לדלג לתוכן

ליגת העל הסינית בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לעדכן ערך זה.
ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לעדכן ערך זה.
ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
ליגת העל הסינית בכדורגל
中国足球协会超级联赛
שם מלא הסופר ליג הסינית
תחום כדורגל
ארגון התאחדות הכדורגל הסינית
מדינות הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין סין
קונפדרציה AFC (אסיה)
קבוצות 16
תקופת הפעילות 1994–הווה (כ־30 שנה)
שמות קודמים הג'יא ליגה הסינית
אלופה נוכחית שאנגחאי פורט (2023)
מירב הזכיות דאליין שידה
גואנגג'ואו אוורגראנד (8)
מפעל מקביל הגביע הסיני
מפעל נמוך הליגה הסינית הראשונה
האתר הרשמי

הסופר ליגה הסיניתמנדרינית: 中国足球协会超级联赛) היא ליגת הכדורגל הבכירה של סין אשר נערכת מאז 1994 כליגת כדורגל מקצוענית. בשנת 2004 אורגנה מחדש במתכונתה הנוכחית ומשנת 2014 חברת פינג אן ביטוח היא בעלת החסות העיקרית של הליגה.

העונה מתחילה בפברואר או במרץ ומסתיימת בנובמבר או בדצמבר. ברם, עונת 2021 תחל באפריל.

הכדורגל הסיני התחיל את דרכו ברמה החובבנית ב-1951, אז נוצרה "אליפות הכדורגל הלאומית", בו זכתה קבוצה שייצגה את צפון-מזרח סין. ב-1953 זכתה הקבוצה שייצגה את הצבא השחרור.

ב-1954 החלה להתקיים ליגה למשך שנתיים "הליגה הלאומית בכדורגל" בו זכתה שוב קבוצה שייצגה את צפון-מזרח סין, וב-1955 קבוצה של מרכז הספורט.

מ-1956 ועד 1962 התקיימה ה"ליגת הכדורגל הלאומית הג'יאה ליג" שהתחלקה ל-2 בתים עם ירידות ועליות ביניהם שהחלו ב-1957.

בשנות ה-80, הרשתה המדינה לחברות וגופים כלכליים להשקיע כספונסרים בקבוצות הכדורגל מה שפיתח את הליגה. בשנת 1987 הפכה הליגה לחצי-מקצוענית עם חוזים חלקיים שניתנו לשחקנים שהתמקצעו בכדורגל שהפך למקצוע היחידי שלהם.

השיטה בליגה שונתה והמתכונת הפכה להיות מפגשי בית-חוץ לראשונה בהיסטוריה של הליגה.

ב-1994, כחלק מהרפורמה בתחום הספורט והכדורגל בפרט, החלה הליגה את דרכה כליגת כדורגל מקצוענית לגמרי עם 12 קבוצות ונקראה "הג'יאה ליגה" (甲A联赛). בשנת 2004 הוקמה "הסופר ליג הסינית" והג'יא ליגה (ששימשה אז כליגה הראשונה) הפכה לליגה השנייה, וכך נוצרה מערכת ליגות של 2 ליגות מקצועניות.

לאורך השנים נוצרו מגבלות על מספר הזרים שיכולים לשחק בכל קבוצה, אך הכסף בו משקיעות הקבוצות הלך וגדל, וכיום הליגה נחשבת לאטרקטיבית מבחינה כלכלית, אפילו עבור שחקנים מאירופה.

הקבוצה המצליחה והעשירה ביותר בליגה היא גואנגג'ואו אוורגראנד שמחזיקה ב-8 אליפויות הליגה מאז הרפורמה ב-2004.

לקראת עונת 2021, התאחדות הכדורגל הסינית הורתה לכל המועדונים לחסל כל התייחסות לחברות מסחריות בשמם ובינואר-פברואר 2021 כלל הקבוצות שינו את שמן, אף ששתי קבוצות פורקו אחרי שהחברות משכו מהן את השקעתן.

האלופה בסוף כל עונה מעפילה לליגת האלופות האסיאתית, השתיים שאחריה משתתפות בשלב הבתים, ובעוד ששתי הקבוצות האחרונות יורדות לג'יא ליגה השנייה ואת מקומם תופסות שתי הקבוצות הראשונות מליגת המשנה.

