ספייק

ערך זה עוסק בנשק נגד טנקים. אם התכוונתם לדחף עצבי הקרוי ספייק, ראו פוטנציאל פעולה; אם התכוונתם לערכת הנחיה ראו ספייס.

ספייק

מידע בסיסי
ייעוד	טיל נגד טנקים
ארץ ייצור	ישראל ישראל
יצרן	ישראל רפאל האיחוד האירופי יורו-ספייק
פיתוח	רפאל - מערכות לחימה מתקדמות, ישראל
עלות יחידה	500 אלף ₪
פעילות מבצעית	האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן, סכסוך ישראל-איראן-חזבאללה בסוריה
מלחמות ומבצעים	האינתיפאדה השנייה, מבצע עופרת יצוקה, העימותים בגבול אזרבייג'ן-ארמניה (2016)
תקופת השירות	1997–הווה (כ־27 שנים)
משתמשים	ישראל צה"ל, צבאות נוספים (ראו #מפעילות)
פלטפורמת שיגור	חצובה קרקעית (מופעלת על ��די חייל יחיד), מתקן שיגור ייעודי מעל גבי כלי רכב או רק"ם, מסוק קרב או כלי שיט
מאפיינים כלליים
הנעה	מנוע רקטי
משקל	10–71 ק"ג (תלוי בדגם)
ממדים
אורך	1.20–1.67 מטר (תלוי בדגם)
קוטר	130–170 מ"מ (תלוי בדגם)
ביצועים
טווח	מעוז: 1.5 ק"מ, טאקט: 2 ק"מ, גיל: 2.5–8 ק"מ, גיל 2: 5.5–10 ק"מ, תמוז: 25–30 ק"מ, תמוז 6: 32–50 ק"מ
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי	חלול נ"ט טאנדם
הנחיה	אלקטרו-אופטית: CCD, IR או שניהם

ספייק (באנגלית: Spike, תרגום לעברית: דורבן) היא סדרה של טילים נגד טנקים תוצרת ישראל. טילי הספייק, שפותחו ומיוצרים על ידי רפאל מערכות לחימה מתקדמות, הם טילי נ"ט מדור "שלוש וחצי"^[א] בעלי יכולת "שגר ושכח" – הנחיה עצמית אוטומטית מלאה למטרה, ובעלי יכולת "שגר, צפה ועדכן" – יכולת של המפעיל לצפות בתמונה ש"רואה" הטיל במעופו ובמידת הצורך לשנות, לאחר שהטיל שוגר, את המטרה שעליה מתביית הטיל.

במשפחת הספייק ישנם מספר דגמי טילים, שפותחו למתארי שיגור שונים, מטרות שונות וטווחים שונים. הטילים ניתנים להתקנה על פלטפורמות כגון מסוקים, רכב קרבי משוריין, רכב רך ואוניות. חלק מהטילים במשפחה ניתנים לשיגור מחצובה.

טילי הספייק, בייחוד בדגמי "גיל", "גיל 2" ו"תמוז" (Spike NLOS), נמצאים בשירות צה"ל ומופעלים על ידי חיל האוויר הישראלי, חיל התותחנים, חיל הרגלים וחיל הים הישראלי. הטילים יועדו במקור נגד טנקים אך בשל דיוקם שימשו גם לסיכולים ממוקדים של מחבלים ופעילי טרור.

המערכות פותחו על ידי חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות הישראלית והן מוצעות לשיווק בין-לאומי. על מנת להקל על שיווקן בארצות אירופה, הוקמה בגרמניה חברת EuroSpike GmbH, השייכת בחלקה לרפאל, אשר מייצרת ומשווקת את מערכות הספייק באירופה תחת השם יורו-ספייק (STN Atlas EuroSpike).

