לדלג לתוכן

נרי לאופר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נרי לאופר
לידה 18 באפריל 1946 (בן 78)

נרי לאופר[1] (נולד ב-18 באפריל 1946) הוא פרופסור מן המניין למיילדות וגינקולוגיה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים ושימש כמנהל מערך נשים ויולדות במרכז הרפואי הדסה (בבתי החולים בעין כרם ובהר הצופים).

לאופר נולד בשכונת רוממה בירושלים כבן יחיד להוריו, ילידי רומניה, שעלו ארצה עם תום מלחמת העולם השנייה. אמו, אלזה לבית לבנטר, הייתה בעלת תואר במשפטים, ואביו, ד"ר ישראל לאופר, היה בעל תואר בכלכלה ועסק בייבוא כימיקלים.

למד בבית ספר יסודי "בית הכרם", ובהמשך בתיכון שליד האוניברסיטה בירושלים (סיים ב-1964).

בשנים 1964–1966 שירת כחייל וכקצין בחיל התותחנים וכאיש מילואים השתתף כמפקד סוללת מרגמות בקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים.

עם סיום שירותו החל ללמוד רפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים וסיים את לימודיו ב-1972. עבודת הדוקטורט שלו נכתבה בהנחיית הפרופסורים נורמן גרובר, פאני דולז'נסקי ושמואל בן-ששון.[2]

התמחה במיילדות וגינקולוגיה במרכז האוניברסיטאי הדסה עין כרם בניהולו של פרופ' יוסף שנקר וסיים את התמחותו בהצטיינות ב-1980. בשנה זו גם השלים שנת מחקר בפיזיולוגיה של השחלה במחלקה לחקר הורמונים במכון ויצמן למדע ברחובות בהדרכת פרופ' אלכס צפרירי.

בשנים 1982–1984 היה עמית במלגת אנדרו וו. מלון (Andrew W. Mellon) במחלקת נשים ויולדות בניהולו של פרופ' פרדריק נפתולין (Frederick Naftolin) באגף לרביית האדם בראשות פרופ' אלן דה צ'רני (אנ') באוניברסיטת ייל בניו הייבן. במסגרת זו הקים עם פרופ' דה צ'רני את התוכנית להפריה חוץ-גופית (IVF) הראשונה בצפון מזרח ארצות הברית ובין הראשונות בעולם. עבודתו הקלינית והמחקר החדשני שביצע באוניברסיטת ייל היו פורצי-דרך וביססו את מעמדו הבינלאומי כאחד מחלוצי תחום ההפריה החוץ-גופית בעולם. בשנת 1983 סייע בהשגת ההיריון הראשון "כחול לבן" מהפריה חוץ-גופית ב"הדסה", גם הוא מן הראשונים בעולם.

בשנים 1987-1986 הושאל לבית החולים מאונט סיני בניו יורק לשם הקמת תוכנית להפריה חוץ-גופית. עם שובו ניהל לאופר את יחידת ההפריה החוץ-גופית במרכז הרפואי הדסה, ובשנים 1993-1999 נתמנה כמנהל מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי בהר הצופים. בשנים 2000–2012 נבחר כמנהל מחלקת נשים במרכז האוניברסיטאי בעין כרם ובשנים 2003 -2012 שימש כמנהל מערך מחלקות הנשים והיולדות של המרכז הרפואי הדסה. לאופר הועלה לדרגת פרופסור מן המניין ב-1993 והוא מופקד על הקתדרה ע"ש הנרי לאייר לרביית האדם מ-2011.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי למרים (מירי) לבית אורדנג, שאִמה, ברטה אורדנג, הייתה אוצרת ובעלת גלריות לאמנות בישראל ובארצות הברית, ואביה, טוביה אורדנג, היה אגרונום, שנהרג במלחמת העצמאות.[3] אב לשלושה ילדים בוגרים: אורן (עוסק בפיננסים), גיא (עוסק בהוראה דיגיטלית) ונטע לאופר (אמנית בעלת תואר ראשון ושני בצילום).

מתגורר בשכונת בית הכרם בירושלים.

