לדלג לתוכן

בגידה כפולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בגידה כפולה
Haywire
כרזת הסרט בישראל
כרזת הסרט בישראל
בימוי סטיבן סודרברג
הופק בידי גרגורי ג'ייקובס
תסריט לים דובוס
עריכה סטיבן סודרברג (בתור מרי אן ברנרד)
שחקנים ראשיים ג'ינה קראנו
יואן מקגרגור
צ'נינג טייטום
מייקל פסבנדר
מייקל דאגלס
אנטוניו בנדרס
מייקל אנגרנו
מתייה קסוביץ
ביל פקסטון
מוזיקה דייוויד הולמס
צילום סטיבן סודרברג (בתור פיטר אנדרוז)
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
אירלנדאירלנד אירלנד
חברת הפקה Relativity Media
Bord Scannán na hÉireann/Irish Film Board[2]
חברה מפיצה Relativity Media (ארצות הברית)
Paramount Pictures[3]
Momentum Pictures[4] (הממלכה המאוחדת ואירלנד)
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 6 בנובמבר 2011 (הקרנה מצ��מצמת)
20 בינואר 2012 (הקרנה רחבה)
16 בפברואר 2012 (הקרנה בישראל)
משך הקרנה 93 דקות
שפת הסרט אנגלית
ספרדית
סוגה מותחן פשע, סרט פשע, סרט פלאשבק, סרט בלשי, סרט אמנויות לחימה, סרט ריגול, גירלס ויד' גאנס, סרט פעולה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות דבלין עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 23 מיליון דולר[1]
הכנסות 34.5 מיליון דולר[1]
הכנסות באתר מוג'ו haywire
www.haywiremovie.com
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בגידה כפולהאנגלית: Haywire) הוא סרט מותחן פעולה משנת 2011 בבימויו של סטיבן סודרברג ובכיכובם של ג'ינה קראנו, מייקל פסבנדר, יואן מקגרגור, ביל פקסטון, צ'נינג טייטום, אנטוניו בנדרס ומייקל דאגלס. קראנו, לוחמת אמנויות לחימה משולבות, מבצעת בעצמה את הפעלולים בסרט. הפסקול הוא של המוזיקאי והמלחין דייוויד הולמס.

העלילה מתמקדת במלורי קיין (קראנו), פעילת מבצעים מיוחדים שנבגדת על ידי מעסיקיה והופכת למטרה בקונספירציית התנקשות שהיא נאלצת לפענח. הקרנת הבכורה של הסרט נערכה ב--6 בנובמבר 2011 בפסטיבל AFI של מכון הסרטים האמריקאי וזכה להפצה נרחבת ב--20 בינואר 2012 על ידי Relativity Media. הוא קיבל על פי רוב ביקורת חיובית, כשהמבקרים שיבחו את הפעולה, הכוריאוגרפיה, הביצועים והבימוי של סודרברג, אך עם זאת ביקורת מסוימת שנמתחה על הופעתה של הכוכבת החדשה, קראנו.[5] הסרט הכניס 34.5 מיליון דולר.[6]

בדיינר באפסטייט ניו יורק, אישה בשם מלורי קיין פוגשת מקורב שלה בשם אהרון. השניים מנהלים שיחה חביבה לכאורה, לפני שאהרון דורש ממנה להיכנס לרכב שבחוץ. כשהיא מסרבת, הוא תוקף אותה ושולף אקדח, אך היא מנטרלת אותו מנשקו ומטיחה בו את האקדח. בינתיים, סקוט, לקוח נוסף בדיינר, מתערב כדי לעזור למלורי, שדורשת ממנו את מפתחות המכונית שלו ושהוא ייכנס למכונית וישב בכיסא ליד הנהג. בעוד הם בורחים, היא מספרת לו מי היא ומה קרה לה.

מלורי מסבירה שהיא ואהרון הם פעילים של חברת מודיעין פרטית וסודית שמטפלת בפעולות שחורות רגישות ביותר באופן סמוי כדי שמעסיקיהם יוכלו לשמור על הכחשה סבירה. שבוע קודם לכן, מנהל החברה ובן זוגה לשעבר של מלורי, קנת', נתן לה משימה שהוצעה על ידי סוכן ה-CIA קובלנץ; להציל את ז'אנג, אזרח סיני המוחזק כבן ערובה בדירה בברצלונה. מלורי והצוות שלה, כולל אהרון, מצליחים לסיים את המשימה ולהעביר את ה"חבילה" לאיש קשר מקומי בשם רודריגו.

