נפט

ערך זה עוסק בנפט הטבעי המצוי בקליפת כדור-הארץ. אם התכוונתם לקרוסן, דלק המכונה בארץ גם "נפט", ראו קרוסין.

נפט הוא נוזל דליק, סמיך ונדיף, בצבע שחור-חום כהה או ירוק כהה וריח אופייני, המצוי באזורים מסוימים מתחת לפני הקרקע ברובד העליון של קליפת כדור הארץ. הוא מורכב מתערובת מסובכת של פחמימנים שונים, בעיקר אלקאנים, אך יכול להשתנות במראה שלו, בהרכבו ובתכונותיו. הנפט הגולמי הוא תערובת המכילה חומרי דלק שונים, את הנפט מזקקים במתקן הקרוי בית זיקוק על מנת להפריד אותו למרכיביו השונים, המשמשים למטרות מגוונות.

שריפת נפט ומרכיביו משחררת אנרגיית חום, ופולטת גזי חממה לאטמוספירה, מה שתורם לאפקט החממה. בנוסף על כך שריפתו מזהמת את האוויר בגזים רעילים.

היווצרות

מקור הנפט הוא בשרידי יצורים ימיים, כפלנקטון ואצות, שהצטברו בקרקעית האוקיינוסים במשך מאות מיליוני שנים, (בניגוד לפחם, שמקורו בצמחייה יבשתית). עם הזמן, בהיעדר חמצן שיחמצן את החומרים האורגניים לפחמן דו-חמצני, ללא יצורים שיאכלו ויפרקו את החומר הביולוגי, ותחת חום ולחץ רב, התרחשו שינויים כימיים שהפכו את שיירי היצורים לנפט.

בתחילה הופך החומר הביולוגי שנלכד בסלעים לחומר שעוותי – קרוגן. תחת השפעה של חום ולחץ, ממשיך הקרוגן ועובר תהליכי פירוק כימי, לפחמימנים נוזליים וגז. הנוזל, הוא הנפט, וגם הגז הטבעי, נוטים לחלחל דרך סלעים נקבוביים עד אשר נתקלים בקרקע בלתי חדירה, ושם מצטברים.

לאחר תהליך הקידוח ושאיבת הנפט מעומק האדמה, הוא עובר תהליך זיקוק. בין המוצרים המופקים מנפט: קרוסין, בנזין, פרפין ואספלט.

תאוריות חלופיות

מספר מדענים מעריכים שההבנה הנוכחית של הנפט ומקורותיו אינה שלמה. כמה מדענים רוסים, בראשם ניקולאי קודריאבצב, טוענים שמקור הנפט הוא בדומם ולא בחי. תאוריה זו מכונה התאוריה הא-ביוגנית (יצירה שלא מן החי). תאוריה זו גם טוענת שמקורות הנפט מחדשים את עצמם בקצב איטי, ושמאגרי הנפט הם גדולים בהרבה ממה שמעריכים. תאוריות אלה מקובלות פחות במערב. התאוריה הא-ביוגנית קיבלה אישוש מסוים כאשר נאס"א מצאה מצבורי מתאן, אף הוא סוג של דלק שמקורו נחשב בחי, על טיטאן (אחד מירחי שבתאי).

על פי תאוריה אחרת נוצר הנפט על ידי חיידקים, וזאת בעקבות הימצאם במאגרי נפט. על אף שהנפט הוא סביבה אל-אווירנית (כלומר, איננו מכיל חמצן) הוא יכול עדיין לשמש מצע לחיידקים, שישתמשו בו לייצור אנרגיה בתהליך מטבולי שאינו מחייב הימצאות חמצן.

מקרים שאירעו לאחרונה תומכים בתורות החלופיות, למשל שדה הנמר הלבן בווייטנאם, שם מופקים נפט וגז טבעי מאבן הגרניט. הפקת נפט משדות שבהם הנפט נמצא בגרניט היא בעייתית לתאוריות רגילות של הפקת נפט, כיוון שגרניט הוא סלע יסוד. כמה הסברים קונבנציונליים אומרים שהנפט חדר לשדות אלה מסלע רחוק. ^[^{דרוש מקור]}

