מוני אמריליו

מוני אמריליו

לידה	28 בינואר 1932 (בן 92) סקופיה, ממלכת יוגוסלביה
מוקד פעילות	ישראל
עיסוק	מלחין מעבד מוזיקלי
פרסים והוקרה	פרס משרד החינוך והתרבות (2005) פרס אקו"ם
www.moni.yesh.net
פרופיל ב-IMDb

מוֹני אָמָרִיליוֹ (נולד ב-28 בינואר 1932 בסקופיה, ממלכת יוגוסלביה) הוא מלחין ומעבד מוזיקלי ישראלי, שרבים משיריו הפכו לנכסי צאן ברזל בזמר העברי. חתן פרס אקו"ם על מפעל חיים (2004) ופרס משרד החינוך והתרבות על מפעל חיים (2005)^[1].

נולד בשם סולומון (שלמה, שהפך לסלמוניקו ולמוני)^[2] אמריליו בשנת 1932 בסקופיה שביוגוסלביה (כיום בירת מקדוניה הצפונית).^[3] בגיל שש החל ללמוד נגינה בכינור. עם הפלישה הגרמנית ליוגוסלביה באביב 1941, במלחמת העולם השנייה, נמלטו בני משפחתו לאלבניה, אז תחת כיבוש איטליה, ושם שרדו כשהם מסתתרים ברחבי הארץ. לאחר המלחמה שבה המשפחה ליוגוסלביה, משם עברה לאיטליה, ובינואר 1948 היגרה לצ'ילה והתיישבה בבירה סנטיאגו, שם הצטרף אמריליו לתנועת "השומר הצעיר". באותה תקופה כבר ידע לנגן באקורדיון, ויחד עם לימוד נגינה בכינור, החל ללמוד קומפוזיציה ולכתוב יצירות מוזיקה קלאסית. באותה תקופה הופיע עם ידידו לאון שידלובסקי (בעצמו מלחין ולימים פרופסור באקדמיה למוזיקה על שם רובין בתל אביב) – הוא בכינור ושידלובסקי בפסנתר, ולעיתים בלוויית מקהלות וריקוד – כדי לגייס תרומות למפעלים ציוניים.

בשנת 1952 עלה לישראל עם גרעין "השומר הצעיר" מצ'ילה, לקיבוץ מרחביה. כעבור שמונה חודשים הצטרף הגרעין לקיבוץ דביר שבצפון הנגב, שהוקם ב-1951. אמריליו שירת בנח"ל, ושם הכיר את חנה, חברת מרחביה, (מילדי טהראן), נישא לה ושב למרחביה. הוא נשלח מטעם הקיבוץ ללמוד קומפוזיציה ומוזיקה ��סמינר אורנים אצל אבל ארליך, ואחר-כך למד מוזיקה אצל עדן פרטוש באקדמיה למוזיקה בתל אביב.

לאחר שסיים את לימודיו באקדמיה היה במשך למעלה משני עשורים מורה למוזיקה בקיבוץ עין כרמל. בנוסף הדריך להקות צבאיות ומקהלות ועבד כמעבד מוזיקלי^[4]. לאחר מכן לימד במשך שנים רבות בסמינר לוינסקי למורות וגננות.

יצירה שכתב לכבוד עשור למדינה הוקלטה ביוזמתו של שלום רונלי-ריקליס והושמעה ברדיו.

בשנותיו הראשונות בארץ כתב אמריליו יצירות קלאסיות – רפסודיות לכינור, מונולוגים לחליל ולצ'לו, קונצ'רטו וסוויטה לתזמורת. חלק מיצירותיו בוצעו והוקלטו ב"קול ישראל".

בשנת 1969 חיבר עבור אלבומה של חוה אלברשטיין משירי רחל את לחני השירים "שי", "יונתן" ו"בגני נטעתיך". מאז ועד היום הלחין ועיבד עשרות רבות של שירי משוררים מכל התקופות. כמו כן הלחין החל משנות השישים עשרות רבות של שירים לילדים.

בשנות השבעים היה לבולט שבמלחיני שירי פסטיבל הזמר והפזמון ולאחד החשובים במלחיני שירי הלהקות הצבאיות של אותו העשור.

בשנת 2004 הופיע אמריליו במופע משיריו בשם "מוני וחברים", עם הזמרת דגנית דדו בו סיפר על השירים שהלחין ושהפכו לקלאסיקות בזמר העברי.

