מיכל כהן (עורכת דין)

מיכל כהן היא עורכת דין ישראלית, המשמשת הממונה על התחרות החל מספטמבר 2022. במסגרת תפקידה זה היא מייעצת למשרדי הממשלה ואחראית על אכיפת חוק התחרות הכלכלית^[1]. כהן כיהנה כסגנית היועץ המשפטי וכיועצת המשפטית של רשות התחרות.

כהן בעלת תואר ראשון במשפטים בהצטיינות ותואר ראשון בכלכלה בהצטיינות יתרה מאוניברסיטת תל אביב, ובעלת תואר שני במשפט וכלכלה בהצטיינות במסגרת תוכנית erasmus ואוניברסיטת קומפלוטנסה של מדריד (compultense). התמחתה במחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה שם החלה לעסוק בעריכת דין. במסגרת עבודתה במחלקה הכלכלית הייתה שותפה לצוות התביעה בפרשת קרטל חברות הביטוח.

בשנת 2006 הצטרפה לרשות התחרות וכיהנה בתפקיד סגנית היועץ המשפטי לעניינים פליליים. במסגרת התפקיד הובילה את הטיפול בתיק קרטל חברות הגפ"מ. מ־2013 שימשה כהן סגנית בכירה ליועץ המשפטי לעניינים אזרחיים ומנהליים. במסגרת תפקיד זה הטמיעה והובילה את הליכי האכיפה המנהלית ברשות^[2]. בדצמבר 2018 מונתה ליועצת המשפטית של הרשות.

החל מספטמבר 2022 מכהנת כממונה על התחרות^[3]. עם כניסתה לתפקיד יצאה למאבק במונופולים הגדולים. בוצעה פשיטה על משרדי שופרסל, שטראוס ויוניליוור בחשד לתיאום מחירים בשוק המזון הריכוזי ונפתחה חקירה באזהרה של בכירים בענף המזון. בעקבות מהלכים ��לו הספקים הגדולים הקפיאו זמנית את העלאות המחירים שתכננו. רשות התחרות אף הטילה קנס של 111 מיליון שקל בכפוף לשימוע על שטראוס, שנחשדה במיזוג עם משק ויילר לפני קבלת אישור; הטילה קנסות על שבע חברות שהפרו את הוראות חוק המזון והודיעה על כוונתה להגיש כתב אישום תקדימי נגד שטראוס מפני שאותתה על כוונתה להעלות מחירים. בינואר 2024 החליטה רשות התחרות לאסור על ספקים גדולים לסדר את המוצרים על המדפים ברשתות המזון, כך שיתפנה מקום גם לספקים הקטנים^[4]. בנוסף קיבלה הרשות בראשותה של כהן סמכות מורחבת במניעת מיזוגים שפוגעים בתחרות^[4]. בפברואר 2024 הודיעה רשות התחרות כי היא שוקלת מתן קנס של 64 מיליון שקלים לחברת התרופות ניאופרם וקבעה כי ניצלה לרעה את כוחה והייתה צד להסדר כובל באספקת תרופה לסרטן הדם^[5].

יחד עם זאת רשות התחרות אישרה בקשות מיזוג מצד גורמים עוצמתיים כמו שופרסל, שהשתלטה על שוק סיטונאות המזון, ומנגד דחתה בקשות מיזוג שוליות^[6].

במאי 2023 החל ניר ברקת בניסיון הדחתה לאחר שלא נענתה לבקשתו של אמנון מרחב לפתוח בהליכי אכיפה כלפי חברת מזון, במקרה שבו לא נרשמה כל הפרה של החוק על ידה. בעקבות ניסיון ההדחה שלחו הממונים על התחרות בעבר לשר הכלכלה מכתב המביע התנגדות נחרצת לניסיון ההדחה והדגישו את חשיבותה של עצמאות הרשות^[7][8][9]. לאחר ניסיון ההדחה הואץ קצב פעילות הרשות^[6].