נחלת יהודה (ראשון לציון)
| מידע | |
|---|---|
| עיר | ראשון לציון |
| תאריך ייסוד | 1913 |
| מייסדים | חובבי ציון |
| על שם | יהודה לייב פינסקר |
| קואורדינטות | 31°58′58″N 34°48′25″E / 31.98278889°N 34.80686944°E |
| שכונות נוספות בראשון לציון | |
|
(למפת גוש דן רגילה)   נחלת יהודה  מצפון: __ חולון, __ בת ים ממזרח: __ מועצה אזורית שדות דן מדרום: __ באר יעקב, __ נס ציונה, __ מועצה אזורית גן רווה ממערב: הים התיכון תחום בתוך שטח העיר: __ שפד"ן | |
  | |
נחלת יהודה היא שכונה בעיר ראשון לציון, שהוקמה מצפון לעיר כמושב נפרד[1] בשנת 1913 ה'תרע"ג על ידי "חובבי ציון". בשנת 1988 ה'תשמ"ט צורף המושב לעיר כשכונה בת כ-2,400 תושבים.
בשנת 1912 החליט ועד "חובבי ציון" לייסד מושב בשם "נחלת יהודה", על שמו של ד"ר יהודה לייב פינסקר. אחד העם והאגרונום אברהם זוסמן יצאו לארץ ישראל על מנת לאתר מקום להקמת המושב והמליצו להקימו על חלקת אדמה שחברת פיק"א רכשה מערביי בית דג'אן, מצפון לראשון לציון. ההחלטה דיברה על "מושב פועלים", שיועדו להמשיך בעבודתם כפועלים, עם משק עזר קטן ליד הבית בעיקר לצריכה עצמית. לצורך כך הוקמה בארץ ועדה, שחבריה היו ד"ר חיים חיסין ומנחם שינקין מטעם "חובבי ציון", מנשה מאירוביץ ודב חביב לובמן מטעם איכרי ראשון לציון, וברל כצנלסון ומאיר רוטברג מטעם הסתדרות פועלי יהודה, וזו עסקה בקביעת רשימת הפועלים שיתיישבו במושב. ביום ו' בשבט ה'תרע"ג (14 בינואר 1913) הונחה אבן הפינה ליציקת ברכת המים למושב החדש[2].
כאמור טרם הקמת המושב החליט ועד "חובבי ציון" שלמתיישבים יוקצו חלקות שיספיקו להקמת בית ומשק עזר קטן, כך שהמתיישבים יוכלו להמשיך לעבוד כשכירים בראשון לציון, אך לאחר הקמתו ביקשו המתיישבים להגדיל את נחלותיהם, כדי שיוכלו להתפרנס מעבודה בהן בלבד[3]. היה זה מושב העובדים השני שהוקם בארץ ישראל, לאחר עין גנים שליד פתח תקווה. שטח היישוב היה 4,500 דונם.
בשנת 1937 נבחר הרב יעקב אבטליון לרב המושב, וכיהן בתפקיד זה עד לשנת 1948[4].
בשנות ה-40 פעלה במושב קבוצה של בוגרי הכשרה מגרמניה שנקראה קיבוץ "אמונים", וחבריה הקימו את קיבוץ עין הנצי"ב.
בתקופת העלייה ההמונית, עם קום מדינת ישראל, הוקמה בסמוך למושב מעברה, שאכלסה כ-700 משפחות, מרביתן עולי עיראק ותימן[5], המעברה סופחה לנחלת יהודה, שבה היו 200 משפחות בלבד[6], והיישוב הוכרז כמועצה מקומית[7]. באופן טבעי הדבר השפיע גם על נבחרי הציבור, שהיו כעת מעולי עיראק: לראשות המועצה נבחר מרדכי טקו, וכרב המועצה מתשי"ב 1952 כיהן הרב משה צאלח, עד לפטירתו בתשכ"ו 1966[8]. שניהם עלו לארץ מעיראק בתשי"א 1951.
באמצע שנות ה-50 עברו חלק מתושבי המעברה ליישובים אחרים, וחלק אחר עבר לבתי קבע ביישוב[9]. בשנת 1963 היו בנחלת יהודה כ-60–70 נחלות ועוד כ-700 משפחות עירוניות[10]. כ-40 משפחות נותרו בשנת 1964 במעברת נחלת יהודה והן סירבו להצעות לשיכון בנחלת יהודה. חלקם רצו לעבור לתל אביב ואחרים סירבו לכל הצעה לעזוב את המעברה[11]. האזור הוותיק של היישוב נקרא בשם "נחלת יהודה א'", ואזור המעברה נקרא "נחלת יהודה ב'"[12][13]. האזור שהפריד בין שני חלקים אלה נבנה רק לאחר סיפוח היישוב לראשון לציון, ונקרא "נחלת התיכונה" או בשם הרווח יותר "נחלת החדשה".