בשנת 2021 הקליטה רוחמה רז לאחר תקופה ארוכה שיר חדש שהלחין אמריליו למילים של לאה נאור, "בשורה טובה" (אם רק עלה של זית)^[5].

אמריליו הוא הבולט שבמלחיני שירי פסטיבל הזמר והפזמון, אחד המפעלים החשובים בתולדות הזמר העברי.

במשך כמעט שני עשורים התחרו שיריו של המלחין בפסטיבלים.^[6]

אמריליו השתתף בעשרה פסטיבלים בין השנים 1961 ו-1977, יותר מכל מלחין אחר.

עם אחד עשר שירים מתחרים אמריליו הוא המלחין היחיד לו מספר דו ספרתי של שירים.

כמו כן הוא המלחין שזכה יותר מכל מלחין אחר באחד משלושת המקומות הראשונים (להבדיל מיעקב הולנדר שזכה שלוש פעמים במקום הראשון).

בסך הכל זכו חמישה משיריו באחד משלושת המקומות הראשונים:

אחד במקום השלישי ("רכבת העמק" למילים של יורם טהרלב ובביצוע דורית ראובני).

שלושה בשלוש שנים עוקבות במקום השני ("עץ האלון" למילים של יורם טהרלב ובביצוע של יהורם גאון, "רבי עקיבא" למילים של דליה רביקוביץ ובביצוע של רבקה זוהר, "ומתוק האור בעיניים" למילים של רחל שפירא ובביצוע של ששי קשת)

ופעם אחת עם שירו האחד עשר שהתחרה בפסטיבלים והאחרון שבהם, זכה במקום הראשון ("רקפת" למילים של תלמה אליגון ובביצוע של רוחמה רז)^[7].

כמה מהשירים שהלחין ושלא זכו באחד המקומות הראשונים הפכו גם הם לקלאסיקות בזמר העברי, ביניהם "נגן לי ירדן" למילים של יעקב שרת בביצוע רבקה זוהר, "ליבבתיני" למילים משיר השירים בביצוע שושנה דמארי ו"השיר על ארץ סיני" למילים של רחל שפירא בביצוע של שלמה ארצי.

אמריליו נחשב לאחד מחשובי מלחיני שירי הלהקות הצבאיות בכלל ושירי הלהקות הצבאיות של שנות השבעים של המאה העשרים בפרט.

בשנת 1970 החל את עבודתו עם הלהקות הצבאיות.

צוות הווי נח"ל היו הראשונים להקליט את "יש פרחים".

לאחר מכן עבד עם שלישיית פיקוד המרכז ועם להקת פיקוד המרכז, בשני המקרים הסולנית אותה הוא גילה וטיפח הייתה דורית ראובני. בין הקלאסיקות הבולטות של אותן הלהקות שהלחין ועיבד היו "היום היום" שהפך לשיר השנה בשנת 1972 ו"האיש מן הבקעה".

באמצע שנות השבעים עבר לצוות הווי חטיבת הצנחנים עם הסולנית שגם אותה הוא גילה וטיפח, רוחמה רז. בין הקלאסיקות שהלחין עם רוחמה כסולנית היו שיר הנושא של התכנית משנת 1975, "בארץ אהבתי השקד פורח", "אגדת שלושה וארבעה", "ההר הירוק תמיד" ו"לכל אחד ירושלים".

אמריליו תרם רבות כמלחין ומעבד להבאת הלהקות הצבאיות של שנות השבעים לשיאים אמנותיים חדשים.

אמריליו מרבה מאד במהלך עשרות שנות פעילותו לנסות ולהביא את שירי המשוררים הכתובים בספרים לתודעת הקהל הרחב. בין המשוררים הרבים שהלחין משיריהם נמנים לאה גולדברג, דליה רביקוביץ, נורית זרחי, יעקב אורלנד, חיים גורי, יהודה עמיחי, נתן זך, רחל, זלדה, רבי יהודה הלוי, משה אבן עזרא, חיים נחמן ביאליק, נתן יונתן ועוד רבים וטובים. באולפן הפרטי הקטן שבנה הקליט אלבום שלם משירי המשורר טוביה ריבנר, "שוב שמש ירוקה"^[8]. כמו גם מחזורי שירים שלמים של גולדברג, רביקוביץ, זך ועמיחי. לדעת אמריליו, הטקסט חשוב יותר מהלחן והבחירה בו היא שתקבע את מידת שרידותו של השיר המולחן ולכן הוא מקפיד לאורך עשרות בשנים על בחירת טקסטים שרמתם הספרותית גבוהה במיוחד.