כל טיל הוא טיל בעל ראש נפץ כפול (טאנדם) שנועד לחדור מיגון ריאקטיבי. ראש הנפץ הראשון מפוצץ את המיגון הריאקטיבי ואילו ראש הנפץ השני חודר את השריון הפאסיבי באמצעות מטען חלול. הנחיית הטיל היא אלקטרו-אופטית והיא מתבצעת בעזרת שני גלאים נפרדים: הראשון, מערכת CCD המפיקה תמונת וידאו צבעונית לצורך הנחיה בשעות היום, והשני, מערכת חיישני תת-אדום המפיקה תמונת דימות חום לצורך הנחיה בשעות היום והלילה. לטיל ארבעה סנפירים מלבניים בחלקו האחורי שבאמצעותם הוא מנהג עצמו אל המטרה בזמן המעוף. בחלקו המרכזי של הטיל ישנם עוד ארבעה סנפירים, גדולים יותר מסנפירי הניהוג, המקנים לטיל יציבות כיוונית ועילוי בזמן מעופו. בזמן שהטיל מאוחסן בזביל, הסנפירים כולם מקופלים לתוך גוף הטיל. הסנפירים נפתחים עם הירי, מייד לאחר שהטיל עוזב את הזביל. רביעיית הסנפירים הגדולים שבמרכז הטיל ננעלת במקומה ונותרת חסרת תנועה ורביעיית סנפירי הניהוג שבחלקו האחורי של הטיל היא בעלת יכולת תנועה לצורך ניהוג הטיל.

ב-2017 השיקה רפא"ל את ה"גיל 2" (Spike LR II), גרסה משופרת של הספייק בעלת טווח מוגדל (5.5 ק"מ), יכולת השמדה משופרת ומערכות ביות ושליטה ובקרה חדשניות בעלות יכולות משופרות.^[4] צה"ל הזמין כאלף טילי ספייק מדגם זה.^[5]

בספטמבר 2018 השיקה רפא"ל את ה-Spike ER II במהלך התערוכה הביטחונית הבינלאומית בפולין MSPO. הטיל החדש מהדור החמישי בעל טווח מוגדל ביחס לגרסה הקודמת שלו, 10 ק"מ מהקרקע או 16 ק"מ מהאוויר.^[6]

ביוני 2022 חשפה רפאל את התמוז דור 6. בין יכולות המערכת, על פי החברה: שיגור ירי מטח, עד ארבעה טילים בו זמנית; אפשרות להעברת שליטה על הטיל לצד שלישי; יכולות עיבוד תמונה בהן פגיעה לפי התאמת תמונה; טווח תקיפה שהוגדל ל-32 קילומטר מהקרקע ו-50 קילומטר מהאוויר.^[3]

לטילים מערכת "שיגור רך". מערכת זו עושה שימוש במנוע עזר רקטי קטן, כדי לשגר את הטיל מתוך הזביל, בשלב הראשוני של המעוף. רק לאחר שהטיל מתרחק מעט מנקודת השיגור, מופעל המנוע הרקטי הגדול והעיקרי, המספק דחף לטיל במשך שארית המעוף, עד לפגיעה במטרה. שיטת "שיגור רך" מוסיפה מעט על משקל הטיל ומצריכה התחשבות מיוחדת בתכנון מערכת פרישת הסיב האופטי, אך מנגד היא מוסיפה שני יתרונות למערכת: הראשון, השיטה מצמצמת את פלומת האבק והעשן הנוצרים סביב המשגר ברגע השיגור ובכך מקטינה את הסיכון שהיורה יתגלה על ידי האויב. השני, השיטה מאפשרת לירות את הטיל מתוך מבנה סגור (כגון שיגור דרך חלון, מתוך חדר) מבלי להסתכן בכך שהדף המנוע הרקטי העיקרי יפגע בלוחמים נוספים הנמצאים באותו חלל סגור. כאשר הטילים נורים על ידי חי"ר מעל גבי חצובה, אותה מערכת שיגור משמשת לכל חמשת הטילים. מערכת השיגור מורכבת מיחידת בקר שיגור, כוונת הדמאה תרמית וחצובה. ליחידת השיגור שתי כוונות: כוונת CCD ליום עם הגדלה X10 וכוונת IIR הדמאה תרמית (תת-אדום) ליום ולילה ולכל תנאי מזג אוויר. משקל יחידת השיגור ללא טיל הוא כ-13 ק"ג ועם טיל משקלה הכולל הוא כ-26 ק"ג. חייל יחיד יכול לשאת עד שני טילים במנשא על גבו כשמדובר ב-LR ו-MR, ויכול לשאת 3–4 טילים על גבו כשמדובר בטיל ה-SR זאטוט.

