לדלג לתוכן

לה צ'וצ'ארה (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פירוש נוסף ערך זה עוסק בסרט בבימוי ויטוריו דה סיקה ובהשתתפות סופיה לורן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו צ'וצ'אריה - שם נפה היסטורית.
לה צ'וצ'ארה
La Ciociara
מבוסס על Two Women עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי ויטוריו דה סיקה
הופק בידי קרלו פונטי
תסריט צ'זארה זאוואטיני, וויטוריה דה סיקה, על פי ספרו של אלברטו מורביה
שחקנים ראשיים סופיה לורן
(אליאונורה בראון)
(ז'אן-פול בלמונדו)
ראף ואלונה
מוזיקה ארמנדו טרובאיולי עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום גאבור פוגאני עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Compagnia Cinematografica Champion עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה Titanus, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 22 בדצמבר 1960
משך הקרנה 100 דקות
שפת הסרט איטלקית
סוגה סרט דרמה, סרט מלחמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כרזת הסרט "לה צ'וצ'ארה"
סופיה לורן ואליאונורה בראון בתמונה מהסרט

לה צ'וצ'ארה (באיטלקית: La ciociara) הוא סרטו של הבמאי ויטוריו דה סיקה משנת 1960, בכיכובה של סופיה לורן, המתבסס על הרומן "שתי נשים" מאת הסופר האיטלקי אלברטו מורביה. הרקע לסרט הוא האירוע ההיסטורי המכונה ההשתוללות במונטה קאסינו.

בשנת 1988 הופק גם סרט טלוויזיה בשם זה.

עלילת הסרט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הסרט נפתחת בשנת 1944 ברומא. העיר תחת הפצצות בעלות הברית. ברחובות מסתובבות שמועות על שביתת נשק קרובה. ברקע, שומעים אווירונים טסים בשמים, רעש של הפצצות וענני אבק עולים מהמקומות שנפגעו. נפגעת גם החנות של האלמנה צ'זירה (סופיה לורן). (בהמשך תגלה שגם דירתה נפגעה). יחד עימה בחנות נמצאת בתה, בת ה-13- רוזטה (אליאונורה בראון). הבת נבהלת מאוד מרעש ההפצצות והאמא מחליטה לברוח אל עיר מולדתה פונדי (Fondi) באזור צ'וצ'אריה. צ'זירה מתייעצת על כך עם ג'ובאני שהיה חבר של בעלה, ומבקשת ממנו לשמור על החנות שלה בהיעדרה מרומא. באותה הזדמנות לוחץ עליה ג'ובאני הנשוי שתשכב עימו, וצ'זירה שתמיד נמשכה אליו מתפתה ונעתרת לו כשכל בקשתה היא שלא יספר על כך לבתה.

האם והבת בורחות מרומא ונוסעות ברכבת עמוסה חיילים גרמנים. כשהן ברכבת לנאפולי, מסילת הברזל נהרסת והן ממשיכות ברגל עד הגיען ליעדן, אזור הילדות של צ'זירה. בכפר הן פוגשות במיקלה (ז'אן-פול בלמונדו), צעיר משכיל ואידיאליסט. רוזטה מתאהבת במיקלה ואילו מיקלה מתאהב בצ'זירה. קרוב לתם הקרבות מיקלה מתעתד לעזוב את הכפר אך הוא נלקח בכח על ידי קבוצת חיילים גרמנים נסוגים כדי שיראה להם את הדרך. לאחר כיבוש האזור בידי בעלות הברית, מחליטות צ'זירה ובתה לצאת חזרה לרומא. בדרך הן נכנסות ללון בכנסייה נטושה. אל המבנה מגיעים חיילי גוּמיֶה, חיילים מרוקאים מצבא צרפת, ומכים ואונסים אותן, מול הציור על הקיר של "הבתולה הקדושה". רוזטה מאבדת את שפיותה, ומפתחת אפתיה קיצונית שמדאיגה את אמה מאוד. היא מסרבת לדבר עם אמה ומונעת ממנה לגעת בה אך יוצאת לבילוי לילי בחברת צעיר מקומי. האם מכה אותה בכעס אך נשברת ומספרת לבתה שמיקלה נירצח על ידי הגרמנים. רוזטה נשברת ופורצת בבכי והסרט מסתיים כששתי הנשים מתחבקות ובוכות, אות לכך שרוזטה יצאה מן האדישות ושבה לעצמה, ושתיהן יחד יתמודדו עם הכאב.