אמריליו הלחין שירים לפסטיבל המשוררים לילדים ב-1974 ("אני אוהב לשרוק", "קשת בענן").

בשנים 1975–1978 עבד כמנהל המוזיקלי של סדרת הטלוויזיה לילדים "טלפלא".

אמריליו כתב לחנים לשירי ילדים, בהם "מעבר לים", "פרח עציץ" (שניהם למילותיו של חיים נחמן ביאליק).

"איתך" (מילים: דליה רביקוביץ), "נוצת פלאים", מהאלבום "הענק מארץ קנק" מ-1976.

כמה משירי אלבומה של חוה אלברשטיין "טיקיליטון" מ-1977.

כל שירי האלבום "שירי ערש", מ-1981 של יהורם גאון.

החל משנות התשעים משתף מוני אמריליו פעולה רבות עם סופרת הילדים מיריק שניר. משיתוף פעולה זה נוצרו עשרות רבות של שירים לפעוטות שחלקם יצאו בקלטת השירים לפעוטות "גם אני רוצה חיבוק" בביצוע יהודית רביץ.

בשנת 2001 הלחין ועיבד מוזיקלית את הסדרה "נימי נים" בערוץ הילדים "ערוץ הופ!".

בתחילת שנות השבעים של המאה העשרים החל שיתוף פעולה פורה בין אמריליו לבין המשוררת רחל שפירא. השניים כתבו ביחד שירים רבים, בין השאר לחוה אלברשטיין, ללהקות הצבאיות, לפסטיבל הזמר והפזמון ועוד. בין שיריהם המשותפים הידועים: "אגדת שלושה וארבעה", "בוקר טוב (עולם שלי)", "בעיניים עצומות", "הארץ שלי", "השיר על ארץ סיני", "ומתוק האור בעיניים", "כשאומרים לי שמש", "פרח משוגע", "ציפור בגשם", "שיר השקיעה" ועוד.

בין הכותבים הנוספים עימם שיתף אמריליו פעולה רבות לאורך השנים:

תלמה אליגון ("רקפת", "שלוש אהבותי"),

דודו ברק ("בצל כפות תמר", "היום היום", "ישראל שלי חוגגת", "סבתי מן היישוב").

לאה גולדברג ("בארץ אהבתי השקד פורח", "ביום זה", "קשת בענן").

יורם טהרלב ("ההר הירוק תמיד", "עץ האלון", "רכבת העמק").

נתן יונתן ("יש פרחים", "לכל אחד ירושלים", "נערי").

לאה נאור ("אל תשתול שושנים", "למה לא", "עוד מעט").

דליה רביקוביץ ("איתן", "חמדה", "רבי עקיבא").

את רוב שיריו המוכרים הלחין אמריליו לזמרות, ומקצתם לזמרים והרכבים. שלוש הזמרות שאמריליו הרבה לשתף איתן פעולה ביותר הן דורית ראובני ("היום היום", "האיש מן הבקעה", "יש פרחים", "לכל אחד ירושלים", "רכבת העמק", "ציפור בגשם", "הארץ שלי", "שיר מתוק"), רוחמה רז ("אגדת שלושה וארבעה", "בארץ אהבתי השקד פורח", "רקפת", "ההר הירוק תמיד", "לכל אחד ירושלים", "ערב קיץ ויונים", "למה לא") וחוה אלברשטיין ("איתן", "בעיניים עצומות", "פרח משוגע", "שלוש אהבותי", "שי", "יונתן", "שיר השקיעה").

זמרות רבות נוספות ביצעו את שירי אמריליו, בראשן שתי כלות פרס ישראל שושנה דמארי ("ליבבתיני") ויפה ירקוני ("אני אוהב לשרוק") וכמו כן, רבקה זוהר ("נגן לי ירדן", "רבי עקיבא"), מירי אלוני ("אל תשתול שושנים"), צילה דגן ("חמדה"), אילנה רובינא ("נערי"), גלי עטרי ("סבתי מן היישוב") ועוד.

בין המבצעים של שיריו של אמריליו ניתן למנות בין היתר את יהורם גאון ("עץ האלון"), שלמה ארצי ("השיר על ארץ סיני"), ששי קשת ("ומתוק האור בעיניים"), עוזי מאירי ("בצל כפות תמר"), עוזי פוקס ("קשת בענן"), יזהר כהן ("בוקר טוב") ועוד.

