ינה המבורגר
 | |
| לידה |
31 במאי 1883 Zalaudvarnok, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
14 בדצמבר 1936 (בגיל 53) מוסקבה, ברה"מ |
| מקום קבורה |
בית הקברות של חומת הקרמלין |
  | |
ינה המבורגר (בהונגרית: Hamburger Jenő; זאלהסנטגרוט (אוּדְוַוארְנוֹק), 31 במאי 1883 – מוסקבה, 14 בדצמבר 1936) היה רופא רנטגנולוג יהודי-הונגרי, פוליטיקאי סוציאל-דמוקרטי, קומיסר העם (שר) לענייני חקלאות בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המבורגר סיים את בית הספר התיכון בקסטהיי (Keszthely). הוא הפך לסטודנט לרפואה בבודפשט, וסיים בשנת 1907 עם דוקטורט לרפואה מאוניברסיטת בודפשט. הוא הפך לחבר במפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית, ה-MSZDP בבודפשט. לאחר שסיים את שירותו הצבאי ב-1908, עבד כעוזר כירורג בברלין, שם זכה להדרכה, לתרגול ולניסיון מצוינים. בנוסף התחיל לעבוד ככתב חוץ עבור עיתון המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית הנפסבה. הוא יצר קשר עם תנועת העובדים הגרמנית, עם מהפכנים רוסים והעביר הרצאות באוניברסיטת העובדים בברלין. ינה המבורגר[1] הפך עד מהרה לחבר מרכזי במפלגה בהונגריה ולאחר מכן היה חבר באופוזיציה של השמאל בתוך המפלגה.
בשנת 1910 הפך לרופא מחוזי בעיירת הולדתו בת ששת אלפי התושבים, בשנת 1914 היה רופא בבית החולים הצבאי נג'קניז'ה.
במהלך מלחמת העולם הראשונה הוא היה בין תומכי השלום, ובשנת 1918 ייצר עלונים עם אימרה שלאי ואוטו קורווין, שפנו לחיילים ועודדו אותם ללכת בעקבות המהפכה הסובייטית של 1917.
בינואר 1918, כנשיא ארגון המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בנג'קניז'ה, ארגן המבורגר שביתה. למשטרה נודע על חלוקת העלונים על ידיו והיא עצרה אותו, אך עד מהרה הוא שוחרר עקב הצלחת מהפכת החרציות. המבורגר הפך אז לאחד ממארגני תפיסת הקרקעות בטרנסדנוביה בשנת 1919, בעיקר במחוז שומוג', ותמך בהפיכת הקרקעות לבעלות קואופרטיבים בבעלות האיכרים (קולחוז).
בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית הוא מונה לקומיסר העם (שר) לענייני חקלאות, ואחר כך הפך למפקד ארמייה בצבא ולאחד ממזכירי המפלגה המאוחדת (המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ומפלגת הקומוניסטים בהונגריה).
במהלך הדיון במפלגה, יום לפני התפטרות ממשלת הרפובליקה, הוא היה בעד המשך המאבק המזוין. לאחר קריסת הרפובליקה נמלט לאוסטריה יחד עם מרבית חבריו קומיסרי העם. משם נסע המבורגר לאיטליה, שם השתתף בעבודתם של תנועות פועלים מקומיות וארגן את התנועה הבלתי חוקית בהונגריה.
בשנת 1923 עבר להתגורר בברית המועצות. בהמשך חייו שימש כסגן מנהל "המכון המרכזי לרנטגן ורדיולוגיה" במוסקבה.
לאחר מותו בשנת 1936 נטמן אפרו של המבורגר בבית הקברות של חומת הקרמלין. הוא הוחזר משם להונגריה אחרי מלחמת העולם השנייה בשנת 1945, לבקשת עיירת הולדתו, ונקבר בבית העלמין המקומי.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לקסיקון היסטורי Ács Miklós – Farkas Andrea – Lechmann Miklós: Történelmi Lexikon. Budapest, 2004, Könyvkuckó
- לקסיקון ביוגרפי של מחוז זאלה Zalai életrajzi kislexikon. Szerk. Gyimesi Endre. Zalaegerszeg, Zala Megyei Önkormányzati Közgyűlés, 1994
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי Magyar életrajzi lexikon I-II. Főszerk. Kenyeres Ágnes. Bp., 1967–1969, Akadémiai Kiadó. 668–669
- Pozsgai Jenő: Zalai emléksorok Hamburger Jenőről. In: Beney Zsuzsa et al.: A gyógyítás világa. Szerk. Székely Sándorné. Budapest, 1980, Medicina.
- Rézsó Pál, Székelyhidi Vilmos: Hamburger Jenő az orvos és forradalmár. [Sajtó alá rend. Kovács Béla]. Zalaegerszeg, 1956.
- Bölöny József: Magyarország kormányai. Az 1987-1992 közötti időszakot feldolg. és sajtó alá rend. Hubai László. 4. bőv., jav. kiad. Bp., Akadémiai Kiadó, 1992.
- R. Gilicz Márta: Ifjúságunk példaképei. Válogatott bibliográfia a magyar munkásmozgalom nagy harcosairól. Bp., Fővárosi Szabó Ervin Könyvtár, 1965.
- Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái. Bp., Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete, 1939-2002. 7. kötettől sajtó alá rend. Viczián János.
- Nagy Csaba: A magyar emigráns irodalom lexikona. Bp., Argumentum Kiadó-Petőfi Irodalmi Múzeum és Kortárs Irodalmi Központ, 2000.
- Munkásmozgalomtörténeti lexikon. Szerk. vezetője Vass Henrik. Bp., Kossuth Könyvkiadó, 1972.
- Magyar Nagylexikon. Főszerk. Élesztős László (1-5. k.), Berényi Gábor (6. k.), Bárány Lászlóné (8-). Bp., Akadémiai Kiadó, 1993-.
- Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996-.
- Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub.
