ולדימיר ליברזון

ולדימיר ליברזון
Либерзон, Владимир Михайлович

ולדימיר ליברזון, 1977
לידה	23 במרץ 1937 מוסקבה, ברה"מ
פטירה	4 באוגוסט 1996 (בגיל 59) רחובות, ישראל
הישג בולט	היה מס' 25 בעולם בשנת 1969
הדרגה הגבוהה ביותר	רב-אמן משנת 1965
מד כושר מרבי	2665 (אפריל 1976)
מד כושר נוכחי	2,435 (נכון ל־ינואר 1996)
מדינה	ברית המועצות, ישראל

ולדימיר מיכאלוביץ' ליברזון (ברוסית: Владимир Михайлович Либерзон;‏ 23 במרץ 1937 - 4 באוגוסט 1996) היה שחמטאי בדרגת רב-אמן, והישראלי הראשון בעל דרגה זו. ליברזון נולד במוסקבה ועלה לארץ מברית המועצות ב-1973.

ליברזון השיג את התואר רב אמן בשנת 1965, היה אלוף ישראל בשחמט בשנת 1974^[1] וייצג את ישראל באולימפיאדות בשנים: 1974, 1976, 1978 ו-1980.

במהלך הקריירה שלו התמודד ליברזון נגד שחמטאים ידועים, כגון: בוטביניק, קרס, סמיסלוב, טל, פטרוסיאן, גלר, קרפוב וקורצ'נוי.

אף על פי שהחל לשחק בגיל שבע וכבר בגיל עשר שיחק ברמת הדרגה השלישית, החל ליברזון להשתתף בתחרויות נוער רק בגיל חמש עשרה. בגיל שש עשרה כבר היה מועמד לדרגת אמן. לימודיו בטכניון עיכבו את קבלת תואר זה. בהגיעו לגיל 22 זכה בתואר "אמן ברית-המועצות". חמש פעמים השתתף באליפות ברית המועצות והישגו הגבוה ביותר בתחרויות אלה היה המקום הרביעי.

בשנת 1974 הוא זכה באליפות ישראל בשחמט.

שבע פעמים סיים במקום הראשון בתחרויות בינלאומיות בין השנים 1977-1967 וחמש פעמים במקום השני בין השנים 1982-1965.

בתחילת שנות השמונים של המאה ה-20, כתב את הספר "שחמט", בהוצאת עם עובד, המיועד ללימוד עצמי של משחק השחמט למתחילים. בתחילת שנות התשעים כתב את הספר "עונג שחמט עם ולדימיר ליברזון" המתאר אוסף משחקים מרתקים להנאה והבנת משחק השחמט. הספר זכה להצלחה בקרב שחמטאי ישראל.

סגנון משחקו של ליברזון היה קלאסי. בכל עמדה חיפש את המסע ההגיוני ונמנע מלהיכנס להרפתקאות.

נפטר ב-4 באוגוסט 1996 בגיל 59. הוא הותיר אחריו שני ילדים: יאיר ורגינה.

ולדימיר ליברזון השתתף בנבחרתה האולימפית של ישראל:

לעוד מידע על שחמט ראו: פורטל שחמט

מדיה וקבצים בנושא ולדימיר ליברזון בוויקישיתוף

• ולדימיר ליברזון, באתר צ'סגיימס (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא שחמטאים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.