ההרכב

נפט מורכב ברובו מפחמימנים פרפיניים, אלה המורכבים רק ממימן ופחמן. ארבעת הפחמימנים הקלים ביותר הם C₂H₆ (אתאן), CH₄ (מתאן), C₃H₈ (פרופאן) ו-C₄H₁₀ (בוטאן – גז בישול), וטמפרטורות הרתיחה שלהם הן: 162°-, 88.6°-, 42.1°- ו-0.5° מעלות צלזיוס בהתאמה. בטמפרטורות ובלחץ על פני כדור הארץ, כולם במצב גזי. השרשראות בטווח C_5-7 הן כולן מולקולות נקיות וקלות לאידוי של נפט. משתמשים בהן כממסים, נוזלים לניקוי יבש, ומוצרים אחרים לניקוי יבש. השרשראות מ-C₆H₁₄ עד C₁₂H₂₆ מעורבות ביחד ומשתמשים בהן לבנזין. קרוסין עשוי משרשראות בטווח C₁₀ עד C₁₅ ואחריו סולר ודלק חימום (טווח C₁₀ עד C₂₀) וכן דלקים כבדים יותר, כמו אלה הנמצאים בשימוש במנועי ספינות. רכיבי נפט אלה הם נוזלים בטמפרטורת החדר.

שמני סיכה ושומנים חצי-מוצקים (כולל וזלין) נמצאים בטווח C₁₆ עד C₂₀.

שרשראות מעל C₂₀ יוצרות מוצקים, החל משעוות פרפין, אחר כך זפת ואספלט.

טווחי רתיחה של נפט בלחץ אטמוספירי בזמן זיקוק במעלות צלזיוס:

אתר דליק: 40°–70° (ניתך)
דלק קל: 60°–100° (דלק למכונית)
דלק כבד: 100°–150° (דלק למכונית)
קרוסין קל: 120°–150° (ממס ביתי ודלק)
קרוסין : 150°–300° (דלק למנוע סילון)
סולר: 250°–350° (דלק לרכב כבד ולחימום)
שמן סיכה: מעל 300° (שמן מנוע)
שאריות: זפת, אספלט, דלק משקעי

סיווג

חבית נפט מכילה 42 גלונים אמריקאיים או כ-159 ליטרים של נפט. טונה אחת מכילה 7.33 חביות. נהוג לסווג את הנפט בתעשייה על פי שלושה מרכיבים עיקריים: מקורו, משקלו הסגולי וכמות הגופרית בו. המשקל הסגולי נקבע לפי סולם ערכים (API) שקבע מכון הנפט האמריקני (כבידת ה-API) ומשקף את רמת המזוט^[1].

"נפט קל" – API גבוה מ-31.1, המבוקש ביותר.
"נפט בינוני" – בין 22.3 ל-31.1 API.
"נפט כבד" – API נמוך מ-22.3
"ביטומן" – נפט כבד במיוחד בעל API נמוך מ-10. מופק בעיקר מחולות הזפת של אלברטה שבקנדה, ומרצועת אורינוקו שבוונצואלה. כשנפט כזה משודרג ל-API מעל 31 הוא נקרא "נפט סינתטי".
"נפט מעובה" או "תזקיק" – API גבוה מ-50, לא נחשב נפט "אמיתי".

סיווג נוסף נעשה על פי רמת הגופרית, המשפיעה על אופי הזיקוק. כמות גופרית של יותר מ-1% גורמת לנפט להיות "חמוץ", ורמות נמוכות מ-0.42% יהפכו נפט ל"מתוק". ככל שכמות הגופרית גדולה יותר כך יהיה תהליך הניקוי והזיקוק ארוך יותר. בנזין וקרוסין מיוצרים מנפט מתוק וקל לעומת מזוט המזוקק מנפט חמוץ וכבד^[2].

בעולם למעלה מ-100 סוגי נפט. הבולטים ביניהם הם:

"סל אופ"ק" (OPEC Reference Basket) – מחיר ייחוס מקובל המורכב מנפט מדינות הקרטל (איחוד האמירויות הערביות, איראן, אלג'יריה, אנגולה, אקוודור, ונצואלה, כווית, לוב, ניגריה, עיראק, ערב הסעודית וקטר).
"ברנט" – מהים הצפוני, קל (API 38.06 ומשקל סגולי של 0.835) ומתוק (0.37% גופרית). מחירו לחבית כדולר יותר מסל אופ"ק. הנפט הגולמי מאירופה, אפריקה והמזרח התיכון מתומחר על פיו. קל יותר מסל אופ"ק.
"טקסני קל מתוק" (WTI: West Texas Intermediate או Texas Sweet Light) – נחשב לאיכותי במיוחד, קל (API 39.6 ומשקל סגולי של 0.827) ומתוק (0.24% גופרית). מופק בדרום ארצות הברית ובמפרץ מקסיקו. מחירו הוא זה שבדרך כלל מצוטט כמחיר חבית נפט ברחבי העולם, גבוה בכ-2 דולר מסל אופ"ק.