הקבוצות בעונת 2021

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועדון שם בשפת המקור בעלים מגרש בייתי תכולה מספר עונות בליגה הישג השיא ההישג הגרוע ביותר העפלה לליגה
בייג'ינג גואואן 北京中赫国安 Sinobo Group (64%); CITIC Group (36%) אצטדיון הפועלים 66,000 2004 עד 2017 אלופה, 2009 מקום 7, 2004 משנת 2004
ווהאן 武汉卓尔 Wuhan Zall Development Holding Co. Ltd מרכז ספורט חמש הטבעות 30,000 2013, 2019 ואילך מקום 6, 2019 מקום 16, 2013 משנת 2019
צ'ונגצ'ינג ליפאן 重庆当代力帆 Desports (90%); Lifan Group (10%) מרכז הספורט האולימפי צ'ונגצ'ינג 58,600 2004 עד 2006, 2009 עד 2010, 2015 עד 2017 מקום 6, 2020 מקום 16, 2009 משנת 2015
צ'אנגצ'ון יאטאי 长春亚泰 Jiarun Investment Management Co. Ltd אצטדיון צ'אנגצ'ון 38,500 2006 עד 2018 אליפות, 2007 מקום 15, 2018 משנת 2021
ג'ג'יאנג פרופשיונל 浙江职业足球俱乐部 מרכז הספורט הדרקון הצהוב 52,672 2007 עד 2016 מקום 4, 2010 מקום 15, 2016 משנת 2021
גואנגג'ואו אוורגראנד 广州恒大淘宝 Evergrande Group (60%); Alibaba Group (40%) אצטדיון טיאנהה 58,500 2008 עד 2009, 2011 עד 2017 אלופה, 2011, 2012, 2013, 2014, 2015, 2016, 2017, 2019 מקום 9, 2009 משנת 2011
גואנגג'ואו R&F 广州富力 Guangzhou R&F Properties Co., Ltd. אצטדיון יוצ'יושאן 18,000 2004 עד 2010, 2012 עד 2017 מקום שלישי, 2014 מקום 16, 2010 משנת 2012
שנז'ן 深圳市足球俱乐部 Kaisa Group אצטדיון שנז'ן 32,500 2019 משנת 2019
חביי צ'יינה פורצ'ן 河北华夏幸福 China Fortune Land Development Co., Ltd האצטדיון האולימפי קינהואנגדאו 33,572 2016 עד 2017 מקום 7, 2016 משנת 2016
חֶנְאָן סונְגְשָׁאן לונְגְמֶן 河南嵩山龙门 Henan Haolin Investment (95.7%) אצטדיון חנגאי ז'נגז'ואו 29,800 2007 עד 2012, 2014 עד 2017 מקום שלישי, 2009 מקום 16, 2012 משנת 2014
ליאונינג ווהווין 辽宁宏运 Liaoning Whowin Group (80%) מרכז, הספורט האולימפי שניאנג 60,000 2004 עד 2008, 2010 עד 2017 מקום שלישי, 2011 מקום 15, 2008 משנת 2010
שאנדונג לוננג 山东鲁能泰山 Luneng Group האצטדיון האולימפי ג'ינאן 56,800 2004 עד 2017 אלופה, 2006, 2008, 2010 מקום 14, 2016 משנת 2004
שאנגחאי שנחווה 上海绿地申花 Greenland Group אצטדיון הונגקואו 33,000 2004 עד 2017 סגנית, 2005, 2006, 2008 מקום 11, 2011 משנת 2004
שאנגחאי SIPG 上海上港 Shanghai International Port Group אצטדיון שאנגחאי 56,800 2013 עד 2017 אלופה, 2018 מקום 9, 2013 משנת 2013
טיינג'ין קואנג'יאן 天津权健 Quanjian Natural Medical Group אצטדיון הייהה 30,000 2017 משנת 2017
ינביאן פונדה 延边富德 Funde Sino Life (70%); Yanbian SMC (30%) אצטדיון יאנג'י 30,000 2016 עד 2017 מקום 9, 2016 משנת 2016

שחקנים זרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדורגלנים זרים רבים משחקים בליגה הסינית ומקבלים משכורות גבוהות מאוד, ביחס לנהוג בליגות ספורט אחרות בסין. זרים רבים מסרביה, ברזיל, הונדורס, פורטוגל, ישראל ואמריקה הלטינית הוחתמו בליגה הסינית הן כמאמנים והן כשחקנים, על אף שישנה מגבלה על מספר הזרים שמותר לשתף במשחק, שעומדת כיום על ארבעה שחקנים.

