ניקולה קוכלן
 | |
| לידה |
9 בינואר 1987 (בת 37) גולוויי, אירלנד  |
|---|---|
| מדינה |
אירלנד |
| תקופת הפעילות |
מ-2004 |
| מקום לימודים |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ניקולה מרי קוכלן (באנגלית: Nicola Coughlan; נולדה ב-9 בינואר 1987) היא שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה אירית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קוכלן נולדה ב-9 בינואר 1987 בגולוויי, אירלנד, וגדלה באורנמור.[1][2] בגיל 5, כשראתה את אחותה הגדולה מופיעה בהצגה בבית הספר היא החליטה להיות שחקנית. היא למדה בבית הספר "מיור", בית הספר היסודי ובמכללת קאלאנסטיוס בתיכון.[3][4] סיימה תואר באנגלית ותרבות קלאסית באוניברסיטה הלאומית של אירלנד בגאלווי.[5] לאחר מכן המשיכה ללמוד באנגליה בבית הספר לדרמה באוניברסיטת אוקספורד ובבית הספר למשחק בברמינגהאם. היא מתגוררת בלונדון.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגיל 10, שיחקה בתפקיד ללא קרדיט במותחן הפעולה "מלחמתו של אחי".[6] בשנת 2004 שיחקה בסרטו הקצר של טום קולינס, "The Phantom Cnut".[2] היא דיבבה בסדרות אנימציה שונות. בשלב מסוים, בגלל קשיים כלכליים, קוכלן נאלצה לחזור לאירלנד. בתקופה זו היא סבלה מדיכאון ומשפחתה תמכה בה בתהליך ההחלמה.[7] היא עבדה במשרה חלקית אצל אופטיקאי בגאלווי. היא הלכה לשיחת ליהוק פתוחה שנערכה בתיאטרון אולד ויק בלונדון וזכתה בתפקיד הראשי של ג'ס במחזה "Jess and Joe Forever". ההופעה הראשונה הי��תה בספטמבר 2016 לפני שצוות השחקנים יצא למסע הופעות ארצי.[8][9]
בשנת 2018 החלה קוכלן לגלם את קלייר דבלין, אחת הדמויות הראשיות, בסדרת הטלוויזיה "בנות דרי", קומדיית מצבים שעלילתה מתרחשת בדרי, צפון אירלנד, בשנות ה-90.[10][11] הסדרה שודרה בינואר ובפברואר 2018 בערוץ 4. אך לאחר שחרורה מחדש לפלטפורמת הסטרימינג נטפליקס בדצמבר אותה שנה זכתה הסדרה לקהל בינלאומי ולפופולריות רבה.[6]
באותה שנה שיחקה גם את האנה דלתון בסדרת הטלוויזיה פרוצות. סדרת דרמה תקופתית המתרחשת בלונדון במאה ה-18.