בין ההרכבים שביצעו את שירי אמריליו ניתן למנות בין היתר את "אילן ואילנית" ("ישראל שלי חוגגת"), "הדודאים" ("הבלדה על השיער הארוך והשיער הקצר"), "הפרברים" ("ליבבתיני"), "העמרנים" ("כתנות פסים"), "שלישיית המעפיל" ("כשאומרים לי שמש") ועוד.

• נגן לי ירדן: מנגינות למילים, עיצוב, מיכל אפרת; ציור התווים: מוני אמריליו, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ו 1976.
• יש פרחים, תל אביב: ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל – מפעלי תרבות וחינוך ('הספרייה למוסיקה ע"ש נסימוב'), 1985.
• בארץ אהבתי, תל אביב: הוצאת אבן חושן, 2009.

• 2002 – "מוני אמריליו: השירים היפים" – אוסף, כולל שיר חדש בשם "בית מקדש"
• 2005 – "ערב קיץ ויונים" – אוסף, כולל שני שירים חדשים: "שירלי טמפל" ו"פנאי"
• 2005 – "ארץ געגוע" – כולל 12 שירים חדשים, למילותיהם של חיים גורי, נתן זך, זלדה, חיים נחמן ביאליק, אהוד מנור, רחל שפירא ורעייתו, עדנה פלג.
• 2008 – "שוב שמש ירוקה" – משירי טוביה ריבנר.

• 1971 – "פישקה במילואים".
• 1972 – "נחצ'ה והגנרל".

• בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת זכה בפרס אקו"ם למפעל חיים על פעילותו רבת השנים בזמר העברי
• שנה מאוחר יותר זכה בפרס משרד התרבות למפעל חיים.
• בשנת 2009 יצא ספר שיריו, "בארץ אהבתי" בהוצאת "אבן חושן". לכבוד הוצאתו נערך מופע רב משתתפים בתיאטרון "צוותא, בתל אביב^[9].
• בעשור השני של המאה נערכו שלושה מופעי מחווה גדולים במלאת לו שמונים וחמש שנה, אחד בתיאטרון "הקאמרי" ושניים בתיאטרון "צוותא" בתל אביב.^[10]
• אזרח כבוד של העיר גבעתיים^[11].
• 2022 ערב מחווה בפסטיבל "ימי זמר בתיאטרון חולון"^[2]

ארכיונו שמור במרכז למוזיקה של הספרייה הלאומית.

ב-1960, נשוי ואב לשניים, עזב עם משפחתו את הקיבוץ^[4]. אמריליו היה נשוי לחנה ולהם ארבעה ילדים. כיום הוא נשוי לפזמונאית עדנה פלג.

התגורר שנים רבות ברמת השרון. וכיום הוא תושב גבעתיים.

• אתר האינטרנט הרשמי של מוני אמריליו
• מוני אמריליו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• מוני אמריליו, באתר שירונט
• מוני אמריליו, באתר ספוטיפיי
• מוני אמריליו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• מוני אמריליו, דף שער בספרייה הלאומית
• מוני אמריליו, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
• רשימת הפרסומים של מוני אמריליו, בקטלוג הספרייה הלאומית
• משה דור, הנייר המזמר, מעריב, 10 בינואר 1986 (עם צאת ספרו "יש פרחים")
• אורי קציר, הדרך לאמריליו (אורכב 11.03.2007 בארכיון Wayback Machine), מאמר בבלוג אפלטון, 2005
• בן שלו, מוני אמריליו: השקד עדיין פורח, באתר הארץ, 27 במאי 2009
• מוני אמריליו – "בארץ אהבתי": על המופע שנערך בסוף אוקטובר 2009 במועדון צוותא, ברשת גימל ארכיון האינטרנט
• בן שלו, השקד אכן פורח, באתר הארץ, 19 ביוני 2012
• סרט וידאו המציג חזרות לשיר "בארץ אהבתי" עם רוחמה רז וצוות הווי צנחנים, סרטון באתר יוטיוב, 1974
• חותם אישי - מוני אמריליו בשיחה עם דן מרגלית, סרטון באתר יוטיוב, בערוץ כאן חינוכית, 2017
• תיעוד יוצרים של מפעל הפיס עם יואב קוטנר – מוני אמריליו (הגרסה הארוכה), סרטון באתר יוטיוב, 2019
• מוני אמריליו באסופת "מלחיני משוררים ישראלים" בעריכת דודו אלהרר, האתר של נילי דגן
• יעקב בר-און, ‏"הלחנת פזמונים בכלל לא הייתה בתוכניות שלי. חלמתי ליצור סימפוניות", באתר מעריב אונליין, 26 בינואר 2022