לדלג לתוכן

מסכת עדיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

מַסֶּכֶת עֵדֻיּוֹת (נקראת גם 'בחירתא' או 'מסכת בחירתא') היא המסכת השביעית בסדר נזיקין במשנה. במסכת זו שמונה פרקים.

מסכת זו שונה מכל המסכתות האחרות במשנה מכיוון שהיא אינה עוסקת בנושא מרכזי אחד, אלא מובאות בה הלכות בעניינים שונים. מסכת עדויות נערכה וסודרה על ידי החכמים ב'כרם ביבנה' – בזמן שהסנהדרין שכנה ביבנה לאחר חורבן בית המקדש השני. גם סידור המשניות בתוך המסכת אינו לפי עניין או תוכן, אלא לפי שמות התנאים ששנו אותן או העידו עליהן. במסכת זו נמצאות כמה הלכות יסודיות וחשובות שנמסרו על ידי תלמידים מפי רבותיהם.

לפי הגמרא[1] כל המסכת נשנתה ביום שמינו את רבי אלעזר בן עזריה לנשיא במקום רבן גמליאל. למעשה, כל מקום שנאמר במשנה "בו ביום", פירושו: ביום שמינו את רבי אלעזר בן עזריה לנשיא בישיבה ביבנה. כל זמן שרבן גמליאל היה הנשיא, הוא היה מכריז ואומר: ”כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו, אל ייכנס לבית המדרש”, וכשנתמנה רבי אלעזר בן עזריה לנשיא, ניתנה רשות לכל התלמידים להיכנס לבית המדרש, ומתוך שרבו התלמידים, רב החידוד והפלפול, ולא הייתה הלכה תלויה בספק בבית המדרש.

למסכת עדויות יש תוספתא, אך אין לה תלמוד ירושלמי או בבלי.

רבי שלמה סיריליו ערך מעין גמרא על מסכת עדויות, שלוקטה מסוגיות שונות בבבלי ובירושלמי הנוגעות למסכת זו. ה"גמרא" בשלמותה[2] יצאה לאור לראשונה בשנת תשע"ד על ידי מכון אהבת שלום בעריכת הרב בצלאל דבליצקי.

מיקומה של המסכת בסדר נזיקין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה לאחר שהסתיים הדיון על הדינים (במסכת נזיקין), הדיינים (במסכת סנהדרין) וכל מה שבסמכות הדיינים (גזירת מלקות ואכיפת שבועות) הגיע העת לעסוק בעדויות. וזאת מכיוון שרוב המסכת עוסקת בעדויות על הלכות, שהעידו עליהן אנשים ברורים נאמנים, ושעדותם ראוי לסמוך עליה. ושלב העדויות הוא אחד משלבי הדין. והטעם שמסכת זו נשנתה אחר מסכת שבועות הוא שבמסכת שבועות יש צורך בכל משפט (על מנת לאמת את העדויות), ו"ועדויות הם הודעת הדברים שהעידו בם לפני השופטים בעתים ידועים, וקיבלו אותם מהם".

פרקי המסכת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. שמאי אומר (ארבע עשר משניות[3])[4] בפרק זה מובאים כללי פסיקה יסודיים.
  2. רבי חנינא סגן הכהנים (עשר משניות).[5]
  3. כל המטמאין באוהל (שתים עשרה משניות).[6]
  4. אלו דברים (שתים עשרה משניות)[7] רשימת הלכות שבהן בית שמאי מקלים ובית הלל מחמירים, בניגוד לרגיל.
  5. רבי יהודה אומר (שבע משניות)[8] המשך נושא הפרק הקודם והמחלוקות בין החכמים לעקביא בן מהללאל.
  6. רבי יהודה בן בבא (שלוש משניות).
  7. העיד רבי יהושע (תשע משניות).
  8. העיד רבי יהושע בן בתירא (שבע משניות).

בסה"כ יש במסכת כ-74 משניות.

פרשני המסכת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הפרשנים שכתבו פירוש למסכת זו נמנים הרמב"ם, הראב"ד, תוספות ר"ש משאנץ ר' עובדיה מברטנורא, ר' פנחס קהתי ועוד.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ויקיטקסט משנה, מסכת עדיות, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תוספתא, מסכת עדיות, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים

    [עריכת קוד מקור | עריכה]
    1. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ח, עמוד א'
    2. ^ חלק קטן מ"גמרא" זו יצא לאור בשנת תשס"ב על ידי מכון אופק עם תוספות הרא"ש על מסכת חגיגה
    3. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
    4. ^ פרק א'
    5. ^ פרק ב'
    6. ^ פרק ג'
    7. ^ פרק ד'
    8. ^ פרק ה'