נווה אביבים
 | |
| נווה אביבים במבט מן האוויר | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | תל אביב-יפו |
| שטח | 776 דונם |
| אוכלוסייה | 12,304 (2009) |
| קואורדינטות | 32°07′04″N 34°47′53″E / 32.11771111°N 34.79797222°E |
| שכונות נוספות בתל אביב-יפו | |
|
(למפת גוש דן רגילה)   נווה אביבים  | |
  | |
נָווה אביבים היא שכונה השוכנת ברמת אביב שבצפון תל אביב. גבולות השכונה הם רחוב חיים לבנון ממזרח, שדרות קק"ל מצפון, דרך נמיר ממערב, ורחוב איינשטיין בדרום.
השכונה משתרעת על פני כ-776 דונם, והשטח הבנוי בה הוא כ-529 דונם, המחולקים ל-5,360 יחידות דיור. השכונה מונה למעלה מ-12,000 איש, מהם כ-23% מעל גיל 65 (נתוני שנת 2012). השכונה מאופיינת, כמו שאר השכונות ברמת אביב, באוכלוסייה ממעמד סוציו-אקונומי גבוה.[1]
יש הכוללים בשכונה שטח קטן יותר, המגיע רק עד רחובות טאגור ואנדרסן מדרום, ומכנים את השטח מדרום לרחובות אלו ומצפון לרחוב איינשטיין "רמת אביב ב'". חלוקה זו הייתה נפוצה יותר בעבר. עם זאת, כיום תושבי השכונה מכנים את מלוא השטח "נווה אביבים" ובאתר העירייה הוא מכונה "נווה אביבים וסביבתה".
חלק מהשכונה נבנה על ידי חברת אדגר בבעלות מוניס רויטמן וגיגי פרס (אחיו של שמעון פרס, שניהם התגוררו בשכונה) וחלק על ידי חברת "נווה", שהעניקה לשכונה את שמה. הבניינים שנבנו על ידי "נווה" הם רבי קומות שבהם דירות גדולות ומרווחות, ובהם נמנים מבנים ברחובות רב אשי, רבינא, יהודה הנשיא, לויטן, פסטרנק. מבנים אלה תוכננו על ידי האדריכל זוכה פרס רוקח אהרון דורון. חברת אדגר בנתה את הבניינים הגבוהים של רחוב אופנהיימר, הבניינים הגבוהים של רחוב טאגור וכן את שורת הבניינים של רחוב לבנון (האוניברסיטה לשעבר). המגדלים של רחוב טאגור (40, 42, 44) היו חידוש בתל אביב - החניון התת-קרקעי הראשון בתל אביב למגדלי מגורים[דרוש מקור].
בתיה הראשונים של השכונה הוקמו באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20 ברחובות לויטן ופסטרנק, אך עיקר השכונה הוקם במהלך שנות ה-70. בתיה האחרונים של השכונה הוקמו באמצע שנות ה-90 ברחוב טאגור וברחוב יהודה הנשיא.
בשכונה פועלים שני בתי כנסת אורתודוקסים ברחוב אופנהיימר - 'היכל חיים' הספרדי ו'נווה קודש' האשכנזי.
ידוענים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבין תושביה המפורסמים של השכונה ניתן למנות את שמעון פרס ורעייתו סוניה פרס שהתגוררו ברחוב אופנהיימר. עם בחירתו לנשיא המדינה עבר שמעון פרס להתגורר בבית הנשיא שבירושלים. כמו כן, ברחוב רב אשי התגוררו יצחק רבין ורעייתו לאה עד סוף ימיהם, ובאותו הרחוב התגורר גם פרופ' דניאל פרידמן, חתן פרס ישראל לחקר המשפט ושר המשפטים לשעבר. ברחוב אופנהיימר התגוררה עד סוף ימיה גם המשוררת והמלחינה נעמי שמר. הסופר עמוס עוז התגורר בשנותיו האחרונת ברחוב לויטן. ברחוב טאגור התגוררו הסופר והמשורר אהרון אמיר, האמנית אסתר פרץ ארד וחבר הכנסת אופיר אקוניס. פרופ' דוד ליבאי, שר המשפטים לשעבר, התגורר עד סוף ימיו ברחוב חיים לבנון. שרגא פרידמן ושושנה רביד, שחקני הבימה גרו ברחוב איינשטיין.
אתרים בשכונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בית האיגוד הישראלי לשחמט (רחוב טאגור 26)
- מועדון הברידג' - נווה אביבים (רחוב טאגור 38)
- קאנטרי נווה אביבים (רחוב יהודה הנשיא 34)
- שבט צופי אביב
- בית מילמן (רחוב טאגור 32) ובו מעונות סטודנטים של אוניברסיטת תל אביב.
- תנועת בני עקיבא (רחוב גייגר)
מוסדות חינוכיים:
- בית הספר היסודי ארזים
- בית הספר היסודי ניצנים
- בית הספר לילדים בעלי צרכים מיוחדים - יחדיו
- אשכול גנים צ'רטוק
- גן פוליטי
- גינת בית השחמט
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכאל יעקובסון, האיש שהמציא את מכונת המגורים המושלמת, באתר Xnet, 28 ביוני 2012
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על הגינה המשותפת ברמת אביב מ-1960, אתר 'חלון אחורי', 24 בדצמבר 2012
- נתונים סטטיסטיים על רבעים ושכונות בתל אביב-יפו (2012), באתר עיריית תל אביב-יפו
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "נוה אביבים וסביבתה" מתוך "רבעים ושכונות בתל אביב-יפו 2014"