במהלך השנים נקבעו תקנות שונות המגבילות את מספרם של השחקנים הזרים היכולים לשחק בכל קבוצה. עם הקמת של הליגה, בשנת 1994, הוגבל מספר הזרים לשלושה. בשנת 2001 הוגדלה מכסת הזרים לארבעה, אך רק שלושה זרים הורשו לשחק בו זמנית. בנוסף, נקבע איסור על שחקנים זרים לשחק בעמדת השוער. בשנת 2004 הוחמרו ההגבלות על מספרם של זרים - מספר הזרים המקסימלי הוגבל לשלושה, כאשר מקסימום שני זרים הורשו לשחק בו בזמן. לאחר שלוש שנים הוחזר מספר הזרים המקסימלי לארבעה, כאשר רק שלושה יכולים לשחק בכל זמן נתון. בנוסף, שחקנים מהונג קונג, מקאו וטאיפיי הסינית לא נחשבו כזרים, למעט שוערים.

בשנת 2009 נקבע שבנוסף לארבעת הזרים כל קבוצה יכולה לצרף שחקן נוסף מאחת מהמדינות החברות בקונפדרציית הכדורגל של אסיה (AFC). שחקן ממדינות ה-AFC הורשה לשחק בנוסף למכסת שלושת הזרים שנקבעה. בשנת 2017 בוטלה התקנה האחרונה וההגבלה של שלושה זרים חלה גם על שחקני ה-AFC.

היתר שחקנים על המגרש

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה בקבוצה על המגרש הערות
1994–2000 3 3
2001–2003 4 3 משנת 2001, נאסר על הקבוצות להחתים שוערים זרים.
2004–2006 3 2 לאחר 2006, שחקנים מהונג קונג, מקאו וטייוואן לא נחשבו לזרים (למעט שוערים)
2007–2008 4 3
2009–2016 4+1 3+1 "+1" מתייחס לקבוצות החברות ב-AFC. הותר לקבוצות להחתים שחקנים ממדינות אלה; לדוגמה מדינות כבהוטן, האיים המלדיביים ונפאל.
2017– 4+1 3 קבוצות יכולות לשתף 3 זרים במשחק.[1]

אלופות הליגה המקצוענית בסין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הג'יא A-ליג הסינית
עונה אלופה סגנית
1994 דאליין שידה גואנגג'ואו אפולו
1995 שאנגחאי שנחווה בייג'ינג גואואן
1996 דאליין שידה שאנגחאי שנחווה
1997 דאליין שידה שאנגחאי שנחווה
1998 דאליין שידה שאנגחאי שנחווה
1999 שאנדונג לוננג ליאנוניג
2000 דאליין שידה שאנגחאי שנחווה
2001 דאליין שידה שאנגחאי שנחווה
2002 דאליין שידה שנזן פינג אן
2003 אין[2] אינטר שנגחאי
הסופר-ליג הסינית
עונה אלופה סגנית
2004 שנג'ן ג'יאנליבאו (רובי) שאנדונג לוננג טיישן
2005 דאליין שידה שאנגחאי שנחווה
2006 שאנדונג לוננג טיישן שאנגחאי שנחווה
2007 צ'אנגצ'ון יאטאי בייג'ינג גואואן
2008 שאנדונג לוננג טיישן שאנגחאי שנחווה
2009 בייג'ינג גואואן צ'נצ'ום יטאי
2010 שאנדונג לוננג טיישן טיינג'ין טדה
2011 גואנגג'ואו אוורגראנד בייג'ינג גואואן
2012 גואנגג'ואו אוורגראנד ג'יאנגסו סיינטי
2013 גואנגג'ואו אוורגראנד שאנדונג לוננג טיישן
2014 גואנגג'ואו אוורגראנד בייג'ינג גואואן
2015 גואנגג'ואו אוורגראנד טאובאו שאנגחאי SIPG
2016 גואנגג'ואו אוורגראנד טאובאו ג'יאנגסו סונינג
2017 גואנגג'ואו אוורגראנד טאובאו שאנגחאי SIPG
2018 שאנגחאי SIPG גואנגג'ואו אוורגראנד טאובאו
2019 גואנגג'ואו אוורגראנד טאובאו בייג'ינג גואואן
2020 ג'יאנגסו סונינג גואנגג'ואו אוורגראנד טאובאו
2021 שאנדונג טאישן שנגחאי פורט
2022 ווהאן סן-ג'ן שאנדונג טאישן
2023 שנגחאי פורט שאנדונג טאישן
2024 שנגחאי פורט שאנגחאי שנחווה

אליפויות לפי מועדון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועדון זכיות סגנויות שנות זכייה
גואנגג'ואו אוורגראנד
8
3
2011, 2012, 2013, 2014, 2015, 2016, 2017, 2019
דאליין שידה
8
-
1994, 1996, 1997, 1998, 2000, 2001, 2002, 2005
שאנדונג לוננג טיישן
4
2
1999, 2006, 2008, 2010
שאנגחאי פורט
3
2
2018, 2023, 2024
שאנגחאי שנחווה
1
9
1995
בייג'ינג גואואן
1
5
2009
ג'יאנגסו סונינג
1
2
2020
צ'אנגצ'ון יאטאי
1
1
2007
שנג'ן ג'יאנליבאו
1
-
2004