מחירי ייחוס עיקריים נוספים הם Dubai Crude (המשמש לרוב לתמחור עסקאות ייצוא בין המפרץ הפרסי לאסיה) ו-Urals.

צפיפות הנפט משתנה לפי הרכבו המדויק, והיא כ-800–900 ק"ג למטר מעוקב^[3].

היסטוריית הנפט

השימוש בנפט כמקור אנרגיה נייד וזמין המניע את הרוב המוחלט של כלי הרכב (מכוניות, משאיות, רכבות, ספינות וכלי טיס) והבסיס לכימיקלים תעשייתיים רבים, הופך אותו לאחד מחומרי הגלם החשובים ביותר של העולם. הגישה אליו הייתה גורם משמעותי במספר עימותים צבאיים, כולל מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה ומלחמת המפרץ. מרבית מקורות הנפט בעולם נמצאים במזרח התיכון (ראו נפט במזרח התיכון), אזור לא יציב מבחינה פוליטית. כמו כן, הנפט במזרח התיכון נמצא קרוב יותר לקרקע באופן משמעותי לעומת שאר אזורי העולם, דבר שמבטיח הוצאות הפקה נמוכות יותר. עובדה זו מעניקה יתרון כלכלי למדינות המפיקות נפט במזרח התיכון וכן יכולת להפעיל לחץ כלכלי משמעותי על שאר המדינות המפיקות נפט והמדינות הצורכות אותו.

לנפט היו שימושים כבר בימי קדם. השומרים, האשורים והבבלים השתמשו בו כדי לאטום את הספינות שלהם, במצרים העתיקה שימש הנפט כמשכך כאבים, לפרסים הוא שימש כתוספת לחיציהם: החץ נעטף בסיבים שנטבלו בנפט והפך בכך לחץ הצתה, במאה השמינית פלשו הערבים לספרד ואז הגיע לאירופה הרעיון של תאורה מבוססת נפט.

בארות נפט נחפרו לראשונה בסין במאה ה-4. היה להן עומק מקסימלי של כ-240 מטר. הנפט שנשאב היה מעורב במי מלח, כך שלאחר שריפת הנפט התקבל מלח בישול. שורשיה של תעשיית הנפט של המזרח התיכון הם במאה ה-8, אז נסללו רחובות בגדאד בזפת. במאה ה-9 נוצלו מרבצי נפט בקרבת באקו שבאזרבייג'ן להפקת נפטא. ב-1861 נבנה בית הזיקוק הרוסי הראשון, בשדות הנפט של באקו, שם יוצרו אז כ-90% מתפוקת הנפט העולמית.

תעשיית הנפט בארצות הברית החלה בשנות ה-50 של המאה ה-19, ליד טיטוסוויל שבפנסילבניה, על ידי אדווין דרייק^[4]. התעשייה גדלה באיטיות במאה ה-19 ולא היוותה עניין לאומי אמיתי עד לתחילת המאה ה-20. לפני המצאת מנוע הבעירה הפנימית שימש הנפט בעיקר כאמצעי תאורה בלילה. לאחר המצאת מנוע זה נוצר ביקוש רב למוצרי הנפט, ודלק למכוניות הוא אחד מגורמי הביקוש המשמעותיים לנפט גם בתחילת המאה ה-21. בארות הנפט ה"מקומיות" הראשונות בפנסילבניה ובאונטריו רוקנו במהרה, דבר שהוביל לתעשיית נפט הולכת וגדלה בטקסס, באוקלהומה ובקליפורניה. מדינות אחרות בארצות הברית החזיקו במאגרי נפט גדולים למדי כחלק מנכסיהן הקולוניאליים והחלו לפתח אותם לדרגת תעשייה.

