גמר גביע אופ"א 1989
| אירוע | גביע אופ"א 1988/1989 | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| בסיכום שני המפגשים | |||||||
| המשחק הראשון | |||||||
| |||||||
| תאריך | 3 במאי 1989 | ||||||
| מיקום | אצטדיון סאן פאולו, נאפולי, איטליה | ||||||
| שיפוט | חראסימוס חרמנאקוס (יוון) | ||||||
| צופים | 81,093 | ||||||
| משחק הגומלין | |||||||
| |||||||
| תאריך | 17 במאי 1989 | ||||||
| מיקום | נקרשטדיון, שטוטגרט, גרמניה המערבית | ||||||
| שיפוט | ויקטוריאנו סאנצ'ס ארמיניו (ספרד) | ||||||
| צופים | 67,000 | ||||||
|
→ 1988 1990 ← | |||||||
  | |||||||
גמר גביע אופ"א 1989 היה השלב שנעל את טורניר גביע אופ"א לעונת 1988/1989. הוא שוחק בשני מפגשים במתכונת בית-חוץ, ובו נקבע כי הזוכה בטורניר היא נאפולי האיטלקית, שגברה על שטוטגרט מגרמניה המערבית בתוצאה 5–4 בסיכום שני המפגשים. הייתה זו המהדורה ה-18 של המפעל.
נאפולי, בהופעתה הראשונה בגמר של מפעל אירופי, זכתה בתואר אירופי ראשון בתולדותיה. היא הייתה לקבוצה השנייה בתולדות המפעל המעפילה לגמר, וכן לוזכה האיטלקית השנייה בתואר - 12 שנים אחרי זכייתה של יובנטוס בעונת 1976/1977. מנגד, גם עבור שטוטגרט הייתה זו הופעת בכורה בגמר אירופי. היא הייתה לקבוצה השישית מגרמניה המערבית המעפילה לגמר, אחרי בורוסיה מנשנגלדבך (שתי זכיות בארבע הופעות בגמר), איינטרכט פרנקפורט (זכייה אחת), המבורג (הופעה אחת בגמר), פ.צ. קלן (הופעה אחת בגמר) ובאייר לברקוזן (מחזיקת התואר היוצאת).
שתי הקבוצות העפילו לטורניר עקב מיקומן בליגה בעונה החולפת. נאפולי סיימה את עונת 1987/1988 בסרייה א' כסגנית האלופה, במרחק שלוש נקודות בלבד מהאלופה מילאן. שטוטגרט סיימה את עונת 1987/1988 בבונדסליגה במקום הרביעי והבטיחה את השתתפותה במפעל.
במשחק הגמר הראשון באצטדיון סאן פאולו עלתה שטוטגרט ליתרון משער של מאוריציו גאודינו, אך הקפטן דייגו מראדונה איזן בפנדל במחצית השנייה, וקארקה השלים מהפך בדקות הסיום. במשחק הגומלין רב השערים בנקרשטדיון עלתה נאפולי ליתרון משער של אלמאו, יורגן קלינסמן איזן אך צ'ירו פרארה החזיר את היתרון לאורחת לפני המחצית. במחצית השנייה הוסיף קארקה בדרך ליתרון 3–1, שטוטגרט הצליחה לאזן אחרי שער עצמי של פרננדו דה נאפולי ושער של אולף שמאלר, והמשחק הסתיים בשוויון 3–3. בסיכום, 5–4 לנאפולי.