מלכי השערים וההופעות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלך השערים
# שם שנים שערים הופעות שערים למשחק הערות
1 ברזילברזילהרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין אלקסון 2013 106 159 0.67
2 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין וו לין 2013-2018 102 172 0.59
3 ישראלישראל ערן זהבי 2016–2020 91 105 0.87
4 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין גאו לין 2005–2009, 2011– 73 257 0.28
5 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין לי ג'יניו 2004–2010 73 151 0.48
6 ברזילברזיל ריקרדו גולארט 2015–2018 71 104 0.68
7 זמביהזמביה ג'יימס צ'מנגה 2008–2017 70 217 0.32
8 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין קו בו 2004–2014, 2016 63 244 0.26
9 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין ג'יאנג נינג 2004– 62 290 0.21
9 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין חו ליאנג 2004–2006, 2008–2014 62 244 0.25
9 הונדורסהונדורס לואיס אלפרדו רמירז 2006,2008–2009, 2010–2011 62 143 0.43

כתב מודגש מתייחס לשחקן פעיל.

  • ערן זהבי הוא שיאן השערים לעונה אחת בליגת העל הסינית בכל הזמנים (29 שערי ליגה).
הופעות
# שם שנים הופעות
1 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין יאנג ז'י 2005– 350
2 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין ז'אנג יאוקון 2004–2016 334
3 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין ליו ג'יאנייה 2005– 325
4 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין וואנג סונג 2004–2005,2008– 322
5 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין חו יונלונג 2004–2016 315
5 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין ז'אנג צ'יאופיי 2004– 315
7 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין באי יואפנג 2006– 313
8 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין וואנג יון 2004– 306
9 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין קאו יאנג 2004– 297
10 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין יו טאו 2004–2015 297

כתב מודגש מתייחס לשחקן פעיל.

ממוצע צופים לפי עונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה סך הכל צופים משחקים ממוצע % שינוי ממוצע גבוה קבוצה מספר קבוצות
2004 1,430,600 132 10,838 -63.4% 23,636 שאנדונג לוננג 12
2005 1,871,700 182 10,284 -5.4% 26,000 שאנדונג לוננג 14
2006 2,228,300 210 10,611 +3.2% 30,679 שאנדונג לוננג 15
2007 3,173,500 210 15,112 +42.4% 24,643 בייג'ינג רנהה 15
2008 3,065,280 228 13,444 -12.4% 26,501 שאנדונג לוננג 16
2009 3,854,115 240 16,059 +19.5% 36,805 בייג'ינג גואואן 16
2010 3,499,304 240 14,581 -9.2% 33,342 בייג'ינג גואואן 16
2011 4,236,322 240 17,651 +21.1% 45,666 גואנגג'ואו אוורגראנד 16
2012 4,497,578 240 18,740 +6.2% 37,250 גואנגג'ואו אוורגראנד 16
2013 4,456,977 240 18,571 -0.9% 40,428 גואנגג'ואו אוורגראנד 16
2014 4,556,520 240 18,986 +2.2% 42,154 גואנגג'ואו אוורגראנד 16
2015 5,326,304 240 22,193 +16.8% 45,889 גואנגג'ואו אוורגראנד 16
2016 5,798,135 240 24,159 +8.8% 44,883 גואנגג'ואו אוורגראנד 16
2017 5,703,871 240 23,766 -1.6% 45,487 גואנגג'ואו אוורגראנד 16
2018 5,785,766 240 24,107 +1.4% 47,002 גואנגג'ואו אוורגראנד 16
2019 ‏4,405,999 ‏240 ‏24,076 ‏-1.0% ‏45,795 גואנגג'ואו אוורגראנד ‏16
2020 ‏1,588[3] ‏-90.0% ‏16

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "中国足协将对中超中甲联赛部分相关规程内容进行调整". Chinese Football Association. אורכב מ-המקור ב-2017-01-19. נבדק ב-2017-08-27.
  2. ^ במקור שאנגחאי שנחווה זכתה בעונה זו באליפות. ב-19 בפברואר 2013, עשור אחרי, נשללה האליפות מהמועדון בעקבות פרשת שחיתות שהתגלתה בדיעבד.
  3. ^ כמות הצופים נמוכה משמעותית בשל השפעות התפרצות נגיף הקורונה בסין שהביאה להפחתה ניכרת בכמות האפשרית של צופים שיכולים להיכנס לאצטדיונים.