התקדמות משמעותית יותר הייתה במוסול שבעיראק בשנת 1914, על ידי חברת TPC – Turkish Petruleum company, שבעליה היו גורמים בין-לאומיים שונים ובעיקר בריטים בהם חברת BP – British Petroleum ו-Shell. בשנת 1929 לאחר שנים של דיונים מאז הסכמי ועידת סן רמו, נקבע שכל הפקת הנפט במזרח התיכון תתבצע במסגרת "הקו האדום" (דהיינו המזרח התיכון ללא מצרים, איראן וכווית), ורק דרך חברת TPC. והוסכמו חלוקת המניות לחברות אמריקניות וצרפתיות שדרשו את חלקה של החברה הגרמנית במסגרת ההסכמים. אז שינתה החברה את שמה ל-IPC‏ – "Iraqi Petroleum Company" ו"שבע האחיות".

בשנת 1911 התגלה לראשונה נפט במפרץ הפרסי, באיראן. בשנת 1932 התגלה לראשונה נפט בבחריין, ובשנים 1937 ו-1938 התגלה נפט בקטר ובערב הסעודית.

בשנת 1955 היה עדיין הפחם הדלק הראשון במעלה של העולם, אולם אט-אט החל הנפט מחליף אותו. בתחילת המאה ה-21 מסופקים בערך 90 אחוז מצורכי הדלק בעולם על ידי נפט. משבר האנרגיה העולמי ב-1973, ומשבר האנרגיה ב-1979 הובילו לכיסוי תקשורתי נרחב לגבי רמות אספקת נפט. דבר זה הפנה את תשומת הלב לכך שהנפט הוא מקור מוגבל שיאזל בסופו של דבר, לפחות כמקור אנרגיה ראשי. באותו זמן היו רוב התחזיות פסימיות למדי, וכאשר הן התגלו כשגויות, הפסיקו רבים לדון בנושא. עתיד הנפט כדלק נשאר שנוי במחלוקת במידת מה. חלק טוענים שכיוון שכמות הנפט היא סופית, הרי שהתחזיות המפחידות משנות ה-70 רק נדחו. אחרים טוענים שהטכנולוגיה תאפשר ייצור פחמימנים זולים, וכי לכדור הארץ מקורות עצומים של נפט לא שגרתי בצורות של חולות זפת, שדות ביטומן, צפחת נפט, והידרט מתילי, אשר יאפשרו המשך שימוש בנפט לזמן רב.

אקולוגיה ובטיחות

תעשיית הנפט כרוכה בנזקים סביבתיים רבים, ובבעיות בטיחות. התעשייה מסיבה נזקים לסביבה הן בפעילויותיה השגרתיות, כמו חקירה סייסמית (של תזוזת האדמה), קידוחים ויצירה של פסולת מזהמת והן בתאונות המתרחשות לפרקים. לדוגמה, הקידוח בקרקעית הים מערבל אותה והורג את צמחיית הים הדרושה להישרדות יצורי הים. נפט גולמי ומזוקק, אשר נשפך לים כתוצאה מתאונות של ספינות, כבר פגע בעבר במערכות אקולוגיות עדינות באלסקה, באיי גלאפגוס, בספרד ובמקומות רבים אחרים. תקלות באסדות קידוח והפקה ימיות הפכו, בשנים האחרונות, למאיימות אף יותר.

בשנת 2010 אירע במפרץ מקסיקו אסון הנפט הגדול בהיסטוריה^[5]. תקלה באסדת קידוח במים עמוקים של תאגיד הנפט הבריטי BP גרמה לפיצוץ עז, ממנו נהרגו מפעילי האסדה וכמויות עצומות של נפט גולמי נשפכו לים. רק כעבור כשלושה חודשים הצליחו, במאמץ רב, לאטום את פי הבאר ולהביא להפסקת זרימת הנפט. נזק רב נגרם גם לחופים של ארצות הברית, מרחק רב ממקום האסדה. האסון העלה לשיח הציבורי את הצורך במציאת חלופות של מקורות אנרגיה מתחדשים, את המחלוקת בדבר יכולתם של אלו להחליף את הנפט, ואת הנזק הסביבתי שהם עלולים לגרום. אחת ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות המרכזיות של נפט נובעת משימוש בו לצורכי תחבורה ואנרגיה. הנפט הוא חומר גלם עיקרי לבנזין שנשרף במנועי בעירה פנימית של כלי רכב. דבר זה יוצר זיהום אוויר. שריפת נפט פולטת בשנה מיליארדי טונות של פחמן דו-חמצני שהוא גז חממה עיקרי באטמוספירה הגורר התחממות עולמית^[6]^[7]^[8].

