יוסף בודקו

יוסף בודקו

יוסף הכהן בודקו, שנות ה-30 של המאה ה-20
לידה	27 באוגוסט 1888 פלונסק, פולין
פטירה	16 ביולי 1940 (בגיל 51) ירושלים, ארץ ישראל
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
תחום יצירה	הדפס, ציור

יוסף הכהן בּוּדְקוֹ (בכתיב יידי: בודקאָ; בלועזית: Budko;‏ 27 באוגוסט 1888 – 16 ביולי 1940), צייר, גרפיקאי ואמן יהודי, יליד פולין. שימש כמנהלו של בית הספר לאמנות "בצלאל החדש" לאחר פתיחתו בשנת 1935.

יוסף (במקור יוסק^[1]) בודקו נולד בפלונסק שבפולין בשנת 1888. אביו היה בעל מאפייה, יהודי מסורתי ומשכיל, מראשוני "חובבי ציון" בפלונסק. כנער למד בחדר ובישיבות שצ'צ'ין, מיר ולומז'ה. בהיותו בן שבע-עשרה עבר להתגורר בווילנה, על מנת ללמוד בבית הספר המקומי לציור. לאחר חמש שנות לימוד, עבר בודקו לברלין בירת גרמניה. החל משנת 1912 למד אצל הגרפיקאי והצייר היהודי הנודע הרמן שטרוק. בעקבות לימודיו בברלין החליט להתמקד בעיקר בחיתוכי עץ ובציור, ויצר שורה ארוכה של תחריטים, חיתוכי עץ ורישומים. מאוחר יותר, ובפרט לאחר עלייתו לארץ-ישראל, צייר גם בצבעי שמן על בד. נושאי יצירותיו שאובים ברובם מחיי היהודים בארצות הגולה, מחייה של העיירה היהודית בימי חג וימי חול, מתולדות עם ישראל ומן המקרא, אך חלק מהם גם ציורים לא-מציאותיים ועיטורים ליצירות בספרות העברית הרגילה. מתרומותיו החשובות לאמנות היהודית הן האילוסטרציות לספרים וכוללות, בין השאר, תחריטים להגדה של פסח (1916-1917), חיתוכי עץ לתיאור מאורעות בתנ"ך (1920), ועיטורים ליצירותיהם של ארנו נאדל (1920), ש"י עגנון, ביאליק (1923), שמואל לוין (1924), יצירת "כתב (גופן) בודקו" ועוד ועוד. כן תרם תרומה חשובה בתחום איורי תווי ספר (אקס ליבריס) עבריים, אשר בהם השתדל לנצל את האפשרויות הקישוטיות הגנוזות באות העברית. על חיתוכי העץ הנודעים שלו, שזכו לתהילה בעולם היהודי, נמנים: "חזון העצמות היבשות" (1920), "מעיינים בגמרא" (1923), "לא יברח איש כמוני", "קול ברמה נשמע" ועוד ועוד.

ב-10 ביולי 1933^[1] עלה בודקו לארץ ישראל באניה "מרטה-וושינגטון"^[2], ושנתיים לאחר מכן, משנפתח בית הספר לאמנויות 'בצלאל החדש' בירושלים, כיהן בודקו כמנהל המוסד עד יום מותו. בודקו נפטר בירושלים ביולי 1940 ונטמן בבית הקברות בהר הזיתים. כחודש לאחר מכן, נערכה לזכרו בבית הנכות בצלאל תערוכה מקפת שאצר מרדכי נרקיס בה הוצגו 239 מיצירותיו. באוקטובר אותה שנה נדדה התערוכה למוזיאון תל אביב לאמנות.

• 
  אלו עשר המכות, מתוך איורים להגדה של פסח, 1917
  תצריב
• 
  מתוך איורים להגדה של פסח, 1917
  תצריב
• 
  המתמיד, 1921
  חיתוך עץ
• 
  ירמיהו, 1921
  תחריט יבש
• 
  איור ל"הרבי מבכרך" מאת היינריך היינה, 1921
  חיתוך עץ
• 
  מסגד עומר, 1936
  חיתוך עץ

• H. Friedlander, Joseph Budko, 1920
• ש. גארעליק, יוסף בודקא, תרפ"ד (1924).
• 'בודקו, יוסף', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 71–72. (הספר בקטלוג ULI)
• גדעון עפרת, בצלאל החדש 1935 - 1955, האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, ירושלים, 1987.
• אליק מישורי, לצייר בעברית - יוסף בודקו מעצב את מהדורת יובל החמישים של כתבי ח"נ ביאליק, הוצאת עם עובד, 2006.
• גדעון עפרת, ברלין-ירושלים:אמנות העלייה מגרמניה, בית לאמנות ישראלית, תל אביב, 2015.
• אריה קילמניק, גדעון עפרת ואירנה גורדון, 100 שנות אמנות הדפס בישראל, סדנת ההדפס ירושלים, 2015.

מדיה וקבצים בנושא יוסף בודקו בוויקישיתוף

• יוסף בודקו, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
• כרטיס הקבר של יוסף בודקו, באתר הר הזיתים
• בצלאל, עבודותיו של יוסף בודקו בבצלאל קטלוג(הקישור אינו פעיל), בצלאל קטלוג
• עפרת, גדעון, "אמנותו של יוסף בודקו בארץ ישראל", היחידה להיסטוריה ותאוריה, בצלאל, ספטמבר 2009
• עפרת, גדעון, "יוסף בודקו – מונוגרפיה (2005)", באתר "המחסן של גדעון עפרת", 8 בינואר 2011
• יצחק קאליש, ישראל, "הצייר יוסף בודקו מעטר את בית הכנסת בפלונסק", ספר פלונסק, עע' 359-360, באתר יד ושם
• מישורי, אליק, "קרא. אם הדבר יתפוס אותך - תדע כבר בעצמך מה עליך לעשות", באתר הארץ, 10 בדצמבר 2002
• יוסף בודקו (1880-1940), דף שער בספרייה הלאומית