לדלג לתוכן

מפעלי חבל מעון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית

שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]

מפעלי חבל מעון (יח"מ)
נתונים כלליים
סוג קואופרטיב
תקופת הפעילות 1956–הווה (כ־68 שנים)
מיקום המטה מועצה אזורית אשכול
ענפי תעשייה מאגדים את פעילות השיווק של תפוחי אדמה, גזר, צנונית, בצל והדרים מ-14 קיבוצים בנגב המערבי
אנשי מפתח דיאנה בוגוסלבסקי (יו"ר)
דרור תנורי (מנכ"ל)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מפעלי חבל מעון (יח"מ) הם מפעלים אזוריים שמטרתם היא לאגד את פעילות שיווק התוצרת החקלאית של 14 קיבוצים בנגב המערבי, רובם במועצה האזורית אשכול. ענפי הייצור המרכזיים של התאגיד, הפועל כקואופרטיב, הם תפוח אדמה, גזר, צנונית, בוטנים והדרים.

היקף הפעילות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפעלים עובדים בכל עונות השנ�� ומטפלים בתוצרת חקלאית משטח מעובד המשתרע על כ-250 אלף דונם קרקע שלחין ו-4,000 דונם של פרדסי הדרים. המפעלים אינם עוסקים בעיבוד מזון, אלא אך ורק בטיפול ראשוני בתוצרת חקלאית ובשיווקה. למרות תנאי האקלים באזור והקרקע החולית, החקלאות בחבל אשכול היא אינטנסיבית. סך התוצרת של ירקות שורש (תפוחי אדמה, גזר וצנונית) המשווקת על ידי התאגיד מגיעה ליותר מ-160 אלף טון בשנה. תפוחי האדמה, המהווים גידול מרכזי בנגב המערבי, תופסים כ-85% מנפח הפעילות במפעלים. נתח השוק של יח"מ בתפוחי אדמה לשוק המקומי עומד על כ-25%. 45% מהתוצרת מיוצאת לשווקים באירופה כשאנגליה רוכשת 45% מכלל התוצרת, גרמניה (15%), הולנד (15%), צרפת (13%) ושווייץ (12%). שאר התוצרת משווקת למזרח אירופה ורוסיה. בנובמבר 2011 הקימו מפעלי חבל מעון חברת יצוא עצמאית בעקבות קריסת אגרקסקו. לאחר שעבדה עם זו במשך עשרות שנים והייתה הלקוח הגדול ביותר שלה בהיקף הכמותי של היצוא.

היסטוריית הפעילות החקלאית באזור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמת המשקעים השנתית הממוצעת באזור נעה בין 100 ל-300 מ"מ ולא מאפשרת גידול ירקות בדרך של חקלאות בעל. נקודת המפנה בחקלאות בנגב המערבי הייתה בשנות החמישים, עם הקמת מפעל ירקון-נגב שסיפק מים גם לצורכי חקלאות והביא להתאמת הגידולים לתנאי הקרקע והאקלים. עם השנים התפתחו החקלאות הקיבוצית והחקלאות המושבית באזור לכיוונים שונים; המושבים פנו לגידול ירקות בעיקר בחממות ובבתי צמיחה והתארגנו לשיווק בנפרד. הקיבוצים התמקדו בעיקר בגידולים בשטחים פתוחים ושמרו על שיווק משותף בחלק גדול מהגידולים החקלאיים. רק בסוף שנות החמישים הוצב במפעל האזורי מערך ראשון למיון תפוחי אדמה.

קיבוצים החברים בקואופרטיב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחל עוז, בארי, רעים, כיסופים, עין השלושה, נירים, ניר עוז, מגן, גבולות, צאלים, ניר יצחק, כרם שלום, חולית וסופה. החקלאות המאוגדת היא בסיס ההכנסה העיקרי של מרבית קיבוצי חבל אשכול, למעט התעשייתיים שביניהם (בארי, ניר יצחק ומגן). עיקר הפעילות מתבצע בעבודה עצמית על ידי חברי הקיבוצים [דרוש מקור] ורוב היישובים המשווקים למפעלים עדיין מוגדרים כ"קיבוצים שיתופיים".

היסטורית ההנהלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999 נבחר צבי (השי) רובין מקיבוץ ניר עוז לכהן בתפקיד יו"ר ומנכ"ל מפעלי חבל מעון. לאחר 12 שנים, בחודש מרץ 2011, נבחר שלמה תירוש להחליפו כיו"ר ודרור תנורי החליף את רובין כמנכ"ל. בתפקידו הקודם שימש תנורי כמנהל ענף תפוחי האדמה ביח"מ במשך 12 שנים ולפני כן היה מרכז משק וחבר ההנהלה הכלכלית בנירים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]