השפעות בריאותיות של חשיפה לאור השמש

השפעות בריאותיות של חשיפה לאור השמש כוללות השפעות חיוביות ושליליות כאחד. בצד החיובי, חשיפת עור האדם לקרינת השמש מאפשרת לגוף האדם להפיק ויטמין D₃ המסייע לחיזוק העצמות. כמו כן, חשיפה לאור השמש מגבירה את רמות האנדורפין בגוף, מעלה את רמת המלטונין, מאפשרת שמירה על מקצבי שעון צירקדי תקינים ומפחיתה את הסיכון לדיכאון עונתי.

בצד השלילי, קרינת UV היא מוטגן וגורם מסרטן לעור. חשיפה ממושכת עלולה לגרום לכווית שמש ולמכת שמש, ומגבירה את הסיכוי למחלות עור, בהן סרטן העור, הזדקנות העור, דיכוי מערכת החיסון ומחלות עיניים כגון קטרקט. מסיבות אלה, ארגוני בריאות הציבור קבעו כי יש להגביל את משכי החשיפה לאור השמש.

ערך מורחב – ויטמין D

כאשר עור האדם נחשף לקרינת על-סגול (UVB), החומר 7-דהידרוכולסטרול מומר לקדם-ויטמין D₃, שהופך לאחר מכן לוויטמין D3. קרינת UVB אינה חודרת מבעד לזכוכית, ולכן חשיפה לשמש דרך חלון אינה מייצרת ויטמין D. ויטמין זה מסייע בספיגת סידן (החיוני למערכת העצבים ולמניעת דלדול עצם), וממלא תפקיד חשוב במערכת החיסון, התחדשות תאים, הפרשת אינסולין וויסות לחץ דם. על פי מחקרים רפואיים, חשיפה מתונה לשמש במשך 5 עד 30 דקות, פעמיים בשבוע, ללא קרם הגנה, עשויה לגרום לייצור כמות נאותה של ויטמין D^[1].

רמות תקינות של ויטמין D עשויות גם להפחית את הסיכון לחלות בטרשת נפוצה. מקרים של טרשת נפוצה נדירים יותר באזורים שטופי שמש^[2].

קרינת על-סגול (UV) היא גורם מסרטן, מכיוון שהיא גורמת לחמצון רכיבים שומניים תת-עוריים, בהם חומצה לינולאית וכולסטרול^[3]. חמצון מסוג זה עלול לגרום למחלות עור ובעיות בריאותיות כגון אדמנת, שיזוף יתר ודיכוי מערכת החיסון.

קרינת על-סגול בעוצמה גבוהה (UVB) עלולה להיות גורם מוטגן או מסרטן. במחקרים נמצא קשר בין חשיפה ממושכת לקרינת על-סגול בעוצמה גבוהה למקרים של מלנומה ממאירה, שנגרמה בגלל נזק ל-DNA שנגרם עקב החשיפה.

בגלל ההשפעה המזיקה, ארגוני בריאות הציבור בעולם, בהם מחלקת הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית וארגון רופאי העור בארצות הברית, ממליצים לצמצם את משך החשיפה לאור השמש ואת משך השהות במיטות שיזוף. כמו כן מומלץ להשתמש בקרם הגנה כדי למנוע שיזוף יתר.

במספר מדינות, בהן אוסטרליה וישראל, מתפרסם מדד קרינת על-סגול ובו רמות הקרינה הצפויות, לפי מיקום ושעה^[4]. מדד זה יכול לסייע לצמצם חשיפת יתר לאור השמש, במיוחד בשעות הצהריים, בהן הקרינה מאור שמש ישיר היא בעוצמה הגבוהה ביותר.

על פי מחקרים מדעיים, ילדים נדרשים להיחשף מדי יום לאור השמש כדי למנוע קוצר ראייה^[5].

למרות זאת, חשיפה ממושכת מדי לאור השמש, עלולה לגרום לקטרקט בקליפת המוח וייתכן שגם לניוון מקולרי. כמו כן יש להימנע ממבט ישיר לכיוון השמש, שעלול לגרום לפוטוקרטיטיס ולפגיעה ברשתית.

על מנת להגן על העיניים מקרינת השמש יש להשתמש במשקפי שמש בעלי הגנה נגד קרינת UVB. חשיפה תכופה לשמש בעיניים לא מוגנות עלולה לגרום לפינגואקולה^[6].

חשיפה לאור השמש היא חלק ממחזור שעון צירקדי תקין. מחקרים מצאו כי חשיפה בשעות הבוקר גורמת לשחרור מלטונין בגוף בשעה מוקדמת יותר בערב, ומקלה על ההירדמות. כמו כן, נמצא שחשיפה לאור הבוקר יכולה למנוע נדודי שינה ולהקל על תסמונת קדם-וסתית ועל דיכאון עונתי^[7].

קרינת UV גורמת לירידה ברמות החומצה הפולית בדם, לכן מומלץ למעט בחשיפה לשמש עבור נשים בהיריון. חוסר חומצה פולית עלול להשפיע על תוחלת החיים והפוריות של אנשים שנולדו בתקופת השיא של מחזור סולארי.

ירידה עונתית בלחץ הדם נצפתה במשך עשרות שנים בתקופת הקיץ. מחקרים מצביעים על כך שחשיפת העור לאור השמש גורמת לירידה מתונה בלחץ הדם הסיסטולי^[7]. ירידה זו אינה קשורה לוויטמין D אלא נגרמת כתוצאה מחנקן חמצני שנוצר בעור עקב החשיפה לקרינת UV. השפעה זו גבוהה יותר אצל אנשים בהירי עור.

קרינת השמש ומיטות שיזוף פולטות קרינת על-סגול, שנחשבת לגורם מסרטן. למרות זאת, על פי מחקר של אוניברסיטת אוטווה, אין מספיק מידע המאפשר לקבוע את מידת החשיפה הרצויה לאור השמש כדי למנוע סיכון להתפתחות סרטן העור. כמו כן, לא נמצא קשר בין קרינת UVC לסרטן.

בנוסף לכך לא קיימות המלצות לרמה בטוחה של חשיפה לשמש לאורך כל תוחלת החיים. האפידמיולוג רובין לוקאס מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה בדק רמות סיכון למחלות כתוצאה מחוסר חשיפה לאור השמש, ומצא שקיימת סכנת חיים הרבה יותר גבוהה עקב מחלות הנגרמות מחוסר אור שמש מאשר ממחלות הנגרמות מחשיפה גבוהה, לכן הוא לא ממליץ על הימנעות מוחלטת מחשיפה לאור השמש.