הדרך אל הגמר
[עריכת קוד מקור | עריכה] נאפולי
|
סיבוב |  שטוטגרט
| ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| יריבה | סיכום | משחק ראשון | משחק שני | יריבה | סיכום | משחק ראשון | משחק שני | |
 פאוק סלוניקי
|
2 – 1 | 1 - 0 (ב) | 1 - 1 (ח) | סיבוב ראשון |  טטבאניה
|
3 – 2 | 2 - 0 (ב) | 1 - 2 (ח) |
 לוקומוטיב לייפציג
|
3 – 1 | 1 - 1 (ח) | 2 - 0 (ב) | סיבוב שני |  דינמו זאגרב
|
4 – 2 | 3 - 1 (ח) | 1 - 1 (ב) |
 ז'ירונדן דה בורדו
|
1 – 0 | 1 - 0 (ח) | 0 - 0 (ב) | שמינית הגמר |  חרונינגן
|
5 – 1 | 3 - 1 (ח) | 2 - 0 (ב) |
| יובנטוס
|
3 – 2 | 0 - 2 (ח) | 3 - 0ה (ב) | רבע הגמר |  ריאל סוסיאדד
|
1 – 1 (4 - 2פ) | 1 - 0 (ב) | 0 - 1ה (ח) |
| באיירן מינכן
|
4 – 2 | 2 - 0 (ב) | 2 - 2 (ח) | חצי הגמר | דינמו דרזדן
|
2 – 1 | 1 - 0 (ב) | 1 - 1 (ח) |
נאפולי
[עריכת קוד מקור | עריכה]נאפולי החלה את דרכה בסיבוב הראשון מול פאוק סלוניקי היוונית. במשחק הראשון בבית קבע דייגו מראדונה את תוצאת המשחק בפנדל מדויק בדקה ה-58. בגומלין כבש קארקה את השער הראשון במשחק בדקה ה-17, גאורגיוס סקרטאדוס איזן בדקה ה-65 וקבע את תוצאת המשחק. בסיכום המפגשים, 2–1 לנאפולי בדרך לשלב הבא.
בסיבוב השני פגשה נאפולי את לוקומוטיב לייפציג מגרמניה המזרחית. במשחק הר��שון בחוץ נקלעה נאפולי לפיגור משער של מתיאס צימרלינג בדקה ה-69, אך בחלוף ארבע דקות איזן ג'ובאני פראנציני וקבע את תוצאת הסיום, 1–1. בגומלין הביתי שוב כבש פראנציני, כבר לאחר שתי דקות. הייקו שולץ כבש שער עצמי בדקה ה-61, ונאפולי המשיכה לשלב הבא עם ניצחון 2–0, ועם 3–1 בסיכום המפגשים.
בשמינית הגמר הוגרלה נאפולי למפגש מול ז'ירונדן דה בורדו הצרפתית. במשחק הראשון בחוץ גברה נאפולי על בורדו בתוצאה 1–0, משער של אנדראה קרנבאלה לאחר שש דקות בלבד. לאחר משחק גומלין ללא שערים, המשיכה נאפולי לרבע הגמר.
בשלב רבע הגמר פגשה נאפולי את בת ארצה, יובנטוס. המשחק הראשון נערך בסטאדיו אולימפיקו, ובו התקרבה נאפולי להדחה מהמפעל. פסקל ברונו כבש לזכות המארחת בדקה ה-13, ושער עצמי של ג'אנקרלו קוראדיני קבע את תוצאת המשחק בדקה ה-45. למשחק הגומלין הביתי הגיעה נאפולי בפיגור וללא שער חוץ, ובדקה העשירית עלתה ליתרון מפנדל של מראדונה. קרנבאלה איזן את הדו-קרב בדקה ה-45 וקבע 2–0 לנאפולי. המשחק הסתיים והגיע להארכה, ובדקה ה-120, ממש על סף סיום ההארכה, כבש אלסנדרו רניצה שער דרמטי שקבע 3–0 לנאפולי, שממשיכה לחצי הגמר.
בחצי הגמר הוגרלה נאפולי למפגש מול באיירן מינכן, קבוצת הפאר מגרמניה המערבית. במשחק הראשון בבית השיגה נאפולי ניצחון מרשים, כאשר קארקה כבש בדקות הסיום של המחצית הראשונה, וקרנבאלה קבע את תוצאת הסיום לאחר כשעה של משחק, 2–0 לנאפולי בסיום. במשחק הגומלין בהאצטדיון האולימפי במינכן, כבש קארקה ראשון בדקה ה-61, אך שתי דקות לאחר מכן איזן רולאנד וולפארט את התוצאה. קארקה השלים צמד בדקה ה-76, ולאחר חמש דקות שוב איזנה באיירן את התוצאה משער של שטפן רויטר. בדקות הסיום לא הצליחה באיירן לכבוש שוב, 2–2 במשחק וניצחון 4–2 לנאפולי בסיכום בדרך לגמר גביע אופ"א הראשון בתולדותיה.
שטוטגרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסיבוב הראשון הוגרלה שטוטגרט למפגש מול טטבאניה ההונגרית. במשחק הראשון בבית, לאחר מחצית מאופסת, העלה מאוריציו גאודינו את קבוצתו ליתרון בדקה ה-49. שתי דקות לסיום כבש פריץ ואלטר את השער שקבע 2–0 לשטוטגרט בסיום. במשחק שנערך בטטבאניה העלה קארולי צאפו את המארחת ליתרון 1–0 בדקה ה-58. קרל אלגוור קירב את שטוטגרט להעפלה עם פנדל מדויק בדקה ה-78, אישטוון שמידט החזיר את היתרון לטטבאניה שלוש דקות מאוחר יותר, אך למרות ההפסד 2–1, העפילה שטוטגרט עם 3–2 בסיכום.
בסיבוב השני פגשה שטוטגרט את דינמו זאגרב, שייצגה אז את יוגוסלביה. במשחק הראשון בזאגרב העלה יורגן קלינסמן את שטוטגרט ליתרון על סף ההפסקה, ואלטר הכפיל בדקה ה-51 ומיכאל שרודר קבע 3–0 בדקה ה-63. דראז'ן בסק רק צימק בדקה ה-79, 3–1 לשטוטגרט בחוץ בסיום. בגומלין הביתי כבש ואלטר פעם נוספת בדקה ה-48, ראדמילו מיכאילוביץ' איזן בדקה ה-66, ובסיום 1–1 שהעלה את שטוטגרט עם 4–2 בסיכום.
בשמינית הגמר המתינה חרונינגן ההולנדית, שאירחה את המשחק הראשון. שטוטגרט הכריעה את המשחק כבר במחצית הראשונה, כאשר אלגוור כבש ראשון בדקה ה-18, וגאודינו הוסיף צמד תוך שבע דקות, בדקות ה-32 וה-39. הני מייחר צימק בדקה ה-82, ושוב שטוטגרט חוזרת הביתה עם ניצחון חוץ 3–1. בבית לא התקשתה שטוטגרט לשמור על יתרונה, קלינסמן כבש צמד בדקות ה-22 וה-52 ושטוטגרט עם ניצחון כפול, מעפילה עם 5–1 בסיכום לרבע הגמר.
בשלב רבע הגמר פגשה שטוטגרט את ריאל סוסיאדד הספרדית. הפעם המשחק הראשון נערך בנקרשטדיון, והוכרע משער בודד של ואלטר בדקה ה-35, 1–0 לשטוטגרט בסיום. חסוס מריה סאמורה העניק לסוסיאדד יתרון 1–0 בדקה ה-17, תוצאה שנשמרה עד לסיום ההארכה. עם שוויון 1–1 בסיכום, ניגשו הקבוצות לדו-קרב פנדלים. הגרמנים כבשו את כל ארבע הבעיטות הראשונות שלהם, מול שתי החמצות של הספרדים ובסיום 4–2 בדו-קרב לשטוטגרט, בדרך לחצי הגמר.
לאחר הדרמה בשלב הרבע, פגש שטוטגרט בחצי הגמר את דינמו דרזדן, שכנתה מגרמניה המזרחית. אלגוור הפך לגיבור ההעפלה לגמר של הגרמנים, כאשר הכריע את המשחק הראשון בבית בדקה ה-69 וקבע 1–0 בסיום, ובגומלין בחוץ כבש פעם נוספת, בדקה ה-64. פרנק ליבראם עוד איזן בדקה ה-83, אך בסיכום 2–1 לשטוטגרט, שמעפילה לגמר אירופי ראשון בתולדותיה.
