ההתנגדות היהודית בצרפת בתקופת מלחמת העולם השנייה
ההתנגדות היהודית בצרפת בתקופת מלחמת העולם השנייה איחדה את הקבוצות היהודיות השונות של יהודים בעלי אזרחות צרפתית ויהודים מהגרים חסרי אזרחות בהתנגדותם למשטר וישי האנטישמי בתקופת הכיבוש הגרמני בצרפת (אנ') ובתקופת הגירושים של יהודי צרפת על ידי הנאצים והצרפתים משתפי הפעולה.
ההתנגדות היהודית התקיימה הן בשיתוף פעולה בין מחתרות יהודיות ורשתות התנגדות צרפתיות כלליות שונות, והן על ידי בודדים יהודים שפעלו במסגרת רשתות צרפתיות. יחידים זייפו מסמכי זהות ותלושי מזון, חילקו אותם ליהודים נרדפים, והבריחו יהודים, בכללם ילדים, למקומות מסתור בצרפת ולעיתים אף מחוץ לגבולות צרפת, בעיקר לשווייץ ולספרד.
פעולות ההתנגדות היהודיות בצרפת בתקופת השואה החלו כבר בראשית הכיבוש הגרמני, וחלקם של היהודים בכלל תנועות ההתנגדות היה רב מחלקם באוכלוסייה הכללית.
השתתפות היהודים בפעילותן של מחתרות ויחידות צבא
[עריכת קוד מקור | עריכה]צרפת החופשית
[עריכת קוד מקור | עריכה]יהודים היו מהראשונים שהצטרפו לכוחותיה של תנועת ההתנגדות "צרפת החופשית", ממשלת צרפת הגולה בראשות דה גול בלונדון. בן הידועים והחשובים שבהם היו רנה קסין ופייר מנדס פראנס. בוועדת ההסברה של צרפת החופשית היו היהודים רוב מוחלט בקרב הפעילים. חלקם של היהודים ביחידות הצנחנים הצרפתיות היה אף הוא גדול מחלקם באוכלוסיית צרפת הכללית. גם קבוצתו של פעיל המחתרת הצרפתי ממוצא ארמני מיסאק מאנושיאן הורכבה בעיקר מיהודים, וכך גם תנועת הפועלים הצרפתית Main-d'œuvre immigrée (אנ'), שמשורותיה יצאו פעילי ארגון המחתרת הצרפתי F.T.P. - M.O.I.. כמו כן היו יהודים פעילים בקרב יחידות צבא צרפתיות שפעלו תחת פיקוד בריטי ואמריקאי.
פעולות הצלה של ארגונים יהודיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוסדות יהודיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת תחת הנהגתם של ז'אק הלברונר (עד הירצחו ב-1943), ואנשי הדת הצרפתיים ז'קוב קפלן (צר') ואיזאייה שוורץ (צר'), ובשיתוף עם חלקים מהפקידות הצרפתית של משטר וישי והכנסייה, ארגנו פעילויות רווחה והצלה. הקונסיסטוריה הייתה שותפה מרכזית בהקמתה של קריף (המועצה המייצגת של מוסדות יהודיים צרפתיים) ב-1944. משימתה הראשונה של קריף הייתה סיוע בפעולות ההצלה.
הצופים היהודיים ו"השישית"
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשהקימו שלטונות וישי את אוז'י"ף, איגוד יהודי צרפת בתקופת השואה, הוכפפה אליו תנועת הצופים היהודים בצרפת. היא נקראה "השישית", כיוון שהייתה המחלקה השישית באוז'י"ף.[1] מדצמבר 1943 שיתפה פעולה "השישית" עם המאקי. אחת מקבוצות המחתרת שלה, על שם מארק אגנו, לחמה על שחרור אזורים בדרום צרפת לקראת שחרור צרפת, ולאחר מכן הצטרפה לצבא צרפת החופשית ולחמה בשורותיו בתוככי גרמניה נגד הגרמנים.
