לדלג לתוכן

ספר התמונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ספר התמונה
כתב יד של ספר התמונה מהמאה ה-18, מועתק על ידי אברהם אבוש מלובלין
כתב יד של ספר התמונה מהמאה ה-18, מועתק על ידי אברהם אבוש מלובלין
מידע כללי
מאת רבי נחוניה בן הקנה, רבי ישמעאל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה קבלה עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא קבלה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1270 עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
היברובוקס 22102
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ספר התמונה הוא ספר קבלי המתוארך לתקופת המאה ה-13 עד המאה ה-14. הספר נכתב בעילום שם, אך מיוחס לרבי נחוניה בן הקנה ולרבי ישמעאל, תנאים מהמאה ה-1 והמאה ה-2 לספירה. הספר צוטט במקורות הלכתיים רבים.

ספר התמונה נכתב בעילום שם בסביבות המאה ה-13 והמאה ה-14, אך מקובל (פסאודואפיגרפיה) לייחס את הספר אל רבי נחוניה בן הקנה ואל רבי ישמעאל, תנאים במאה ה-1 ובמאה ה-2. על פי כתבי היד העבריים בקטלוג ספריית הוותיקן, הספר תורגם בשנות ה-70 של המאה העשרים. המהדורה הקיימת הראשונה פורסמה בעיר קורץ בפולין בשנת 1784.[1] אג'ידיו דה ויטרבו, קרדינל מהמאה ה-15, הושפע מספר התמונה, כפי שניתן לראות בכתביו "שכינה" ו"האותיות העבריות". הרב משה קורדובירו טען כי אין לספר מקור קדום.[2]

מושגים עיקריים בספר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר התמונה תיאר את המציאות ההיסטורית בזמנו כעידן שלטונה של מידת הדין, וציפה להחלפתה במידת הרחמים שתגיע אחריה, לאחר חורבנו של העולם הזה.[3]

מחזורי שבתון ועידן היקום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד המושגים העיקריים בספר התמונה הוא הקשר בין שנת השמיטה לספירות ויצירת יותר מעולם אחד. מחבר ספר התמונה האמין שעולמות נוצרים ונהרסים. את הסימוכין לתיאוריה זו הוא לקח מציטוט מהמדרש "אלוהים היה בורא עולמות ומחריבן".[4] בתלמוד בבלי מובא דעתו של רב קטינא שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ז, עמוד א').[5] מחבר ספר התמונה טוען כי מחזור זה של 7000 שנה שקול לשמיטה אחת. מכיוון שיש שבעה מחזורים כאלה ביובל, המחבר מסיק שהעולם יתקיים במשך 49,000 שנה.

מחבר ספר התמונה טען על פי כמה מקורות שהביא, שהעולם נמצא כעת במחזור השבתון השני, המקביל לספירת "גבורה", המתרחשת בין מחזורי ספירות "חסד" ו"ותפארת". ספר התמונה הציע תיאור של המחזור הסופי, מלכות, כאוטופיה מושלמת באופייה. דבר זה עשוי להסביר מדוע הספר זכה לאימוץ נרחב על ידי מקובלים.

על פי הרב אריה קפלן[6] ניתן להשתמש במחזורי השבתון בספר התמונה כבסיס לחישוב גיל היקום. בעוד ספר התמונה רואה את העולם כקיים במחזור השני, אחרים[7] טענו כי הוא נמצא במחזור השביעי. אם כן, אדם נברא כאשר היקום היה בן 42,000 שנה, ושישה עולמות נוצרו ונהרסו לפני בריאתו של אדם. תזה זו הונחה על ידי רבי יצחק דמן עכו, מקובל מהמאה ה-13, אשר אמר כי בעת חישוב גילו של היקום, יש להשתמש בשנים אלוהיות שאורכן שונה משנים פיזיות.

רבי יצחק מעכו כפל את השנים עד 49,000 שנה, אך אינו ממשיך עם הכפל. הוא לא חשבן את ההפחתה של 49,000 ל־42,000, שהוא פרשנותו של קפלן עצמו. קפלן מחשב את גיל היקום ל-15,340,500,000 שנה. נימוקיו הם כי כפי שקובע המדרש, ”אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל” (ספר תהילים, פרק צ', פסוק ד'). שנה גשמית מכילה 365 ¼ ימים, שאם מכפילים אותה ב-1000 ייתן אורך שנה אלוהית כ 365,250 שנים גשמיות. אם אנו חיים במחזור השבתון השביעי האחרון, פירוש הדבר שהבריאה כפי שתוארה במקרא אירעה לפני 42,000 שנים כדי להמיר נתון זה לשנים פיזיות צריך להכפיל אותו ב-365,250. זה נותן תוצאה 15,340,500,000 שנה.

