. ניזון גם מחיטה, זרעים וצמחי מים.
תוחלת חייו של העגור בטבע היא 22-24 שנה.
בית הגידול של העגור האמריקאי הוא בטייגה ובמוסקג (Muskeg). כנרמז משמו, העגור האמריקאי חי ברחבי צפון אמריקה ומקנן בצפון אמריקה ובסיביר. הוא חורף באזור שבין דרום קנדה ועד צפון מקסיקו. העגורים נודדים דרומה בחורף וחוזרים צפונה לפני בוא האביב. מחזור הרבייה של העגור ארוך למדי. הנקבה מטילה שתי ביצים, בדרך כלל בסוף אפריל ועד אמצע מאי. רוחב הביצים כ-6.5 סנטימטרים, אורכן כ-10 סנטימטרים, משקלן כ-190 גרם וצבען כצבע זית עם פסים חומים. הדגירה נמשכת בין 27 ל-36 ימים. העופות מונוגמיים, כלומר הם חיים ביחד עם בן או בת זוג יחידים במשך כל חייהם. שני ההורים שותפים בבניית הקן, בדגירה ובטיפול בצאצאים. הצאצאים הם אפרוחים - עיניהם פקוחות, והם לומדים לשחות ולרוץ רק דקות אחדות לאחר בקיעתם. כעבור עשרה שבועות העגורים הצעירים מסוגלים לעוף. עד גיל שישה או שמונה חודשים הם מקבלים את מזונם מהוריהם.
העגור האמריקאי הוא אחד ממיני העופות הנדירים ביותר באמריקה הצפונית. ב-1941 נמנו 21 פרטים בלבד, ובסוף שנות ה-60 של המאה העשרים נמנו 50 פרטים בבר ו-18 בשבייה. רבים מהעגורים מתים בנדידה כתוצאה ממזג אוויר סוער, אחרים נופלים קורבן לציידים. בנוסף לכך בני אדם ביראו את מקומות המחיה של העגורים. העגור האמריקאי הוכרז כמין הנתון בסכנת הכחדה רק ב-1971, ורק משנות השבעים החלו מאמצים ממשלתיים לשימור המין, אשר כללו חקיקה המלווה בהטלת קנסות על ציידי העגורים. למרות זאת המין עודנו נמצא על סף הכחדה. נכון לאפריל 2007 נמנו 340 פרטים בבר, ו-145 בשבייה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'ניפר הולנד, שיבת העגורים, נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל, גיליון 145, יוני 2010
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עגור אמריקאי, באתר ITIS (באנגלית)
- עגור אמריקאי, באתר NCBI (באנגלית)
- עגור אמריקאי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- עגור אמריקאי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- עגור אמריקאי, באתר Internet Bird Collection (באנגלית)
- עגור אמריקאי, באתר GBIF (באנגלית)
- עגור אמריקאי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- עגור אמריקאי באתר BirdLife International
- תוכנית על ניסיונות השימור וההצלה של העוגר האמריקאי בפודקסט רדיולב.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עגור אמריקאי באתר הרשימה האדומה של IUCN