אוז"ה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופת הכיבוש הגרמני החזיק ארגון אוז"ה לעזרה לילדים, כ-1,600 ילדים ב-20 בתי ילדים בצרפת.[2] חלק מהילדים היהודים פוזרו בקרב נותני חסות נוצרים פרטיים, בהם חסידי אומות העולם כגון ז'יל-ז'רו סאלייז', וכן בקרב מוסדות נוצריים. בין פעילי ההצלה היהודיים שהעבירו את הילדים היהודיים למקומות המסתור ואל מחוץ לצרפת, אל שווייץ וספרד, היו ז'ורז' לואנז'ה, ז'ורז' גארל וכן לוחמי מחתרת יהודיים אחרים. כ-30 מבין לוחמי המחתרת נתפסו ונרצחו או גורשו למחנות השמדה.
תנועות נוער יהודיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חברי תנועות הנוער היהודיות הציוניות בצרפת עסקו בהברחת יהודים ממחנות ריכוז וכן במציאת נתיבי הברחה עבור יהודים אל מחוץ לצרפת. בין בכירי הפעילים והמייסדים היו פול ז'ינייבסקי וסימון לוויט (צר'). הם נעזרו במסייעים במשטרת פריז ובתנועת ההתנגדות הצרפתית הלאומית (צר').
תנועות לוחמות יהודיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ועד אמלו, על שם רחוב אמלו (rue Amelot) בפריז, בו התכנס, התמסר להגנה על מהגרים יהודים בצרפת. חברי הוועד סיפקו מסמכי זהות וכרטיסי מזון מזויפים למהגרים יהודים וסייעו בהסתרת ילדים ובהעברתם לאזור משטר וישי, בו החלה רדיפת היהודים במועד מאוחר יותר. הארגון חוסל ב-1943 וראשיו דוד רפופורט (צר') ואנרי בולאווקו (צר') נשלחו לאושוויץ.
מחתרתו של אנדרה (ז'וז'ף באס) (צר') פעלה עם כמרים, בהם האב מארי-בנואה, ועם מנהיגי מחתרת בהם לאון פוליאקוב ושניאור זלמן שניאורסון (צר'), ובסיוע מימון של הג'וינט. המחתרת סייעה בהעברתם של יהודים לכפר לה שמבון-סור-ליניון, שם סייע בהסתרתם הכומר אנדרה טרוקמה. מחתרתו של אנדרה השתתפה בשחרור אזור לה שמבון באוגוסט 1944.
מחתרת יהודית קומוניסטית פעלה כבר מתקופת הכיבוש הראשונה, ב-1940. פעיליה המרכזיים ז'ורז' פוליצר, ז'ק סולומון (צר') וולנטין פלדמן (צר') נרצחו על ידי הגרמנים ב-1942. מנהיגה היה אדם רייסקי (צר'), שהשתתף בייסוד ארגוני עזרה חשאיים ליהודים, בהם קריף.
ארגוני התנגדות וסיוע הדדי יהודיים נוספים בצרפת הכבושה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- איגוד הצעירים היהודיים (Union de la jeunesse juive) (צר')
- איגוד היהודים להתנגדות ולעזרה הדדית (Union des juifs pour la résistance et l'entraide) (צר')
- מחתרת מרסל (Réseau Marcel) (צר') של מוסא ואודט עבאדי.
- הצבא היהודי פעל עם יופ וסטרוויל להצלת יהודים על ידי הברחתם מצרפת ובלגיה לשווייץ וספרד.
- רבנים ובהם רנה קאפל (René Kapel) (צר'), רנה הירשלר, ז'ורז' ונדאי (Georges Vadnaï) (צר'), אנרי שילי (Henri Schilli) (צר') ואחרים, פעלו להשגת מסמכים מזויפים ופנקסי קיצוב מזון שאפשרו השגת מזון עבור יהודים שהסתתרו.
- נשיאת ויצו בפריז, ז'ולייט שטרן (Juliette Stern) (צר'), פעלה להצ��ת ילדים יהודים מגירוש.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- על פעילות ארגון האוז"ה להצלת ילדים יהודים בצרפת בתקופת השואה, באתר יד ושם
- על תנועת הרזיסטנס היהודית בצרפת באתר יד ושם
- הצלת יהודים בצרפת בתקופת השואה, באתר יד ושם
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על פעילויות ההצלה של "השישית" בצרפת הכבושה, באתר יד ושם
- ^ על חלק מבתי הילדים האלה, באתר יד ושם