השפעות ביטחוניות של תעשיית הנפט

כיום מקובל לחשוב כי נפט הוא מהגורמים הראשיים בעולם להיווצרות מלחמות. מפאת שווים הכספי הגבוה של הנפט ותוצריו, מדינות מוכנות לצאת למלחמות על מנת לשלוט באספקתו וייצורו. מלחמות כגון מלחמת המפרץ, סיפוח חצי האי קרים, מלחמת איראן-עיראק וכן הפיכות רבות בהיסטוריה כמו המהפכה האיסלאמית. הנפט נחשב גם למקור הכנסות עיקרי עבור ארגוני טרור. אוסאמה בן לאדן ומשפחתו הרוויחו את רוב הונם מתעשיית הנפט, וכן הרוב המוחלט של ההכנסות של ארגון דאעש הם מנפט ^[^{דרוש מקור]}.

מסחר בנפט

מחיר הנפט מושפע מגורמים רבים וביניהן משברים פוליטיים, האטה או האצה בפיתוח הכלכלי העולמי, מזג אוויר וכו'. שינויים אלה גורמים לכך ששוק הנפט הוא אחד השווקים התנודתיים ביותר בעולם ומחירו נע בממוצע על פני השנה בשעור של למעלה מ-40% (לשם השוואה, התנודתיות במחירי המטבעות קטנה כמעט פי 4).

מסחר בנפט נעשה גם באמצעות חוזים עתידיים, הנסחרים במספר בורסות ברחבי העולם: בין השאר, בורסת לונדון בה נסחר נפט ברנט מהים הצפוני ו-NYMEX – בורסת הסחורות של ניו יורק בה נסחר נפט מסוג טקסס מתוק (WTI). כל חוזה עתידי נסחר לפי 1,000 חביות ובדולרים אמריקניים, כך ששינוי של דולר אחד במחיר לחבית נפט יגרור שינוי של $1,000 דולר בגודל החוזה. חוזים עתידיים משמשים הן גופים המעוניינים לגדר את עסקיהם הריאליים משינוי במחיר הנפט (כגון בתי זיקוק או אלו השואבים את הנפט כמשאב טבע) והן גופים המעוניינים לסחור בנפט כספקולציה להפקת רווחים (כגון קרנות גידור ואנשים פרטיים).

נתוני עתודה, תפוקה וצריכה עולמיים

פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

עתודה ותפוקה

על פי הנתונים של משרד האנרגיה של ממשלת ארצות הברית^[9], בראש עתודות הנפט בעולם עומדות ונצואלה, ערב הסעודית, קנדה ואיראן. בראש המדינות המפיקות נפט עומדות ערב הסעודית, רוסיה וארצות הברית. מעיון בטבלה ניתן לראות שיכולת ההפקה של קנדה, עיראק וכווית נמוך באופן משמעותי מהפוטנציאל העולמי הגלום בהן. ואילו מדינות כמו רוסיה, ארצות הברית, מקסיקו וסין מפיקות אחוז גבוה מהפוטנציאל העולמי הגלום בהן. ארצות הברית היא הדוגמה הבולטת ביותר לניצול עתודות נפט, בעוד שיש לה 1.7% מעתודות הנפט העולמית היא מפיקה 10.5% מכמות הנפט העולמית. ואילו קנדה היא הדוגמה הבולטת ביותר לאי ניצול עתודות נפט. בעוד שיש לה 13.8% מעתודות הנפט, היא מפיקה רק 3.8% מכמות הנפט העולמית.