חיים מקצועיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאופר מיקד את התעניינותו המחקרית בארבעה תחומים עיקריים:

  • הפיזיולוגיה של תגובת השחלה ואלמנטים בזקיק בהשפעת גרימת ביוץ. בתחום זה תרם לאופר להבנת הפיזיולוגיה של התפתחות הזקיקים בתהליך גרימת הביוץ והקשר בינה לסיכוי להרות וללדת. תצפיות בסיסיות אלה תרמו לפיתוח דרכי טיפול חדשות אשר הביאו לשיעור הריונות ולידות גבוהים יותר מהשיעורים הקודמים.
  • תרומת ביציות והשימוש במודל זה להבנת תהליכי ההשרשה ברירית הרחם. ב-1984 החל לאופר לעבוד, עם קבוצת רופאי היחידה להפריה חוץ גופית, על השגת הריונות באמצעות תרומת ביציות בנשים ללא פעילות שחלתית - מצב ייחודי בו מופרד גורם הביצית/עובר מהגורם הרחמי. בעבודה הראשונה בעולם בנשים אלה הוכח, שניתן להכין את רירית הרחם להשרשת עובר ולהריון על ידי מתן אסטרוגן ופרוגסטרון חיצוניים בלבד וכי חלון ההשרשה באדם רחב ובניגוד ליונקים רבים שבהם הינו קצר ואורכו 24 שעות, הרי שבאדם אורכו יכול להמשך עד 72 שעות. המחקרים בתחום זה הניחו את התשתית לפיתוח שיטה להכנת רירית הרחם לשם החזרת עוברים מוקפאים, תרומת ביציות ולטיפולי פריון באמצעות פונדקאות.
  • השימוש בלייזר למיקרומניפולציה של ביציות ועוברים. אחת הבעיות המרכזיות שהפריה חוץ-גופית לא מצאה לה פתרון בשנים הראשונות הייתה הטיפול במקרים שבהם ריכוז הזרע נמוך מאוד. בשיתוף עם פרופ' ג'ון גורדון מבית החולים מאונט סיני בניו יורק, ביצע לאופר את הניסיונות הראשונים בעולם ב-1988 בשימוש במיקרומניפולציה לשם קדיחת "חלון" ב-ZONA PELLUCIDA (או: ZONA DRILLING), המעטפת השקופה והקשיחה המקיפה את הביצית, על מנת להקל את חדירת תאי הזרע לתוכה. בשיטה זו הצליחו החוקרים להתגבר על חלק מבעיית הפוריות בגברים אלה. בנוסף לראשונה פותח מכשיר לייזר לקידוח מעטפת הביצית.
  • השפעת הגיל על מערכת הרבייה בנשים והקשר בין הריונות לבין הזדקנות. גורם חשוב המגביל את פוריות האישה ומביא לסיומה הטבעי הוא גורם הגיל. עם העלייה בתוחלת החיים ובשוויון המגדרי, נשים רבות בוחרות לדחות את גיל ההולדה. נשים מעל גיל 40 מהוות פלח אוכלוסייה משמעותי וגדל מתוך כלל הנזקקות לטיפולי פריון. הסיכוי להרות וללדת מעבר לגיל 45 נמוך ביותר ולהבנת מנגנוני ההזדקנות בהיבט זה חשיבות רפואית חברתית וכלכלית רבה. לאופר מיקד את התעניינותו בהשוואה בין המאפיינים של אוכלוסייה זו - לעומת קבוצת נשים המצליחה ללדת גם מעבר לגיל 45. השוואה מסוג זה עוזרת בהבנת המנגנונים הפוטנציאליים הקשורים להרחבת "חלון הפוריות".

פעילותו בנושאי בריאות בקרב הקהילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאופר ראה חשיבות בקידום פעילות בנושאי בריאות בגיל השלישי בקהילה. מטרת התוכנית לפתח כלים שישמרו על בריאותן הפיזית, הנפשית והחברתית של נשים בגיל השלישי וכך לקיים ולהאריך את משך עצמאותן, ניידותן ופעילותן ולדחות את שנות התלות שלהן. במסגרת פעילותו זו הקים מרכזים לבריאות נשים בגיל השלישי. תחילה בעיר בית שמש ובכפר אבו גוש. ואחר כך בשותפות עם עיריית ירושלים הוקמו מרכזי בריאות האישה בשכונות גוננים (קטמונים), פת-גילה, גאולה-הבוכרים, מִנהל יובלים (קריית היובל), מִנהל אשכולות (סנהדריה), הר נוף, גבעת משואה, והר שמואל. העבודה במרכזים אלו, נעשית בליווי ותיאום צוות מקצועי מהמרכז הרפואי הדסה ובשיתוף פעולה עם עיריית ירושלים. כחלק מעיקרון הנגשת התכנית לכל הנשים, הפעילויות השונות במרכזים אלו פתוחות לנשים ללא תשלום. בהקמת תוכנית זו באה לידי ביטוי אמונתו של לאופר בחשיבות הבאת הרפואה לאוכלוסיות מוחלשות. המרכזים שהוקמו כללו, עריכת ימי בריאות, קיום סדנאות לתזונה ובישול בריאים, הקניית הרגלי צריכה נבונים, העלאת מודעות לביצוע בדיקות סקר למניעת מחלות, פעילות גופנית, ושימור כישורים קוגניטיביים.