סיכום המשחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשחק הראשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]נאפולי הגיעה לגמר האירופי עם המאמן אוטאביו ביאנקי בעונתו הרביעית והאחרונה על הקווים, ובניצוחו של דייגו מראדונה, הקפטן והכוכב הגדול של הקבוצה. דווקא בקיץ הקודם עמדה הקבוצה בפני נקודת שבר, בעקבות הפסד האליפות למילאן היחסים בין המאמן ביאנקי לשחקניו עלו על שרטון, והם מחו כנגד המאמן ותמכו בהחלפתו. השארתו בתפקיד לבסוף אף הביאה לעימות בינו לבין מראדונה, וכן לשחרור של שחקני מפתח שהיו חלק מעונת הדאבל של הקבוצה תחת ביאנקי שנתיים קודם לכן, בהם ברונו ג'ורדאנו וסלבטורה באגני, חברו הקרוב של מראדונה. עם זאת, נאפולי התאוששה, שחקני הרכש של הקבוצה ביחד עם יכולת גבוהה על הדשא הביאו אותה באותה העונה, לראשונה בתולדותיה, למשחק גמר אירופי. במשחק הגמר הראשון שנערך בנאפולי, עלתה המארחת במערך 4-3-3, כאשר מראדונה משחק מאחורי שני החלוצים, קארקה הברזילאי ואנדראה קרנבאלה. מאחוריהם שיחקה הגנה כל-איטלקית, וקישור חזק שכלל בין היתר את אלמאו, ברזילאי נוסף, וכן את פרננדו דה נאפולי, אלוף העולם עם איטליה במונדיאל 1986.
מנגד, שטוטגרט של המאמן ההולנדי ארי האן הציגה מערך הגנתי יותר למשחק הראשון בנאפולי. בהרכב פתחו שלושה בלמים, בהם שחקנים מנוסים ומובילים כקרל אלגוור וגידו בוכוואלד. בקישור פתחו שני זרים, סרצ'קו קטאנץ היוגוסלבי ואאוסגייר סיגורווינסון האיסלנדי. יורגן קלינסמן לא נכלל בסגל למשחק הראשון, ואת ההתקפה הובילו שני המוציאים לפועל הבולטים של הקבוצה, מאוריציו גאודינו ופריץ ואלטר.
המשחק יצא לדרך לעיני כ-80 אלף צופים. נאפולי הגיעה למצב הראשון בדקות הפתיחה, לאחר כדור נייח של מראדונה שננגח לכיוונו של קארקה, שהמשיך בנגיחה אל מעל המסגרת.
על אף הדחיפה מהיציעים וההתלהבות של האיטלקים בפתיחה, דווקא שטוטגרט מצאה ראשונה את הרשת, כבר לאחר 17 דקות. איבוד כדור של קארקה בחצי המגרש הגרמני הוביל להתקפת מעבר, בסיומה הכשיל לוקה פוזי את אלגוור והוביל לכדור חופשי לגרמנים, כ-25 מטרים אלכסונית מהשער בצד שמאל. סיגורווינסון הוציא כדור רוחב שטוח והכין מצב בעיטה לגאודינו, שבעט בימין למרכז השער. ג'וליאנו ג'וליאני, שוערה של נאפולי, שגה והצליח רק להדוף את הכדור הנוח לשערו שלו, 1–0 לשטוטגרט.
נאפולי תקפה מן העבר השני וחיפשה שוויון. היא השיגה מצב נייח מסוכן מאוד, לאחר שמראדונה נבלם בעבירה על קו ה-16. את הכדור הנייח הסיט לעברו של אלמאו, שבעט מעל למשקוף. המחצית הראשונה הסתיימה ללא שערים נוספים, 1–0 לשטוטגרט בהפסקה.
אל המחצית השנייה עלו שחקני הקבוצות תחת עשן כבד, שנגרם מזריקת אבוקות ורימוני עשן של קהל המארחת. נאפולי אף ערכה שינוי אחד בהפסקה, כאשר ג'אנקרלו קוראדיני שפתח כבלם הוחלף בשחקן קישור, מאסימו קריפה.
כאשר העשן החל להתפזר, הייתה זו שטוטגרט שזכתה במצב מצוין לכיבוש, לאחר שקיבלה כדור נייח בתוך רחבת ה-16 בעקבות נגיעת יד בלתי מכוונת, אך הבעיטה נעצרה בחומה.