טיל ה-MR וה-LR דומים במאפייניהם הטכניים ונבדלים בעיקר בטווח הירי המקסימלי שעבורו תוכננו.

הטיל הותאם לשיגור ממסוקי AH-1 קוברה ולאחר מכן גם ממסוקי AH-64 אפאצ'י, מנגמ"ש M-113, וממשחית טנקים בשם "פרא" המבוסס על תובת טנק המגח ומוסווה כטנק.^[7]

ערך מורחב – פרא (רכב קרבי משוריין)

הפרא הוא רכב קרבי משוריין המבוסס על תובת המגח (M48A5 פטון) האמריקאי, שמצויד בצריח מוגדל המכיל משגר טילי תמוז בעל 12 זבילים. התעשייה הצבאית התקינה בטנק משגר מתרומם ומערכת תצפית עבור טילי התמוז. הן המשגר והן המגדל המכיל את מערכת הכוונות מתקפלים אל תוך הצריח הממוגן, ומאפשרים איתור מטרות והשמדתן תחת אש אויב. עקב סודיות הכלי וכדי להטעות עוברי אורח, מותקן על צריח הטנק תותח דמה, על מנת שייראה כטנק רגיל. טעינת המשגר מבוצעת כאשר הוא מקופל בתוך הצריח, דרך דלת גדולה בצידו האחורי של הצריח.

עובדת קיום המערכת נשמרה בסוד כ-30 שנה, תמונות בודדת שדלפו במהלך השנים במיוחד במהלך מלחמת לבנון השנייה ומבצע צוק איתן זכו לתשומת לב מרובה באתרים ובפורומים זרים העוסקים בתחום הביטחון, בהם כונה הכלי בטעות "מג"ח 8" או "מג"ח ספייק". אולם בישראל הן הועלמו תוך זמן קצר בהוראת הצנזורה הצבאית מפאת סודיות המערכת. לאור החשיפה הרבה של הכלי והוצאתו הקרבה משירות, פנו מנהלי פורום צבא וביטחון בפרש לצנזורה הצבאית, שהסכימה בסופו של דבר לבטל את סיווגו, ושם נחשף ה"פרא" לראשונה במלואו. כשנתיים לאחר מכן יצא ה"פרא" משירות.

ה"תמוז", הגרסה של ה-Spike-NLOS שרפא"ל התאימה במיוחד לצה"ל, ניתן לשיגור גם ממסוק קרב שעבר התאמה מיוחדת לכך, כולל התקנת משגר ייעודי שנקרא "מחצלת" ואנטנה ייעודית המאפשרת לטייס המפעיל לשלוט בטיל.

בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ביצע צה"ל התאמות במסוקי ה"צפע" (AH-1 קוברה) שאפשרו לו לשגר את טילי ה"תמוז" – ההתאמות כללו בין השאר את החלפת התותח/מקלע שבצריח הקדמי באנטנה מיוחדת לשליטה בטיל. מסוקי צפע עם טילי "תמוז" לקחו חלק בסיכולים הממוקדים במהלך האינתיפאדה השנייה. בעקבות יציאת מסוקי ה"צפע" משירות בחיל האוויר הישראלי בשנת 2015 ביצע צה"ל התאמות למסוקי ה"פתן" (AH-64Ai אפאצ'י) וה"שרף" (AH-64D אפאצ'י לונגבו) המאפשרים גם להם לשגר את טיל ה"תמוז".^[8] ב-2020 פורסם שמסוקי האפאצ'י הותאמו גם לשיגור טילי "גיל" ו"גיל 2", שהם בעלי טווח קצר יותר מה"תמוז". הדור החדש של משפחת טילי ה"ספייק" מאפשר לאפאצ'י פגיעה מדויקת במטרות בטווח ירי של 6–30 ק"מ.^[9]