בשנת 2018 הופיעה בהופעת הבכורה שלה בווסט אנד בהפקת המחזה אביבה של מיס ברודי. "האיבנינג סטנדרד" כינה אותה כ"אחת הכוכבות העולות של שנת 2018".[12] באותה שנה, היא התחרתה מול כמה מכוכבות הסדרה "נערות דרי" בפרק של התוכנית הבריטית "בייק אוף".[13]
בשנת 2019 פורסם כי קוכלן לוהקה לסדרת נטפליקס ברידג'רטון, שהוקרנה לראשונה בדצמבר 2020.[14] בסדרת דרמה תקופתית זו המבוססת על סדרת הספרים הנמכרת ביותר של ג'וליה קווין באותו השם, מגלמת קוכלן את פנלופה פיטרינגטון. בת למשפחה נובורישית בלונדון.[6][15]
אקטיביזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2018, בזמן שהופיעה על הבמה במחזה "אביבה של מיס ברודי" בלונדון, היא כתבה מאמר ל"גרדיאן" וטענה שיש ביקורת לא הוגנת ביחס לגוף נשים בביקורות תיאטרון.[15][16][17] ביולי 2020, מכרה קוכלן במכירה פומבית שמלה של המעצב אלכס פרי ב-5,000 אירו במטרה לגייס כספים להוספיס לילדים אירי המספק שירותי טיפול פליאטיבי ותמיכה בילדים.[18]
בפברואר 2019 חצו 28 נשים עם מזוודותיהן ובראשן ניקולה קוכלן את גשר וסטמינסטר בלונדון כדי לדרוש לעגן בחוק את האפשרות להפלות בצפון אירלנד. הן ייצגו את המספר המשוער של נשים שנאלצו לנסוע לאנגליה כדי לבצע הפלה.[19][20] ב־26 ביוני 2020 ביצעה קוכלן ועמיתיה לסדרה "נערות דרי" מערכון עם סירשה רונן עבור ספיישל לגיוס תרומות לתוכנית רדיו בערוץ RTE. הכנסות התוכנית מגיוס תרומות הועברו לנפגעי מגפת הקורונה.[21]
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קולנוע וטלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | כותרת | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 2004 | The Phantom Chut | קייטי | סרט קצר |
| 2012 | רופאים (Doctors) | מארי קלגאן | פרק: "לכל סוף יש התחלה" |
| 2018 | פרוצות | האנה דלטון | תפקיד ראשי |
| 2018–2022 | בנות דרי | קלייר דבלין | תפקיד ראשי (3 עונות); 18 פרקים |
| 2020–הווה | ברידג'רטון | פנלופה פטינגטון[22] | תפקיד ראשי |
| 2021 | Taskmaster (Taskmaster) | עצמה[23] | |
| 2023 | Dodger | ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת | פרק: "Coronation" |
| 2024 | Big Mood | מאגי | תפקיד ראשי; 6 פרקים |
| TBA | Seize Them! (Seize Them!) | ג'ואן | סרט קולנוע |
דיבוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | כותרת | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 2004–2005 | אגדות אנדרסן | קולות שונים | קול (גרסה אנגלית) |
| 2008 | Summer of the Flying Saucer (Summer of the Flying Saucer) | ג'ניס | קול |
| 2010 | סימסאלה גרים | קול (גרסה אנגלית) | |
| 2011 | תפוס ת'פטיש | אדה | קול |
| 2012 | איוון המדהים | לוטי | קול (גרסה אנגלית) |
| ג'לי טרזן |
תיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | כותרת | תפקיד | במאי | מחזאי | תיאטרון | הערות |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 2013 | רחוב הקפלה | קירסטי | בריוני שנהאן | לוק בארנס | Scrawl Theatre Company UK Tour | [24] |
| 2014 | ברווז | סופי | סטלה פיהילי | סטלה פיהילי | Out of Joint Theatre Company | [25] |
| 2015 | נדיה | אלנה | שרה מדוס | כריס ג'ורי | תיאטרון פארק | [26] |
| 2015–2017 | ג'ס וג'ו לנצח | ג'ס | דרק בונד | זואי קופר | אולד ויק תיאטרון עץ האורנג' תיאטרון טרוורס |
[27] |
| 2018 | האביב של מיס ברודי | ג'ויס אמילי | פולי פינדליי | דייוויד הרוור | Donmar Warehouse | [28] |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניקולה קוכלן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ניקולה קוכלן, ברשת החברתית אינסטגרם
ניקולה קוכלן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Nicola Coughlan: 11 facts about the Bridgerton and Derry Girls star you should know". PopBuzz. נבדק ב-27 בדצמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Charlie McBride (11 בינואר 2018). "From Oranmore girl to Derry Girl". Galway Advertiser. נבדק ב-30 בדצמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Derry Girls star is Galway to her core!". 21 במרץ 2019. נבדק ב-14 בינואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ O'Brien, Shane (7 בינואר 2021). "Derry Girls Nicola Coughlan takes us on a tour of her hometown, Galway". Irish Central. נבדק ב-14 בינואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Derry Girls' Nicola Coughlan on life in NUI Galway, acting, and the impact of the hit comedy show". Student Independent News. 2 באפריל 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Maddy Casale (23 בדצמבר 2020). "Woman Crush Wednesday: Nicola Coughlan is the Belle of the Ball in 'Bridgerton'". Decider. נבדק ב-30 בדצמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Katrina Turill (11 בדצמבר 2020). "Nicola Coughlan health: 'I couldn't get out of bed' Derry Girls star's depression battle". Express. נבדק ב-30 בדצמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Japleen Khera (25 בדצמבר 2020). "Who Plays Penelope Featherington in Bridgerton? All We Know About Nicola Coughlan". TheCinemacoholic. נבדק ב-30 בדצמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Cooper, Joe (2017). Jess and Joe Forever. Bloomsbury Publishing. p. 2. ISBN 9781350058927.
