מזייפי המטבעות
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזיציה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזיציה. | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | אנדרה ז'יד |
| שפת המקור | צרפתית |
| סוגה | רומן |
| מקום התרחשות |
פריז  |
| הוצאה | |
| הוצאה |
La Nouvelle Revue Française, אלפרד א. קנופף |
| תאריך הוצאה | 1925 |
| מספר עמודים | 281 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | הוצאת סימן קריאה |
| תאריך | 1977 |
| תרגום | יהושע קנז |
| פרסים | |
|
רשימת 100 הספרים של המאה של לה מונד | |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 001906911, 001921865 |
  | |
כללי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מזייפי המטבעות (בצרפתית: Les faux-monnayeurs) הוא רומן צרפתי משנת 1925 מאת אנדרה ז'יד, אשר פורסם לראשונה ב-Nouvelle Revue Française. התרגום העברי נעשה בידי יהושע קנז. מבחינות רבות, ספר זה נחשב כמבשר ה"רומאן החדש".
מזייפי המטבעות מציג מספר ניכר של דמויות גברים הומוסקסואלים או ביסקסואלים - המתבגר אוליבייה, ברנאר, עמיתיו ללימודים גונתראן ופיליפה, ולבסוף הסופר המבוגר קומטה דה פאסוואן, ואדואר הנדיב. חלק חשוב מהעלילה הוא תיאור אפשרויות מערכות יחסים הומו-ארוטיות שליליות או חיוביות.
עם הופעתו זכה הרומן לקבלת פנים צוננת, ככל הנראה בשל התמות ההומוסקסואליות והמבנה הבלתי רגיל שלו, לתקופתו. עם זאת, הרומן זכה למוניטין בשנים שלאחר מכן ובאופן כללי נחשב כיצירת מופת בקאנון המערבי של הספרות.
הכנת הרומן, הכולל מכתבים, גזירי עיתון וחומרים אחרים, תועדה על ידי ז'יד בשנת 1926 ב-"Journal of The Counterfeiters".
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרכז העלילה עומדת דמותו של ברנאר - חברו ללימודים של אוליבייה המתכונן למבחני הבגרות שלו. ברנאר מגלה כי הוא ממזר ומשתמש בכך כאמתלה לבריחה מן הבית. הוא מבלה לילה במיטתו של אוליבייה (שם הם מנהלים שיחה על מיניות במהלכה אוליבייה חושף את דבר ביקורו אצל זונה, אשר לא מצא כחוויה מהנה במיוחד). לאחר שברנאר גונב את המזוודה השייכת לאדואר, דודו של אוליבייה, הוא נהפך למזכירו האישי. אוליבייה מקנא ומסיים בזרועותיו של קומטה דה פאסוואן, אדם ציני ושטני, והשניים נוסעים יחדיו לים התיכון.
בסופו של דבר, ברנאר ואדואר מחליטים שאינם מתאימים זה לזה כפי שציפו, וברנאר עוזב לטובת משרה בעיתון, ולבסוף מחליט לחזור לבית אביו. אוליבייה הופך תחתיו למזכירו האישי של אדואר, ולאחר ערב רב אירועים במהלכו הוא מביך אותו בצורה גמורה, אוליבייה מסיים את הערב במיטתו של אדואר, והשניים סופסוף מממשים את תשוקתם שעד כה לא העזו לגלות.
עלילות משנה שונות נשזרות סביב אלמנטים אלה. סיפורו של אחיו הצעיר של אוליבייה, ז'ורז', ומעורבותו עם זייפני מטבעות, וסיפורו אחיו הבכור, ונסאן, ויחסיו עם לורה, אישה נשואה, עימה הביא ילד מחוץ לנישואין.
במובנים מסוימים מזכיר הרומן את התמות העולות במחזה של פרנק ודקינד "האביב המתעורר", כמו למשל אופן השיחה והפעולה, שאינו מותאם לגילם, של המתבגרים בספר, ולצד זאת אי כשירותם של המבוגרים (במיוחד של האבות), כמו גם המוטיבים של התפתחות וזהות מינית מבולבלת. מזייפי המטבעות חולק עם המחזה את התפישה fh מערכות יחסים הומוסקסואליות טובות יותר, תחת תנאים מסוימים, מהטרוסקסואליות, כאשר האחרונות לפיו מובילות באופן בלתי נמנע לתוצאות הרסניות.
זיהוי אפשרי של דמויות בספר עם דמויות בשר ודם
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלבד זיהוי של ז'יד עצמו עם חלק מהדמויות, דמויות אחרות ברומן מזוהות עם אנשים אמיתיים. קומטה דה פאווסאן נתפס כמרמז לז'אן קוקטו, אוליביה למארק אלגרה, ולורה לבת דודתו של ז'יד, ובהמשך אשתו, מדליין. אלפרד ג'רי נוכח גם הוא בסצנת המסיבה תחת שמו האמיתי ואובו רוי מוזכר גם הוא. מסיבות אלו, נראה כי עלילת הרומן מתקיימת בין 1896 (הפרמיירה של אובו רוי) לבין 1907 (מותו של ג'רי). רישום ביומנו של אדואר בפרק 12 בחלקו השלישי, מציין שנת בציר של יין משנת 1904, מאשר את החשד לטווח ספציפי יותר של זמן שבו ממוקם ככל הנראה הרומן.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- André Gide: The Counterfeiters. ISBN 0394718429
- André Gide: Journal of The Counterfeiters.
- List of books portraying paedophilia or sexual abuse of minors
- "Gide's Rhetoric of Acceptance in Les Faux-monnayeurs" by Eric Mader
- "Gide's Fictional Technique" by Justin O'Brien
- "La Séduction du lecteur-André Gide" by Maya Nestelbaum, Sorbonne Paris IV
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מזייפי המטבעות, באתר OCLC (באנגלית)
- מזייפי המטבעות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)