בלוטת האצטרובל
שיוך | אפיתלמוס |
---|---|
תיאור ב | האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (1277) |
מזהים | |
לטינית (TA98) | glandula pinealis |
טרמינולוגיה אנטומיקה | A11.2.00.001 |
TA2 (2019) | 3862 |
מזהה נרולוקס | birnlex_1184 |
מזהה נרוניימס | 297 |
FMA | 62033 |
קוד MeSH | A06.300.635 |
מזהה MeSH | D010870 |
מערכת השפה הרפואית המאוחדת | C0031939 |
בלוטת האצטרובל (TA: Glandula pinealis, באנגלית: Pineal gland) היא בלוטה אנדוקרינית קטנה.
אצל האדם, בלוטת האצטרובל מצויה במרכז המוח[1], בגובה העיניים בצידו האחורי בין שתי ההמיספרות. בלוטת האצטרובל היא מבנה יחיד. כלומר, להבדיל ממבנים רבים אחרים במוח היא לא מחולקת לזוגות צידיים (חלק ימני וחלק שמאלי)[2].
תפקוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בלוטת האצטרובל מקושרת למערכת העצבים הסימפתטית ובמיוחד ל-(Superior cervical ganglion (SCG[2]. תפקידה העיקרי לתווך בין גירויים עצביים להפרשה הורמונאלית, לווסת את השעון הביולוגי אצל בעלי חיים. תפקיד נוסף של בלוטת האצטרובל הוא ייצור ההורמון מלטונין[1]. למלטונין יש חשיבות רבה בתהליכי ההזדקנות, חוסנה של מערכת החיסון, גדילת ילדים ועוד.
גודל הבלוטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גודל הבלוטה הוא כגודל אפונה וככל הנראה בגלל המחזור החודשי, יש אצל נשים בלוטת אצטרובל גדולה יותר מאשר אצל גברים. בלוטת האצטרובל מאבדת מגודלה ככל שמתבגר ומזדקן האדם, עד שבגיל 70 גודלה רק כ־10% מגודלה המרבי.
היסטוריה ומחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעבר לא הובנו תהליכים ביולוגיים רבים, ובהם לא הובנו גם תפקידיה של בלוטת האצטרובל שנחשבה לבלוטה מנוונת שהיה לה תפקיד רק אצל בני האדם הקדמונים. לכן, עד שהומצאה שיטת הטומוגרפיה הממוחשבת (CT) לסריקת המוח, התייחסו לבלוטת האצטרובל רק כאל סמן לקו האמצע של המוח בעת ביצוע צילומי רנטגן.
בלוטת האצטרובל בפילוסופיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לבלוטת האצטרובל נודע תפקיד חשוב בפילוסופיה המודרנית כאשר הפילוסוף הצרפתי רנה דקארט ניסה להשתמש בה כדי לפתור את הבעיה הפסיכופיזית. דקארט טען שהבלוטה (או חלקים בתוכה) נעה בלי להפר את חוק שימור התנע וכך מתאפשרת השפעה של הנפש על הגוף בלא להפר את חוקי הטבע. הסבר זה הוכח כלא נכון כאשר גילה לייבניץ את חוק שימור הווקטורים כלומר שהתנע נשאר קבוע גם בכל כיוון בנפרד.
בעקבות הלנה בלבצקי, מייסדת האגודה התאוסופית, בלוטת האצטרובל מזוהה גם עם המושג המיסטי של העין השלישית. בלבצקי הסתמכה על תאוריות מדעיות שראו בבלוטה שריד אבולוציוני לעין נוספת (עין הקודקוד)[3].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תירוקסין
- תריודוטירונין
- TSH
- קרטנת
- מחלת השימוטו
- מחלת גרייבס
- סרטן בלוטת התריס
- בלוטת יותרת הכליה
- בלוטת יותרת התריס
- תת-תריסיות מולדת (קרטיניזם)
- עמידות להורמון בלוטת התריס
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מהי העין השלישית, היכן היא ממוקמת והאם יש הוכחה שהיא קיימת ?
- העין השלישית אינה אגדה, אפוק טיימס ישראל, 13 בינואר 2019
- בלוטת האצטרובל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 לאודון משה, (2010). השפעת מלטונין בשחרור מושהה על הפרעות שינה ומקצבים יומיים אחרים. הפרעות שינה במבוגרים וילדים, 1: 18-23.
- ^ 1 2 Mark R. Rosenzweig, Arnold L. Leiman, S. Marc Breedlove (1999). Biological psychology: an introduction to behavioral, cognitive, and clinical neuroscience. 2nd ed. Sunderland, Massachusetts: Sinauer Associates.
- ^ Lokhorst, Gert-Jan (2015). Descartes and the Pineal Gland. The Stanford Encyclopedia of Philosophy.