עם חזרתה לארצות הברית, קנת' פונה אל מלורי עם מה שלטענתו משימה פשוטה: להתחזות לאשתו של פול, סוכן MI6, במהלך משימה בדבלין. מלורי מסכימה ומלווה את פול למסיבה בבית רוסבורו(אנ'), שם הם נפגשים עם איש הקשר שלו, סטודר. בעוד מלורי צופה מרחוק, היא מבחינה בפול נכנס לאסם. כשהיא נכנסת לשם מאוחר יותר, היא מוצאת את ז'אנג מת, לופת בידו סיכת בגד שקנת' התעקש שתענוד כאות זיהוי למפגש הראשוני שלה עם פול. מלורי מבינה שהיא הופללה.

בשובם לחדר המלון שלהם, פול תוקף את מלורי ומנסה להרוג אותה, אך היא מצליחה להדוף אותו ולירות בו למוות. כשהיא בודקת את הטלפון של פול, היא מחייגת מחדש לשיחה שלא נענתה רק בשביל לגלות שזה לא אחר מאשר קנת'. הוא שואל אם "הגירושים סופיים". לאחר שתיקה מצידה של מלורי, קנת' מבין מה נעשה ושולח אחריה את הסוכנים שלו. היא מתחמקת בקושי גם מהם וגם מהמשטרה המקומית ובורחת על מעבורת לאנגליה.

מלורי מתקשרת לרודריגו ודורשת לדעת אם זה הוא או קנת' שמכר אותה. רודריגו מתקשר לבשר לקובלנץ על השיחה, והאחרון מתקשר למלורי ומציין בפניה שיש לו חשדות לגבי קנת' לפני שטען לארגן פגישה בין השניים בדיינר באפסטייט ניו יורק. לאחר מכן קובלנץ יוצר קשר עם קנת' ואומר לו להודיע לאביה של מלורי, ג'ון, כביכול על פשעיה.

בהווה, מלורי וסקוט נתפסים על ידי המשטרה. שניהם נלקחים למעצר אך השוטרים נקלעים למארב ונהרגים על ידי אנשיו של קנת'. מלורי מצליחה להרוג אחד מהם ונמל��ת עם סקוט באחד מרכבי המשטרה. היא משחררת את סקוט ועוזבת להיפגש עם אביה. היא מגיעה לביתו בניו מקסיקו לפני שקנת', אהרון ושני גברים נוספים מגיעים כדי לחקור אותו על מקום הימצאה של בתו. אהרון מקבל בטלפון שלו תמונה של ז'אנג שוכב מת, ועולה בו המחשבה שייתכן שמלורי באמת הופללה. הוא מנסה ללחוץ על קנת' לספר את האמת, אך האחרון יורה בו ונמלט, בזמן שמלורי מנטרלת את אנשיו האחרים של קנת'. אהרון מתנצל בפני מלורי בעודו מת בזרועותיה.

מלורי פוגשת את קובלנץ, שמגלה לה שהוא אמר לקנת' ליצור קשר עם אביה של מלורי, בציפייה שקנת' ילך לבית אביה ושהיא תהרוג אותו שם. קובלנץ גם נותן לה את מיקומו הנוכחי של קנת'. לפני שהם נפרדים, הוא מציע לה עבודה ב-CIA, אבל היא אומרת שהיא תגיב רק אחרי שקנת' יהיה בידייה.

במקסיקו, מלורי מתעמתת עם קנת' על החוף והשניים נלחמים. כשרגלו של נתקעת בין הסלעים והוא אינו מסוגל לברוח, קנת' מגלה למלורי שז'אנג היה עיתונאי שהיה מוגן במקום מסתור לאחר שחשף את קשריו של סטודר לסחר בבני אדם. ביודעו שמלורי מתכננת לעזוב את החברה שלו, קנת' ארגן לה את משימת חילוצו של ז'אנג ומסירתו לרודריגו, שמסר אותו לסטודר, שהרג אותו. לאחר מכן קנת' הפליל את מלורי, מתכנן לנתק את כל הקשרים שיכולים להוביל אליו, וסיפר לפול את סיפור הכיסוי שיהיה לו במקום, לאחר שפול יהרוג את מלורי בטענה של הגנה עצמית לכאורה. מתעלמת מהפצרותיו של קנת', מלורי עוזבת אותו לטבוע בגאות הקרבה.

כמה ימים לאחר מכן, מלורי מאתרת את רודריגו, אשר נמצא בחופשה במיורקה. היא מתייצבת מולו בעוד רודריגו מבין את מר גורלו.