עתודות נפט בעולם, מיליארד חביות, (2006)
סדר	מדינה	כמות	אחוז	אחוז מצטבר
1	ערב הסעודית	264.3	20.4%	20.4%
2	קנדה	178.8	13.8%	34.2%
3	איראן	132.5	10.3%	44.5%
4	עיראק	115.0	8.9%	53.4%
5	כווית	101.5	7.9%	61.3%
6	איחוד האמירויות הערביות	97.8	7.6%	68.9%
7	ונצואלה	79.7	6.2%	75.1%
8	רוסיה	60.0	4.6%	79.7%
9	לוב	39.1	3%	82.7%
10	ניגריה	35.9	2.8%	85.5%
11	ארצות הברית	21.4	1.7%	87.2%
12	סין	18.3	1.4%	88.6%
13	קטר	15.2	1.2%	89.8%
14	שאר העולם	133.1	10.3%	100%
	סך הכול	1292.6	100%

תפוקת נפט בעולם, מיליון חביות ליום (2004)
סדר	מדינה	כמות	אחוז	אחוז מצטבר
1	ערב הסעודית	10.37	12.5%	12.5%
2	רוסיה	9.27	11.1%	23.6%
3	ארצות הברית	8.69	10.5%	34.1%
4	איראן	4.09	4.9%	39%
5	מקסיקו	3.83	4.6%	43.6%
6	סין	3.62	4.4%	48%
7	נורווגיה	3.18	3.8%	51.8%
8	קנדה	3.14	3.8%	55.6%
9	ונצואלה	2.86	3.4%	59%
10	איחוד האמירויות הערביות	2.76	3.3%	62.3%
11	כווית	2.51	3%	65.3%
12	ניגריה	2.51	3%	68.3%
13	הממלכה המאוחדת	2.08	2.5%	70.8%
14	עיראק	2.03	2.4%	73.2%
15	שאר העולם	22.06	26.6%	100%
	סך הכול	83.00	100%

צריכת נפט

ארצות הברית היא שיאנית צריכת הנפט העולמית, וצורכת כרבע מצריכת הנפט העולמית. מדינות נוספות שהן שיאניות בצריכת נפט הן (בסדר יורד): סין, יפן, גרמניה ורוסיה, הצורכות ביחד עם ארצות הברית 45.7 אחוז מכלל הצריכה העולמית. רוסיה היא המדינה היחידה מחמש שיאניות צריכת הנפט, המספקת לעצמה את מלוא הצריכה שלה, ועדיין יש לה רזרבות נכבדות לייצוא.

צריכת נפט בעולם, מיליון חביות ליום, (2004)
סדר	מדינה	כמות	אחוז	אחוז מצטבר
1	ארצות הברית	20.5	24.8%	24.8%
2	סין	6.5	7.9%	32.7%
3	יפן	5.4	6.6%	39.3%
4	גרמניה	2.6	3.2%	42.5%
5	רוסיה	2.6	3.2%	45.7%
6	הודו	2.3	2.8%	48.5%
7	קנדה	2.3	2.8%	50.8%
8	ברזיל	2.2	2.7%	53.5%
9	קוריאה הדרומית	2.1	2.5%	56%
10	צרפת	2.0	2.4%	58.4%
11	מקסיקו	2.0	2.4%	60.8%
12	שאר העולם	32.0	38.8%	100%
	סך הכול	82.5	100%

חברות נפט

תפוקה של חברות הנפט הגדולות בעולם (1998)^[10]^[11]
מיליוני חביות לשנה
סדר	החברה	כמות	שם החברה	הערות
1	חברת הנפט של ערב הסעודית	3,028	Saudi Arabian Oil Co	בעלות ממשלתית
2	חברת הנפט של מקסיקו	1,278	Petroleos Mexicanos	בעלות ממשלתית
3	חברת הנפט של ונצואלה	1,258	Petroleos de Venezuela	בעלות ממשלתית
4	חברת הנפט הלאומית של סין	1,168	China National Petroleum	בעלות ממשלתית
5	בי.פי. אמוקו+ארקו	963	BP Amoco + Arco
6	אקסון מוביל	894	ExxonMobil
7	של/חברת הנפט המלכותית של הולנד	859	Royal Dutch/Shell
8	חברת הנפט הלאומית של ניגריה	772	Nigerian National Oil Co.	בעלות ממשלתית
9	חברת הנפט הלאומית של עיראק	770	Iraq National Oil Co.	בעלות ממשלתית
10	חברת הנפט של כווית	757	Kuwait Petroleum	בעלות ממשלתית
11	שברון+טקסקו	756	Chevron + Texaco

חלופות לנפט

החלופות המרכזיות להפקת אנרגיה במקום שימוש בנפט וגז טבעי הן אנרגיה גרעינית, אנרגיה הידרואלקטרית, אנרגיה סולארית, אנרגיית רוח, אנרגיית גלים ואנרגיה גאותרמית. קיימת מגמה עולמית של הגברת שימוש בחלופות אלה, וכן במחקרים ויוזמות להגברת היעילות והשימושיות שלהן.