מערכת הטיל והמשגר מוכנה לירי בתוך 30 שניות מרגע פריסתה. כלומר, מרגע שהמערכת נפרסה יש צורך להמתין כ-30 שניות עד שגלאי התת-אדום של המערכת יתקררו מספיק, כדי שיוכלו לספק תמונת הדמאת חום של המטרות.^[ב] החייל המפעיל אותה רוכש את המטרה באמצעות הנחת צלב הכוונת על המטרה. החייל נועל את העוקב על המטרה ולוחץ על כפתור האש כדי לשגר את הטיל. הטיל מטיס את עצמו למטרה ללא צורך בהתערבות נוספת מצד המפעיל. פעולה זאת נקראת "שגר ושכח". זמן הטעינה מחדש הוא 15 שניות. מרגע הירי, ולכל אורכו של שלב מעוף הטיל, נגלל מחלקו האחורי של הטיל סיב אופטי המחבר את הטיל ויחידת השיגור. סיב אופטי זה נושא תקשורת דו-כיוונית בין יחידת השיגור והטיל. תקשורת זו מעבירה ליחידת השיגור (ולמפעיל) את התמונה מהחיישנים שבראש הטיל, ומעבירה לטיל את הוראות הניהוג מיחידת השיגור. כך מתאפשר למפעיל לקבל תמונה מהטיל ולעדכן את מטרת הטיל ומסלולו. מערכת תקשורת דו-כיוונית זו מאפשרת, למשל, להחליף מטרות באמצע הירי אם המפעיל מגלה שהמטרה עליה כיוון בתחילה, הושמדה כבר (גישת "שגר, צפה ועדכן"). מערכת זו מאפשרת גם לשגר טילים לעבר מטרות בהיעדר קו-ראייה בין היורה למטרה בטרם הירי. במצב זה, היורה משגר את הטיל לכיוונה הכללי של המטרה, מבלי שהוא רואה אותה, ורק במהלך מעופו של הטיל (הודות לנקודת התצפית הגבוהה יותר או הקרובה יותר שמספקים חיישני הטיל) היורה מאתר את המטרה ומכווין את הטיל אליה.

אחרי השיגור, הטיל נע במסלול קשתי עד לפגיעתו במטרה. למסלול תעופה שכזה יתרונות לצד חסרונות:

• מחד, מאפשר מסלול זה לפגוע בחלק העליון של הרק"מ, שם יש בדרך כלל פחות מיגון מאשר בחזית הרק"מ, וכך גדל הסיכוי שפיצוץ הראש הקרבי של הטיל יצליח לחדור לתוך הכלי ולהשמידו.
• בנוסף לכך, העובדה שהטיל במעופו עולה ולא טס בקו ישר, מספקת ליורה תמונה טובה יותר של שדה המטרות ומרחיקה את הטיל ממכשולים קרקעיים שעלולים להפריע למעופו, כגון עצים או גדרות.
• מאידך, מסלול תעופה "קשתי" שכזה מגדיל את זמן המעוף של הטיל עד למטרה. הגדלת זמן המעוף מצמצמת את הטווח המקסימלי של הטיל ובנוסף לכך מגדילה את פרק הזמן שבו יכולה המטרה לזהות את הטיל הטס לכיוונה ולהפעיל כנגדו אמצעי-נגד.

למערכת הספייק קיימת גם מערכת סימולטור שנועדה לאמן מפעילים בירי, ללא צורך בשיגור של טיל אמיתי. מערכת זו חוסכת את העלות הכספית הגבוהה של ירי טיל אמיתי, מונעת את הצורך בשטחי אש נרחבים, מונעת את הסיכון הכרוך בירי טיל "חי", ומאפשרת לאמן את המפעילים מול תמונות הדמיית שדה קרב מציאותי, ולא מול מטרות אימון סטטיות.

