נחל בוקק
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | כ־15 ק"מ |
| אגן ניקוז | כ־21 קמ"ר |
| יובלים |
נחל שעט  |
| שפך |
ים המלח |
| מדינות באגן הניקוז |
ישראל |
|
(למפת צפון הנגב רגילה)   נחל בוקק | |
  | |
נַחַל בּוֹקֵק (בערבית: وادي البغق או بقق או المقلق) הוא נחל במדבר יהודה אורכו כ-15 ק"מ, ושטח אגן ההיקוות שלו כ-21 קמ"ר. הנחל יורד מהר בן נשר ונשפך לחוף ים המלח. מצפון לנחל נמצא נחל זוהר ומדרום לו נחל יעלים. על מניפת הסחף הגדולה שלו, הוקמו מלונות ים המלח ומרחצאות עין בוקק. מצפון לערוץ הנחל, סמוך למקום שפכו אל ים המלח, שוכן מצד בוקק[1] הביזנטי.
רוב מהלכו של הנחל ברמת המדבר, הוא מתחפר בסלע רך (קירטון ותצורת חתרורים) ולכן העמק שלו רדוד. בתחום מצוק ההעתקים, מתחבר הנחל לשני מפלים, הראשון גובהו כ-100 מטרים והשני כ-60. אחרי המפל הראשון הנחל ממשיך בזרימה בתוך קניון קצר (כ-1.5 ק"מ) ועמוק. לאחר עוד כקילומטר אחד, נשפך הנחל אל ים המלח.
שם הנחל ניתן לו על ידי ועדת השמות הממשלתית בשנת 1950 בשל דמיונו לשם הערבי - ואדי באע'ק. חלקו העליון של הנחל, נקרא בערבית ואדי פשחת א-דרוויש[2] - נחל מצוק הדרווישים. אחת ממשמעויות המילה "בוקק" היא "שופע".[3]
מעיינות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנחל שני מעיינות:[4]
- עֵין בּוֹקֵק הנובע ביובל קטן של נחל בוקק, היורד אליו בתלילות מצד מערב. למעשה אלו מספר מעיינות, הנובעים מעל אקוויקלוד חרסיתי. בעבר היו מי המעיינות נשפכים אל ערוצו של הנחל, אך כיום הם נשאבים ומספקים את תצרוכת המים של מלונות ים המלח. במספר נקודות יוצאות כמויות קטנות של מים מהצינורות, ומזינות את הפלג הנשפך בערוץ. הערוץ מתחת למעיינות עשיר במאובנים של שורשי וגבעולי קנה. בערוץ ישנה צמחיית מעיינות עשירה: קנה, עבקנה, מלוח, סמר, אוכם, צלף ואשל. פלג המים רצוף ואיתן, זורם עד לשער הקניון.
- עֵין נוֹאִית נובע במצוק הצפוני של הנחל, סמוך למוצאו אל ים המלח. מי המעיין מלוחים, והם נתפשים ומספקים את תצרוכת המים של מרחצאות עין בוקק.
זיהום
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל מסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 החלה לעלות מליחות המים שנובעים מעין בוקק, בעקבות זיהום מי התהום על ידי המפעלים במישור רותם.[5] בשנת 2015, בעקבות הזיהום, החלה הזרמה יזומה של מים מתוקים בנחל במטרה להפחית את מליחותו. למרות זאת, הנחל עדיין מזוהם ומכיל חומרים רעילים בריכוז גבוה המסכנים את חיות הבר והמטיילים באזור.[6]
בשנת 2023 קבע בית המשפט העליון שלא חלה התיישנות על זיהום שגרמו מפעלים לייצור פוספטים של חברת כימיקלים לישראל לשמורת הטבע עין בוקק ליד ים המלח ולמי התהום באזור. לכן יש לאשר הגשת תובענה ייצוגית נגד המפעלים - תובענה של קבוצת תושבי הסביבה. לפי מגישי התובענה, זיהום מי התהום אף הסב פגיעה חמורה לשמורת הטבע עין בוקק.[7][8]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל לידיעת ארץ ישראל, הוצאת עם עובד. 1978, הערך בוקק.
- מרדכי גיחון, חפירת המצודה בעין בוקק- שיטות העבודה ומבחר תוצאות. עם הופעת הדו"ח הסופי, בתוך (עורך) ד"ר יעקב אשל, מחקרי יהודה ושומרון - כרך חמישי, הוצאת מכון המחקר של המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, תשנ"ה, עמ' 153–172
- מנחם תלמי, אפרים תלמי, "כל הארץ-לכסיקון גאוגרפי של ישראל", הוצאת "עמיחי" בע"מ, ספטמבר 1966, עמ' 556
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צוק תמרור - מעלה בוקק מנהלת הטיולים
- נחל בוקק, מנהלת הטיולים
- מסלול טיול מעודכן בנחל בוקק
- אסף רוזנטל, מי יציל את המעיינות?, באתר "הידען", 28 בינואר 2015
- יעל זילברשטיין ברזידה, טיול קצר בנחל בוקק, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יאיר גלעדי, כמעט 40 אתרים בחוף ים המלח, באתר סנונית
- ^ שנתון הממשלה לשנת תשי"א, עמ' 292, בארכיון המדינה
- ^ הערך "בּוֹקֵק" במילון בן יהודה באתר פרויקט בן יהודה
- ^ יוסף פורת, בני כמה נחלי המעיינות?, באתר סנונית
- ^ בלכר מיכאל, תנאים לשיקום נחל בוקק: האם הם כבר קיימים?, מחקרי הנגב, ים המלח והערבה 10(1), מרץ 2018, עמ' 16-24
- ^
צפריר רינת, מחקר: מפעלי הפוספטים של כימיקלים לישראל גרמו זיהום חמור למעיינות בנגב, באתר הארץ, 27 ביוני 2021
- ^ צפריר רינת, פסק דין תקדימי: לא חלה התיישנות על זיהום שגרמו מפעלי איי.סי.אל לשמורת הטבע עין בוקק, באתר TheMarker, 12 באוקטובר 2023
- ^ גלעד מורג, השופטת ברון בפסק דין ביום פרישתה: "יש למנוע נזקי זיהום עתידיים", באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