הספר הנושא שם זה, "לה צ'וצ'ארה" (בתרגום לעברית שמו "שתי נשים"), מדגיש את האופי של בת הכפר. מורביה קרא כך ליצירתו כדי להדגיש את מוצאה הפשוט של הגיבורה. תושבי אזור צ'וצ'אריה ידועים בבורותם ובהליכות החיים הפשוטות. תושביהם היו רועי צאן וחייהם היו חיי עוני עם אחוז אנאלפביתים גבוה. הכינוי לה צ'וצ'ארה - בת כפר מאותו מרחב - אינו מבט�� רק בחורה שנולדה במקום זה אלא גם את האופי הסטריאוטיפי המיוחס לה. גיבורת הספר היא אישה פשוטה אבל יש לה ערכים של מוסר שהסופר ביקש להדגיש. בספר מתואר מה קרה ברומא אחרי מות בעלה ומה התרחש במפגש שלה עם אירועי המלחמה, והסוף הטוב, הבחור מהכפר המצליח להוציא את הנערה מהמסלול שהיה צפוי לה.

פרסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה בארבעה פרסים בינלאומיים, שניים מהם בפסטיבל קאן (1961). הסרט זכה בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר. הייתה זו הפעם הראשונה ששחקנית, סופיה לורן, זוכה בפרס בסרט שאינו דובר אנגלית.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לה צ'וצ'ארה בוויקישיתוף


סרטים שהפיק קרלו פונטי
סרטים פיקולו מונדו אנטיקו (1940) • ג'אקומו האידיאליסט (1943) • יאנק ברומא (1946) • הזרע הלבן (1947) • היי בוי (1948) • פעמוני אזעקה (1949) • הקו הלבן (1950) •בעלה האהוב (1950) • פיגארו כאן, פיגארו שם (1950) • חיי כלב (1950) • טוטו האיש השלישי (1951) • אמן הקיטור (1951) • אירופה 51' (1952) • טיונר הפסנתר הגיע (1952) • טוטו בצבע (1952) • שנים קלות (1953) • הכופרים (1953) • קרוסלו נפולטנו (1954) • לה סטרדה (1954) • דוקטור המשוגע (1954) • ממבו (1954) • אמריקאי לרומא (1954) • לורו די נאפולי (1954) • אטילה (1954) • אשתו היפה של מילר (1955) • מלחמה ושלום (1956) • Il עובד רכבת (1956) • גוונדלינה (1957) • הסחלב השחור (1958) • סוג כזה של אישה (1959) • הלר בגרביונים ורודים (1960) • ניחוח של סקנדל (1960) • שתי נשים (1960) • לולה (1961) • אישה היא אישה (1961) • ליאון מורין, מגדל (1961) • קליאו 5 עד 7 (1962) • בוקאצ'יו 70' (1962) • הדולוס (1962) • ליסולה די ארטורו (1962) • ג'ינג'י (1962) • הגוף והלב (1963) • לנדרו (1963) • הקאראביניירי (1963) • זלזול (1963) • אתמול, היום ומחר (1963) • נישואים נוסח איטליה (1964) • להתפרק (1965) •מבצע חץ מקשת (1965) • הקורבן העשירי (1965) • דוקטור ז'יוואגו (1965) • רכבות שמורות היטב (1965) • יצרים (1966) • כדור הכבאים (1967) • זמן ריסוק (1967) • הנערה והגנרל (1967) • רוחות רפאים - סגנון איטלקי (1968) • יהלומים לארוחת הבוקר (1968) • נקודת זבריצקי (1970) • אשת הכהן (1971) • מה? (1972) • טורסו (1973) • סוף שבוע מלוכלך (1973) • מר הרקולס נגד קראטה (1973) • בשר לפרנקנשטיין (1973) • המסע (1974) • זהות גנובה (1974) • סיר המין (1975) • האחות (1975) • משפחת המלוכלכים (1976) • מפגש קסנדרה (1976) • יום מיוחד (1977)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=לה_צ%27וצ%27ארה_(סרט)&oldid=37884499"