ספייק NLOS

מידע בסיסי
ייעוד	טיל נגד טנקים
ארץ ייצור	ישראל
יצרן	ישראל רפאל
פיתוח	ישראל ישראל
עלות יחידה	כמה מאות אלפי דולרים לטיל
פעילות מבצעית	האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן
מלחמות ומבצעים	מלחמת לבנון השנייה, מבצע צוק איתן
תקופת השירות	שנות ה-80 של המאה ה-20 – הווה
משתמשים	ישראל ישראל: צה"ל (חיל התותחנים וחיל האוויר הישראלי)
פלטפורמת שיגור	רק"מ: "חפיז" ו"פרא". מסוקי הקרב של צה"ל: AH-1 קוברה ("צפע"), AH-64 אפאצ'י ("פתן" ו"שרף")
מאפיינים כלליים
הנעה	מנוע רקטי
ביצועים
טווח	25 ק"מ
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי	טאנדם חלול
הנחיה	אלקטרו-אופטית: CCD, IR או שניהם

טיל ה"תמוז" (Spike NLOS) תוכנן להיות "נשק הפתעה" כנגד כוחות השריון של הצבא הסורי למקרה שתפרוץ מלחמה בחזית הצפונית. הוא הופעל על ידי יחידת מורן ויחידת מיתר של חיל התותחנים הישראלי. עד 2011 היה הטיל סוד צבאי. ברם, בעקבות היחלשות השריון הסורי בשנות ה-2000 והתיישנות מלאי הטילים החל צה"ל להשתמש בטילים גם כנגד מטרות טרור. שימוש ראשון ב"תמוז" היה באינתיפאדה השנייה, שבה השתמשו לוחמי מיתר בטיל על מנת לסכל מחבלים ומשגרי רקטות ברצועת עזה. מערך מסוקי ה"צפע" (AH-1 קוברה) של חיל האוויר הישראלי השתמש ב"תמוז" לבצע סיכולים ממוקדים במחבלים פלסטינים רבים.

בטיל התמוז היה שימוש נרחב גם במלחמת לבנון השנייה שבה ירה צה"ל כ-600 טילים אל עבר מטרות שונות במרחבים אורבניים ופתוחים.^[10] הטילים הופעלו רבות בגזרת עזה שם ביצעו לוחמי מיתר סיכולים ממוקדים כנגד חוליות משגרי הקסאמים. העיתון "ידיעות אחרונות" דיווח כי משנת 2006 חיסלו חיילי היחידה עשרות מחבלים ברצועת עזה.^[11] בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה, שימש הטיל לתגובות מדויקות כאשר הסורים הפגיזו את רמת הגולן. בתגובה למספר מקרי ירי, שיגר צה"ל טיל "תמוז" אל העמדה שממנה בוצע הירי והשמיד אותה. צה"ל החליט להשתמש ב"תמוז" בגלל דיוקו הרב, המאפשר להימנע מהחטאה או מנזק לא רצוי, ועל מנת להעביר מסר לסורים לא לתקוף את ישראל. במהלך מבצע צוק איתן שוגרו לעבר מטרות בעזה למעלה מ-200 טילי תמוז.^[12]

ב-11 ביולי 2018 יורט מעל הכנרת כטב"מ סורי. בתגובה פגע צה"ל בשלוש מטרות בדרום הרמה הסורית. הסורים הציגו תמונות של חלק מהפגיעות וחלקים מהטילים שנורו על ידי ישראל. לפי התמונות ניתן לראות שאלו חלקים מטיל ספייק ישראלי.^{[דרושה הבהרה]}

לפי פרסומי חברת רפאל, עד אוגוסט 2024 נמכרו טילי ספייק ל-42 מדינות, כולל 20 מדינות נאט"ו. 50,000 טילים סופקו ו-10,000 טילים שוגרו בעת ניסויים ובקרבות.^[14]