הכשרת הדור הבא של רופאים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאופר השפיע במשך השנים על רופאים רבים, שהוכשרו לתפקידם במחיצתו, והמשיכו אחר כך במסלולי קריירה בתחום המיילדות והגינקולוגיה, במקומות שונים ברחבי הארץ והעולם, כרופאים בכירים וכמנהלי יחידות ומחלקות. עליהם נמנים: פרופ׳ אלכס סימון, פרופ׳ אהוד מרגליות, פרופ' דני נבות, פרופ׳ ג'וני יונס, ד"ר אבי צפריר, פרופ׳ אריה הורביץ, פרופ׳ רונית חיימוב-קוכמן, ד״ר יובל בדולח, פרופ' אריאל רבל, פרופ' חננאל הולצר, ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי, פרופ' יואל שופרו, פרופ' אסף בן מאיר ופרופ׳ בני ראובינוף.

כרופא צבאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לעיסוקו האזרחי שירת לאופר כרופא במילואים. בשנים 1980-1992 שירת, בדרגת רב-סרן, כרופא של אגד ארטילרי. בשנים 1993–2001 שירת, בדרגת סגן אלוף בחיל הרפואה.

פעילות באגודות מקצועיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1986-1992 - חבר ועדת בחינות ההתמחות הארצית.
  • 1993-1998 - יו"ר האגודה הישראלית לחקר הפוריות (איל"ה).
  • 1999-2005 - יו"ר הסניף הירושלמי של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה.
  • 2005-2008 - סגן יו"ר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה.
  • 2002-2012 - חבר בדירקטוריון "הדסית", החברה ליישום טכנולוגיה של המרכז הרפואי הדסה.
  • 2011-2015 - יו"ר ועדת האתיקה של האגודה הישראלית לחקר הפוריות (איל"ה).

פרסים שקיבל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1976 - פרס הפקולטה לרפואה ע"ש אוסקר הירש לעבודת גמר מצטיינת.
  • 1978 - פרס הפקולטה לרפואה ע"ש זהרה לביטוב לעבודת מחקר מצטיינת בגינקולוגיה ומיילדות.
  • 1981 - פרס האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה לעבודת מחקר מצטיינת.
  • 2007 - עמית כבוד של בית הספר לרפואה של סרביה בלגרד.
  • 2011 - פרס אות המופת לרופא מטעם האגודה לרפואה ולמשפט בישראל.
  • 2012 – פרס החברה לגינקולוגיה ומיילדות של ניו יורק על תרומה מחקרית בפוריות
  • 2013 – פרס החברה הקנדית לפוריות על תרומה מחקרית בפוריות
  • 2019 – אות הוקרה על פעילות מיוחדת של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
  • 2019 – אות הוקרה למחקר, הוראה וטיפול באי פוריות של האגודה הישראלית לחקר הפוריות (איל"ה)

עיסוקים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאופר הוא חובב צפרות ובמסגרת תחביבו הוא עוסק בצילום טבע ובעיקר צילום ציפורים. נהג לצאת לצילומי ציפורים, כמה פעמים בשנה, ביישוב עזוז בנגב.[4]

  • Mashiach S, Ben-Raphael Z, Laufer N, Schenker J.G, Advances In Assisted Reproductive Technologies, Penum Press, New York and London, 1990.
  • DeCherney A, Nathan L, Laufer N, Roman A, Current Diagnosis & Treatment: Obstetrics & Gynecology, 11th Edition, London, McGraw-Hill, 2012.

מבחר ממאמריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאופר פרסם, בתחומי מחקרו, יותר מ-300 מאמרים מדעיים ופרקים בספרים ערוכים. להלן מבחר מהם:

  • מורן גיל, נרי לאופר, "כיצד הפכה ישראל למעצמת הפריה חוץ-גופית: ארבעים שנים ללידתה של תינוקת המבחנה הראשונה – לואיז בראון", הרפואה, נובמבר 2018

לאופר רשום כממציא (יחד עם חוקרים נוספים) של שני פטנטים בתחום הרפואה:

  • Argong-Fluoride laser – למיקרומניפולציה בהפריה חוץ גופית.
  • V-pen – להחשת הרגנרציה של הכבד.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ באנגלית: Neri Laufer
  2. ^ נרי לאופר, התפלגות נפח טסיות אצל אנשים בריאים וחולים לאחר ניתוח אקסטנסיבי (עבודת גמר בהדרכת נורמן גרובר, פאני דולז'נסקי ושמואל בן-ששון), ירושלים: האוניברסיטה העברית, 1975
  3. ^ טוביה אורדנג, באתר יזכור
  4. ^ נעה פישר, הצצה לתערוכת צילומי ציפורים יוצאת דופן, באתר ynet, 2 בדצמבר 2021