ראו גם

לקריאה נוספת

ג'ואל בורן, מפרץ הנפט, נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל, גיליון 149, אוקטובר 2010
יורם נמרוד, נפט - הגלוי והנסתר, תל אביב, על המשמר 1982

קישורים חיצוניים

נפט – מקור אנרגיה ומזהם סביבתי, מגזין גלילאו, אוגוסט 2007
אוני צברי, איך מוצאים נפט?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 26 דצמבר 2010
סזאר הראדה: רעיון חדשני לניקוי דליפות נפט
מניעת סכנות סביבתיות מקידוחי נפט וגז בים – בחינת אמצעי הפיקוח של הרשויות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 20 בפברואר 2011
רן לוי, שרוף את הפרק הזה! על הנפט, באתר "עושים היסטוריה" (שידור של הפודקאסט וטקסט מלא שלו)
נדן פלדמן, משבר האנרגיה הבא // הצצה אל היום שאחרי הנפט הערבי, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2013
הבהלה לזהב השחור: כיצד החיפושים אחר נפט קידמו את האנושות?, באתר גלובס, 16 בפברואר 2023
הגיאוגרפיה החדשה של שוק הנפט ותור הזהב השחור של דרום אמריקה, באתר TheMarker‏, 28 באוגוסט 2023
נפט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
נפט, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ שרון קדמי, מדריך הנפט המקוצר, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2006
^ עמי גינזבורג, Sour Crude Oil, באתר הארץ, 18 במאי 2008
^ Mass, Weight, Density or Specific Gravity of Liquids, www.simetric.co.uk
^ אריה חשביה, הזהב השחור, דבר, 13 בדצמבר 1968
^ BP leak the world's worst accidental oil spill, The Telegraph, 2 August 2010
^ שני אשכנזי, נפט מעל לכל: קודם פלט הבטחות ירוקות, כעת יפלוט פחמן, באתר כלכליסט, 15 במרץ 2023
^ Hannah Ritchie, Max Roser, Pablo Rosado, CO₂ and Greenhouse Gas Emissions, Our World in Data, 2020-05-11
^ Methane Tracker 2020 – Analysis, IEA (באנגלית בריטית)
^ מינהל המידע לאנרגיה (EIA)
^ הנתונים עלולים להיות לא מדויקים עקב שינויים גאופוליטיים וכלכליים מאז 1998
^ מקור הנתונים

[1] שרון קדמי, מדריך הנפט המקוצר, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2006

[2] עמי גינזבורג, Sour Crude Oil, באתר הארץ, 18 במאי 2008

[3] Mass, Weight, Density or Specific Gravity of Liquids, www.simetric.co.uk

[4] אריה חשביה, הזהב השחור, דבר, 13 בדצמבר 1968

[5] BP leak the world's worst accidental oil spill, The Telegraph, 2 August 2010

[6] שני אשכנזי, נפט מעל לכל: קודם פלט הבטחות ירוקות, כעת יפלוט פחמן, באתר כלכליסט, 15 במרץ 2023

[7] Hannah Ritchie, Max Roser, Pablo Rosado, CO₂ and Greenhouse Gas Emissions, Our World in Data, 2020-05-11

[8] Methane Tracker 2020 – Analysis, IEA (באנגלית בריטית)

[9] מינהל המידע לאנרגיה (EIA)

[10] הנתונים עלולים להיות לא מדויקים עקב שינויים גאופוליטיים וכלכליים מאז 1998

[11] מקור הנתונים

[1]

מוצרי דלק
דלק מאובנים	בנזין • ביטומן • חולות זפת • כבול • מזוט • פרפינים • נפט • נפטא • סולר • פחם אבן • פחם עץ • פצלי שמן • קרוסין/דלק סילוני • RP-1 • גז טבעי
דלקים שאינם מחצביים	גז פחמימני מעובה • ביו דיזל • דלק גרעיני • עצי הסקה • אתנול • אנרגיה הידרואלקטרית • אנרגיה גאותרמית • אנרגיה סולארית • אנרגיית רוח • הפקת אנרגיה מפסולת