נאפולי יצאה שוב ושוב להתקפות בניסיון להשיג את השער. היא התקרבה פעם נוספת לאחר כדור עומק של מראדונה אל צ'ירו פרארה בתוך הרחבה, פרארה המשיך בכדור רוחב ממש על סף תיבת החמש, אך לא נמצאה רגל מסיימת וההגנה הרחיקה לקרן. הלחץ נמשך עם הגבהות משני האגפים לתוך הרחבה בהתקפות מסודרות, קרנות ומצבים נייחים, אך שחקני ההתקפה של נאפולי התקשו לייצר בעיטות לכיוון השער ונתקלו בהגנה גרמנית חזקה.
בדקה ה-68 הצליחה נאפולי להשיג את השוויון. הגבהה מאגף ימין מצאה את הראש של קרנבאלה, שהמשיך בנגיחה לעבר אגף שמאל של הרחבה. מראדונה עצר את הכדור בחזהו, משם הוא ניתז ופגע בידו השמאלית המושטת, וממנה ירד לרגל שמאל בעזרתה בעט מראדונה לכיוון המסגרת, כדור שפגע בידו של גונתר שפר, בלמה של שטוטגרט. שחקני ההגנה והשוער הגרמנים דרשו נגיעת יד של מראדונה, אך השופט היווני הצביע על הנקודה הלבנה והעניק פנדל למארחת בעקבות נגיעת היד של שפר. את הפנדל בעט מראדונה וכבש כדי לאזן את התוצאה לשוויון 1–1, ומיד לקח את הכדור לקו האמצע כדי לחדש את המשחק במהרה, בתקווה להשיג את שער הניצחון.
נאפולי התקרבה לשער מרהיב לאחר שפוזי חטף את הכדור מחוץ לרחבה ובעט מהאוויר כדור קשתי, שנהדף לקרן על ידי השוער אייקה אימל.
בדקה ה-89, דקה בלבד לסיום, השיגה נאפולי את המהפך. קרנבאלה השתלט על כדור גבוה אל תוך הרחבה, והמשיך במסירה למראדונה בצד ימין של הרחבה. מראדונה עבר את השומר שלו ושחרר כדור רוחב אל תיבת החמש, שם הצליח קארקה בשתי נגיעות לדחוק את הכדור פנימה, 2–1 לנאפולי בסיום.
| 3 במאי 1989 | נאפולי
|
2 - 1 | שטוטגרט
|
אצטדיון סאן פאולו, נאפולי, איטליה צופים: 81,093 שיפוט: חראסימוס חרמנאקוס
|
דייגו מראדונה  67' (פ) קארקה 88'
|
(סיקור) | מאוריציו גאודינו 17'
|
הרכבי הקבוצות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
     נאפולי
|
      שטוטגרט
|
|
|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משחק הגומלין
[עריכת קוד מקור | עריכה]שבועיים לאחר המשחק הראשון, נפגשו הקבוצות למפגש הגומלין בנקרשטדיון. בנאפולי, ביאנקי לא ערך שום שינוי מההרכב שפתח במשחק הראשון. מנגד, פתח ארי האן במערך התקפי יותר מאשר במשחק באצטדיון סאן פאולו. הוא ויתר על מערך שלושת הבלמים לטובת קו הגנה של ארבעה, לפניהם שני קשרים מרכזיים, וחלק התקפי מעובה שכלל שני קשרים התקפיים מאחורי שני החלוצים. על אף השינוי הטקטי, בהרכב עצמו ערך האן שינוי בודד, כאשר קלינסמן פתח במקום הקפטן במשחק הראשון, בוכוואלד. בעקבות הצבתו של קלינסמן כחלוץ לצד ואלטר, הוסט גאודינו לעמדת הקשר ההתקפי לצד סיגורווינסון.
המשחק יצא לדרך לעיני 67 אלף צופים, מתוכם אלפי אוהדי נאפולי. 18 דקות בלבד מן הפתיחה, עלתה האורחת לראשונה על לוח התוצאות. מראדונה תוקל בחריפות על ידי קטאנץ בחצי המגרש של האיטלקים, אך מראדונה הצליח לשחרר את הכדור לכיוונו של אלמאו. הקשר הברזילאי החלף בפריצה סוחפת בחצי המגרש הגרמני, החליף מסירה כפולה עם בן ארצו קארקה שהותירה אותו מול השוער, עם שלושה שחקני הגנה בגבו. על אף הלחץ מאחוריו, אלמאו הצליח לשחרר בעיטה שפגעה בגופו של השוער אימל אך חלפה על פניו וחדרה פנימה, 1–0 לנאפולי.