צוות השחקנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שחקנים דמויות פרטים
ג'ינה קראנו מלורי קיין פעילת סוכנות מודיעין פרטית אשר מופללת על ידי מעסיקיה
יואן מקגרגור קנת' בן זוגה לשעבר ומעסיקה של מלורי הרוצה להפלילה
מייקל דאגלס אלכס קובלנץ סוכן CIA השוכר את שירותי הסוכנות של קנת'
צ'נינג טייטום אהרון שותפה של מלורי במשימה בברצלונה
אנטוניו בנדרס רודריגו איש הקשר של קנת' המקבל לידיו את ז'אנג
מייקל פסבנדר פול סוכן MI6 הנשכר לרצוח את ז'אנג ומלורי
ביל פקסטון ג'ון קיין אביה של מלורי וסופר המתגורר בניו מקסיקו
מייקל אנגרנו סקוט עוזר למלורי ומצטרף אליה בעל כורחו למסע המילוט שלה
מתייה קסוביץ אריק סטודר צרפתי המתגורר באירלנד החובר לקנת' ורודריגו
אדי ג'יי. פרננדס בארוסו ראש הקבוצה המחזיקה בז'אנג כבן ערובה
אנתוני ברנדון וונג ז'אנג עיתונאי שמלורי ויחידתה מצילים מדירה בברצלונה
ג'יי ג'יי פרי מקס מתנקשים ועושי דברו של קנת'
טים קונולי ג'ייסון
מקס ארקינייגה גומז פעילים נוספים במשימה בברצלונה
אהרון כהן ג'יימי
נטשה ברג ליליאנה בחורה המבלה יחד עם רודריגו במיורקה

פיתוח הסרט הוכרז בספטמבר 2009 עם הכותרת "Knockout" (נוקאאוט),[7] מאוחר יותר שמו שונה ל-"Haywire" (מילולית: מבולגן, משובש).[8] התסריט נכתב כך שהוא יצולם בדבלין. הסרט צולם ברובו באירלנד, כאשר עיקר הצילומים נמשך בין ה-2 בפברואר ל-25 במרץ 2010 עם תקציב של כ-25 מיליון דולר.

כהכנה לתפקידה, ג'ינה קראנו עברה קורס אימון טקטי אינטנסיבי בן שישה שבועות עם קצין יחידת דובדבן לשעבר אהרון כהן(אנ'), אשר עורך הופעת קמאו בסרט המוגמר. היא בילתה שלוש שעות ביום בפעלולים ושלוש שעות ביום עם כהן. במהלך תקופה של שבועיים מפרכים במיוחד כשכהן לימד את קראנו את אמנות המעקב והמעקב נגדי, הוא וצוותו עקבו אחריה באמצעות מערכת GPS שהותקנה במכוניתה.

הסרט היה אמור לצאת לאקרנים במקור בסוף 2010, אבל עקב צילומים מחודשים ושינוי בחברת ההפצה, מ-Lionsgate(אנ') ל-Relativity Media(אנ'), עיכבו אותו יותר משנה. במהלך התקופה שבינתיים, סודרברג צילם וערך את הסרט "התפשטות", אשר בסופו של דבר שוחרר למעלה מחודש מראש.[9] על פי הדיווחים, סודרברג התנגש עם Lionsgate, שרצתה סרט ממוקד יותר באקשן בסגנון סדרת ג'ייסון בורן, בעוד שסודרברג כיוון למותחן ריגול רצוף בסצנות קרב ארוכות וריאליסטיות.[10] בעקבות השינוי בחברת ההפצה, הצילומים והעריכות המחודשות של סודרברג התמקדו בעיצוב מחדש של הסרט כך שיתאים יותר לחזונו המקורי.[11]

במהלך הפוסט-פרודקשן, חלק מקולה של קראנו דובב יתר על ידי השחקנית לורה סאן ג'אקומו.[12]

המוזיקאי והמלחין דייוויד הולמס הלחין את הפסקול לסרט ועבד עם סטיבן סודרברג על פרויקטים שונים אחרים כגון "רומן לא חוקי" משנת 1998 וטרילוגיית הסרטים: "אושן 11", "אושן 12" ו"אושן 13".