מדינה	פרטים
ישראל ישראל	מרכיב עיקרי במערך הנ"ט של צה"ל, מספרים מסוימים של משגרי LR ואספקה שוטפת של טילים. טיל ה-NLOS מכונה תמוז ומופעל על ידי חיל התותחנים[2] וחיל האוויר הישראלי.[8] ב-2017 הזמין צה"ל אלף טילי "גיל 2".[5]
הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת	רכשה 600 טילי ספייק-NLOS, כאשר חלק מהטילים נרכשו מהמלאי של צה"ל. כמו כן רכשה 14 משגרי "חפיז".[15] הטילים זכו לשם Exactor ("מדייקים") Mk 1 ו-Mk 2, ונטלו חלק במלחמת עיראק ומלחמת אפגניסטן (2001–2014).[16]
צ'ילה צ'ילה	2,600 טילים
קולומביה קולומביה	אין מידע
קרואטיה קרואטיה	64 משגרי ER, ומספר לא ידוע של טילים.[17]
פינלנד פינלנד	100 משגרי MR עם אופציה ל-70 נוספים, ו-18 משגרי ER למשמר החופים. ומספר מסווג של טילים.
גרמניה גרמניה	311 משגרי LR לנגמ"שי לחימה פומה,[18] 214 לחיל הרגלים ו-6,000 טילי ספייק LR.
איטליה איטליה	91 משגרי LR, ו-1490 טילים למשגרים אלו, 32 משגרי MR ו-135 טילים.
הולנד הולנד	297 משגרי MR, ו-2,400 טילי ספייק MR.
פרו פרו	24 משגרי LR ו-244 טילים.
פולין פולין	264 משגרי LR שמיועדים לרק"מים, ו-2,675 טילים.[19]
רומניה רומניה	מספר מסווג של משגרי ER וטיליהם, שמיועדים למסוקים. ומספר מסווג של משגרי LR שמיועדים לנגמ"שים.
סינגפור סינגפור	אין מידע
ספרד ספרד	260 משגרי LR, ו-2,630 טילים מסוג זה.[20] מספר מסוים של משגרי ER שמיועדים למסוקי היורוקופטר טייגר.
סלובניה סלובניה	מספר מסוים של משגרי MR ו-LR שמיועדים לחי"ר ורק"מים.
סלובקיה סלובקיה	10 משגרים ו-100 טילים[21] מסוג ספייק LR2[22]
אסטוניה אסטוניה	18 משגרים ו-500 טילי ספייק SR[23]
אזרבייג'ן אזרבייג'ן	350 טילי ספיק LR ו-250 טילי ספייק NLOS
קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	רכשה טילי ספייק-NLOS רבים.
קנדה קנדה	בשימוש הכוחות המיוחדים של צבא קנדה[24]
הפיליפינים הפיליפינים	רכשו טילי ספייק מסוג LR[25]
הודו הודו	12 משגרים ו-250 טילי ספייק LR[26]
ארצות הברית ארצות הברית	צבא ארצות הברית ביצע מספר ניסויים[27] עם הטיל והחליט לרכוש אותו,[28] מסוקי ה-AH-64E אפאצ'י גארדיאן חמושים בטילי ספייק-NLOS.
דנמרק דנמרק	דנמרק רכשה טילי ספייק LR מחברת יורוספייק (Eurospike) עבור שני גדודי סיור וחי"ר של הצבא הדני.[29]
ברזיל ברזיל	100 יחידות של טיל ספייק LR, עשר יחידות משגרים[30]
יוון יוון	הזמינה טילי "ספייק" ב-1.4 מיליארד ש"ח[31]

הטיל מוזכר בשיר של להקת הבלוז רוק הישראלית פול טראנק:

אפחד פה לא יעצור לנו ת'זמן
אז יאאלה תן גז לא אכפת לנו לאן
כל היום בחום אבל פתאום הכל פנאן
כי עוד שנייה סופ"ש יבוא ייקח אותי מכאן
שעתיים שינה אני קם. קם.
כמו טיל גיל בתרגיל חם
אל תפיל עליי תיק, אל תדליק סתם.
בוא כנס רגע בין כוונות - באם!

— "עוד יום", פול טראנק

הטיל מוזכר גם בשיר "המנון ללוחם" של הלהקה הישראלית התקווה 6:

אני חייל עם גיל ביד,
נושא אותו כמו סבל.
לא משנה כמה כואב -
תמיד שמח בעורב!

