לדלג לתוכן

חומסנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שחף מערבי רודף אחרי שחפית הדורה שתפסה דג.
צבוע חום שהשתלט על טרפם של שני ברדלסים.
לביאה חוטפת טרף לנמר
זבוב שניזון מטרף של עכביש.
עיטם לבן ראש רודף אחרי שלך עם טרף.
לא תמיד החומסנות מצליחה. בתמונה צבוע נקוד מותקף בידי זאבים טלואים המגוננים על הטרף שלהם ממנו.

חוֹמְסָנוּת[1] או טפילות אכילה (בלועזית: קלֶפּטוֹפרזיטיזם, kleptoparasitism; מילולית טפילות גנבה) היא התנהגות אכילה של בעלי חיים הניזונים ממזון הנחטף מבעלי חיים אחרים. הגדרה זו כוללת חטיפת מזון מפי בעל החיים המנוצל או מציפורניו, גנבה ממאגרי המזון, או כל דרך אחרת שבה בעל חיים לוקח אוכל שמישהו אחר השיג או הכין לעצמו. רוב המינים החומסנים אינם מתבססים על יחסי טפילות ויכולים למצוא לעצמם אוכל לבד, אך כשיש להם הזדמנות הם חוטפים ממינים קטנים יותר או גונבים אותו בערמומיות. ישנם מינים המטילים את ביציהם על מאגרי המזון של יצורים אחרים, כמו דבורת הקוקייה.

המונח מתאר גם מינים החוטפים עצמים שונים ממינים אחרים - למשל חומרים לבניית קן או חפצים נוספים, אך לא את ביתם.

ישנן שתי צורות טפילות: טפילות תוך-מינית (intraspecific), שבה פרטים מאותו המין חוטפים מזון לבני אותו המין, ותחרות חוץ-מינית (interspecific), שבה מינים שונים חוטפים מזון אחד מהשני. ישנם גם מינים החוטפים הן לבני אותו המין והן למינים נוספים.

באופן כללי המינים הנטפלים ביותר הם מינים שהתמחו בתפיסת מזון מסוים, בצורה יותר טובה משאר המינים. למשל מינים של עופות ימיים היכולים לצלול כדי לתפוס דגים נטפלים משחפים שאינם יכולים לצלול אך מתקיפים כל עוף שכן הצליח.

ההיטפלות היא שיטה חסכונית לזכות במזון אך ישנם חיות שעלולות לתקוף את הטפילים או לגרש אותם, בייחוד כשהטפיל קטן מהמין הנטפל (למשל אצל עכבישים). כמו כן יש חיות שלמדו להתגונן מהיטפלויות - הפתונים צוללים כדי לחמוק ממתקפת פרגטות והנמר מטפס על עצים ועליהם מחביא את טרפו מאריות ומצבועים.

פרוקי רגליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבין פרוקי הרגליים הנטפלים בולטים דבורי הקוקייה, המטילות את ביציהם בקני דבורים אחרות, בעיקר דבורי בומבוס (Bombus). הסוגים העיקריים של דבורי הקוקייה הם דבורי הבומבוס, MelectaZacosmia,‏ Thyreus ו-Coelioxys. כמו כן ישנם צרעות קוקייה מהמשפחות Chrysididae ו-Vespidae המטילות את ביציהם על מזווי צרעות אחרות.

מבין הזבובאים ישנם זבובים מקבוצות Miltogramminae,‏ Chloropidae,‏ Milichiidae ו-Sarcophagidae הנמשכים לטרפם של עכבישים וניזונים מהם מבלי לקחת מהם את הטרף. המשפחות Calliphoridae ו-Muscidae נמשכות לטרפם של נמלים וחלקם אפילו מטילים את ביציהם בתוך המזווה של נמלים או של חיפושיות זבל.

ישנם גם חיפושיות חטפניות, נמלים המשתלטות על שלל נמלים ציידות ופשפשי מים כמו Velia caprai'.

מבין העכבישים ישנם 5 משפחות המתמחות בתזונה מטרפם של עכבישים אחרים, וחלקם גם מבריח את הטרף מהרשתות באמצעות קורי:

בין העופות החומסנות היא תופעה נדירה, ועם זאת ישנם מספר עופות הנוהגים לחטוף לעופות אחרים את טרפם, כולל לעופות הגדולים מהם. בנוסף ישנם עופות החוטפים חומרי קינון אחת לשנייה כמו פינגווין רצועת-הסנטר הגונב חלוקי אבן מקיני פינגווינים אחרים מאותו המין.

מהבולטים בעופות החטפניים מצויים השחפים והחמסנים - שקיבלו את שמם ממנהגם לחטוף מזון מעופות אחרות והם כמעט מתבססים על כך למזונם, מתנפלים על עופות ים קטנים יותר היכולים לצלול לעומק רב יותר בים. עופות נוספים המתבססים על כך הם הפרגטות (שנטפלות בעיקר לסולתיים ליסעוריים או לפתוניים), אגמיות וכן פורפוריות נוהגים לגנוב מזון לברווזים וכן דורסי יום המוצאים עופות דורסים קטנים יותר ויתנפלו עליהם במהירות. עופות גדולים כמו עיטמים, נשרים או עיטים יכולים לקחת שלל אפילו משועלים, זאבים או צ'יטות, בייחוד כשהם באים בלהקה גדולה וכן יתקפו עופות קטנים מהם, כמו השלך או הנץ כדי לחטוף להם את שללם.

עופות אחרים ניזונים כאופורטוניסטים שינצלו הזדמנות לקחת שלל של עופות אחרים. בין העופות הללו מצויים עופות דורסים, שחפים, שחפיות, קורמורנים, כמה ברווזים וחופמאים שונים. אפילו כמה ציפורי שיר נוהגים לחטוף מזון: החנקן הנובי חוטף מזון של חטפיות והשחרור נטפל לקיכליים אחרים שצדו חלזונות. המיינה המצויה, שידועה כמין פולש מזיק, נוקטת אף היא בחומסנות ולוקחת טרף מעופות אחרים על ידי הטרדה מתמדת שלהם עד שהם מוותרים על הטרף.

השחפים נוהגים לחטוף מזון לכל יצור כשהם בלהקה מספיק גדולה - הם נטפלים לשחפים אחרים, שחפיות, ברווזים, אגמיות ושקנאים ואפילו לבני אדם.

מבין היונקים ישנם בעיקר הצבועים המנומרים הגונבים טרף של אריות או ברדלסים. ישנם גם תנים החוטפים פיסות מזון של טורפים שלא מבחינים בהם. טורפים נוספים החוטפים מזון לטורפים קטנים יותר הם דובים שונים, אריות, תנים וזאבים.

הראשתן גדול-הראש נוהג לחטוף מזון הנמצא ברשתות דייגים והוא נחשב לטפיל המזון הגדול ביותר.

ישנם גם כמה שבטים אפריקנים החוטפים שלל של טורפים כמו אריות, ברדלסים וצבועים[2].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חומסנות בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]