שבע דקות בלבד חלפו, ושטוטגרט השיגה את השוויון. כדור קרן מצד ימין של סיגורווינסון מצאה את ראשו של קלינסמן, שנגח לפינה הרחוקה וקבע שוויון 1–1. החלוץ הגרמני שהחמיץ את המשחק הראשון, כבש לזכות קבוצתו במשחק הגומלין. חמש דקות לאחר שער השוויון, נפצע והוחלף כובש שער היתרון של נאפולי, אלמאו, באנטוניו קרנאנטה.
הקצב המהיר נמשך והשער השלישי במשחק נכבש בדקה ה-39, כאשר נאפולי חזרה להוביל. כדור קרן של מראדונה מצד ימין הורחק על ידי ההגנה בחזרה אליו. מראדונה המשיך בנגיחה חזקה וקשתית אל תוך הרחבה, פרארה הסתנן ובעט מהאוויר מחמישה מטרים לפינה הרחוקה, 2–1 לנאפולי. השער הבטיח לנאפולי יתרון גם במניין שערי החוץ, וכעת נזקקה שטוטגרט לשלושה שערים כדי להוביל בדו-קרב. התוצאה נשמרה עד לסיום המחצית הראשונה.
בדקה ה-61 הוציאה נאפולי התקפה מתפרצת מושלמת שהפכה לשערה השלישי במשחק. פרארה הרחיק כדור גבוה מרחבת ה-16 של קבוצתו אל מחצית המגרש. קארקה המשיך בנגיחה לכיוון התנועה של מראדונה על קו החצי. מראדונה דהר לבדו בחצי המגרש של שטוטגרט. יורגן הארטמן שדלק בעקבותיו הצליח לעצור אותו על סף הרחבה. מראדונה הטעה את הארטמן פעם אחת, והמשיך במסירת עומק לקארקה. הברזילאי הקפיץ בקלילות מעל אימל כדי לקבוע 3–1 לנאפולי.
שבע דקות חלפו, ושטוטגרט הצליחה לחזור למשחק. גאודינו בעט כדור שטוח וחלש מחוץ לרחבה, אך הכדור פגע ברגלו של דה נאפולי, שינה כיוון ונחת ברשת, 3–2 לנאפולי. דקה לסיום, שגיאה חמורה של דה נאפולי הביאה לשוויון. הקשר ניסה להחזיר לכיוון השוער בכדור קשתי מאגף ימין, אך הכדור שלו מצא את ראשו של אולף שמאלר הפנוי בתוך הרחבה, והאחרון נגח פנימה.
בסיום. שוויון 3–3 מהנה שהעניק לנאפולי ניצחון 5–4 בסיכום שני המפגשים. הקפטן דייגו מראדונה הניף את הגביע האירופי הראשון בתולדות המועדון.
| 17 במאי 1989 | שטוטגרט
|
3 - 3 | נאפולי
|
נקרשטדיון, שטוטגרט, גרמניה המערבית צופים: 67,000 שיפוט: ויקטוריאנו סאנצ'ס ארמיניו
|
| יורגן קלינסמן 25' פרננדו דה נאפולי 68' (ע) אולף שמאלר 89'
|
(סיקור) | אלמאו 18' צ'ירו פרארה 39' קארקה 61'
|
הרכבי הקבוצות
[עריכת קוד מקור | עריכה]|
שטוטגרט
|
נאפולי
|
|
|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סיקור המשחק הראשון באתר אופ"א (באנגלית)
- סיקור המשחק השני באתר אופ"א (באנגלית)
| משחקי גמר גביע אופ"א והליגה האירופית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| גביע אופ"א |
| ||||
| הליגה האירופית | 2010 • 2011 • 2012 • 2013 • 2014 • 2015 • 2016 • 2017 • 2018 • 2019 • 2020 • 2021 • 2022 • 2023 • 2024 | ||||