תגובות המבקרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן כללי הסרט קיבל ביקורות חיוביות מהמבקרים. אתר הביקורות Rotten Tomatoes העניק לסרט ציון של 80% על סמך 199 ביקורות. הקונצנזוס הביקורתי של האתר מציין, "כוכבת ה-MMA והשחקנית בפעם הראשונה ג'ינה קראנו מציגה שפע כישרונות לסרט-פעולה ב'בגידה כפולה', מותחן בקצב מהיר עם צוות שחקנים מהשורה הראשונה ובימוי יוצא מן הכלל של סטיבן סודרברג".[13] Metacritic נתן לו ציון ממוצע של 67/100 על סמך ביקורות של 40 מבקרים.[14] קהלים שנשאלו על ידי CinemaScore העניקו לסרט ציון ממוצע של "D+" בסולם של A+ עד F.[15]

קלודיה פוויג מ-USA Today הצהירה כי הסרט הוא "מותחן ריגול נמרץ שקורא לצופה להתעדכן באופן עקבי בפיתוליו העלילתיים. על גבול המורכבות, הוא עובד הכי טוב במצב קרב".[16]

ריצ'רד קורליס, מבקר קולנוע של טיים, אמר "קראנו היא הפעלולנית הטובה ביותר של עצמה, אבל בסצנות הדיאלוג היא כולה בועטת וללא כריזמה. ללוחמת ה-MMA חסרה השכנוע שהיא הפגינה בכוח רב בזירה. היא לא הגיבורה של 'בגידה כפולה' אלא בת הערובה שלו".[17] קית' אוליץ' מ-Time Out כתב, "למרבה התדהמה יש ריגוש קטן בלראות את קראנו מקפפת על קירות וחובטת אויבים".[18]

הסרט הופץ ב-20 בינואר 2012 עם פתיחת סוף שבוע של 8.4 מיליון דולר,[19] והרוויח 18.9 מיליון דולר בארצות הברית ו-34.5 מיליון דולר ברחבי העולם.[1]

מדיה ביתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הופץ ב-DVD ובבלו-ריי ב-1 במאי 2012.[20]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 "Haywire (2012)". Box Office. Internet Movie Database. 27 במרץ 2012. נבדק ב-29 באפריל 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Haywire (2011) - Financial Information". The Numbers. נבדק ב-2 באפריל 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Haywire (2012)". Irish Film Classification Office. נבדק ב-9 באוקטובר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Haywire (2011)". BBFC. נבדק ב-26 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Haywire (2012) (באנגלית), נבדק ב-2019-06-15
  6. ^ "Haywire (2012) - Box Office Mojo". www.boxofficemojo.com. נבדק ב-2019-06-15.
  7. ^ "UPDATE: Steven Soderbergh's Next Movie is a Knockout". ComingSoon.net. 7 בספטמבר 2009. נבדק ב-22 ביולי 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Brunsting, Joshua (22 ביוני 2010). "Steven Soderbergh's Full Frontal Now Available On Netflix Watch Instantly. Soderbergh's Knockout, Now Titled Haywire, Gets Early Test Screening". נבדק ב-22 ביולי 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Gina Working on Haywire Reshoots". MMA Gina Carano Fan Site (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2019-06-15.
  10. ^ Edelstein, David. "Movie Review: Haywire, or The Vindictive Ex-Girlfriend Experience". Vulture. נבדק ב-2020-04-04.
  11. ^ "Steven Soderbergh On Haywire And Creating The Anti-James Bond Heroine". CINEMABLEND. 2012-01-19. נבדק ב-2019-06-15.
  12. ^ Robinson, Joanna (29 בנובמבר 2019). "The Mandalorian's Gina Carano Thought She Was Playing a Wookiee". Vanity Fair. נבדק ב-31 באוגוסט 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ "Haywire". Rotten Tomatoes. Fandango.
  14. ^ "Haywire". Metacritic. CBS Interactive. נבדק ב-15 בדצמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Ross, Dalton (23 בינואר 2012). "Haywire' gets a D+ CinemaScore grade: What gives?". Entertainment Weekly. נבדק ב-8 באפריל 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Claudia Puig (19 בינואר 2012). "Electric fight scenes make 'Haywire' work". USA Today. אורכב מ-המקור ב-2012-01-20. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ Corliss, Richard (19 בינואר 2012). "Soderbergh's Haywire: Good workout, not so good movie". Time. נבדק ב-15 באוקטובר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ Ulrich, Keith. "Review: Haywire". Time Out New York. נבדק ב-15 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Subers, Ray (22 בינואר 2012). "Weekend Report: 'Underworld' Fends Off Soarin' 'Red Tails'". Box Office Mojo. נבדק ב-3 במרץ 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Haywire". Bluray.HighDefDigest.com. Retrieved August 22, 2012.