לדלג לתוכן

ז'אן בורידן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'אן בורידן
Jean Buridan
לידה סביבות 1298
ממלכת צרפתממלכת צרפת בתון (אנ'), רוזנות פלנדריה
פטירה סביבות 1358
פריז, איל-דה-פראנס, ממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים סורבון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות סורבון עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם נומינליזם, לוגיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עניין לוגיקה, פילוסופיית הטבע, תאולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פילוסוף, לוגיקאי, איש דת, פרופסור, תאולוג, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ז'אן בורידןצרפתית: Jean Buridan; בלטינית: Iohannes Buridanus; ‏12981358) היה כומר צרפתי וסכולסטיקן. כיהן כפרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת פריז ואף שימש כרקטור האוניברסיטה מספר פעמים. הוא הרבה לחקור את כוח ההתמדה והיה הדמות החשובה ביותר הקשורה במושג האימפטוס. במיוחד זכור משל החמור שיצר, אשר ידוע כ"חמורו של בורידן": החמור מת מצמא ומרעב לאחר שלא הצליח להחליט מה לעשות תחילה - לשתות משוקת המים או לאכול מערימת שבולת השועל. תורתו של בורידן - מודל האימפטוס, מסביר כיצד גופים ממשיכים לנוע לאחר הפסקת הפעלת הכוח עליהם. הסבר: כאשר אדם דוחף גוף הוא מעניק לו אימפטוס מסוים, כלומר, מטמיע בו כוח שגורם לו להמשיך ולנוע זמן מסוים בכיוון התנועה המקורי. זו הסיבה לכך שגוף ממשיך לנוע גם לאחר הפסקת הכוח עליו. תלמידו אלברט מסאקסוניה(אנ') המשיך לחקור מודל זה.

בורידן היה נומינליסט. הוא למד תחת ויליאם איש אוקאם ובחר להגיע לפילוסופיה דרך מסלול שבע האמנויות החופשיות במקום דרך תאולוגיה. החל מ-1340 הוא התנגד לתורתו של מורו בצעד שנחשב לתחילת הספקנות הדתית וכמבשר את המהפכה המדעית. הוא נירדף על ידי הריאליסטים ולכן עבר לגרמניה, הקים בית-ספר ולימד גם בווינה. הוא מת בסביבות שנת 1358.

מכתביו שתורגמו לעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Marcello Landi, Un contributo allo studio della scienza nel Medio Evo. Il trattato Il cielo e il mondo di Giovanni Buridano e un confronto con alcune posizioni di Tommaso d'Aquino, in Divus Thomas 110/2 (2007) 151-185.

Œuvres de Jean Buridan Commentaires sur Aristote, comme en témoignent les titres de ses écrits : Compendium Logicae, Venise, 1487, in-folio Expositio et Quaestiones in Aristotelis 'De Caelo', édi. par Benoît Patar, Louvain-la-Neuve, 1996. In Aristotelis Metaphysica (Métaphysique), Paris, 1516-1518, in-folio. Quaestio de puncto (Traité du point, 1335), édi. par V. Zoubov, Mediaeval and Renaissance Studies, V, 1961, p. 63-95. Quaestiones in X libros Ethicorum Aristotelis (Paris. 1489, in-fol., et Oxford, 1637, in-4) ; réimpression de l'édition de Paris 1513, Francfort 1968 Quaestiones in VIll libros Physicorum Aristotelis, in libros de Physica et in parva naturalia, Paris, 1516, in-4° ; réimpression de l'édi. de Paris 1509, Francfort, 1964. Plusieurs commentaires à la Physique d'Aristote : 1) Tertia lectura comprenant deux Expositio ou Secunda lectura selon Benoît Patar6, ou Lectura antiquior (1350 selon Thijssen). 2) Subtilissimae quaestiones ou Ultima lectura (1352-1357 selon Thijssen)7. Sophismata (vers 1345 ?), in-8° Summulae de dialectica, Paris, 1487, in-folio

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'אן בורידן בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא צרפתים ובנושא פילוסופים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.