בשנת 1993 כתב הרב אריה קפלן כי המפץ הגדול התרחש "לפני כ-15 מיליארד שנה", וכינה זאת "אותה מסקנה" כמו המקובלים במאה ה-13. על פי הערכה משנת 2015 על ידי פרויקט טלסקופ החלל פלאנק של סוכנות החלל האירופית, גיל היקום הוא 13.799 ± 0.021 מיליארד שנים.[8] קפלן מתייחס גם לספר התמונה ולרעיון שתורות התורה תואמות תחומים אחרים במדע המודרני. לדברי קפלן מקובל כי יהודים אורתודוקסים קוראים תיגר על ממצאי הפלאונטולוגיה והגאולוגיה כמתנגשים עם מושגים תורניים. אך ישראל ליפשיץ במאמר שכתב התבסס על כתבי רבי אברהם אבן עזרא, הרמב"ן ורבנו בחיי אבן פקודה כדי להגיע למסקנה ההפוכה: "ראה כיצד תורות תורתנו אושרו על ידי תגליות מודרניות" ליפשיץ טען כי מאובנים של ממותה ודינוזאורים מייצגים מחזורי שבתון קודמים שבהם בני אדם וישויות אחרות חיו ביקומים לפני אדם, וכי ההימלאיה נוצרה במהפך גדול, אחד התהפוכות שהוזכרו בספר התמונה.

אותיות עבריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ש' בעלת ארבעה ראשים מוטבעת על תפילין

לאותיות העבריות משמעות מיוחדת בקבלה. כוחן של אותיות ניכר במיוחד בספר יצירה, ספר קבלי המבוסס על אותיות האלף-בית העברי. אזכורים לכוח היצירה של צירופי האותיות נמצא גם בתלמוד ובספר הזוהר.[9][10]

הרמב"ן טען כי ניתן לקרוא את התורה באופן שונה באמצעות שינוי צורת חלוקת המילים וההגייה.[11] בהמשך לרעיון זה, קבע מחבר ספר התמונה כי קוראים את התורה באופן שונה בכל מחזור של העולם. מחבר ספר התמונה טען כי בנוסף לזאת אות עברית אחת חסרה כליל מהתורה, והיא תתגלה רק כאשר העולם יעבור לספירה הבאה.

פרשנות לתורת השמיטות של הספר בקבלה המאוחרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחכמת הקבלה, כל שמיטה מקבילה לפרט בספירות (בשבע הספירות הנמוכות מן ה"חסד" עד ה"מלכות"). החל מפריחת הקבלה בימי הביניים, נעשו ניסיונות לפרש את תורת השמיטות, ובמיוחד פרשנויות לדימויים של ספר הזוהר. בצפת של המאה השש-עשרה נוצרו שתי גרסאות של התורה הקבלית: השיטה הרציונלית של משה קורדובירו, ואחריה השיטה העל-רציונלית של האר"י שהחליפה אותה. השקפתם על הדוקטרינה של ספר התמונה, על מחזורי שמיטה קודמים לפנינו, הייתה כי מחזורים קודמים מתייחסים לתהליכים רוחניים, ולא ליצירות ממשיות. לפי דעתם היקום שלנו הוא היצירה הפיזית הראשונה.[12]

ערך מורחב – מות משה#מקום קבורתו על פי חז"ל ותורת הקבלה

בספר התמונה נכתב:

וה' זוגות נקברו במערה

ספר התמונה (מהדורת קארעץ) דף ס', תמונה ג' אות ר'

כלומר, שבמערת המכפלה נקברו "חמשה זוגות" - עשרה אנשים.

בפירוש הספר, המיוחס למקובל מתקופת הראשונים נכתב:

ג' נגלות וב' נסתרות , הגלוים הם: אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. והנסתרות הם: אדם וחוה, משה וציפורה

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ספר התמונה, קארעץ, 1784.
  2. ^ שבחי הרמ"ק (להורדה).
  3. ^ יוסף דן, תולדות תורת הסוד העברית, מכון זלמן שזר לתולדות ישראל, כרך יב, עמוד 16
  4. ^ בראשית רבה, ג, ט.
  5. ^ Freedman, H., Isidore Epstein (ed.), Tractate Sanhedrin, Hebrew-English edition of the Babylonian Talmud, vol. 19, London: Soncino Press, Folio 97a, ISBN 0-900689-88-9. Republished as Babylonian Talmud: Sanhedrin 97, halakhah.com, נבדק ב-24 ביולי 2010 {{citation}}: (עזרה)
  6. ^ Kaplan, A. (1993), Immortality, Resurrection and the Age of the Universe
  7. ^ Sefer Livnat HaSapir quoted in A. Kaplan, "The Age of the Universe"
  8. ^ Planck Collaboration (2016). "Planck 2015 results. XIII. Cosmological parameters (See Table 4 on page 31 of pfd)". Astronomy & Astrophysics. 594: A13. arXiv:1502.01589. doi:10.1051/0004-6361/201525830.
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ה
  10. ^ Zohar 1:3; 2:152
  11. ^ פתיחה לפירוש התורה לרמב"ן.
  12. ^ The Shemitot and the age of the Universe, 3 part video class on "Sefer HaTemunah" by Yitzchak Ginsburgh on inner.org