שאלת האיחוד עם ראשון לציון עלתה כבר בשנות ה-50[6][14] ונדונה גם בשנות ה-60[15]. האיחוד יצא לפועל בשנת 1988, ומאז נחלת יהודה היא שכונה של ראשון לציון[16].
בשנות השמונים כיהן כרב המועצה הרב אברהם מאיר יעקובוביץ, עד לפטירתו בתשנ"א 1991[17].
באפריל 2018 אישרה הוועדה המחוזית תוכנית התחדשות בצפון ראשון לציון, כאשר במסגרת "פינוי בינוי", ייבנו בשכונה כ-800 דירות חדשות[18].
בשכונה פועל מועדון הכדורגל הפועל נחלת יהודה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאיר חובב (עורך), ספר נחלת יהודה, בהוצאת המועצה המקומית נחלת-יהודה, 1965.
- נאוה גורן ועמנואל (מנו) שטיין (עורכים), פעם היה כאן מושב: נחלת יהודה בת 100, בהוצאת עיריית ראשון לציון, 2013.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אורי שפר, מושב-עובדים בנחלת-יהודה (תרע"ג – 1913), קתדרה 53, ספטמבר 1989, עמ' 106-85
- בת ציון עראקי קלורמן, התיישבות פועלים תימנים ואשכנזים, מראשון-ציון לנחלת-יהודה ובחזרה, קתדרה 84, יולי 1997, עמ' 85–106
- יצחק יעקבי, נחלת יהודה בת 50, דבר, 24 במרץ 1967
- ע. גרא, המושב נחלת יהודה חוגג, מעריב, 26 בינואר 1967
- אמיתי גזית, וילות כיד הברון, באתר כלכליסט, 1 בנובמבר 2017
- מידע על אתר נחלת יהודה, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מפת ארץ ישראל בהוצאת הקרן הקימת, 1927 עם סימון 'מחנה יהודה' מצפון לראשון לציון, באתר הספרייה הלאומית, אוסף אמיר כהנוביץ
- ^ מתיישבי נחלת יהודה, באתר "אלבום המשפחות"
- ^ ש. ויליניץ, התרגזותם של בני נחלת יהודה, דואר היום, 14 ביוני 1925
אורי שפר, מושב-עובדים בנחלת-יהודה (תרע"ג – 1913), קתדרה 53, ספטמבר 1989, עמ' 85–106 (חסר: עמ' 98–99) - ^ ספר קאליש חלק שני, עמ' 226
- ^ כיצד מתחסלת המעברה בנחלת יהודה, על המשמר, 25 באוקטובר 1954
- ^ 1 2 מתכוונים לחסל את מעברת נחלת יהודה, על המשמר, 18 בפברואר 1954
- ^ יהושע ביצור, המעברה בלעה את נחלת יהודה, מעריב, 7 ביוני 1953
- ^ על הרב צאלח קיראו ב-https://www.hamichlol.org.il/רבי_משה_צאלח וב - https://www.mytzadik.com/tzadik.aspx?id=2409.
- ^ מתחסלת מעברת נחלת יהודה, דבר, 6 במרץ 1956
- ^ בעיית המיזוג של נחלת יהודה עס ראשל"צ, הצופה, 2 בדצמבר 1963
- ^ סלאח שבתי לא רוצה שיכון, על המשמר, 6 בספטמבר 1964
- ^ התנחלות אוהלים בנחלת יהודה, דבר, 23 ביוני 1980
- ^ אהרון דולב, מתנחלי "נחלת" רוצים דירות בלי טרמפיסטים פוליטיים, מעריב, 27 ביוני 1980
- ^ א. שלמון, תביעה לאיחוד נחלת יהודה עם ראשון לציון, דבר, 21 במאי 1956
- ^ ע. גרא, סיפוח נחלת יהודה לראשל"צ גורם לבעיות וסערת רוחות, מעריב, 21 בנובמבר 1963
יצחק יעקבי, נחלת יהודה בת 50, דבר, 24 במרץ 1967
ועדה תבדוק ההצעה למזג את נחלת יהודה עם ראל"צ, מעריב, 22 בינואר 1969 - ^ עדינה חכם, 5 דקות מהקניון: ביקור בנחלת יהודה בראשל"צ, באתר ynet, 25 במאי 2012
- ^ היה נכדו של "אבי האסירים", הרב אריה לוין. נקבר בהר הזיתים.
- ^
גילי מלניקצי, פינוי בינוי בראשון לציון: 800 דירות ייבנו במקום אצטדיון כדורגל, באתר TheMarker, 25 באפריל 2018
