סירוס
סֵירוס הוא פעולה שבאמצעותה פוריות הזכר והפקת הורמוני המין שלו נשללות לחלוטין, או יורדות לרמה נמוכה מאוד, באמצעות פגיעה מכוונת באברי המין שלו – להבדיל מעיקור, הפוגע רק בפוריות.
חי שנטלו ממנוּ את כושר ההולדה בתהליך זה הוא יצור מסוֹרס, ומכאן המילה משמשת בהשאלה לתיאור דבר־מה משובש (כגון 'פסוק מסורס', דהיינו מסולף) או חסר תוקף וכן לתיאור אדם חסר עמוד שדרה.
שיטות סירוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]כריתת אשכים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כריתת אשכים היא פעולה עתיקת-יומין ויוחסו לה משמעויות ותפקידים רבים בתרבויות שונות לאורך ההיסטוריה. עדויות לסירוס נמצאו ביוון העתיקה בסיפורי המיתולוגיה היוונית, הידוע שבהם היה קרונוס אשר סירס את אביו אורנוס. בפרשת נח מסופר על נח שהשתכר לאחר המבול וחם ראה את ערוותו. רש"י נותן במקום שתי דעות של רב ושמואל מתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ע', עמוד א': "חד אמר סרסו וחד אמר רבעו".
המנהג של שימוש בסריסים היה רווח בעולם העתיק באימפריות של פרס וסין העתיקה ובתקופה מאוחרת יותר גם בארמונותיו של הסולטאן הטורקי. שומרי הרמון בארמונות מלכים סורסו כדי למנוע מהם לשכב עם נשות ההרמון, ואף שימשו בתפקידים שונים מטעם השלטון.
כהשפלה למנוצח במלחמות בעולם הקדום, המצרים הקדמונים בשנת 1300 לפנה"ס לקחו, כמזכרת ניצחון, זוגות אשכים מלוחמים מובסים.
עד לפני כמאה שנה סורסו ילדי מקהלה איטלקים כדי לשמור על קול הסופרן שלהם ("קסטרטי"). בעבר היה נהוג לבצע סירוס מסוג זה כעונש לפושעים ולמתנגדי המלך.
כריתת האשכים בימינו מתבצעת במקרים רפואיים קשים כגון סרטן האשכים, ובנוסף כאמצעי כירורגי בניתוחים לשינוי מין. כמו כן, כריתת אשכים היא השיטה הנפוצה כיום לעיקור בעלי חיים ממין זכר.
כריתת האשכים מסמלת את ביטול הפוריות והיצרים המיניים של הזכר. דבר זה היה לעניין מרכזי במודל הנפש הפרוידיאני, בתור הבסיס לתסביך אדיפוס ו'חרדת הסירוס' הגברית.
סירוס כימי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סירוס כימי מתבצע על ידי הזרקת הורמון המין הנשי אסטרוגן או מתן תרופות אנטי-אנדרוגניות. פעילות זו גורמת לשינוי הריכוז היחסי של הורמונים גבריים ונשיים בגופו של הגבר, כולל ירידה בדחף המיני ובמאפיינים המיניים המִשְנִיים שלו. בין היתר, תרופות אלו גורמות לירידה בשיעור הגוף ולצמצום ההתקרחות, לעלייה בגובה הקול, לשינוי פיזור השומן בגוף (פחות בכרס ויותר בישבן ובחזה, עד כדי הצמחת שדיים) ועוד. קיימים ממצאים לפיהם סירוס כימי מקטין את הסיכוי להתקף לב, אולם נראה שלסירוס כימי השפעה שלילית על צפיפות העצמות, בעיה שלאחרונה נראה כי נפתרה. במדינות מסוימות סירוס כימי מוטל על אנסים ועברייני מין כחלק מהענישה או כאמצעי טיפולי למניעת הִישַנוּת העבירה.
עם התפתחות המחקר הפך הסירוס הכימי לפחות מומלץ על ידי רופאים, ומומלץ להשתמש בו רק במקרים מיוחדים.
כריתת איבר המין
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעמים שונים היה נהוג להוכיח הרג של חיילי האויב בהבאת חלק כרות מגופם. בדרך כלל נדרש היה להביא איבר הקיים כאיבר יחיד בגוף וזאת כדי שלא "יזייפו" בכמות ההרוגים על ידי הבאת מספר איברים כרותים מגופת הרוג אחד. איבר המין היה איבר מועדף מכיוון שהוא איבר קטן וקל לכריתה וניתן לשאתו בקלות לצורך הבאתו והצגתו להוכחת ההרג. משמעות נוספת לכריתת איבר המין היא ניתוק שושלת החיים של משפחת האויב, המסמלת את הכחדת האויב לעתיד.
כהשפלה למנוצח במלחמות בעולם הקדום, היה נהוג סירוס או כריתת איבר המין כולו, להוכחת שליטתו ועליונותו של המנצח על אויביו שאיבדו את גבריותם.
בתקופת הצלבנים בארץ ישראל נהוג היה עונש כריתת איבר המין למי שנתפס בקיום יחסי מין עם בנות הארץ וזאת כדי להרתיע צלבנים נוספים ממעשים כאלו.[דרוש מקור]
קיימים מקרים מתועדים בהיסטוריה האנושית המודרנית שבהם גברים סורסו על ידי כריתת איבר מינם. הנסיבות הנפוצות ביותר הן ענישה, בעיקר במדינות נחשלות כגון אינדונזיה.
בעת המודרנית נודעו מקרים כאלה גם במדינות המערב. המפורסם ביותר הוא של לורנה בוביט, אשר כרתה את איבר מינו של בעלה, ג'ון ויין בוביט. איבר מינו של ג'ון בוביט שוחזר בניתוח והוא כיכב מאז במספר סרטי פורנוגרפיה. ביולי 2011 אירע מקרה דומה בארצות הברית. קתרין קיו סיממה את בעלה, קשרה אותו למיטה, חתכה את איבר-מינו בסכין, ואז זרקה את הפין לטוחן אשפה והפעילה אותו.
סירוס ביהדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – איסור סירוס
על פי ההלכה, סירוס זכרים, הן של בני אדם והן של בעלי חיים אסור מדאורייתא. ואיסור זה תקף גם על נוכרים בנוסף על שבע מצוות בני נוח[1]. ואילו סירוס (עיקור) של נקבות אסור, לרוב הדעות רק מדברי חכמים[2].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עיקור כפוי
- סריס
- קסטרטו
- אימפריית החושים - סרט ארוטי יפני-צרפתי
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיטל יסעור בית-אור, סירוס כימי בכפייה לפדופילים: הרופאים נגד החוק, באתר ynet, 8 במאי 2009
- הרב אליעזר מלמד, איסור סירוס בעלי חיים, באתר פניני הלכה
- סירוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
סירוס, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "בני נח מצווין על הסירוס" (תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף צ', עמוד ב')
- ^ הרב אליעזר מלמד, איסור סירוס באישה, באתר פניני הלכה