— "המנון הלוחם", התקווה 6

• FGM-148 ג'אוולין – טיל נגד טנקים תוצרת ארצות הברית.
• 9M133 קורנט – טיל נגד טנקים תוצרת רוסיה.
• אלמאס (טיל) – טיל נגד טנקים תוצרת איראן שמבוסס על הנדסה לאחור של ה"גיל".

מדיה וקבצים בנושא ספייק בוויקישיתוף

• ספייק באתר רפאל
• עמיר רפפורט, קרי פועל לסיכול עסקת מכירת טילים ישראליים להודו, באתר nrg‏, 14 בפברואר 2014
• אמיר בוחבוט‏, שעת התמוז: הטיל שמשנה את כללי המשחק בעזה, באתר וואלה, 24 ביולי 2014
• דניאלה בוקור, אחרי שנים של הצלחות: חיל התותחנים חושף את טיל הסודי "תמוז", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 8 בינואר 2011
• אמיר בוחבוט‏, אימת השריון הסורי: הצצה ל"נשק יום הדין" של צה"ל, באתר וואלה, 27 באפריל 2013
• שיא אהרון ברם, ‏באמצע (ות) התמוז, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 במאי 2014
• גילי כהן, הודו תרכוש טילים נגד טנקים תוצרת ישראל בחצי מיליארד דולרים, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2014
• דניאל לשם, פרויקט ת', אתר חיל התותחנים
• עמיר רפפורט, כך ניצחה ישראל את ארה"ב בייצוא הנשק להודו, באתר nrg‏, 26 באוקטובר 2014
• טיל 'גיל' נורה מצריחון בלתי מאויש, בערוץ היוטיוב של משרד הביטחון
• טילי תמוז וגיל במסוקי קרב, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:26) - בערוץ היוטיוב של ynet,‏ 12 ביוני 2020
• ד"ר דניאל לשם, ד"ר ד"ר מנחם צוקר ויהושע קראוס, פיתוח מערכי “תמוז” דור ב’, באתר "רפאל"
• יואב זיתון, טיל תמוז שוגר מ"רובוטריק": תיעוד נדיר מהאמל"ח שנשמר בסוד עשרות שנים, באתר ynet, 31 באוקטובר 2021
• קובי פינקלר, 4 טילים במשגר אחד: רפאל חושפת את התמוז החדש, טיל הנ"ט המתקדם ביותר בעולם, באתר ערוץ 7, 9 ביוני 2022
• See it in action: SPIKE NLOS exceptional performance Live, סרטון בערוץ "RAFAEL Advanced Defense Systems Ltd.", באתר יוטיוב (אורך: 01:20)
• ספייק דור-6: רפאל פותחת פער מול מתחרים מערביים בסגמנט טילי הנ״ט, ישראל דיפנס, 16 ביוני 2022
• ניר דבורי, ‏הנשק הישראלי שהפך להיט באירופה: הסודות של טיל הספייק, באתר ‏מאקו‏, 23 במרץ 2023

ישראל אמצעי לחימה מתוצרת רפאל מערכות לחימה מתקדמות
טילים ורקטות	אנקור (אנקור כחול • אנקור כסוף • אנקור שחור) • ברק • גיל • גיל 2 • דרבי • לוז • מטאדור • סיימון • ספייק • פופאי • פיתון • שפריר • משגר השביט • תמוז • ‏CARPET • ‏Sea Breaker • רוקס
עמדות שליטה מרחוק בנשק	טייפון • מאג רפא"ל • קטלנית • רואה-יורה
מערכות הגנה אווירית	ברק • כיפת ברזל • כיפת מגן • מגן אור • קלע דוד ("שרביט קסמים") • קלע חד • SPYDER • ‏כיפת רחפן
לויינים	אביר • ונוס
רכבי שטח, כלי שיט וכלי טיס	גולן • זאב • חצצית • סקיילייט • פרוטקטור • רקון • מעוז
שונות	אזוב • מאמין • מאמין קל • "מעיל רוח"/TROPHY • ספייס • לייטנינג‏ • Sky Shield‏ • THOR – מערכת סילוק פצצות