- ^ "Galway actress joins new Channel 4 comedy". Galway Independent. 12 ביולי 2017. נבדק ב-5 בספטמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Blauvelt, Christian; Buller, Laura; Frisicano, Andrew; Grant, Stacey; Morris, Mark; Toal, Drew; Robson, Eddie; Serota, Maggie; Turner, Matthew (2020). What to Watch When: 1,000 TV Shows for Every Mood and Moment. Dorling Kindersley Ltd. p. 249. ISBN 9780241502501.
- ^ "The rising stars you need to know about". Evening Standard. 27 בספטמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Meghan O'Keefe (6 בדצמבר 2020). "'The Great British Baking Show'/'Derry Girls' Crossover was the First and Last Good Thing to Happen in 2020'". Decider. נבדק ב-30 בדצמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "When is Bridgerton released on Netflix? What's it about?". Radio Times.
- ^ 1 2 Johns, Ellen E (12 בדצמבר 2020). "Derry Girls' Nicola Coughlan: 'It bothers me that we reduce women to the size of their body'". The Guardian. נבדק ב-31 בדצמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Corr, Shauna; McCahill, Elaine (17 ביוני 2018). "Derry Girls actress Nicola Coughlan gets apology after being branded 'overweight little girl' in scathing British Theatre Guide". Daily Mirror. נבדק ב-31 בדצמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Coughlan, Nicola (29 ביוני 2018). "Critics, judge me for my work in Derry Girls and on the stage, not on my body". The Guardian. נבדק ב-31 בדצמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Nadia Breen (21 ביולי 2020). "Derry Girls star Nicola Coughlan auctioning iconic BAFTA dress for a brilliant cause". Belfast Live. נבדק ב-31 בדצמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Laura Silver (26 בפברואר 2019). "This Is Why The Cast Of Derry Girls Marched On Westminster Today". Grazia Daily. נבדק ב-31 בדצמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Shepherd Alison. Abortion in Northern Ireland: women march in London BMJ 2019; 364 :l999
- ^ "Derry Girls cast fangirl over Ronan in hilarious sketch" (באנגלית). 2020-06-26.
- ^ "When is Bridgerton released on Netflix? Cast, plot and latest news". Radio Times.
- ^ "Taskmaster's New Year Treat line-up revealed". channel4.com.
- ^ Stephanie Faye Bartlett (11 ביוני 2013). "Review: Chapel Street and Bitch Boxer, TakeOver Festival 2013, York Theatre Royal". The Press. נבדק ב-31 בדצמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Rehearsed readings and discussions - Duck". Out of Joint Theatre Company. 2015. נבדק ב-31 בדצמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Nadya". The Production Exchange. 2015. נבדק ב-31 בדצמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Orange Tree TheatreJess and Joe Forever | Whats On | Orange Tree Theatre". www.orangetreetheatre.co.uk.
- ^ "The Prime of Miss Jean Brodie". Upstage Darts. 2018. נבדק ב-31 בדצמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה)